כל הדברים שרציתם לדעת על שליטה ולא מצאתם באלפוני

צ'יטה​(שולט) • 22 ביוני 2006

זהו, שהסכנה בכלל לא דומה.
כי פה יש אקט של הוכחת התמסרות. ובשמו, אנשים עושים דברים, שלא יעלו על הדעת בכלל, אצל אנשים ווניליים.

Dolfi • 22 ביוני 2006

כן, שתינו יודעות.

במילים אחרות - אם דאן קאפ היה נקבה, זה היה בסדר?

מUחדת • 22 ביוני 2006

גם כשחברה ונילית מספרת לי על דייט- אני תמיד אטרח לומר לה {חוץ מ"תהני כפרה"} לשמור על עצמה.

אבל אם כל היום היו מספרים לי איך בנוי מטען חבלה, מה הוא עלול להכיל, באיזה פורמטים הוא עלול להגיע והיו מנתחים עד דק איזה סוג פציעות יקרו לי אם אעמוד 5 מטר ממחבל פוטנציאלי היה קורה, מן הסתם, הדבר הבא- הייתי נעשית פרנואידית ברמות פסיכיות עד שכולם היו ניראים מחבלים בפוטנציה.

צריך להיזהר עם המינונים ובאמת לקוות שכל אחד מאיתנו ידע לשמור על עצמו היטב.
פיזית ונפשית.



{הלאה המנטאלי. השיבו את הברוטאלי}

מUחדת • 22 ביוני 2006

לא יודעת מה איתך, צ'יטה, אבל הוכחת ההתמסרות {ולא שבאמת יש דבר כזה} שלי חלה עלי מול האנשים היקרים לי, תמיד.

צ'יטה​(שולט) • 22 ביוני 2006

לא חובת התמסרות
הוכחת התמסרות
בטח שרק ליקרים לך
בטח שבעיקר על זה אני מדבר
על יחסים עם דום שיקר לך, ואת לו. במערכת יחסים עמוקה.

פייה{O} • 22 ביוני 2006

ההתמסרות שלי לבן זוגי ביחסים וניליים לא פחותה בכלום מהתמסרות שלי ביחסים בדסמים.
בכל סוג של יחסים בין שני בני אדם שמתקרבים אחד אל השני נוצרת פתיחות, התמסרות ואמון.
לזאת מתלווה גם פגיעות מסויימת. אבל היא לא קשורה לבדסמ, היא קשורה לקשר בין אנשים.
הלב שלי יכול להשבר באותה מידה בדיוק ביחסים וניליים טהורים כמו ביחסים בדסמים.
טעויות מטופשות אני יכולה לעשות באותה מידה גם כאן וגם בג'יי דייט.
ובכל מקרה, מכיוון שאני רואה את עצמי כאישה בוגרת, עצמאית ונבונה, אקח על עצמי אחריות על טעויות שעשיתי ואנסה ללמוד מהן.
אני לא חושבת שמישהו יכול 'לקחת ממני התמסרות' (אוקסימורון...) יותר משאני רוצה לתת, ואני לא חושבת שקיים מישהו שבכוחו לגרום לשדים שלי לצאת כאשר אני לא מעוניינת בכך.
יחסים הרסניים בבדסמ קורים, בדיוק כמו ביחסים וניליים, כי לא חסרים אנשים עם נטיות הרס עצמי ולא חסרים אנשים אטומים שלא אכפת להם לנצל ולהרוס אנשים אחרים.
אבל אני מניחה שבאתר 'חובבי מדע בדיוני' למשל לא מאשימים את המדע הבדיוני ביחסים הרסניים שבטח יש שם מפעם לפעם בין האנשים.

Dolfi • 22 ביוני 2006

ברור שצריך להזהר עם המינונים... וכמו בכל דבר גם פה צריך למצוא שביל זהב.

אבל רפאל אמר הרבה דברים, בין השאר הוא טען ש"הטפה" לבטיחות שמה סאביות בעמדת הנאנסת בפוטנציה... והיא, כקונספט, מסוכנת לא פחות מכל מעשה אונס.

אולי זה מאוד אינדווידואלי, אבל כשאני קוראת פוסט שמטיף לבטיחות, הוא לא גורם לי להרגיש פאסיבית יותר, חסרת אונים יותר, או חלילה לראות בדומים (על כל גווניהם) ישויות חזקות היכולות למעוך אותי, לשבור אותי, או להרכיב אותי מחדש... הוא פשוט פוסט שמטיף לבטיחות.

מUחדת • 22 ביוני 2006

מצויין. על בטיחות אני לא מדברת בכלל. אני מדברת על כך שכמעט ברוב הפוסטים האלו קיימת מן תחושה שכל נשלטת היא חלשה יותר (מונילית?), טיפשה יותר (מונילית או לא בעסק או סוויצ'ית או מלכה בתשלום) ובאופן כללי נאנסת פוטנציאלית ועלמה במצוקה שיש לחנך, להדריך, לישר ולנער.

פייה כתבה:


לא יכולתי לסכם את זה טוב יותר {ואני עצלה מדי מכדי לנסות }

פייה{O} • 22 ביוני 2006

הפוסט הזה מזכיר לי את הסרט 'באולינג לקולמביין' (מומלץ!!), שמראה לאן החברה האמריקאית הגיעה עם תרבות ההפחדה שם.
יש מחיר להפחדה יתרה. ואני לא חושבת שהמחיר הזה מוצדק.
הזהרות וכללי בטיחות בסיסיים אפשר להגיד בצורה תמציתית ועניינית גם בלי אינספור סיפורי זוועה ונורות אדומות מכל פינה.
מי שלא מעוניינת להשתמש בשכל ישר - לא תעזור לה אף הזהרה והפחדה,
ואילו מי שנוהגת בהגיון תסתפק בקריאה אחת של המלצות פשוטות (כגון שימוש במילת בטחון).

רפאל • 22 ביוני 2006

ברגע שאיש ואישה יושבים בבית קפה, והוא עושה לה עיניים, והיא עושה לו גם כן - כבר מתחילה הפסיכוזה.

איש ואישה מוצאים חן זה בעיני זה. הם שוכרים דירה וסוגרים את עצמם בקירות. והמקום הזה שבו הם סגורים - יש בו עומקים. יש בו שדים. ויש בו סכנות למכביר. אנשים עוברים זה עם זה שבעה מדורים של גהינום גם מבלי להתעסק בבדס"מ. האוהבים מאז ומעולם היו אנשים אכזריים מאוד.

בכל הזמנים, ובכל הארצות, גברים ונשים סישנו זה את זה. והעובדה שלא תמיד הם הצטיידו בשוט ובחבל, ובמושג "בדסמ", אינה מורידה את אותם סשנים למדרגה של חוסר רצינות. בני זוג מתעללים זה בזה בלא רחמים מדי יום, ומבלי שהם מרשים מילת ביטחון.

אז הצדק עמך. בבדס"מ יכולים להתרחש דברים שלא יתרחשו בקשר ונילי. אבל הרי גם בקשר הומוסקסואלי יכולים להתרחש דברים שלא יתרחשו בקשר הטרוסקסואלי. כל מקום והיחודיות שלו והסכנות המיוחדות לו.

הבעיה מתחילה כשחושבים בדס"מ כסוג של קשר שמסוכן יותר בעקרון. כאילו שם, רק שם, מגיעים לעומקים אמיתיים. רק שם פותחים פצעים ישנים. רק שם יוצאים השדים. כאילו כל קשר אחר, שאינו בדס"מי יהיה חיוור ביחס לקשר בדס"מי. וזה פשוט לא נכון.

אז יש סכנות. ויש רעות. ויש חראות. ויש זונות. אבל אין חדש תחת השמש. ובבדס"מ אין משהו שעושה אותו למסוכן באופן מהותי. וכאחר באופן מהותי מקשרים "וניליים". כלומר - היזהרו כאוות נפשכם. אבל לא צריך לקיים כאן תרבות שבה חושבים השקם וערב "זהירות סכנה".

ובניסוחים אחרים: