teacher(שולט)
|
לפני 18 שנים •
22 ביוני 2006
תגובה לתגובה על תגובה ציטוט: huan כתב/ה:
רפאל יש דבר כזה "ןןניל מסוכן" אותו וניל מסוכן הוא האנס,החבר המכה,המטריד מינית ואותם וונילים מסוכנים להבדיל מה"דומים המסוכנים" של הקהילה יושבים במקום טוב בכלא (טוב לא תמיד אבל לפחות צריכים לשבת שם) אין וניל מסוכן ואין דום מסוכן. יש אנס. אין שניים יש אחד. אין אונס ונילי, ולעומתו אונס בדס"מי. יש אונס. הבדלים בין דבר לדבר תמיד קיימים. אבל הניסיון לקבוע הבדל עקרוני, בין שני סוגים של אונס הוא השורש של רעות רבות. זו היתה הטענה שלי. huan כתב/ה: מערכת החוק לא מבינה את הבדסמ מובן שיש דעות קדומות. ומובן שיכולים להתעורר קשיים כשמביאים לבית המשפט דבר שאינו מוכר לו. אבל הרעיון שמערכת החוק לא מבינה את הבדס"מ בעקרון - הוא פשוט לא נכון לדעתי. מערכת החוק היא דינמית ולא סטטית. היא פתוחה להתמודדות עם תכנים חדשים וליצירתם של תקדימים. וזו הדרך שבא יוצרים שינויים חברתיים. מתמודדים עם המקום שבו נמצאת החברה. הולכים ויוצרים תקדימים. גם אם זה קשה. פשוט אין דרך אחרת. הקהילה לא צריכה לייצר פה גטו עם מערכת צדק חלופית, שעוקפת את מערכת החוק הקיימת, ומערערת על נורמות אלמנטריות של עשיית משפט. מהלך כזה הוא גול עצמי מהרבה סיבות. huan כתב/ה: אף אחד לא חושב שהסאביות ם יצורים פאסיבים וחלשים יש החושבים שהם פשוט עושות לפעמים דברים מטומטמים כי אינם מכירות את דרכי ההיתנהלות בעולם הבדסמ אני עדיין חושב שמרבית הסאביות הן מספיק חכמות כדי לנהל מערכות יחסים בדס"מיות. והן גם מספיק חכמות כדי להתמודד עם טעיות שהן עושות וללמוד מהן. אין פירושו של דבר שתמיכה הדדית היא עסק מיותר, רק שאינה עסק שצריך למסד אותו. חוזק לא בא מתוך כך שנוהגים באדם כאידיוט, מעבירים אותו חניכה, ותובעים ממנו לשנן כללי התנהגות. חוזק בא מתוך כך שנוהגים מאדם כחזק ודורשים ממנו לקחת אחריות למעשיו. במילים אחרות, אינך רוצה קורבנות? - אז הפסק לנהוג בסאביות כקורבנות פוטנציאליות ותן להן את הקרדיט שלו הן ראויות. גם אם הן טועות לפעמים. וגם אם לא נוהגים בהן תמיד בהגינות. כמובן שיש גם מקרים של טמטום מוחלט. אבל לטמטום מוחלט עוד לא המציאו תרופה. וקהילה אינה צריכה לקבוע נורמות כלליות לפי סוג כזה של טמטום. huan כתב/ה: ולכן כשדום משתלט על חייה של הסאבית,משאיר אותה לבד בים קשורה,מנתק אותה בהמשפחה, סתם מכניס אותה לקשר לא טוב שבו היא סובל ,או אונס אותה אין לסאבית אינדקציה לדעת ש"זה לא חייב להיות כך" כי היא פשוט לא יודעת אחרת ולא ביגלל שהאי לא חכמה מספיק או כל דבר אחר. סאביות מן השורה יודעת טוב מאוד שזה לא חייב להיות כך. וסאבית מן השורה לא תישאר במקום שהורס אותה. ואם היא נשארת - יש שם בעיה שקשורה בה בין השאר. ולא רק בקיומו של "דום זודוני שכל מאוויו הם להרוס אותה". אז כמובן שראוי להושיט יד לסאבית שנמצאת במקום כזה. למעשה - ראוי להושיט יד גם לדום שנמצא שם, כי לרוב הסיטואציות האלו הרסניות לשני הצדדים. אך כך או אחרת - אין זה עיסוק בעניין שהוא מהותי לבדס"מ ולטבעה של הסאבית באשר היא סאבית. huan כתב/ה: מדובר ביחסי תלות שבהם הצד השולט שולט על חלקים גדולים מהחיים של הצד הנישלט דבר שבעולם הרגיל מוכר כלא נכון ודפוק אך בעולם הבדסמ לאל שאין בידם את הידע יכול להחשב כדבר רגיך ונורמאלי. וניל או בדס"מ - יחסי תלות הם הרבה מאוד פעמים הרסניים. וכמו שהסברתי בהודעה הפותחת באריכות רבה - אני חושב שבדס"מ אינו קשור כלל ביחסי תלות (למרות שבהודעה הפותחת לא השתמשתי במושג זה). יש סאביות תלותיות ויש שלא. זו טעות לחשוב שליטה כסוג של תלותיות ממוסדת, שנותנים לה דרור, ומחייבים את האדון לקיים אותה ולהזין אותה. huan כתב/ה: לתקוף אדם קונקרטי במקום להביא את דעתך באופן בלתי תלוי זאת אמנם דרך רטורית מקובלת אך הכבוד שבה מוטל בספק. אין לי דעה בלתי תלויה. אין לי תאוריה פוליטית-חברתית בדס"מית. ואני גם לא חושב שצריכה להיות אחת כזו. יש לי בעיה עם כל אלו שמחזיקים בתאוריה כזו ומרצים אותה. בכלל זה יש לי בעיה עם האידיאולוגיה של דן קאפ, ועם הדרך שבה הוא מנסה למכור אותה לכל כדבר של שפיות וביטחון. אני מאמין, במידה רבה, שהאידיאולוגיה הזו אחראית לכך שהכלוב נראה כפי שהוא נראה - חדור בשיפוטיות, ביקורתיות, חינוך להתנהגות בדס"מית "נורמטיבית", לינצ'ים, משפטי שדה, שרשורים על "דומים מסוכנים", ודיונים על עניינים של אונס. יש כאן עיקרון אחד שעובר כחוט השני בין כל הטיעונים, ואני מסכים עימו לחלוטין: אנחנו, במהות וביסוד, לא שונים משאר בני האדם. יתרה מכך, ההפרדה המלאכותית הזו, לדעתי, היא זו שמביאה עלינו את כל הצרות. זה שיש כאן מישהו שחושב שזה בסדר לשקר כי זה BDSM, זה שיש מישהו שחושב שזה בסדר לאחוז בישבנה של מישהי שהוא כלל לא מכיר, בדאנג'ן , כי זה BDSM זה שחושב שרעיונות כמו כבוד, אמון, כנות - לא קיימים ב-BDSM, כי שם ''אני מחליט'' מי שחושב ש-BDSM= מופקרות (מינית, נפשית, מה שבא..) אלה האנשים הראשונים שיהיו מעוניינים בחוק 'מיוחד' ל-BDSM... בניגוד לעולם הפנטזיה, בו אין שום משמעות לכלום מלבד עצמך, החיים האמיתיים זה לא בדיוק ככה. ולפעמים, במיוחד בהתחלה - קשה לעשות את המעבר. במיוחד לאנשים שחיו בראשם את הפנטזיה זמן כה רב. החוק נועד לשימוש בעת פגיעה באדם - וזאת הוא עושה, יהיו כאלה שיחלקו על מידת יעילותו, אבל זה כבר עניין של דיעה (ומאיזה צד של החוק אתה נמצא באותו רגע...). אנחנו לא צריכים חוק חדש, ולא אנס BDSMי. זה גול עצמי, יריה ברגל, סוג של התאבדות תרבותית. ומעל הכל - זו הצבעת אי אמון ענקית בחוק שלנו. הרבה פעמים אני שומע את הטענה - שאישה שנאנסה על רקע BDSMי, קשה לה להשיג צדק. ולפעמים אני שומע טענה מכלילה יותר, שכל מי שנאנסה, קשה לה להשיג צדק, והשאלה שאני שואל את עצמי, לא כגבר אלא כבנאדם - האם הייתי רוצה שזה יהיה קל? האם הייתי רוצה שתלונה שלי תביא למיצוי הליכים מהיר ביותר מבלי שנבדקו הטענות טוב טוב? לא ראינו ''משפטי שדה'' כאלה כאן? אפילו לאחרונה? אז צ'יטה לא נכנס לרשימת המתחלפים המסוכנים, וואלה מזל באמת... אני לא אומר שהחוק הוא מושלם, אבל בינתיים אני אוהב שהוא עיוור, יבש ואין לו חברים. זה נותן לי ביטחון. ולגבי הפיסקה האחרונה ודן קאפ: בכל מקום בו יש שיחה פתוחה, יש גם דיעות. יש גם אנשים שמביעים אותן, במידת מחויבות כזו או אחרת. כל מי שאומר את דעתו, יודע שאפשר שתהיה לה קונטרה מפי אדם אחר. ואפשר להפסיק עם הפחד הזה מלומר את דעתך על משהו שאחר אמר. כולנו זכאים לדעותנו, וגם לבמה להשמיע אותן. דן קאפ ילד גדול ויודע שהמחיר להשמעת דיעה הוא לשים עצמך בקו האש ולפעמים גם לספוג את האש של מישהו בדיעה מנוגדת. אני מלא הערכה אליו על כך שהוא איכפתי מספיק כדי להמשיך להציג אותן וגם להגן עליהן כשצריך. והפוסט של רפאל, גם אם קנטרני, הביא לשרשור מעניין ששווה לכל אחד להתייחס אליו, גם בעיני עצמו. רפאל, אני דווקא חושב שביסוד של ה-BDSM מצויה 'העברת הכח המודעת', זה לא עומד בסתירה לדבריך האחרים. בכל יום אנחנו בוחרים להעביר חלק מהכח שלנו למישהו אחר, לנהג האוטובוס שלוקח אותנו, לרופא שנותן לנו תרופה, לבנק... ובעניין החוק והנורמות - אני איתך לחלוטין. |
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
22 ביוני 2006
אני אישית לא חושב שעולם הבדסמ והעולם הוונילים הם עולמות שונים עם אנשים שונים שפועלים בדרכים שונות....זה בדיוק אותו עולם עם בדיוק אותם בני אדם.
בעולם ה"וונילי" מעבירים את כל תלמידי התיכון סדרה של שיעורי חינוך מיני כהכנה למערכות יחסים עתדיות וכדי להזהיר אותם מסכנות פוטנציאליות וכדי שידעו למה הם יכולים לצפות (לדעתי האישית צריך להרחיב את העניין גם למניפולציות שונות שבהם נתקלים אנשים בסגנון של "עם אין סקס אני זורק אותך אותך",כללי זיהירות כלליים בדייטים,מה לעשות במקרה שנאנסת? וכו...כלומר להרחיב את זה מהעניין הטכני הפשוט של "יש קונדום אין הריון ואיידס" למצבים פחות טכניים שאנשים יכולים להיתקל בהם ולהיפגע) רוב האנשים מניחים שבדסמ זה אחרת אפשר ליראות את זה בפרופילים של אנשים המגלים "עולם מוזר מיוחד ושונה" וגם כאן יש טעם להסביר להם למה הם יכלים לצפות,מה הסכנות הפוטנציאליות,הבטיים טכניים של כל מיני פרוצדורות ולענות על שאלות (ולדעתי גם דברים פחות טכניים)ובואו נודה בזה פורום אלפוני הוא בדיחה גרועה בכל הקשור לידע השימושי באמת שאפשר למצוא בו. אני חושב שצריך להסביר את הדברים לא רק לסאביות ....אלא גם לסאבים דומים דומיות ומתחלפים למינהם.אני למשל הייתי שמח לקבל את כל האינפורמציה הזאת ולא הייתי חושב שביגלל שנותנים לי אותה רואים אותי כטיפש,לא בוגר או וואט אבר.....רק טיפש אמיתי ידחה ידע ביגלל שהוא חושב שזה מבזה אותו ללמוד. חוק ניפרד שיעסוק בבדסמ הוא באמת אבסורדי....הבנה של רשויות החוק בנושא היא לא. בדיוק כמו שלרוסים,להומואים,,לערבים יש את הדקויות שלהם שצריך להיות מודעים להם כך גם לבדסמים יש דברים שרשויות החוק צריכות להיות מודעים להם כאשר הם מטפלים בתלונות של אנשים מיתוך הקהילה בנוגע לקהילה. בנוסף לזה אני מתנגד בתוקף להשוואה הדמוגוגית של הסברה ושיטוף בידע קיים להפחדה סטייל אמריקה וישראל בכל הקשור לטרור ופיגועים.ידע על טווח פיזור הרסיסים ועל גודל המטען לא יעזור לכם בכלום...בדיוק כמו שמבנה השוט ומאיזה חומרים הוא בנוי לא יעוזר בכלום (אלא עם כן רוצים לבנות אחד כהז בבית) אבל הידע שקונדום מונע הריון ומחלות מין בהחלט יכול להציל חיים וכך גם הידע שלהרביץ למישהו עם שוט בכליות זה דבר מסוכן ומאוד לא מומלץ. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
22 ביוני 2006
תשמעו.
דיון הוא מין אופן התנהלות כזו, בו כל אחד מתייחס לדברי השני, וסותר אותן, או מגבה אותן, עם נימוקים, ולא ממשיך להשמיע את אותם דעות, מבלי התייחסות למה שנאמר. וזה לדעתי מה שקורה פה עכשיו. חבל, כי יש פה נושא מאד מעניין, ואפילו חשוב. |
|
|
Dolfi
|
לפני 18 שנים •
22 ביוני 2006
וואו, לזה לא ציפיתי.
לכל המודאגים, לא, לא דיברתי על מערכת היחסים עם אור, דיברתי על ההיכרות הראשונית שלי עם בדס"מ, על הכירות ראשונית של הרבה סאביות עם בדס"מ... |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
22 ביוני 2006
בכלל הבידיסמ המודרני הוא מין יציר כילאיים מוזר שמנסה להיות מוגדר על ידי חוקים.
העבדות הקדומה היתה פשוטה מאוד נוסעים לאפריקה חוטפים או קונים חבורה של כושים מסוחרים ערבים,לוקחים אותם באניה מעבר לים מחתימים אותם כמו חבורת פרות, ומוכרים אותם כרכוש למי שיכול להרשות לעצמו. אין זכויות אין כלום רכוש וכוח עבודה והכל מותר לאנוס את הנשים והילדות להצליף עד דם ואחר כך לדרוש שיגידו לך תודה לקשור בשלשלות למכור לעשות הלחלפות, הכל. היום אנחנו מודרניים שמנו גם חוקים הכל מהסכמה,הכל שפוי הכל בביטחון ואז, מתחילים לדאוג לשלום השפחות לדוש ולדון מה כן מה לא ומה הגבולות. רוצים לעסוק בסאדו בטוח ושפוי כשעוד לא היגדרנו עד היום מה בעצם אנחנו בכלל רוצים. וכשלפי כל הגדרה בטוחה ושפויה ,זה בכלל לא צריך היה להיות קיים. אבל מי הם שיקבעו לנו . מה אני אגיד לכם תדונו מכאן ועד יום הדין,לא יעזור מי שלא רוצים ללמוד ולהפנים לא יעשו כן,ולא חסרים כאלו משני הצדדים, מה שהולך בין שני בני זוג מאחורי דלתיים סגורות לא תשנו ולא תדעו. לפי כל אמת מידה שלי כיום וכל מה שאני קוראת פה כל התקופה שלי אצל המרקיז,היתה החשוכה ביותר בחיי אבל מה לעשות והיה לי אז טוב (או אלי שוכנעתי במניפולציות שכך?) אבל היום אם אדע על אחת כמוני אני אהפוך שמיים וארץ כדי להוציא אותה מיזה. |
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 18 שנים •
23 ביוני 2006
מדורת החבלים
כ- - - ,<מילה בת ארבע אותיות, מתחרזת עם "וואו כמה אנשים טפשים יש בעולם, אפילו טפשים מאוד">,
לטובת אלה שסובלים מהפרעות קשב, או סתם קצב לב סדיר יתר על המידה, אני מציע לקרוא את הפוסט הזה בהמשכים. הוא חשוב מכדי לא לקרוא, אך ארוך מכדי להכניס את כולו לפה. מכיוון שחזרתי הרגע מהמחזמר "הלהקה", אשר הציג מונולוגים דרמטיים - לעתים אף מלווים בפסאודו-בכי - מפי שירי מימון ועוד בלונדה שמן הסתם אצטרך להתעדכן בשמה לפני שאחווה את דעתי עליה בפורומים מהוקצעים יותר, יש לי הרבה אנרגיות קומיות מיותרות להוציא. כיוון שכך, באתי לכאן כדי לומר איזה יופי, איזה כיף, השינוי שהעברתי את עצמי בחודשים האחרונים. הרי רק לפני חודשים ספורים שרשור כזה, מפיו של דוברו של אסי דיין עלי אדמות, היה מריץ את כדוריות הדם שלי במהירות כזו שכל הפירסינגים והקעקועים הרבים - רבים מאוד!!! - המעטרים את גופי היו נמסים ומותכים לתוך מחזור הדם שלי, מה שהיה מצויין כמובן, משום שאני סובל ממחסור בברזל (ממה עשויים קעקועים? אני מקווה שמסידן). והנה, תראו, אני קורא את המיסרפרזנטציה המטורפת שנעשתה פה לדבריו של דן קאפ (שאני אפילו לא יודע איפה אמר אותם ובאיזה הקשר, אבל כשאתה מכיר מיסרפרזנטציות במשך שנים ארוכות כמוני, שומעים אותן צועקות גם מתוך מאמר בפנאי פלוס, שבו המיסרפזנטציה היא הרפרזנטציה החדשה. נורא קשה להקליד כל פעם מחדש מיסרפרזנטציה בלי לטעות. אני חושב שאעשה קופי ופייסט מעכשיו) - ולא איכפת לי! אני קורא את מצעד כלבי הים השבועי, ולא איכפת לי! אני רואה שאף אחד לא עשה עדיין אייקונים של לבבות - כנראה משום שרפאל לא מספיק סכריני בשביל למשוך את הקהל הזה, אשריהו וטוב לו - ואפילו זה לא איכפת לי! מישהי בת 18 שלא יודעת מהחיים שלה עוד עלולה לקרוא את הדברים האלה, דבר אחד יוביל לשני, ובסופו של הסיפור היא תירצח ע"י 5 גנגסטרים קולומביאנים במעבורת בתעלת פנמה כשמילותיה האחרונות הן שיר של צביקה פיק בנסיון עקר להעביר מסר מוצפן לחוקרים הפנמיים (יש לאום כזה?), ולא פאקן איכפת לי! אתם יודעים, אני לא משתמש במילה "גיבור" לעתים קרובות, אבל נדמה לי שאפשר לומר בביטחון שאני הגיבור הגדול ביותר בתולדות האנושות. מי שלא מכיר אותי ורוצה לקרוא תגובה על נושא הדיון - מוזמן להתחיל כאן (מומלץ לקחת כמה שורות כמקדם שגיאה): יפה. ואז עשיתי טעות, כמובן, כי זה מה שאני עושה. וגיליתי שדווקא כן איכפת לי. אז הנה אנחנו כאן. אחרי זה אני נשבע בחיי הזבוב המת שעל השטיח שלי שאני לא נכנס לכאן יותר חודשיים. אבל לעת עתה, וכדי לפתוח חגיגית את עונת סדנאות הקיץ של שיח ושיג - האגודה הישראלית לתרבות הדיון (מתחילת יולי בירושלים, לוד, באר שבע ורעננה. הקדימו להירשם!), הבה ונערוך תרגול קצר בלוגיקה של טיעון. אז מה היה לנו כאן? אותו אדם שבשרשור המיתולוגי על הבחורה שננטשה קשורה ועירומה באמצע הלילה על חוף הים (כן! שוב זה! לעולם לא אפסיק להזכיר את זה! לעולם! הה הה הה הה הה) - טען ש[B[size=18]]"למה אתם מדברים פה על אפשרות תיאורטית של אונס, עובדה שהיא לא נאנסה, כך שזה לא רלוונטי".[/size][/B] אותו אדם שכשאמרו לו שלנטוש בחורה קשורה ועירומה על חוף הים זה מסוכן, אמר [size=18]"גם ספנקינג זה מסוכן"[/size] אותו אדם שבשרשור על בעילת תינוקות (או חיות? או ילדים? אחד מאלה, לא מצליח להיזכר כרגע) יצא כנגד "השיפוטיות של הקהילה, שהרי מי החליט שזה גורם להם נזק כלשהו" אותו אדם מציג לפנינו תיאוריה, בשם ההתנגדות להתנהגות קורבנית, לפי אין הבדל בין כלל סכנות העולם לסכנות בבדסמ, ולפיה היחס לשפחה כאל מי שעלולה להיפגע או אל דום כמי שמסוגל לשבור אותה, מגשים בעצמו את אותה נבואה. אין הבדל בין וניל לבדסמ מהבחינה הזו, קורא ההוגה. יפה. מה נגיד לאותו אדם? שבווניל יש המון סכנות, המון. בכלל החיים זה דבר מסוכן, בטח עוד רגע יבוא מישהו לספר לנו שגם לחצות את הכביש זה מסוכן, וגם לגלוש על סקייטבורד זה מסוכן. זה לא דיון אמיתי עד שמישהו אומר את זה. בזוגיות ונילית יש למשל המון סכנות פיזיות[/U], המון: שהבחור ירביץ לבחורה, שהבחורה תשבור על ראשו בקבוק. אני לגמרי לא צוחק. אלה דברים שקורים, והם לא נעימים. [size=18 ]עם זאת, בל נטעה: לפי רפאל מדובר בדבר שהוא שקול ואף זהה לחלוטין מבחינת הסכנה שבסיטואציה, למצב שבו אחד הצדדים קשור, פיו חסום, עיניו מכוסות, והוא חסר אונים באופן מוחלט, אפילו אם חייו תלויים בכך. זה בדיוק אותו דבר, בדיוק.[/size] הבה וניקח כמה דוגמאות מההיסטוריה הלא רחוקה של האתר הזה, כאלה שעולות לראשי ממש בשניה זו, אפילו לא טרחתי לחפש: [B]האם זכורה לכם אותה סאבית שאותו "דום" לקח אותה טרמפ מהמועדון הביתה? באמצע הדרך הוא ניסה, איך נאמר בעדינות במילים שלא יעצבנו את רפאל, לכפות עליה מגע מיני, והיא נמלטה מן המכונית. מובן מאליו שאם אותו ברנש היה מתאפק קצת ומגיע איתה לסיטואציה שבה היא קשורה ואזוקה, ואז מבצע את זממו, היא היתה נמלטת באותה קלות. האם זכורה לכם, ממש מהזמן האחרון, הסאבית שנחדרה ללא הסכמתה על ידי דום שלא טרח לשים אמצעי מניעה? זכור לכם איך זה קרה? היא היתה קשורה, עיניה מכוסות, נתונה כולה בסאב ספייס של סשן ראשון בחייה. היא לא גילתה שהוא חדר אליה (בוודאי ללא אמצעי מניעה) עד לאחר שהמעשה כבר היה בלתי הפיך בעליל, ובנזיל. מובן מאליו, לפי הגותו של רפאל, שלו היה מדובר ביחסים ונילים, והיא היתה מבחינה שהוא ללא קונדום (כי בווניל, אתם מבינים, לפעמים העיניים לא מכוסות), התוצאות היו זהות. אני באמת צריך להמשיך? בואו נשמור כמה דוגמאות לאחר כך. בווניל, כידוע, יש סכנות נפשיות ורגשיות רבות, וזה באמת כבר לא צחוק. אנשים נשארים שבורים שנים בגלל זוגיות ונילית "פשוטה". כותב שורות אלה עבדכם... סליחה, אדונכם הנאמן, אחראי בין חטאיו לכמה עבודות חיקור\תחקיר\מחקר (השורש זהה, אבל כל מילה מדוייקת תוביל אתכם לתחום עיסוק אחר. אני מטשטש עקבות) בנושא אנשים מסויימים המכפיפים אנשים אחרים לרצונותיהם, ואני לאו דווקא מתייחס כאן לבדסמ. מסתבר - הייתם מאמינים?! - שכאשר אנשים מוסרים לאדם אחר כוח מסויים על נפשם, שמסתכם לא רק באהבה ובזוגיות, אלא ביכולת להורות להם מה לעשות, להעמיד אותם בפני מצבים של שכר ועונש, ובאופן כללי "לשלוט" בהם - הוא יכול להשיג עם זה תוצאות די מפחידות (די! מי היה מאמין). אנשים בוגרים בנפשם ובגופם הפכו לעבדים חסרי בינה - ושוב - אני לא מדבר על סיטואציות בדסמיות. מבט חטוף בשיטות פסיכיאטריות שהיו נהוגות לפני 40 שנים, ומבט עוד יותר חטוף לשיטות שנהוגות עד היום במסגרות מסויימות בחברה שלנו, יספקו לכם תצפית מעניינת בנושא. רוצים דוגמאות? יש! זכורה לי בחורה פה באתר, ממש לא מחסרות הבינה שבנשים, שבהיותה בת 20 הניחה ל"חבר" שלה להתעלל בה משך שנה וחצי. הוא כלא אותה בחדר ימים בתור עונש, הרעיב אותה, החטיף לה מכות רצח. והיא ישבה וספגה. למה? כי היא טפשה? נייט. כי היא דפוקה בשכל? נייט דווקא. כי סיטואציה של שולט ונשלט, עם שולט שלא יודע מה הוא עושה, או לחילופין יודע היטב מה הוא עושה ועושה דברים רעים, יכולה להביא אנשים למצב נפשי מעורער? דא! דא, ליברמן! (אפילו ההקשר הפוליטי יצא לי לא רע). ואתם יודעים מה, מזמן לא הזכרתי את מקרה הבחורה על חוף הים. הנה בחורה שכותבת לכם בשרשור הזה, נשמעת נורמלית ובריאה. תשאלו אותה איפה היא היתה לפני שנתיים. היא היתה עם אדם שסיכן את חייה בצורה הברורה והמוחשית ביותר (למרבה המזל, תודות לכך שרפאל סבר שלא יכול היה להתרחש שם אונס, באמת לא התרחש). היא היתה על סמים? נייט. היא היתה סוכנת סמוייה של ה-ק.ג.ב? נייט. היא היתה חברה של צביקה פיק? נייט. היא היתה במצב בדסמי, שהגיעה אליו ממקום כפי הנראה לא יציב במאה אחוז, והשולט שלה ניצל את זה? דא! דא, הדפוק-הזה-איך-שקראו-לו. עכשיו, רפאל מכיר בזה שכל זה יכול לקרות. כלומר, אני לא בטוח שהוא מכיר, אבל אין לו ברירה, כי זו המציאות (וגם היא לא תמיד משפיעה על אנשים פה לשנות את תפיסתם. שייאמר: מציאות שמציאות). רק מה? הוא אומר לנו, שלא כל אחת שמגיעה לקשר בדסמי בתור סאבית, היא בהכרח מסכנה חולה דפוקה בראש אידיוטית שלא יודעת מה היא עושה. והוא צודק. ועל כך נענה לו שתי תשובות פשוטות. ראשית, אנשים טועים בעולם. בכל שבוע בכלבוטק אתם יכולים לראות כיצד אנשים לאו דווקא מפגרים במיוחד, נותנים עשרות אלפי שקלים לנוכלים וגנבים. אז במקרה שלהם, הם איבדו כמה עשרות אלפי שקלים. במקרה של סאבית, שבוטחת בגבר שלא יפגע בה, וטועה לגביו? היא לא נותנת לו עשרות אלפי שקלים. היא מתייצבת לפניו עירומה, קשורה, מכוסת עיניים, והוא יכול לעשות לה מה שבא לו. כל חטאה - טעות בשיקול הדעת. טעות מהסוג שכולנו עושים מדי יום ביומו. לא יכול להיות? יכול וחצי. האם היא חולה ומסכנה וטפשה ודפוקה ופסיכית? ממש לא. האם היא קורבן? בהחלט. האם זה יכול לקרות בווניל? יכול להיות שהגבר יתקוף אותה, אבל אז היא לא תהיה קשורה, מכוסת עיניים וחסומת פה. מישהו פאקן רוצה להגיד לי שאין הבדל? תשובה שנייה, וחשובה: רפאל, לא יודע כמה סאביות היו לך עד היום. אם אני זוכר נכון, בעבר הגדרת את עצמך כנשלט. אלי פנו כמה סאביות מפעם לפעם. אם תרצה, אני מוכן להביא לכאן ציטוטים (בעילום שם ובעיוות הפרטים, מן הסתם), רק שתבין כמה בנות במצוקה אמיתית יש פה וממשיכות להגיע לכאן. אם אתה אינך סבור שהבדסמ, בנוסף להיותו דבר די מעולה לאנשים בריאים רבים, אינו מהווה גם מפלט לאנשים ונשים מצוקתיים, חולים, פוסט-טראומתיים רבים, אזי צר לי, לא פקחת את העיניים בזמן האחרון. זה המצב, אין צורך, טעם או יכולת להכחיש אותו. כולן כאלה? בוודאי שלא. הרוב כאלה? לא יודע, נדמה לי שלא, בסך הכל. יש פה כאלה? כן, ולא מעט. ..........דוגמה!!!! יכולתי להביא לך לפחות, לפחות, עשר דוגמאות מתוך תיבת ההודעות הפרטית שלי, באמת ובתמים. בחרתי רק באחת. לפני למעלה משנה פנתה אלי בחורה שסבלה מיותר מהפרעת אישיות אחת. גם אליה, כמו לקירגיסטן וטזנזיה עילית הגיע שמעי כמי שמתקן לכל הבחורות שהיו עם אביס במשך שבוע את הראש, למען יוכלו לחזור לאביס. היא רצתה להיות סאבית שלי, 24\7. (איכשהו יש לי הרגשה שתשאל אם אני פסיכיאטר, ואיך איבחנתי את ההפרעות שלה. אז אני לא, ואנשים שהם כן איבחנו אותן הרבה לפניי). אני מדבר איתך על בחורה שאין לה יכולת להחזיק את עצמה. היא צריכה - לדבריה! - גבר שיחזיק אותה ויגיד לה מה לעשות, אחרת היא מאבדת כיוון ונופלת למקומות לא בריאים. אגב, סתם אם בא לכם לדעת, ראיתי אותה. מדובר בבחורה יפהפיה ברמות בלתי מקובלות בחברה מתוקנת. אמרתי לה בהבנה רבה ובקשב רב, שהיא לא צריכה, למיטב שיפוטי, להיות בקשר בדסמי. אמרתי לה שהיא חייבת להשיג שליטה בעצמה בטרם תוכל למסור אותה לאחר, שהיא לא יכולה לקחת לעצמה אדון כתחליף לטיפול בבעיות שלה. היא לא המשיכה לדבר איתי. כמה אנשים אתה מכיר פה באתר, רפאל, שהיו, במקום לשלח אותה, מכניסים אותה למיטה? ואפילו שולטים בה לטווח ארוך, כדי להכניס אותה למיטה עוד כמה פעמים? והכל בשם הבדסמ הקדוש. אחרית דבר ותחילה סקופ: אני מסכים עם רפאל. כן, קראתם נכון. כל הפוסט הזה, ואני מסכים עם רפאל. אני מסכים עם רפאל בצורך לצאת מהתדמית וההתנהגות והרטוריקה הקורבנית. אני מסכים עם רפאל שזו שטות, שלא לומר עניין מזיק, להתייחס לכל סאבית כאל קורבן פוטנציאלי. לא רק שזה עוול להן ולדומים, זה אף ממחיש את המצב הזה ומקבע אותו. סאבית היא אשה בוגרת וחושבת, ממש כשם שהדום הוא גבר בוגר וחושב (וכמובן אותו הדבר עם דומיות וסאבים). עד פה, רפאל, למרות הכל, אני לגמרי מגבה אותך. באמת. איפה מתחילה המחלוקת התהומית בינינו? ולמה אני מוצא לנכון לקחת כל כך ללב את מה שאתה כותב? כי לדעתך, כולן כאלה, ואין מצב זולת המצב הזה. כלומר - כל הסאביות בלי יוצא מן הכלל הן נשים שפויות, נבונות ויודעות היטב מה הן עושות, ובדסמ אינו מצב מסוכן מזוגיות ונילית, רכיבה על סקייטבורד או אכילת משמש עם גוגו גדול. ופה, רפאל, האדם שדעותיו עומדות בסתירה מוחלטת ליכולת הבעתן, אתה טועה בגדול. ואני טורח לכתוב את כל זה, רפאל, כשאני באמת בסך הכל מכבד אותך ובאמת יש לי דברים טובים יותר לעשות בשתיים וחצי בלילה, כי הבחורות שלגביהן אתה לא טועה, יידעו להסתדר גם בלי שתכתוב להן את זה. אבל הבחורות שלגביהן אתה טועה, יקראו את מה שכתבת, ואת התגובות של המגיבים המכובדים, וזה ייתן להן עוד אישרור, לא שהן היו צריכות, לעשות צעד הרסני מבחינתן. אני מדבר בעלמא? שלא תדע כמה מקרים קונקרטיים אני יכול לתת לך. כי לפעמים הסאבית, ולא מדובר בסאביות ספורות ותו לא, הן נשים שבאות הנה כדי לפגוע בעצמן, כדי להעניש את עצמן, כדי לספק לעצמן צורך שנובע מתסביכים והפרעות וטראומות שתאמין לי שאתה לא רוצה לדעת, ואני, בעוונותיי, ביליתי יותר מדי לילות באתר הזה בשמיעת הסיפורים. מי אנחנו שנשפוט מה טוב לה? אנחנו לא. אבל אני אישית, גם לא אשלוט בה, וגם אמליץ לה לא להישלט. ואם אחרי שהיא נוצלה בפראות על ידי "דום" כזה או אחר אתה טוען שהיא לא קורבן, כי היא ידעה יפה מאוד מה היא עושה ובחרה בכך בדעה צלולה - אתה טועה ומטעה. ואפילו חמור מכך מבחינה לוגית, רפאל, זו אי ההכרה שלך במציאות כפשוטה, במקרים של נשים שפויות וחכמות לחלוטין. במציאות שבה אנשים, ככל האנשים, טועים. ובוטחים באדם שלא ראוי היה לבטוח בו. ואז, במקרה רע, הם מאבדים סכומי כסף או רכוש, או לא עלינו בריאות. ובזוגיות ונילית? לבן נשבר, ואולי, במקרים רעים במיוחד, גם כמה צלעות. וזה לא מצחיק. אתה באמת רוצה להשוות מצב כזה, למצב שהבחורה שוכבת, קשורה, עיניה מכוסות, גאג ענק בפיה, רגליה פשוקות עם ספרדר? זה היינו הך מבחינתך? שורה תחתונה, לטובת המתקשים, ומי שהתייאש באמצע: להלן מספר הצהרות רציונליות. צבעו אותן יפה, ילדים, והשאירו רק את שתי הנקודות שבאמצע העץ שלדעת המאייר נראות כמו פרצוף שבכל מקרה לא זז מאז הציור בסתיו 1963, בלבן: - התקרבנות זה לא דבר טוב. סאביות צריכות להיות שפויות, בריאות, נבונות ובטוחות בעצמן לפחות כמו הדומים שלהן (ובמקרה של הדומים בקהילה, אזי מן הסתם יותר). - עם זאת גם אנשים חכמים טועים בשיקול הדעת, ואז יכולים לקרות דברים לא נעימים. למה בבדסמ זה יותר מסוכן מיחסים ונילים? כי בבדסמ עושים דברים מסוכנים יותר מווניל. - להיות קשורה זה מסוכן יותר מלא להיות קשורה. - להיות חסרת אונים זה מסוכן יותר מלא להיות חסרת אונים. - לא לראות מה קורה זה יותר מסוכן מכן לראות מה קורה. - לא לשלוט במה שקורה זה מסוכן יותר מכן לשלוט, אפילו חלקית, במה שקורה. - לא להיות מסוגלת לזעוק לעזרה זה מסוכן יותר מכן להיות מסוגלת לזעוק לעזרה. - ולסיום סיומת: לתת למישהו עמדת שליטה עליך, זה מסוכן יותר נפשית ורגשית מלתת למישהו עמדה של אהוב, אפילו אהוב יקר שביקרים. - במצבים של שולט\נשלט אתה עלול להגיע למצבים הרבה יותר מסוכנים מאשר במצבים של אוהב\אהוב, הן פיזית (חוף הים!) והן נפשית (שוב חוף הים!). ומי שטוען הסיכון, הפיזי והנפשי, הוא היינו הך בווניל ובבדסמ, מן הסתם לא ראה מספיק בדסמ ובדסמים. - אני מקווה בשבילו שגם לא יראה, שאחרת הוא יגיע למצב אליו הגעתי אני, ששרשור כזה מוציא אותו מהכלים, כי הוא נזכר בכל הבחורות שסיפרו לו כל מיני דברים, ואז הוא לא יכול ללכת לישון לפני שהוא כותב מגילה באורך כזה לפחות (ובאורכים הוא דווקא מבין). ובאמת, אני לא אומר את זה בשמץ של דרמטיזציה, אלא במלוא הקונקרטיות: מה שלא מניח לי כרגע ללכת לישון, זה הדוגמאות הקונקרטיות שאני יכול להביא. גם אני מסכים עם רפאל בקשר למה שהוא אומר על ההתקרבנות. מפה ועד ללהכריז על הבדסמ כשקול לחלוטין מבחינת סיכונים לסקייטבורד או לזוגיות ונילית, יש מרחק, ומרחק גדול. ואידך? זיל גמור. מילה בת ארבע אותיות, מתחרזת עם "יאוש" (למעשה, זה ייאוש). קיחוט נ.ב - תגידו, צבעים זה לא נורא פופוליסטי? תקציר הפוסט (C): בהצלחה-לנבחרת-ישראל-בוויכוח-מובנה-שיוצאת-בשבוע-הבא-לאליפות-העולם-לגילאי-תיכון-בקרדיף,-וויילס |
|
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 18 שנים •
23 ביוני 2006
ובצד החיובי
הפוסט הזה לקח כ"כ הרבה זמן, שלפניו לקחתי אנטיביוטיקה, ועכשיו אני כבר יכול שוב לאכול גבינה.
|
|
|
| הניק_הכפול_של_קיחוטה(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
23 ביוני 2006
מה שנכון נכון
שלום, אתם לא מכירים אותי, אני ותיק בתחום, אך לא נוטה להתערבב בקהילה או להגיב בפורומים. רק רציתי לומר שלא קראתי אף פוסט בשרשור הזה מלבד זה האחרון, וברצוני להביע את התרשמותי מחוכמתו של הכותב, ולהצדיק אותו במאת האחוזים, בכל דבריו. אני עצמי התעלמתי מדברי אזהרה שונים בנושא, והתחרטתי על כך רבות. תאמינו לי, אנטיביוטיקה וחלב עושים בלגן בבטן, שלא תדעו.
שלכם, מישהו שלא מתערבב |
|
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 18 שנים •
23 ביוני 2006
ניהול/הערכת סיכונים
אם אי אפשר להפסיק את הסיכונים לחלוטין, אז לפחות אפשר להיות מודעים להם, ו''לנהל'' אותם.
הרי אנשים לא יפסיקו לעשות דברים מסוכנים, אבל יש שיטות (פשוטות יחסית) כדי לקבוע - האם זה בכלל שווה את זה? שיטה אחת שנקראת ניהול סיכונים, הנה עיקריה: 1. זהו התהליך שלפיו מתקבלות החלטות לבצוע דבר מה לאור רמת הסכנה ההתחלתית, האפשרויות לצמצומה, לאור האמצעים והשיטות לבקרת הסכנה. 2. קיימים מספר סוגים של סיכונים: טריוויאלי, נסבל, מהותי, בלתי נסבל 3. הקביעה איזו פעילות מהווה איזה סיכון נעשית ע"י התייחסות לחומרת הפגיעה האפשרית וההסתברות שהיא עלולה לקרות. 4. מתן מענה אפשרי לסיכונים השונים -------------- כל אחד יכול לעשות ניהול סיכונים. אבל הוא לא חייב. ובסופו של דבר, אני בעד לקחת סיכון מבוקר, כי אני חושב שכל בוקר טומן בחובו סכנות, אז מה - לא נחיה? אבל אני לא חושב שצריך להתעלם מהסכנות, אלא להיות מודע ולעשות הערכת סיכונים כדי למצוא את הדרך הנכונה לצמצם אותם. אל תהיה צודק - היה חכם |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
23 ביוני 2006
האמת העצובה היא
שכל סאבית/שפחה/נישלטת אישה שרוצה בפעילות בידסמית מהצד הלאשולט צריכה להפעיל שיקול דעת לפני שהיא נפגשת עם בנאדם ואם אותו בנאדם לא ניראה לה מלכתחילה הרי שהיא תריכה לתת למוח לפעול ולא ללב ולא רובנו לא מטומטמות ואל טיפשות אבל לפעמים כשהצרכים דחופים המוח ושיקול הדעת לא במיטבם והאמת היא שהרבה יותר נישלטות../../.. ניפגעות מאשר נישלטים /סאבים/עבדים פיזית ונפשית והאמת היא שכמה שישמעו סיפורים וקיחוט הביא חלק מהידועים ביותר אנחנו נמשיך לקרא ולהניד בראשנו בצער ולתת עיצות אבל גם לא נשנה מאום מדריכנו אנו כי זה הוא טבע האדם שלומד מטעויות שלו ולא של אחרים ולא אנחנו לא מטומטמות ובחיי היום יום אנחנו מפעילות שיקול דעת והגיון בריא אבל כשזה מגיע לחלק הזה בנפשנו שכל כך צריך את כל הדברים האלו אז לפעמים ההגיון ושיקול הדעת מפנים את דרכם לדברים אחרים. נשים הן יותר אמוצינליות, מה לעשות נוטות לפעמים יותר להקשיב ללב ולא למוח ונשים גם יותר ניפגעות במערכות יחסים ונליות או בידסמיות אבל הרי יש חוקים שמסירים אחריות מאותם "אדונים" שפוגעים יש להם כסת''ח מושלם בדמות ה SSC הבהסכמה הבטוח השפוי בדין, מה היא רוצה בסך הכל אם יש לה שלושה מקדמי בטיחות לעבור אותם והאמת היא שיש גברים מזיקים מאוד ובעלי כוונות מאוד לא נחמדות שחוסים בצל הבידיסמ שעוברים מאחת לשניה באיין מפריע כי נשים מתביישות ושותקות או גרוע יורת לא מאמינים להן\או גרוע יותר מטיחים בפניהן את שלושת הכללים.כשהן "מעזות" להתלונן אז מה נעשה? נשנה את החוקים? נוסיף חוקים , אולי נכניס את החוזה אדון שפחה בחוקים שבו הוא מתחייב שלא לפגוע בה שבו היא חותמת שהיא נכנסת לקשר בדעה צלולה ולא יהיו לה שום תביעות שלאחר מכן? אנחנו משחקות באש רבותי הולכות על קו מאוד דק שבין בידיסמ שאנחנו רוצות וצריכות לבין הסכנה בלהיפגע נפשית או פיזית וצר לי על הצעירות והלא מנוסות ועל אילו שהולכות אחרי ליבן ואז מוצאות עצמן בצרות רציניות אבל שוב א ף פעם, לא נילמד מנסיון של אחרים וכשאני חוזרת ואומרת לבנות רבות בפוסטים רבים "אם את מרגישה שהוא לא בסדר איתך" "אם רע לך" "אם את מרגישה שאין תיקשורת והתאמה" תעזבי אותו תקדימי תרופה למכה שבוודאי תבואואחרי חודש אני עדיין רואה אותן עם הקולר של אותו אחד שכל כך פגע וכל כך הכאיב מה נותר לי לעשות אלא לחכות שהן תלמדנה בדרך הקשה, לצערי הרב, אבל ידי כבולות ידי כולנו כבולות ולא נותר לנו אלא לפתוח שרשורי הסברה והזהרה ו"אמרנו לכם" ולקוות שמתי שהוא הן ילמדו. |
|
|