GOLD
|
לפני 21 שנים •
21 בספט׳ 2003
מוסר השכל."בכל דבר תוכל למצוא מוסר השכל", הוא אומר לי. "אתה חושב?" אני מחייך. "בוודאי", הוא פוסק החלטי. "אוקי, אז מה עכשיו?" "לא יודע, ת'רוצה לראות?" "לראות מה? "מוסר השכל נחמד..." "תמיד!" "אז בוא!" הוא אומר ומוחא כף בידיו. * הוא אוהב אותה. הוא אוהב אותה כל כך. והנה אחרי שלוש שנים שהם יחד, סוף כל סוף היא נאותה לו והם נישאים. כן, סוף כל סוף. כמה שהוא אוהב אותה. ההורים שלה מתים עליו, ההורים שלו מתים על בחירת לבו. והיא מאוהבת בו עד אין קץ. רק מה, אחותה... כן אחותה הצעירה ממנה בחמש שנים. נערה טובה שופעת ויפה. והוא, בכל פעם שהיא לצדו, חש כי משחקת היא עמו. במיני קצר מתכופפת מבליטה אחוריה כמו להרים דבר מה שהפילה זה הרגע במקרה, או רוכנת אל מולו בחזה שופע ולא אסוף. כבר חשב הוא להעיר לבת זוגתו, כבר חשב לדבר עם הוריה, אבל מה יגיד, ואם טועה, האם יעיד על כך שהוא עצמו במחשבות... לכן בחר שלא. הנה, התקשרה, בקשה שיבוא לבית הורי זוגתו לעבור על דוגמאות הזמנות החתונה. בתחילה חשש אך אמר לעצמו כי אם לא יעשה כן יעיד על ראשו ובכך יעשה רע מן הטוב. לכן נמנע מחששות ויצא לדרכו. כבר מהדרך עשה לנכון וצלצל לזוגתו להעיד כי נוסע הוא לבית הוריה לעבור על הזמנות החתונה בחברת אחותה. כשהגיע פתחה היא את הדלת ולגופה לא די כסות –לפחות לטעמו- שב, הרגע, תשתה, תאכל, הנה ההזמנות, אני מיד איתך, אחר יצאה את החדר ושוב חזרה ואז נעמדה מבטה בעיניו... "אני רוצה אותך", אמרה, "רציתי מהיום שהכרנו". הוא השתתק. "אני צועדת לחדרי, אחכה לך שם, מאז אותו הרגע בו נפגשנו, חשקתי בגופך ולוא רק ללילה, לא יותר תבוא, תבוא, שתה את כוס המשקה ובוא, אל תניח לי לחכות, אתה שלי לצהריי היום הזה..." חייכה הסתובבה על צדה ופסעה לאורך המסדרון אל עבר חדרה. הוא ישב שם, מביט בה נעלמת אל פנים חדרי הבית. אחר קם לבו הומה, צעד כמה צעדים בעקבותיה, לבסוף סבב על צעדיו ויצא את דלת הכניסה בחופזה. לכשירד במדרגות בניין מגורי הורי כלתו לעתיד, מצא את אביה עומד אל מולו. בתחילה לבו קפא. "עברת..." חייך אביה. "מה?" הוא שאל משתומם, "מה?" "עברת את המבחן שלנו..." חייך אביה וקרב אליו לחבקו, "עברת..." * "זהו", הוא אומר לי בוא זזים. "נו, מה קשור? מה אתה רוצה להגיד בזה?" "מה, אתה באמת לא הבנת?" "לא". "למה הוא יצא מהבית?" הוא שואל מבודר. "כי זה היה נראה לו לא לעניין לבגוד..." "אה כן? באמת?" הוא צוחק. "כן". "טוב, אז הנה לך מוסר השכל..." "והוא?" "לעולם, אבל לעולם! תשאיר את הקונדומים ברכב!" בכבוד רב, GOLD. . |
|
|
|
GOLD
|
לפני 21 שנים •
21 בספט׳ 2003
שיכתוב נאה יותר. -לדעתי -.
נקודה.
|
|
|
| ThePassionMaster |
לפני 21 שנים •
24 בספט׳ 2003
מוסר השכל:
לישון על זה לילה אחד לפני שרצים לספר לנבחן על התוצאות החיפזון מהשטן נקודה. |
|
|