נשים שמנות ומערכות יחסים

DARLING • 27 ביוני 2006

יש לי כל כך הרבה מה להגיד שאני לא יודעת מאיפה להתחיל....................

ראשית, כן!!!! גברים נמנעים מלצאת עם בחורות שמנות! יש תופעה כזאת, והיא אפילו לגיטימית.

אני מכירה לא מעטבנות שמנות שגם לא תצאנה עם גברים שמנים........... זה יותר הוגן ?

יחד עם זאת, אנחנו ואני באופן אישי, עלולה לפסול גברים בגין 1001 סיבות אחרות.....

נמוך מידי, לא אקדמאי, בהיר מידיי, כהה מידיי, מתוסבך מידיי, והרשימה עוד ארוכה כאורך הגלות

(מה הפלא שאני עדיין לבד ).

למעשה אני חושבת שהעיניין הוא גם תלוי גיל, יש את השלב בו הגברים הם סוג של טווסים ואם נוסיף לזה אישיות שעדיין לא מספיק מגובשת בגילאים מסויימים (עד 50 בערך) וקצת חוסר ביטחון משל עצמם, אז ברור שבתקופה זו הם יעדפו להראות עם אישה שמראה יותר מקובל בעיניי החברה.
אולם, בדר"כ כשהגברים יותר מגובשים ויותר בטוחים בעצמם הם מיחסים פחות חשיבות לחברה ויותר לנטיות ולאהבות שלהם ואז באמת יותר גברים ימצאו עצמם עם נשים מלאות יותר ממידה 36.

אל לנו לשכוח שבמקרים רבים גם לנו הנשים המלאות יש אחריות לתופעה זו. בחורה שמקרינה שלמות, בטחון עצמי ואהבה עצמית על פי רב תגרום גם לגבר שלצידה לחוש כלפיה רגשות דומים, ומצד שני אם היא מקרינה תכונות הפוכות היא בעצם משדרת לסביבה שהיא פחות מוצלחת וכך הסביבה גם תעריך אותה. התנהגות מקרינה - מה שאתה מוציא זה מה שאתה מקבל.


ולנושא הדיאטה עצמה, אין שום קשר בין כמות הארוחות שאנו אוכלים למשקל שלנו, אפשר לדחוס בארוחה אחת 2500 קלוריות בלי שום בעיה. ומצד שני מי שחושב שדיאטה זה לאכול ירקות כל היום, דינו לא להצליח אף פעם, לפחות לא לאורך זמן.
הסוד בדיאטה, כמו בכל דבר בחיים, זה איזון!!!! איזון - זה שם המשחק.
מי שמאוד אוהב שוקולד וימנע מעצמו שוקולד למשך חודשיים, אני מבטיחה לו שהוא יכנס מהר מאוד לבולמוס אכילה מטורף שיגרום לו להעלות במשקל יותר ממה שהוריד. ולא חסרות דוגמאות כאלה.

אמרו מס' אנשים שהצלחה בדיאטה תלויה ביכולת שלנו לדחות סיפוקים. אמת ויציב.
אבל זאת האמת בכל תחום בחיים שלנו. בקריירה, בכושר הגופני, בגמילה מעישון, ביחסים בינאישיים ועוד ועוד.
אל נשכח גם שהפרעות אכילה, ואני לא אומרת אכילה כפייתית כי זאת רמה הרבה יותר גבוהה, היא תוצר סביבתי. כמעט כולנו גדלנו בבית שבו כשהילד חוטף מכה מפצים אותו במשהו טעים, או בכלל על כל עוגמת נפש, פגיעה פיזית או מה שזה לא יהייה הפיצוי יהייה אוכל. וכך למדנו שאוכל זה סוג של פיצוי. וכשרע לנו אנחנו מפצים את עצמינו, כמו שלמדנו מילדות, באוכל.
כך שבעצם אנחנו צריכים בעיקר להתמודד עם שינוי הרגלים.

הפרעת אכילה היא למעשה סוג של פעילות אוטומטית. אני מרגיש רע, אני אוכל בכדי לפצות את עצמי, אני מרגיש רע שאכלתי וכך אני מכהה את התחושות שהביאו אותי לאכילה מלכתחילה.
כשהפתרון כאן הוא לשבור את הפעילות האוטמטית ולהכין מראש פעולה אחרת שתעזור לי להרגיש טוב, אמבטיה, שיחת טלפון, סקס, ועוד ועוד..........

אבל עיקר הסוד הוא ללמוד לאהוב את עצמינו ולא לסלוח גם כשאכלנו יותר ממה שהתכוונו......

נו טוב, אבל אפשר לכתוב על זה עוד הרבה.

איך שלא יהייה אני מבטיחה לכם שיש דברים גרועים יותר מעודף משקל, כמו אישיות בעייתית, טיפשות, כיעור, רוע, הפרעות נפש ועוד הזרוע נטויה.......................אז שזאת תהייה הבעיה שלנו......

וחוץ מזה ..................................

DARLING • 27 ביוני 2006

אם להיות שמנה זה כזה פיקניק,

אז אנחנו כל הזמן בדיאטה?

לא רק דיאטה. ניתוחים פלסטיים למראה צעיר באופנה

באדי • 27 ביוני 2006

אני מכיר את הכיוון ההפוך של ילד רזה וגבוה מאוד. רק בצבא קיבלתי מראה "מוצק" אבל אני צריך לשמור עליו.

אני חושב שרוב הנשים כבר קראו בעיתון או ראו בטלויזיה או שמעו מ"ידידות טובות" מה עושים כדי לרזות. לעשות יותר קשה אבל אני בטוח שהן מכירות את כל העצות.

מי שמחכה לעצות פה...well, well אומר משהו על חוכמה ואז דיאטה לא עוזרת כי חוכמה היא נתון טבעי שלא משתנה.

אני לא אוהב כניעה ללחץ חברתי כי ראיתי גברים שלצאת עם אישה מעל גיל 30 נחשב אצלם כפגיעה בגבריות שלהם ולהשיג פרגית צעירה, עם כמה ק"ג יותר או פחות, נחשב אצלם להוכחת גבריות.הכניעה הזאת ללחץ חברתי היא גם בניתוחים פלסטיים למראה צעיר, להרמת חזה, להקטנת חזה, להגדלת חזה, להרמת עפעפיים, לשאיבת צלוליטיס ולעוד סדרת ניתוחים שראיתי שנשים עושות כבר בגיל 35.

המראה שכמה גברים מחפשים הוא של הדוגמניות בנות ה18 שנראות כמו קולב רזה וגבוה ואם היא יודעת לצחקק בחוסר ידע ולא לענות יודעים שהיא צעירה ואפשר להראות לכולם את הכיבוש התורן.

גבר שנמשך למראה הרזה בגלל שהטעם שלו מראה רזה לא דומה לגבר שאוהב אישה עגלגלה ובוחר ברזה הצעירה כי החברה סוגדת לגיל צעיר ולנעורים ולמראה רזה. אם הרזה החדשה תבחר בגבר שההחלטות שלו לא מגיעות מהטעם האישי שלו אלא מכניעה למה יגידו בחברה כשהיא תעבור את הגיל המקסימלי שנחשב לנשי הוא יכול לזרוק אותה. היא תצטרך לעבור את סדרת הניתוחים הפלסטיים המקובלים וגם אחריהם ראיתי שזרקו אותה לטובת פרגית צעירה.

מי שרוצה שתעשה דיאטה ומי שטוב לה במראה שלה שתבדוק עם הרופאים שלה אם יש לה בעיות רפואיות ומה לעשות. אני בטוח שהרופאים יודעים מה ליעץ ויודעים מתי שומן עובר את גבול הנורמה.

באדי

roni13 • 2 ביולי 2006

כבר אמרו פה הכל אז אני רק אוסיף נימה אישית:
לפני שהיכרתי את המיניות שלי (בערך גיל ההתבגרות) הטריד אותי קצת מה יחשבו אחרים.
ואחרי שהיכרתי במיניות המיוחדת שלי, העניין הזה נראה כמו צרות של עשירים.
אולי אני חריג, אבל (אני לא אומר את זה בצביעות) מבחינתי: זה כל כך מזערי בעיני (מה אנשים יחשבו אם אני אתחתן עם אישה עם יד אחת או עין שלישית) כל עוד אנחנו מספקים את הצרכים האחד של השנייה.
באמת, חיים כל כך קצרים, צרכים כל כך תובעניים, כל השאר ממש שטויות.

מייפל​(לא בעסק) • 2 ביולי 2006

מאי אמרה:
[/quoteמסכימה עם ונוס שמעבר לכל מדובר בבעיה בריאותית ואף נפשית של חוסר יכולת לשלוט באכילה.
חבל, יש היום טיפולים מכל הסוגים.

אם יש היום טיפולים מכל הסוגים, אני בטוחה שתוכלי למצוא טיפול לבורות ולחוסר הרגישות שלך.

Succubus​(אחרת) • 2 ביולי 2006

הממ. פתאום אני מגלה דברים חדשים שלא ידעתי עליהם.
יש גברים שלא מוכנים לצאת עם שמנות ולא ידעתי את זה? לא זכור לי שקרה לי פעם. בחיי, התגליות שמגלים לעת זקנה.
לא קרה לי. מעולם. כל חיי נעתי בין שמנמונת לבין שמנה מאד, ואיש מעולם לא ויתר עלי בשל כך. אבל מעולם לא. יצא לי פעמים ספורות לשמוע "את האישה השמנה הראשונה שאני נמשך אליה", והתגובה שלי תמיד הייתה, "אתה לא נמשך ל'אישה שמנה', טמבל, אתה נמשך אלי". כי זה לא באמת מבנה הגוף שקובע.
לכל וריאציה גופנית אנושית יש אנשים שנמשכים אליה יותר ואנשים שנמשכים אליה פחות. צבע שיער, גובה, מבנה גוף, תווי פנים - כל אחת מהאפשרויות מככבת בהעדפות של אנשים. וכן, יש אנשים שהם מספיק שטחיים כדי להסתכל על תכונות חיצוניות ולשפוט לפיהן. אני לא ממש מכירה אותם אישית, כי קשה לי להאמין שאנשים כאלה יעניינו אותי. עניין של ההעדפה האישית שלי. רוב האנשים רואים בזה העדפה, אבל בסופו של דבר יימשכו לאדם אחר לפי מה שאותו אדם מקרין, ולא לפי מבנה הגוף שלו.

אה, ולאלה שמקשקשים על זה שהשמנה זה עניין של משמעת עצמית והשד יודע מה: אתם יודעים מה? בסדר. יש לי בעיות משמעת עצמית. אני אדם חלש שנכנע לאוכל ולא מסוגל לומר לו לא. מבחינתי, לכו אתם ותחיו לכם בכיף עם האובססיביות שלכם, שמאפשרת לכם לשמור על "משמעת עצמית" של 24/7. אני אוהבת אוכל, אני אוהבת סקס, אני אוהבת באופן כללי את הדברים הטובים שבחיים, אני אדם, לא רובוט, ואין לי כוונות לייבש את עצמי כל חיי בשם איזו "משמעת עצמית" מפוקפקת. אוכל זה טוב, סקס זה טוב, תענוגות החיים הם טובים באופן כללי, ומי שחושב שאני חולה ואומללה ואמות בגיל צעיר בגלל "משקל יתר", מוזמן לערוך איתי השוואת בדיקות דם ושאר פרמטרים בכל רגע שיבוא לו. אל תהיו בטוחים שתצאו טוב מההשוואה.
כן, אני מגיבה בעצבנות. אני תמיד מגיבה בעצבנות כשמישהו עורך לי - ולקבוצה שלמה באוכלוסייה, שדי קרובה להיות הרוב - ניתוח אישיות על סמך משתנה מטומטם אחד. אתם לא מרגישים ממש דבילים לבוא בהכללות מטופשות כאלה?
לא, אנחנו לא חסרי משמעת עצמית, אנחנו לא דפוקים, אנחנו לא חלשי-אופי, חולים, אומללים, כפייתיים או כל שטות אחרת שיבוא לכם לזרוק על סמך ניתוח פסיכולוגי מקיף ומעמיק שערכתם על המשתנה האחד של "עודף משקל". אנחנו שמנים. כמו שיש אחרים שרזים. רדו מהעץ המטומטם הזה שטיפסתם עליו.

ממש פוסט שמן הייתי אומרת...

godisafemale​(שולטת) • 3 ביולי 2006

והנה אני אומרת: השירשור הזה שמיין!!!

טוב עכשיו אני עטושה שריר של רצינות והנה תגובתי:

לדעתי שמנות עושות סקס מצוין יותר ומעולה ומתעלה מנשים שהן "כוסיות" (מילה דוחה אגב)

ועוד משהו... כאדם ואישה.. למדתי דבר וחצי בחיים והשכלתי להפנים שהסקסיות האמיתית והחושניות
המתגבשות לכדי בטחון עצמי הן הן.. הוא!!! הוא ! הבטחון עצמי הוא שקובע!

הוא ששולף את את הקלף המנצח!

את יכולה להיות כוסית של הלייף.. 169 ס"מ... 60 ס"מ 90 ס"מ 90 ס"מ
(או הפוך...) ובסוף היום אם את גברת עם בטחון עם עצמי כל סופשבוע ילקק אותך כוסון עם לשון אנרג'ייזר שהשתמט מצילומים למגזין של וורסאצ'ה.

אבל אם את נכאית או שהסידור הגנטי שלך דורש השלמת תרופות לבטחון עצמי
וייצוב הליבידו.. קצת בעיה אם התרופה היא דור ישן...

בקיצר...אני מכירה גם גברים שהם שמנמוכים בגובה 154 ס"מ שנותנים זיון לפנים !!!!!!!!!!
והם א'עלק על פי כל הסטיגמות והנורמות ממש לא אטרקטיבים... אבל יש להם בטחון עצמי אמיתי!!! של 189 ס"מ... וזה עושה את כל ההבדל.

אז אם יש לך בטחון עצמי בסיסי ומיוצב תאכלי. אם אין לך.. תשתי מים ותאכלי מפיות... כלום לא יעזור...


עכשיו תרשו לי לעשות פוזות של 190 ס"מ...

מיתוסית​(שולטת) • 3 ביולי 2006

אה טוב לי יש כמה דברים להגיד לגבי כל הערבוביה פה:

1.צריך להפריד בין "שמן" ל"שמנמן" או "מלא". לדעתי אפילו עד 15 קילו הבדל זה לא נחשב שמן והאמת שזה תלוי איך השומנים מתחלקים. ישנן נשים שהן במידה 42, 44 שמתחילה להחשב שמנה, אבל השומנים יושבים עליהן בצרוה סקסית ויפה ולעומתן יש נשים מידה 38 עם כרס..

אז לשמנים מאוד יש בעיות בריאותיות, אני לא רואה שום בעיות בריאותיות מאלה שמניתם אצל אדם שיש לו 10-15 קילו מעל למה שצריך להיות (כמובן שמספר כזה של קילוגרמים על בחורה 1.50 זה לא כמו על בחורה 1.70) ויותר מזה, שומן הוא דבר מאוד בריא, עד גבול מסוים. הוא מגן עלינו מקור, ממחלות, מעיד על פוריות אצל נשים, עוזר ללילדה קלה וכו. מה גם ששומן אצל נשים הוא נייח ולכן בריא יותר וגורם לפחות בעיות מאשר אצל גברים שאצלהם הוא נייד וישנה סכנה שהאו יתנייד ללב. אז מלאות זה סבבה, שמנות זה קצת פחות, ושמנות מאוד זה אפילו אולי אל הכי אסתטי, בדיוק כמו שאנורקסיות לטעמי זה לא אסתטי. הכל צריך להיות בפרופורציות.

2.השמנת יתר אצל אנשים נורמלים (לא כאלה עם בעיות בבלוטת התריס, אכלנות כפייתית וכו), קורית בגלל שני דברים: אכילה מתוך הרגלים ומתוך מניעים רגשיים שהם מקשרים אוכל לרגשות או אירועים וביולוגי. בביולוגי מה שקובע זה שלושה דברים:
א. קצב חילוף חומרים (מטאבוליזם). כלומר, כמה הגוף שורף קלוריות בעיבוד המזון וכמה מהר הוא מאכסן את הקלוריות העודפות בצורת שומן. נקבע גנטית.
ב. מספר וגודל תאי השומן. כל אדם נולד עם מספר וגודל תאי שומן קבוע. כשאוכלים הרבה, התאים גדלים ומתרחבים וכשמרזים, הם מתכווצים. אי אפשר לאבד תאי שומן אלא רק בניתוח. יש אנשים שיש להם הרבה תאי שומן או שהם גדולים יחסית וזה מה שנותן להם פוטנציאל השמנה גבוה יותר מהרגיל. מחקרים מראים שלפעמים ילד שבינקותו עד השנתיים הראשונות שאוכל הרבה מעבר למה שהוא צריך, עשוי לפתח תאי שומן רבים יותר, כמותית.
ג. ישנה נקודה שנקראת SETH POINT (אני מקווה שאני מאייתת נכון). מדובר בנקודת איזון של משקל הגוף הנורמלי לאותו גוף בהתחשב בשני הקריטריונים הראשונים. הגוף תמיד ישאף להיות במשקל הזה. זו הסיבה שאנשים מורידים משקל ולאחר זמן מה תמיד ישובו למשקל הקודם. זו הסיבה שקשה לשמור על משקל נמוך לאורך זמן, אם מדובר במשקל שקרוב למשקל התקין שלהם כפי שהגוף הגדיר זאת. במקרים כאלה לא משנה כמה האדם יוריד משקל, הגוף ישאף לחזור למשקל המקורי שלו כמו שהוא מוגדר גנטית, וכל עוד הוא יהיה מתחת למשקל זה- אותו אדם יחוש רעב תמידי.

כמובן יש לקחת בחשבון במקרה חלוקת שומן בגוף, מבנה גוף, משקל עצמות וכו.

3.אני לא חושבת שבחירת אדם לפי מראה חיצוני זה שטחי. בני אדם הם כמו חיות, אנחנו רוצים כולנו אדם שאנחנו נמשכים אליו. סלחו לי, אבל אני לא יכולה להיות עם אדם חכם ומקסים ככל שיהיה, שאיני נמשכת אליו. זה לא הוגן כלפיי ולא הוגן כלפיו. השאלה היא כמה המשיכה שלי מושפעת מאמות המידה של החברה? זה משהו אחר. למה זה "פוליטיקלי קורקט" להמשך לאדם מלא או שמן ולא לאדם רזה? אני לא נמשכת לגברים שמנים. אז מה? גם גברים גיבנים, שעירים מידי, צעירים או מבוגרים מידי, בעלי אף ענק, רזים מידי ועוד מיליון פרמטרים שקשורים באיך שהם נראים, לא מושכים אותי. אין פה שום קשר לשטחיות שלי או לאופי שלי. אני רואה גבר ואני נמשכת אליו, או שלא.
במשיכה המינית שלי לאדם, לא משפיע רק המראה, אלא גם האישיות, הביטחון העצמי, היחס שלו כלפיי, האינטילגציה וכו'. אדם הוא מכלול, אבל כמו שאני לא אצא עם גבר יפה טיפש, או חכם ומניאק, אני לא אצא עם גבר מכוער וטוב לב.
כל אחד והתנאים שלו וההתפשרויות שלו.

4.אבל יש בעיה אחרת שהועלתה פה, לא "למה גברים לא נמשכים לשמנות?", אלא "למה הם מסתירים את המשיכה שלהם?". אני יכולה להיות פוליטיקלי קורקט ולומר גבר כזה לא שווה את זה וכו, אבל אנשים מושפעים מאוד מהחברה, הם לא חיים בניתוק או בבועה וכל אחד מאיתנו מתחשב ברמה זו או אאחרת בדעתה של החברה. השאלה כמה הוא נותן לחברה לשלוט בחייו, כמה הוא מעמיד את רצונה לפני רצונו וצרכיו. זה כבר עניינו הפרטי של כל אחד ותלוי פעמים רבות בסביבתו ובאופיו.

נ.ב- שימו לב שכל הנשים שמגדירות את עצמן כ"שמנות", אומרות באותה נשימה של "אני גאה בעצמי ואוהבת את עצמי" גם "אני מנסה כל החיים שלי לעשות דיאטה" או "ניסיתי בעבר לעשות דיאטה". היכן כאן ההשלמה???

אני יכולה לומר שאין קשר בהכרח בין איך שאתה נראה לאיך שאתה אוהב את עצמך. אנשים אחרים יכולים להגדיר אותך כאחד שנראה טוב, אבל אתה לא תרגיש את זה וההיפך. תוכלו לראות הרבה אנשים חסרי ביטחון במראה שלהם בגלל כל סיבה שהיא, מוצדקת כביכול או לא, וגם לאחר שיסלקו את אותו מכשול בעיניהם כמו קילוגרמים או ניתוחים, הם עדיין לא יאהבו את עצמם לגמרי.
אני חייבת להעיד שאני חושבת שזה לא סותר את זה שאני אוהבת את עצמי ואת העגלגלות שלי ואת העובדה שלפעמים אני חושבת שאני רוצה לרזות. זה לא מפריע לי ולדעתי אני בין הנשים הבודדות שאני מכירה שבאמת אף פעם לא עשתה דיאטה ואף מזלזלת בכל אותן נשים שרק מדברות על דיאטות כל היום ואף מזועזעת מכל אותן נשים שלא ברור לי בכלל למה הן עושות דיאטה.
אין ספק שיש לי נקודות שבירה שבהן אני אומרת לעצמי שאני רוצה לעשות דיאטה (ולא עושה. ויש לי לפחות 10 קילו עודפים לפי הטבלאות), וזה לא קורה עם גברים כמו שזה קורה כשאני הולכת לקנות בגדים.
למרות מידת בגדיי ה"שערורייתית" של 40-42 שנתפסת בעיני כהגיונית לגמרי וכממוצעת, אני מתקשה למצוא בגדים נורמלים כשכל הבגדים מיוצרים לרזות מאוד או לשמנות מאוד. כאחת שהיא במידת ביניים, אני נמצאת על הגבול ובין הפטיש לסדן עם... כלום.

לפי דעתי.. משהו גס ואמיתי

godisafemale​(שולטת) • 3 ביולי 2006

כוס של שמנה (יירחם השם) הוא הרבה יותר כייפי מפוטונת של רזה...

תחשבו על זה ואלו שביקרו יודעים! ומספרים על זה בסודי סודות...!!!

Succubus​(אחרת) • 3 ביולי 2006

פופולרי לחשוב ככה, אבל לא נכון. יותר מדי ייחוס לעניינים רגשיים, יותר מדי ייחוס לשלל סיבות ביולוגיות. האמת, האמת הגדולה, הרחבה, היא שאנחנו, כבני אדם, עברנו אבולוציה בתקופות מחסור. אנחנו בנויים להשמין, כמעט כולנו. והיום אנחנו חיים, בחברה המערבית, בתקופת שפע. שזה אומר שזמין לנו הרבה יותר אוכל עשיר מכפי שאנחנו צריכים, ומצד שני יש לנו הרבה פחות צורך להתאמץ פיזית. כמעט אין סיכוי שהאוכלוסייה לא תהיה שמנה ככה. גם בעלי חיים משמינים בתנאים כאלה, בלי הפרעות רגשיות, בלי הרגלים לא נכונים, בלי בלגנים בבלוטת התריס ובלי בטיח. פשוט כי להשמין בתנאי שפע ונוחיות זה הדבר הכי טבעי בעולם.


וואלה, עכשיו שאני חושבת על זה, גם החלפתי צבע שיער המון פעמים, שיניתי סגנון לבוש, קיצרתי והארכתי את השיער, מרטתי שערות מרחבי הגוף ועשיתי עדשות. בחיי, אני כל הזמן משנה את הגוף שלי, לא מרוצה ממנו אפילו לרגע אחד. איפה פה ההשלמה?
התשובה היא, כמובן, שלהשלים עם הגוף שלך אין פירושו שלעולם לא תרצי לשנות אותו. פירושו שבין אם הוא מתאים לדגם האולטימטיבי שאת רוצה ממנו ובין אם לא, תחיי איתו בשלום.
אישה שמשלימה עם הגוף שלה ואישה שלא משלימה עם הגוף שלה, אצל שתיהן יכול להיות משהו שלא ימצא חן בעיניהן. למשל, קמטים. ההבדל יהיה שהאישה שלא משלימה עם הגוף שלה תשנא את עצמה בגלל זה, תחוש חוסר ביטחון וזה יפגע בתפקוד שלה. האישה שכן משלימה עם הגוף שלה תקבל את הקמטים, או תנסה לשנות אותם, אבל זה בכל מקרה לא יגרום לה לשנוא את עצמה ולאבד את הביטחון שלה. כך גם לגבי שומן או רזון, גובה נמוך או גבוה, אף קצר או ארוך, חזה קטן, גדול או נופל, וכן הלאה.
השלמה עם הגוף שלך אין פירושה להיות מרוצה בכל תנאי מכל דבר בגוף שלך. זה בלתי אפשרי. פירושה להרגיש טוב בתוכו ולשמוח בו, גם אם יש בו דברים שלא מוצאים חן בעינייך.