מהלילות האלה, שלא ברור איך תגיע אל סופם.

השרלילית​(פמית מתחלפת) • 2 ביולי 2006

ואוו.
אני קונה את הספר הזה מחר.
יפהפה.
תודה רבה.

C.

C,

godisafemale​(שולטת) • 3 ביולי 2006

C,


לעיתים תוקפנות הורית באה ממקום מאוד חיובי לטובת הילד שלא במודע!;

מסלקים אותו חזרה החוצה לעולם הגדול, מתוך הטריטוריה.

כמו למשל.. ילד שמפחד לרכב על האופניים כשאומרים לו עכשיו תנסה בלי גלגלי עזר.


תחשבי על זה...

אז נכון הסגנון... וככה.. אבל במהות..כל אחד מקבל בקארמה את ההורים שהוא באמת זקוק להם כפי שהם.

בקטנה......................

Re: C,

השרלילית​(פמית מתחלפת) • 3 ביולי 2006

לא זה המקרה.
ביליב מי.
אני אדם בוגר שמחזיק את עצמו והחזיק את עצמו. שבתי הביתה משיקול כלכלי שהוריי רואים כנכון. את זהותי המינית הם רואים כטעות או מחלה או מצב נפשי שהוא בר שינוי.
אין כאן, לצערי, משהו אחר מלבד הומופוביה- ומתוכה דאגה כנה.
אני יודעת שהם אוהבים אותי. הדפוסים שלהם הם כפי שהינם, בשל נסיבות חייהם.
אנחנו מחפשים שביל זהב, מכל הכיוונים, ומנסים לזכור שבבסיס של הכל יש המון אהבה.
קשה להם איתי. לי דווקא קל יותר עם עצמי.
וכנראה שבחרתי בהם לפני לידתי, גם אם הם לא ההורים האידיאליים לגדל אותי, כי יש לי לא מעט מה ללמוד מהם. בנקודה הזו, אנחנו מסכימות מאוד. מה גם, שבגיל 25, אני לא צריכה שיגדלו אותי. את זה הם כבר די הפנימו.


תודה על התגובה.