פלג(נשלטת){ע_מ}
|
לפני 17 שנים •
3 ביולי 2006
אחרי
אחרי הסשן שהותיר אותי מיוזעת ואדומה לגמרי
כשכבר סיימתי להתארגן מחדש ולסדר את השיער והאיפור במקלחת חיכית לי שם ליד הדלת. חיכית לרגע שאפתח אותה ואצא מופתעת כשאגלה שאתה חוסם לי את היציאה ואז תפסת לי את השיער ומשכת את הראש שלי אחורה וירקת על הפנים. מילאת לי את הפנים ברוק והייתי צריכה ממש להלחם בעצמי כדי לא להדוף אותך מעליי... עד ששוב חזר לחלחל בי הקטע המוכר שאני תמיד למטה. גם בסוף. במשך דקות ארוכות המשכת להחזיק את ראשי חזק, מהדק את האחיזה בשיער שלי ולא מאפשר לי להזיז את הראש. בטח ממשיך להסתכל איך אני נאבקת בעצמי שלא לשלוח יד ולנקות את הפנים מהרוק שלך שלא אפשר לי לפקוח עיניים |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 17 שנים •
3 ביולי 2006
Re: אחרי peleg כתב/ה: אני תמיד למטה. גם בסוף.
ההכרה הזו שנופלת לנו בדיוק כשאנחנו נמוכות מהבלטות, אלו שעומדות בתוך העיניים ורק מחכות למשב קטן של רוח או מילה אחת בשביל לזלוג. אושר גדול למאסטר שלך. מתה עלייך. |
|
|
סוד לוחש(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
3 ביולי 2006
פלג . . .
יש עוצמה מדהימה בכניעה שלך
יש עוצמות מדהימות בחוויה שלך יש ישירות - חשיפה ממגנטת - באופן הכתיבה שלך. WOW |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
פלג''בטח ממשיך להסתכל איך אני נאבקת בעצמי שלא לשלוח יד ולנקות את הפנים מהרוק שלך שלא אפשר לי לפקוח עיניים..'' מצטרפת לקודמותיי. יש משהו באופן הישיר , הכנוע כל כך שלך שעושה בום לנשמה. |
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
עד ששוב חזר לחלחל בי הקטע המוכר שאני תמיד למטה. גם בסוף.
פלג, כבר מזמן רציתי לשאול אותך לגבי הצורך הזה שלך/שלו להזכיר/להוכיח לך/לעצמו, שאת שם תמיד. הכוונה – למטה. גם בסוף גם באמצע גם בהתחלה, גם סתם כך כשבא לו ולפעמים ביום שלישי. האם הוא (הצורך להזכיר) נובע מכך שבמצבים אלו אינך מרגישה למטה, או שלחילופין, הוא אינו מרגיש (מספיק) למעלה? אני מעביר אנאלוגיה למערכת יחסים ואנילית ומדמיין אישה שמספרת שאחרי שהם מסיימים לעשות אהבה, היא נכנסת לשירותים ומיד ביציאתה, אהובה, מושיט אליה זר של פרחים ואז "מחלחל בה הקטע המוכר שהיא תמיד נאהבת, גם בסוף." אני יודע שאני הייתי מרים גבה ושואל אותה מדוע היא זקוקה לזר פרחים כדי להזכיר לה. האם אינה יודעת שאהובה אוהב אותה תמיד? זה נחמד לקבל זר פרחים. מחווה רומנטי ומרגש, אבל כהוכחה לאהבה? מוזר. אני גם יכול לראות אינסטלטור שאחרי שהוא מסיים לתקן את הסתימה ושותף את הצואה מידיו, הוא יוצא החוצה ובעל/ת הבית מחרבן לו על הידיים ואז "מחלחל בו הקטע המוכר שהוא תמיד אינסטלטור, גם בסוף." אני גם רואה את עצמי ביוצאי מהמקלחת אחרי סקס נפלא עם שפחתי ומוצא אותה שכובה על גחונה ליד הסף ואלף תמונות רצות לעיניי. אולי אני מושך בשיערה ודורש ממנה שתמצוץ לי, אולי אני מדלג מעליה והולך למטבח להכין קפה, אולי גוחן אליה ומלטף את ראשה. אבל זה לא משנה מה אעשה, העובדה שמצאתי אותה שם לעולם לא תגרום לי להרגיש כאילו "מחלחל בי הקטע המוכר שאני תמיד אדון. גם בסוף." בדומה לכך גם אם לא אמצא אותה מתרפקת על הסף, אני לא ארגיש פחות אדון ממה שאני. את מבינה, פלג, אני רואה את הדברים בשונה ממך כנראה. בעל מקצוע נשאר בעל מקצוע גם בשעות הפנאי, נאהבת תהיה נאהבת גם כאשר היא לא עושה אהבה, ואדון נשאר אדון גם אם זו שממול עומדת על האוזניים וגם אם לא. והשפחות עמן נפגשתי בחיי (לא רבות, חייב לציין) מעולם לא היו זקוקות שיזכירו להן שהן שפחות גם בחוץ גם בפנים, גם ביום שבת וגם ביום רביעי ולעשות דבר מה שיוצא מגדר הרגיל כדי שזה "יחלחל בהן". זה נחמד לירוק למישהי ככה על הפנים, מאוד רומנטי, כמו זר של פרחים כמעט אבל אם זה נעשה כדי להזכיר לה שאני או היא אוהב/אדון/אינסטלטור/שפחה גם כרגע, אז אני לא מבין. אולי תסבירי לי? |
|
|
נעמה5
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
האמנם?
זה מוגזם. אני לא מבינה למה זה טוב?
אני אוהבת את התחום הזה. ואני גם אני חדשה. אבל לעולם לא אוותר על מילה טובה. |
|
|
Uranus
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
אולי זה מה שבא לו לעשות וזהו ?
האם אתה רואה יחסים כאל משהו טכני כל כך ? כן צריך ? לא צריך ? כן יחלחל או לא יחלחל התחשק לו לירוק לה על הפנים ולה זה גרם לתחושה ההיא לחלחל - לא כי היא זקוקה להיזכר אלא כי היה לה כיף להיות במקום הזה. וגם התחשק לה לכתוב על זה פוסט - לא כי יש לה סימן שאלה ענקי על הראש אלא כי התחשק לה. הדברים הפשוטים והסתמיים הם בדיוק אלה שממש לא דורשים ניתוח בן 4-5 פסקאות והם אלה שעושים קשר להרבה מעבר להגדרות של מי שולט או נשלט או מי אוהב ונאהב. הם פשוט שם, כי זה טבעי - לא יותר |
|
|
Dolfi
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
Brave Dwarf כתב/ה: [u][size=18]
אולי תסבירי לי? אני לא פלג, אבל אני אנסה. כנראה שאף פעם לא היית אשה, אבל סתם, ככה, לידע כללי, גם כשאנחנו יודעות שאוהבים אותנו ואפילו מרגישות את זה בכל תא בגוף, נעים לנו, עדיין, לקבל פה ושם המחשות. יש רגעים כאלו, בהם הכל פתאום מוחשי יותר, הרגעים האלו כלל לא מצביעים על כך שהרגש הזה לא קיים מעבר למסגרת הזמן שלהם. הם רק מאפשרים חוויה מוקצנת של מה שקיים גם בימי חול. מה שהכי יפה ברגעים שכאלו, לדעתי, זה שלא היא ולא הוא, לא שואלים את עצמם את השאלות הקיומיות שאתה מעלה פה. |
|
|
|
Brave Dwarf
|
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
מה יש לך, אורנוס? תפסיק לצרוח.
קראתי את הטקסט בעיון, יותר מפעם אחת. חשבתי עליו, התעוררה אצלי שאלה, שאלתי. לדעתי השאלה שלי מנומקת ושהסברתי היטב את נקודת המבט שלי. מה לעשות שלהבדיל ממך איני חושב שפלג כותבת משפטים סתם. היא כותבת יותר מדי מתומצת בכדי לבזבז מילים לאוויר. ואם לדעתך שאלה מנומקת של קורא שקרא בעיון היא פויה של תגובה, אז אתה מוזמן לפצות את פלג ולכתוב לה "אוח פלג, איזה יופי! גם אני רוצה ככה." וודאי דולפינה שלא הייתי אישה ולכן לעולם לא אוכל להבין "עד הסוף" את האופן בו היא חושבת. תודה על הסברך, אני מבין את הכוונה. לא מסכים, אבל מבין. לו הסכמתי הייתי פותח משתלה לפרחים (לא בא לי לדבר על יריקות עכשיו) כדי שבכל פעם, עשר דקות אחרי שאנחנו עושים אהבה, אוכל להעניק לה זר שתדע שהיא נאהבת. (או משנה משהו בעצמי כדי להסביר לה שאף זר לא ישתווה לאהבה שאני אוהב אותה) |
|
|
| שפיץ רציני |
לפני 17 שנים •
4 ביולי 2006
עוצמתי בפשטותו
|
|
|