אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מזעזע - לעצור את הרוע!!! חובה להיכנס

דופאמין
לפני 18 שנים • 8 ביולי 2006

הצד השני

דופאמין • 8 ביולי 2006
באתי לשבור את הקונצנזוס.
לפני שמתנפלים עלי אבהיר: אני מעריך מאוד את ההומניות והרגישות של אנשי השמירה על זכויות בעלי החיים. אני מתנגד להתעללות מיותרת בבעלי חיים, וגם אני התקוממתי מהיחס האכזרי שהוצג בחלק מהתמונות בסרט.
כעת צריך כל אחד מאיתנו להתמודד עם שאלה מוסרית, ואין תשובה אחת מוחלטת. השאלה היא - האם מותר לנו כבני אדם לנצל את היתרון שלנו ולהשתמש בחיות, ואם כן לאילו מטרות? המטרות יכולות לנוע משעשוע (חיות מחמד - כלבים, חתולים וכולי), תחבורה (למי יצא לרכב על סוס לאחרונה?), מאכל ועד קידום המדע והרפואה. הפוריטנים ביותר יגידו, שבשום אופן אין לנו זכות לגזול את חייהם, חירותם או להפריע בששגרת חייהם של החיות. אבל אנשים אלה מעטים. רובנו מוחצים ג'וקים, מדבירים יתושים, ונהנים מסטייק טוב. אפשר להתפלסף רבות על נקודה זו, אבל זוהי שאלה מוסרית סובייקטיבית. בחברה המודרנית מקובל על רוב האנשים שניתן להשתמש בחיות, והוויכוח הוא אילו מטרות הן סבירות, ואילו לא מצדיקות את הפגיעה והסבל שלהן.
מכל המטרות, אני חושב שכמעט כולם יסכימו איתי, שרפואה היא המטרה המובילה (מן הסתם אופנה וקוסמטיקה הן המטרות הנחותות ברשימה). רוב המחקר בחיות נועד לקדם את ההבנה שלנו של המנגנונים הביולוגיים ובסופו של דבר להביא לתרופות וטיפולים משפרי או מצילי חיים. ככל שהתמונות של ניסויים בחיות יכולות לזעזע, תמונות של אנשים הנאבקים במחלות אכזריות יכולות להיות קשות פי כמה. אפשר באותו אופן לשים ברשת סרטונים של אנשים מדממים בניתוח, משותקים או גוססים בייסורים. הבחירה המוסרית למנוע ניצול של חיות לקידום המדע והרפואה צריכה לקחת בחשבון שמניעה זו עלולה לגזול את התקווה מאותם אנשים.

זה השלב שבו עולות הטענות, שהניסויים הללו מיותרים, מטעים, ושיש אלטרנטיבות טובות יותר. אני לא מכיר את כל הניסויים שנערכו או שנערכים, ולא יודע מה החשיבות המדעית של כל ניסוי. אבל אני יודע, שטענה גורפת כזו היא שגויה. כאשר רוצים לחקור מערכות ביולוגיות, חייבים להשתמש במערכות ביולוגיות. אין אף סימולציה שיכולה לדמות את מלוא המורכבות של המערכות החיות. ישנן שאלות מדעיות מאוד מצומצמות עליהן ניתן לענות באמצעות סימולציות או תרביות. לרוב אין מנוס מלחקור את הדבר האמיתי. המחקר בחיות הוא לא קל ולא זול. כאשר יש אלטרנטיבות - משתמשים בהן.
אם מדובר על בדיקת יעילות או רעילות של תרופה - אני בטוח שאף אחד לא ירצה ליטול תרופה שההשפעות שלה לא נבדקו בצורה מקיפה. אמנם החיות שונות מאיתנו, אבל בכל זאת יש דמיון של בערך 97% מהגנים. אז נראה שזה בכל זאת המדד הכי טוב לפני שמנסים משהו על בני אדם.

נאמר בסרט, שחלק גדול מהניסויים בקופים שייך למדעי המוח. בשביל מה באמת לשחק לקופים במוח ולהתעלל בהם? מבלי לגלוש לפירוט יתר אציין כמה הישגים מדהימים בזכות מחקרים כאלה: כיום ניתן לחבר מכשירי שמיעה לעצב השמיעה של חרשים; ישנם ניסיונות ראשונים לאפשר לעיוורים לראות באמצעות חיבור מצלמות לעצב הראיה שלהם; בקרוב ניתן יהיה לאפשר למשותקים לשלוט בגפיהם באמצעות חיבור אלקטרודות לאיזור המתאים במוח, ניתוח האותות חיצונית ועיבודם לפקודות חשמליות לשרירים; חולי פרקינסון שהגיעו למגבלות תנועה חמורות חוזרים ללכת ולתפקד באמצעות אלקטרודה המושתלת בראשם ומחוברת לקוצב חיצוני. אלו הם רק חלק מטיפולים הקיימים היום ושישתכללו בעתיד, שכנראה לא היו קיימים ללא ניסויים בבעלי חיים.
ולגבי ההתעללות - אכן צריך להקפיד ולחתור לשיפור התנאים של החיות, ולמנוע או לצמצם ככל הניתן סבל מיותר, כפי שהוצג בסרט. אבל חשוב לציין, שבמעבדות הקופים עושים מאמצים רבים לשמור על הקופים ולתת להם יחס טוב. הניתוחים ההכרחיים לניסוי נעשים בתנאים דומים לניתוחים מקבילים בבני-אדם, תחת הרדמה מלאה ובאמצעות מנתחים מיומנים. הסבל שלהם לא גדול מזה של בני-אדם בניתוחים כאלה. ההבדל הוא כמובן, שהם לא נתנו את הסכמתם, ושהניתוח לא בהכרח לטובתם. אבל זה שוב מחזיר אותנו לשאלה המוסרית - לו אדם היקר לכם היה סובל מעיוורון, שיתוק או מחלה קשה אחרת, לא הייתם מעודדים כל מחקר העשוי להביא לו מזור?

לסיכום, אין לי תשובה טובה או חד-משמעית לשאלות המוסריות. אולם ההצגה של הניסויים בבעלי חיים כרוע חסר תוחלת שיש לשרש, היא מוגזמת ומעוותת. היה חשוב לי להבהיר כאן כי יש חשיבות גדולה לניסויים הללו, גם אם יש מקום לוויכוח על כמות וסוג הניסויים, וכן ראוי להילחם בהתעללות המיותרת.