לעבור הלאה.

לעבור הלאה.

שוטרת* • 9 ביולי 2006

השאלה הזו מופנית בעיקר לעבדים , אך אשמח לקרוא תשובות גם מהצד השני.

קרה שהייתם מעורבים בקשר עם דומית , ואני לא מדברת על קשר של סשנים והצלפות מדי פעם , אלא קשר עמוק יותר, עוצמתי יותר,תקופה ארוכה, 24/7, שממש הרגשתם שכל פעולה שאתם עושים מלווה במחשבות על איך היא הייתה מגיבה לזה , ופועלים בהתאם?
בהנחה שכן, קרה לכם שכשזה נגמר לא הצלחתם להשתחרר ממנה? אז מה בכל זאת עשיתם? מה עזר לכם לצאת מזה בסופו של דבר?

הקשר האחרון שלי

רחום וחנון • 9 ביולי 2006

שבכלל היה וונילי ,היה בדיוק כזה.
היא הייתה מלכה ,רק בלי ההצלפות .באישיות שלה היא פשוט הייתה שולטת.
היה לי איתה קשר של ארבע שנים ,אז ממ ... מין הסתם לקח לי להתנתק מהמחשבת שנה.

השפוט של דוויל • 9 ביולי 2006

התשובה הכי קלה היא : עושים ביד!
אבל לא באנו לצחוק הפעם...
אני מאמין שזה מאוד תלוי באופי של הבנאדם , יכול להיות שהוא לא מסוגל להתנתק בקלות ויקח לו המון שעות של מחשבות על מה היה ואיך היה ומה יכול היה להיות...
יכול להיות שהוא בנאדם שמנתק מהר את הרגשות שלו על מנת שלא להפגע יותר מידי ואז זה יותר קל לו.
בעולם הזה זה בא ממש קשה, זה מאוד פוגע, זה קשה לקום עוד פעם על הרגליים ולנסות למצוא משהו חדש.
זה היה לך בידיים וזה נאבד אז זה קשה מאוד לקבל את זה.
לסיכום, בצורה אופטימית = אין מה לעשות יותר מידי, צריך פשוט להמשיך הלאה ולמצוא שותף אחר.... כל עוד זה רצונך.

T O M​(שולט) • 10 ביולי 2006

הזמן הוא התרופה הכי טובה.
להתרחק והזמן יעשה את שלו.

בהתחלה המוח והרגש רוצים להישאר באותו מקום.
ברגע שנוצר מרחק (בלי שום קשר) יש געגועים והרבה מחשבות
וקשה מאוד אבל הזמן ממשיך לרוץ ויום רודף יום והחיים ממשיכים
ויש עיסוקים והמחשבות עליה הופכות למונולוג יחיד שבו רק הוא
משתף את עצמו ומתמודד לבד עם הקיים (בניגוד למצב של פעם
שהיה משתף את מחשבותיו עם הדומית במסגרת הקשר)

בסופו של דבר המוח עושה סוויץ להתרגל למצב הקיים.
אופי האדם הוא להסתגל למצבים חדשים כדי להמשיך להתקיים.
להמשיך הלאה.

ככל שעובר הזמן גם הרגש מצטרף למוח, והוא נהיה מעומעם יותר.
עדיין רגש עמוק אבל ישן, לא חדש. הוא אינו מתחדש. זה אינו פרץ
של רגשות תשוקה כמו בעבר אלא יותר רגש של הוקרה וסנטימנטליות
על הדברים הטובים שהיו. הרגש הופך לחמים ונוסטלגי.

בסיטואציה כזאת שכבר עבר זמן רב, אני מאמין שאפשר לחדש קשר
באופן ידידותי אם ירצו בכך. במשך הזמן כל אחד מהם חווה דברים
שונים לחוד ולבד והתרגל לכך. שניהם יתחברו יחד, הפעם מנקודה
שונה והיא ידידות.

זה נכון בעיני לגבי כל קשר אינטימי שהוא עמוק, לאו דווקא בדסמי.

שוטרת* • 10 ביולי 2006

מסכימה איתך טומי, אין כזה דבר שהעוצמות שהאש תתקיים מעצמה , היא צריכה שיזינו אותה. גם לדעתי ריחוק זו התשובה היחידה , עד שהזמן יעשה את שלו ואז אפשר לחדש את הקשר, אך הפעם מנקודה שונה . לגבי ההשוואה לונילי, לא כל כך מסכימה- אני בדעה שקשר בדס"מי שמבוסס על הובלה ועל נתינה טוטאלית ,הוא הרבה יותר עמוק , ולכן קצת קשה יותר להתנתק, אך עדיין - ממש לא בלתי אפשרי.

JohnnyBGood • 11 ביולי 2006

אני ממש חולק על דעתך המלומדת ידידתי.
אני חושב שרוב הקשרים בחור המסריח שאנחנו קוראים לו עולם הם קשרי שולט/ת - נשלט/ת, אפילו אם רק ברמה התת מודעת.
אני למשל מתאהב נורא בקלות, ונורא קשה לי לצאת מזה בד"כ. לאחרונה החלטתי שאני עובד על עצמי וזה בינתיים עובד. יצאתי מהתאהבות "ונילית" לאחרונה מהר מאוד, והצלחתי (בינתיים) למנוע מעצמי להתאהב בלולי (שהיא לא ממש ונילית, לקוראי הבלוג...).
אני מחפש קשר שלא יהיה תלותי משום צד, וזה לא משנה אם זה יהיה קשר ונילי או S&M או וואטאבר (אין לזה מילה נורמלית בעברית, נכון?)

שוטרת* • 11 ביולי 2006

הלו ג'וני
קודם כל , לא כזו דעה מלומדת, עוד אחת מיני רבות .
גם בפרטי קיבלתי תגובה דומה לשלך, אבל העניין הוא שאני ממש לא בעניין ההגדרות, אני ממש לא חושבת שצריך להיות בתוך מסגרת הבדס"מ "הרישמית", כדי לחוות יחסי שליטה. למעשה עד לקשר הנוכחי שלי , מערכת היחסים הכי חזקה וטוטאלית שהייתי בה , הייתה כשהייתי בת 17 ולא הכרתי את המושג בדס"מ בכלל. אבל הייתה שם שליטה, אמיתית ועמוקה וכך גם הקשר היה , והאפקט שלו תקף עד ליום זה. ונילית זה לא אם אני מכירה את המלה בדס"מ או לא , בדס"מית זה מי שאני , במהות, בבסיס. לכן אני עדיין בדעה שבמערכת יחסים ונילית שלא כוללת אלמנטים של שליטה אי אפשר להגיע לאותם עומקים , אין שם אותה רמה של התמסרות ופתיחות.

אגב, לנושא המרכזי של השירשור הזה, אולי תשתף ותסביר איך בדיוק עבדת על עצמך ?

zboy{זאתי} • 11 ביולי 2006

x
טוב, קודם כל אני לא חושב שקיימת מערכת יחסים וינילית טהורה, ללא סממני שליטה בכלל,
מעבר לכך, אני כן חושב שהקושי בפרידה לא קשור ליחסי שליטה, אלא קודם כל למערכת אמון שנשברת, האדם היקר לי מכל, זה שחיי היו חלק ממנו, לא נמצאת לידי עכשיו, מה אני אמור לעשות עם זה? איך מתמודדים עם דבר כזה בכלל? התרגלתי לחיות בצורה מסויימת וחיי השתנו עכשיו מהקצה אל הקצה, ואיפה היא? אותה אחת שמכירה אותי יותר מעצמי, עם מי היא מסתובבת עכשיו? למי היא מספרת עליי? ועוד כהנה וכהנה סרטים שרצים לנו בראש, קשה קשה...
כמו אחרים פה גם אני חושב שזמן מרפא, עוד משהו שיכול לעזור לדעתי הוא מושא אהבה חדש, במידה וזה אפשרי.
יום נפלא לכולם,
z

יש מערכות יחסים וניליות (מבחינת הקשר כקשר) - הן מושלמות

JohnnyBGood • 12 ביולי 2006

ואני מתכוון לקשר בו אנחנו שווים לחלוטין ובמיטה (או בקניון) היא יכולה להחטיף לי חופשי.
לגבי לעבוד על עצמך - אני מתכוון לעבודה מבחינת עמל ולא מבחינת טריק - עשו ניסוי פשוט.
עימדו מול מראה. היי ג'וני.
נסו לשים לב רגע מעבר לאותם דברים שאתם רואים שם כל יום. נסו לראות עד כמה אתם באמת שווים. (בוא'נה ג'וני, עשית כושר לאחרונה?)
הסתכלו על עצמכם כאובייקט מיני. אל תרגישו מגוחכים אם נפלט לכם איזה "בוא'נה אני שווה". מגיע לכם. (זה טיל קסאם שיש לך שם במכנסיים ג'וני או שאתה סתם שמח לראות אותך?)
טוב הפוסט הזה תופס כיוון מוזר.

יש עוד זוית לנושא

Minnet • 24 ביולי 2006

יש שאלה חשובה אחרת והיא היכולת של השולטת לעזור לעבד להתנתק בהדרגתיות מהקשר.

מה שולטת יכולה לעשות כאשר היא חושבת על טובתו של העבד שלה?

מה העבדים היו מצפים מהשולטת שלהם?

מרינט