בוקר טוב אורח/ת

היא הלכה ואני צועד

היא עזבה הלכה החיים עולים כמו וילון שיורד הדמעות זוגלות כמו גשם של אש הפנים צבועות הלחיים אדומות האש בפנים צורבת והנשמה כואבת לא האמנתי שאתאבל גם השנה עוברים שנים והתקופה לא משתנה ראש השנה אצלי זה רק בכי ודימעה

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה