משרתם של הרבה כלבים - חלק ג' ואחרון

רצסיבי​(נשלט) • 16 ביולי 2006

א. לגבי הפן הבדס"מי - אני חושב שהבדס"מ בסיפור הוא הרבה יותר מסתם תפאורה. הדילמה שאת מדברת עליה אמנם קיימת שם, ואמנם לא קשורה בלעדית לבדס"מ, אבל זה לא מבטל דילמות אחרות שמוצגות בסיפור, וכן קשורות בצורה הדוקה לבדס"מ, כמו שאלות של גבולות הציות, זהותו של מי שמצייתים לו, וכו'. יש בסיפור כמה שאלות שמוצפות ומזמינות דיון, חלק מהן (כמו זו שהעלית, וכמו השאלה של איבוד צלם אנוש) לא נוגעות לבד"סמ, אבל חלק מהן - ואלו לא שאלות אגביות וסתמיות - כן נוגעות, מאוד, לבדס"מ בכלל ולשאלת הציות בפרט.

ב. לגבי ההפרעה שאת מדברת עליה - עקרונית, אני לא חושב שצייתן יכול לחיות בעולם משלו, שמנותק לגמרי מהסביבה. אפילו אם הוא בדלן באופיו, הוא זקוק למישהו לציית לו, אחרת חלק ממנו לא מתממש.
לכולנו יש את המחשבות שלנו, ואת העולם שלנו, בזה הוא לא יוצא דופן. את מזכירה שגרה, ואומרת שדי לו בה, אבל זה לא מדויק, כי הוא לא היה יכול להתקיים בשגרה שכוללת רק את עצמו. למשל, הוא לא היה מסתדר בשגרת יום שכוללת ציות למקרר. אמנם הציות שלו הופך פרימיטיבי יותר ויותר, ואמנם אין לו שליט או שליטה מתוחכמים שנותנים לו הוראות חדשות מדי יום, אבל הציות הבסיסי כן קיים, ותלוי בכך שיהיה מי שיגיד לו מה לעשות.
לאחר שהאדון מת, עולה השאלה האם ניתן לציית עוד, והמסקנה שלו היא שניתן עדיין, כי הכלבים הם האדון האמיתי שלו. אפשר להתווכח עם הגיבור על המסקנה הזו, אבל אי אפשר להתעלם שכך הוא חושב. אם הוא היה חושב שהכלבים הם לא אדון של ממש, ושבעצם הוא מציית לעצמו, הוא לא היה ממשיך לציית, ככה לפחות נראה לי.

ג. מעבר לזאת, איזה יופי של תגובה

Queencie​(שולטת) • 16 ביולי 2006

לטענתי, ברגע שאין פיקוח של שולט, אין היזון חוזר בין הוראה, ביצוע ותגובה, אין שליטה. משהועבר למכלאה, התחיל למעשה תהליך של הפנמת ההוראות לשיגרה קבועה, ציות עיוור להתניה, מבלי שיהיה הצורך באותו היזון חוזר של שליטה.

לעניין ההקבלה לציות למקרר - הייתי אומרת שלפי הנוסחה שהצגת - זה אכן אפשרי - שולט שינחה את הנשלט, בשעות קבועות מראש, בתדירות קבועה, ללקק את דלת המקרר לכל אורכה, לאחר מכן לפתוח את הדלת, לוודא שהאור נדלק (כביכול בתגובת אישור לביצוע הפעולה), ובכך סיום הפעולה.
לאחר התניה שכזו, תבוצע הפעולה גם ללא פיקוחו של השולט ובהעדרו.
האם זה הופך את המקרר לשולט? - ודאי שלא,
האם הנשלט מציית? - בהחלט,
למה או למי? - לשולט שנתן את ההנחיה הראשונית,
האם יש פה שליטה? - לטענתי - לא.

סיפור מעולה

השולט אור​(שולט) • 16 ביולי 2006

כתוב היטב, מעביר את המטמורפוזה בצורה רהוטה וככזו שמעוררת הבנה במקום גועל מסיטואציית הסקס עם חיות. כל הכבוד לך.

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 16 ביולי 2006

נהדר ומחרמן.
כן ירבו.

רצסיבי​(נשלט) • 17 ביולי 2006

יכול להיות שהפער בין ההשקפות שלנו נובע מזה שאת מסתכלת על הדברים במשקפיים של שולטת, ואני במשקפיים של נשלט. את שמה דגש על ההיזון החוזר בין השניים, ולשיטתך, גם אם השולט נתן הוראה תחילית, כל עוד הוא לא ימשיך ויהווה פקטור פעיל בעסק, זו לא תהיה שליטה. כל זה נכון לגבי השולט עצמו.
לעומת זאת, מזווית הראייה של הנשלט, ההיזון החוזר הוא טוב ונכון, אבל לא בטוח שהכרחי. לנשלט מספיק שהוא מבצע פקודה של אחר, בהצלחה, והוא לא חייב (אם כי בטוח שיעדיף) לקבל חיזוקים / תגובות / הוראות נוספות מהשולט, כדי שהפקודה שניתנה לו במקור תהיה חלק ממערכת של שליטה. מבחינת הנשלט, כל עוד הפקודה בתוקף, וכל עוד השולט מודע לזה שהנשלט מבצע את הוראותיו, אז יחסי השליטה מתקיימים.
רק אם השולט יוצא מהתמונה לחלוטין (נגיד שהוא מת, או ששחרר את הנשלט מתפקידו), אז באמת תמו יחסי השליטה, וזו שליטה עצמית, ליטה מלמטה או איך שתקראי לזה.
עד כאן ההגדרות היבשות. ברור שאני מסכים איתך שציות עיוור שכזה, לפקודה ראשונית שאין בילתה, הוא לא איכותי, בלשון המעטה, ועדיף עליו פי מיליון ציות ממשי באינטרקציה שבין שניים, אבל זה כבר עניין של איכות ולא של הגדרה.

Re: סיפור מעולה

רצסיבי​(נשלט) • 17 ביולי 2006

תודה.
מטמורפוזה זו בהחלט מילת מפתח בסיפור הזה.
(אני אישית מעדיף חיות בחצר או על הצלחת, ולא במיטה, אבל לגיבורים שלי חיים משלהם)

רצסיבי​(נשלט) • 17 ביולי 2006

תודה.
אף פעם לא ראיתי את עצמי כמפיץ חרמנות בעולם , אבל אני ממש לא מתנגד לתפקיד.