| RIS |
לפני 18 שנים •
17 ביולי 2006
שירת השוט - עת תמורות
.
עת מדבר היתה לך וחייך הצחיחים עמסו דיבור עייף, יעני, נֶרָטִיב קנוי במשיכה, וליבך היה בוכה. ......................... ובבואו, ועיניו רכות ומטילות אימה כאחד, היה לך לסיבה ומסובב כאחד, וצעקותייך החנוקות לא היו אלא אנקות תשוקה לו, לאיש המושל בך ומביא את טעמו אל טעם הדברים, והרי הן קולות כניעה השרים בך את שירת השוט אשר קנתה בך שביתה וציוותה לך חיים של סוד ופשר ומנוחה רכה. ......................... עת תמורות היתה בך ובעודו מונה בך סימנים סימנים המאדימים את בשרך הבוער היית צועקת ובוכה מאהבה. . |
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 18 שנים •
17 ביולי 2006
השירה שלך היא
שירה במיטבה.
|
|
|