" היי על בהונות אצבעותייך " ..פקדתי בקול רם " כן מאסטר.." מיתנשפת ,ונושפת...כשהיא עומדת על בהונותיה ,במאמץ לשמור על שיווי המישקל ידיה מאחורי עורפה , כשגופה מתוח .ומבליט את עצמות צלעותיה...מעל לביטנה השטוחה....
