מצב רוח משונה

מצב רוח משונה

דולי .​(שולטת) • 4 באוג׳ 2006

מוקדש ל.........,

הודעה מהבהבת מתגרה , נראה אם תצליחי?
קבענו תיאמנו ונפגשנו.
מגיעה חדורת רוח קרב, אני אראה , אני אוכיח,
לדולי לא מדברים כך!

מתחילים, יותר נכון , אני מתחילה.
ללא שהיות , ללא המתנה , ללא הכנה , ללא חימום.
כך אמרו לי, אני אראה כבר "מי פה הבוס"?.

קשירה הדוקה , ללא רחמים , ללא התחשבות ,
בכוונה שינעץ בבשר העדין, שישאיר סימנים , שיחרת שיכאיב.
רואה את הסימנים ומתמוגגת מהנאה.
שומעת את גניחת הכאב והאנקה העצורה , ונהנית.

השוט מונף , שוב ושוב , שתי וערב, מפספס ומנמר את העכוז העדין.
מצליפה בקצב אחיד , ושומעת את הספירה כמו מתוך ערפל.

מטפטפת שעווה , מסמנת את השדיים את הכוס,
מגלגלת את קוביות הקרח הלוך ושוב , על העור המתוח , הדווי והמאדים.
ושומעת "מספיק לך כלבה? רוצה עוד שרמוטה? טוב לזנזונת הקטנה?
ומגלה בפתיעה שזהו קולי , קול לא מוכר ,
האם זו אני ?
כך אני נשמעת ?

מפסקת את הרגלים בגסות , מחדירה מפנים ומאחור ללא שימון ללא ריכוך , ללא משחה.
ושוב שומעת את הקול הזר , "זה מה שרצית חתיכת כלבה , קיבלת!"

מוציאה את המחטים , ומחפשת בעין בוחנת היכן להחדיר , קטע של עור שנשאר ללא פצע וחבורה.
נחרדת , אין!
הכל חבול, אדום, צורב , בשלל צבעים צהוב, סגול , אדום , כחול.

קוטעת בבת אחת , מתנערת בכוח מדום ספייס שהחל לאפוף. יוצאת מהשגעון העמוק.
מתירה את החבלים, מחבקת , עוטפת לזרועותי את הגופה הרוטטת.
מלטפת את השיער הרך והשופע.

ושומעת: "תודה לך מלכתי"
לא עניתי , נישקתי לפרידה , תמכתי והובלתי עד לפתח הבית. ווידאתי שהכל כשורה .
לא עניתי , לא אמרתי דבר , לא הגבתי.

עכשיו לך אומרת ....סליחה!

נעמה26​(שולטת) • 4 באוג׳ 2006

במילה אחת : מדהים !!!!!

מחריד

השולט אור​(שולט) • 4 באוג׳ 2006

לא מסשנים מכעס ולא נכנסים ל"שגעון" כשמסשנים.

לא מגיעים למצב כזה "מוציאה את המחטים , ומחפשת בעין בוחנת היכן להחדיר , קטע של עור שנשאר ללא פצע וחבורה.
נחרדת , אין! "

זה לא סשן בעיניי, זו סיטואציה מסוכנת בה הדומית שאמורה להיות בשליטה בסשן מאבדת שליטה על עצמה ולא רואה את הסאבית שאיתה.

ובטח ובטח שלא "ושומעת: "תודה לך מלכתי"
לא עניתי , נישקתי לפרידה , תמכתי והובלתי עד לפתח הבית. ווידאתי שהכל כשורה .
לא עניתי , לא אמרתי דבר , לא הגבתי. "

שמעת על אפטר קייר? על להיות שם בשביל הסאבית שלך ועוד אחרי שהיית אליה אלימה כך?
אני רותחת למקרא המילים שכתבת.
נראה לי שהמילה "סליחה" קטנה כאן מדי.

Re: מחריד

דולי .​(שולטת) • 4 באוג׳ 2006

טעות בידך ....
היות, ואני זו שהייתי .......
אז,.......כן היה "תודה לך מלכתי"..
מעניין, אה ?!

infinite​(נשלטת) • 4 באוג׳ 2006

אוךךך ...אני אהבתי...חם לי...

בנתיים מה שנשאר לי לעשות זה להתגעגע לשלי, גבירתי או לעלות על הקטיושה הקרובה ולנחות באיזה פח זבל (: ...נשבר לי הזין כבר התגעגעתי לחיים נורמליים מחוץ למקלטים..

אור יקירתי ,אני מבינה את הנקודה שלך אך הפעם לא מסכימה איתך , עברתי כל מיני סשנים קלים וקשים בחיי ואלו שהכי עשו לי את זה זה אלה שבהם השולטת עושה הכל מתוך רגש , ולא ממש לפי הספר עם פרצוף רציני כי זה מה שבסופו של דבר עושה את היחסים האלה לאמיתיים .בכל סשן כמעט יש הצלפות, קשירות ,מחטים , תלוי איך עושים את זה וברגש .זה לא סוף העולם ואף אחד לא נפגע מזה קשות ,בהנחה שזה בהסכמה. אני יודעת מסיפורייך שגם את אוהבת את הרגש וכל אחד מאיתנו ,מה לעשות, מביע אותו אחרת .
אמנם אני אמורה להפגין יתר "אחראיות" מפאת תפקידי כמנהלת הפורום כאן אך לא היינו שם ואני לא חושבת שתמיד צריך בסוף כל סיפור לתאר איך מטפלים בסאב ומחטאים את הפצעים אם יש , כאילו היה נכה . זה גם לא מסתדר עם כל סיפור . לא מדברים כאן על אדם שהשאירו לדמם למוות ולכן אם דולי אומרת ,שווידאה שהכל כשורה אז אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל כשורה ובוודאי שלא אכנס למיטה של דולי לחקור זאת .
גם הקטע של הכעס כביכול או הענישה ,נועדו בסופו של דבר לעורר בנו ,הנשלטים עוד רטט קטן של פחד וזה עובד (משהו בסגנון "עכשיו את מצטערת, הא ?" ) . בוודאי לא מדובר בכעס שגורם לאדם להצליף באדם אחר עד צאת נשמתו
נועדנו להתמסר עד הסוף לשולט ואם אין אנו סומכים עליו הרי שלא היינו איתו מלחתחילה ואין לנו מה לעשות איתו,והסיפור מדבר בעד עצמו
היו לי סשנים קשים שגררו בכי היסטרי ווידואים על כל שקר קטן וכל נבכי נשמתי וכל מה שיכולתי לומר לגבירתי אחרי זה זה תודה תודה ועוד פעם תודה .
אולי אני שונה ואולי אני משוגעת אבל לא אוכל בחיים לשקר - הסיפורים האלה ,קשים פיזית או מנטלית ככל שיהיו עושים לי חם .

השולט אור​(שולט) • 4 באוג׳ 2006

אז למה את חושבת שהיא ביקשה סליחה בסוף? את מבקשת סליחה כשאת יודעת שלא נהגת כשורה. אבל עזבי, לא נכון לי להיכנס לוויכוח. אמרתי את דעתי, לגיטימי שיחשבו שונה ממני

Mary Jane • 4 באוג׳ 2006

משום מה אנשים מסוימים רואים לנכון להעביר ביקורת באופן מתחסד ומצטדק על כל מה שלא הולם את נטיותיהם הבדסמיות המשובחות, טהורות הלבב והגוף והנכונות ללא כל סייג. הם מזדעקים ונחרדים להם, כמו מעולם לא שמעו שמעורבים בקטע סאדיסטים ומאזוכיסטים של ממש, ולמען הסדר הטוב טורחים אף לנופף בכללים קהילתיים רווחים, שכן בהם נעוצה האמת הבדסמית העליונה ואל לאיש לערער עליה!

אה כן, לדולי:
הסשן נשמע אלים ונהדר

infinite​(נשלטת) • 4 באוג׳ 2006

אולי כי בדיעבד הרגישה שנכנסה לקטע של רגש והסשן היה חזק מאד והסליחה היא בעצם דרך לומר שהיא מעריכה את השפחה שלה על כך שסבלה בשבילה כי זה היה משהו חזק ולא ברור מאליו
יכול להיות שזה אחרת אבל ככה אני הרגשתי מהסיפור
לא כל סליחה זה סימן שהסשן היה לא בסדר, לפעמים יש ניואנסים קטנים בכל מערכת יחסים שאנשים מהצד לא יכולים לראות ולכן אין למהר ולשפוט לדעתי

לא הייתי שם. לא ממהרת לשפוט.

השרלילית​(פמית מתחלפת) • 5 באוג׳ 2006

איני יודעת כיצד חשה הסאבית. איני יודעת מה היה שם, כעס או רגש אחר. ודום ספייס זה מקום סוחף, אין ספק. ייתכן והסאבית ביקשה זאת מפורשות, ייתכן וזה דומה במשהו לסשן של קלייר ובליסאנה בו קלייר ביקשה מבליסאנה לפרוק עליה כעס, להשתמש בה.
אני לא חושבת שלא היה אפטר קר. נשמע שהיה, לפחות מצומצם.
השליטה, חברה יקרה, צודקת בזה שאסור לסשן מתוך כעס או אבדן שליטה. נכון. חס וחלילה שאפרוק על הסאבית שלי עצבים אמיתיים או אאבד שליטה על עצמי בשעת הענקת כאב. זו מתנה במינון נמוך.

אבל, ברם, אולם - יש עניין קטן נוסף. גם שולטות הן בני אדם. הן יכולות לטעות לפעמים. הן יכולות לחוש אשמה ופחד מהמקום הסאדיסטי, ה"מכוער", הקשוח שלהן. להתאבן מפחד, אפילו.
ונכון שאסור שזה יבוא על חשבון הסאבית היקרה שלהן. ונכון שהן צריכות למצוא כוחות ולא להיסחף. אבל זה קורה, עד שלומדים לעצור שניה קודם. כולנו בני אדם.
ולומדים, בסופו של דבר. מי שתחושת אחריות מפעמת בו.

השליטה, אולי יש לך כמה טיפים? אני אישית אשמח ללמוד עוד על נקודות העצירה השונות, על דרכים שונות למציאת שליטה עצמית בתוך דום-ספייס. אם אצליח לצמצם מזה מרחב טעות, מה טוב.


אני לא בטוחה מה קרה כאן. אבל סליחה היא מילה לגיטימית. פשוט אל תעשי את זה שוב.

C.

דולי .​(שולטת) • 5 באוג׳ 2006