התעללות, איך זה מרגיש ?

התעללות, איך זה מרגיש ?

עינבר • 3 באוג׳ 2006

אני זוכרת שרשור מאוד ארוך בנושא האם קיימות סכנות נפשיות ב BDSM,
הסכנה הנפשית היא כאשר יחסי שליטה הופכים ליחסים של התעללות.

נראה שלא תמיד אפשר להבין את זה רק על פי התנהגות של השולט,
ויותר עדיף לכתוב את זה דרך התחושה של הנשלטת במצב של התעללות.
יש מספר רגשות שכל אחד מהם יכול ללמד שאת לא ביחסי שליטה.
לשון הטקסט מותאמת לפורום (יש לצערי גם התעללות נפשית בפמדום).

1. פחד חזק - זה יכול להיות פחד מהשולט עצמו או פחד מדברים אחרים.
אצלי הייתה תופעה של השלכה של הפחד. לא יכולתי לראות אלימות בסרטים.
בשבוע הראשון שלי כשיפחה, הלכתי עם חברים לסרט "הלבוי" ופחדתי נורא.

2. בלבול יתר - או מה שנקרע בשפת העם, להיכנס לסרטים.
שקשה לך להבין אם טוב לך או רע, שקשה לך לדעת מה את רוצה באמת.
שאת לא יכולה לשים גבולות, שקשה לך להשתמש במילת בטחון.
במצבים כאלה יש נטייה להשען יותר על השולט, אם הוא מתעלל זה הרסני.
במקרה שלי לעתים הוא היה חסר אונים והגביר את תחושת הבלבול שלי.
לעתים הוא גם פעל כמתעלל "קלאסי" וניצל את הבלבול שלי כדי לגלות לי
מה אני רוצה באמת - (שליטה 24/7, זה מה שמתאים לך, כי את שפחה טוטאלית).

3. התרגשות יתר ו/או שינויים קיצוניים במצבי רוח -
שליטה כוללת מעלה מגוון של רגשות, חלק מהן הוא טבעי, אם הן במידה.
התרגשות יתר שפוגעת בתפקוד היומי שלך, בחיי העבודה או המשפחה,
בזמן שאת נמצאת בקשר של שליטה, היא סימן האזהרה מספר אחד .
זה בסדר אם העולם נראה קצת חיוור, אבל לא אם איבדת חשק לעבודה ועוד.
מעבר קיצוני מתחושת היי שאת עם השולט לדאון, פחד או בלבול שאת בלעדיו -
גם הוא סימן לבעייה.

3. חוסר בטחון או תחושת חוסר ערך - קשר של שליטה שמערער את הבטחון
ותחושת הערך העצמי שלי, זה משהו שלי היה קשה לזהות, מפני שזה לקח זמן.
זה התחיל בהלעאת סימני שאלה לגבי דברים שהייתי בטוחה אליהם,
לגבי תפיסות העולם שלי, לגבי התחביבים שלי ולגבי האם אני אדם טוב.
וזה הסתיים באמונה שאני לא נראית טוב, רק כי הוא אמר את זה הרבה.
סך הכל היה מדובר בתהליך של מעיכה, שהתערבב עם ההשפלות בסשנים.


החלק העצוב הוא שדווקא בגלל היותי יצירתית ואינטליגנטית,
הייתה לי יכולת למצוא הסברים (המכונים תירוצים) הגיוניים (כביכול) לרגשותיי.
בעיני, באותם הימים, ההתרגשות והבילבול היו טבעיים בשל המשבר שלי,
בזהות המינית, שגיליתי שאני סאבית בגיל 30.
הפחד וערעור הבטחון עצמי היו נחוצים לי מכיוון שהייתי יותר מדיי יהירה,
חסרת פחד ובעל הערכה עצמית גבוהה (חסרת ענווה בפני הקיום - הוא אמר לי).


ועל כן, כל מה שנותר לי לאמר.
שום קשר ובטח לא יחסי שליטה, לא אמור להרגיש ככה.

או כסיכום: רגשות של פחד, בלבול, התרגשות יתר, איבוד עניין בסביבה
ו/או ערעור הבטחון העצמי, מבדלות בין יחסי שליטה לבין התעללות.

נוריתE • 3 באוג׳ 2006

דום מנוסה ,שהוא גם בנאדם מבין ואיכפתי
ושאיכפת לו מהנישלטת שלו
לא יגיע להתעללות מהסוג שציינת
""התעללות"" בבידיסמ זה משחק משותף של רצונות וצרכים
ואין בה משום שום המצויין לעייל

סאבית/נישלטת/שפחה
שיש לה שכל בראשה
תבין מיד את ההבדל ותשים לזהקץ(אני מאוד מקווה)

עינבר • 3 באוג׳ 2006

את בעצם טועת שכל מי שעברה / עוברת/ תעבור התעללות היא מטומטמת,
אני חשבתי שנינו יודעות שזה לא נכון, זה לא קשור בכלל לשכל בראש.

זה קשור לידע, ולעוד כמה דברים. בחרתי לכתוב על זה היום מכיוון של רגשות.

נוריתE • 3 באוג׳ 2006

לא לא ולא

אנחנו צריכות להשגיח על עצמנו כל הזמן
זאת הכוונה "שכל בראש"
לעמוד על המישמר
[B]לא לבטוח בהם על עיוור
רק כיהם האדון שלך או מבטיחים דברים
ואם קורהמשהו
להילחם לברוח להתלונן במישטרה אחר כך וכל מה שעושה מי שעברה התעללות או אונס[/b]

נוריתE • 3 באוג׳ 2006

לי זה קרה לפני מספר שנים
בטחתי באנשים הלא נכונים
לא היה לאן לברוח
אבל תלונה במישטרה טיפלה בבני זונות יפה מאוד!!!

אז...
אני מדברת מנסיון

אנחנו לא מטומטמות
אנחנו לפעמים בוטחות יותר מידי

mind games​(מתחלפת) • 3 באוג׳ 2006

לילה,

לא חושבת שבמקרים של התעללות אפשר לדבר על צריך ולא צריך.
לא כל אחת חייבת להתלונן במשטרה.
אין דרך פעולה אחת לפתרון הבעיה. כמספר הנשים שחוות התעללות כך מספר דרכי הפתרון.
וחשוב לא לשכוח דבר מאוד מרכזי בהתעללות - בד"כ לוקח זמן, הרבה מאוד זמן, להבין שאת נמצאת במערכת יחסים מתעללת. בזמן הזה הוא כבר יודע איך לשחק איתך. קשה לצאת מזה מכיוון ש -
צריך לצאת מזה מאוד בעדינות, יש מי שבמצבי לחץ קופאת או נלחצת וקשה לה לחשוב על דרכי פעולה ובעיקר בגלל הפחד ממה שיקרה אם תנסי לעשות משהו.
בקיצור - משפטים של צריך לעשות / לחשוב כך וכך ממש לא לעניין פה, בעיני.

נוריתE • 4 באוג׳ 2006

צודקת

ואני תמיד אומרת את דעתי בלבד,מנסיוני בלבד ולא משליכה על אחרים/ת.

יש את הקו החם הרגיל
יש את הקו החם שלנו
ברוך השם לרובנו יש חברים וחברות
ויש כאלו,שמסיבותיהן הן בוחרות לשתוק,לצערי

בעיה

ביישנית{New Horizo} • 4 באוג׳ 2006

הייתי בדרך למלון למסטאר שלי
הוא הביא עעוש שיפחה
כששעלית לחדר התחלתי לרעוד
פחדתי נורא הרגשתי שאני זקוקה
לסם לסיגריה אפילו יותר
אבל ממש ברחתי לו היא דיברה
איתי אבל לא יכלתי לשמוע הרגשתי שאני
ניחנקת מה עושים במצב כזה
אני מרגישה שאכזבתי אותו אבל אני מריגשה
כאילו יש בתוכי חור ענקי חור שחור
עיזרו לי

Re: בעיה

פעם פרח​(נשלטת) • 4 באוג׳ 2006

את איכזבת אותו ?!
נראה שהוא זה שמאכזב.
הוא צריך להיות לצידך במה שאת עוברת עכשיו.
אם הגבת כפי שהגבת כנראה לא היית מוכנה לזה, והוא לא העריך נכון את המצב.
ואם הוא לא עוזר לך עכשיו להתמודד עם הדברים... בעיני הוא לא אדון.

Re: בעיה

ביישנית{New Horizo} • 4 באוג׳ 2006

]


אני מרגישה רעה לא רק ביגללו
מין סערת רגשות מה לעשות מיתחשק לי רק לבכות