בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התמסרות טוטאלית=לשלם על טעויות השולט

איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 1 באוג׳ 2006
נוגה כתב/ה:
זרה מוכרת כתב/ה:



כי להתמסר באמת, זה לא לתת לו את מה שהוא רוצה לקבל ממך, אלא לתת לו את כל מה שיש בך לתת מעצמך
.


__________________________________________
לחקוק ולהפנים.


בסדר גמור. אז את נותנת לו את כל מה שיש לך לתת. עדיין, השאלה היא אם את עושה זאת עד גבול איבוד העצמי, או מעבר לו. קוראת לכם ולכן להזהר ממלכודת המילים היפות. לא כל מה שנשמע יפה הוא בהכרח נכון לשאלה ספציפית.
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 1 באוג׳ 2006
ים_yam כתב/ה:
כל קיצוניות פסולה בעיני, ואם התמסרות טוטאלית חייבת להיות קיצונית, עד מעבר לגבולות - אז אני לא אהיה שם.

אולי זה לא בדס"מי לומר, אבל אני מאמינה גדולה ב"ואהבת לרעך כמוך"
קודם אני אוהבת את עצמי ועושה מה שטוב לי, ומתוך האהבה הזו וכמוה - אני אוהב את מי שאיתי.

לאהוב מישהו כפי שאני אוהבת את עצמי נראה לי מספיק עמוק ומתמסר, גם בלי להגיע לקיצוניות של לוותר על עצמי.

אני אוותר על דברים מסויימים כי זו טבעה של כל מערכת יחסים טובה - ויתורים הדדיים!
אבל לעולם לא אוותר על מי שאני למען אף אחד!


ים, כתבת יפיפה. כל מילה בסלע. כזאת התמסרות- אני רוצה.
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 1 באוג׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
אני חושב שהתמסרות טוטאלית, זה לעשות ברגע נתון, כל מה שהשולט רוצה, מבלי לחשוב אם זה טוב או לא עבורך.
עדיין, אין בכך כדי להפוך את המתמסרת למריונטה חסרת עמוד שידרה.
לאחר מעשה, ניתן לבקש ולרצות הסברים על הסיבות לבקשות. אפילו, להגיד לו, שלדעתך, הבקשה הזו, היתה לא טובה לדעתך, ולהסביר למה.
ניתן להתמסר טוטאלית, ועדיין להשאר שם, אדם, חזק אפילו.



יפה כתבת. רק דבר אחד אני לא מבינה. איך אפשר להשאר חזקה?
ועוד, מנסה להבין שוב, מדוע הנחת היסוד שהשולט צריך בכלל לחשוב על מה שטוב בשבילך.
אגב, אמר לי פעם אדון- "אני לא בהכרח אחשוב על מה שטוב לך, אלא על מה שטוב לנו"
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 1 באוג׳ 2006
שוטרת* כתב/ה:
ציטוט: את מדברת על להכנס למערכת ולהסכים מראש לתת את עצמך טוטאלית

לא אני לא :
ציטוט: בוחנת ובוחנת , בודקת חוקרת חופרת והופכת כל אבן באדם שלו את מוכנה להתמסר כך והגעת להחלטה שהוא ראוי.


זה תהליך , זה לא קורה בין רגע, זו לא החלטה מודעת ברגע נתון. אבל מבינה את ההסתייגות שלך, ובאמת מאחלת לך שזה ישמור עליך מפני פגיעות.


לעולם אי- אפשר לדעת בוודאות. נזכור גם שהצורך הגדול של שפחות רבות בהתמסרות ובקשר, כמו גם הצורך באהבה ו/או זוגיות, עלול לעוור את עיניהן. בל נשכח שלשפחות יש נטיה "להאליל". חלק מההנאה היא לשים את השולט על במה מוגבהת ולהעריצו.

האמנם באמת ניתן להגיע להחלטה אובייקטיבית בתנאים כאלו?

ככל שאנו מתמסרות יותר, כך גדל המחיר שאנחנו מוכנות לשלם עבור ההתמסרות. זוכרים את "מבחני ההתמסרות"? מבחנים שנועדו להתגבר על ספק שאולי קיים אצל האדם, לפעמים להתגבר על העצמי...

ולפעמים- המחיר הוא בלתי הפיך.

אנסה להסביר שנית- אני לא מתנגדת להתמסרות. נהפוך הוא. אני חושבת שהתמסרות, כניעה, הליכה בעקבות- יכולים להיות נפלאים, אבל עד גבול איבוד העצמי.

אם התמסרות טוטאלית היא ציות טוטאלי וויתור על מחשבה עצמאית- אני מתנגדת לה.
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 1 באוג׳ 2006
Lordpain כתב/ה:
זה שהשפחה מוותרת על כל גבולותיה לא אומר שהאדון חייב לעשות את אותו הדבר .

אני מדבר על שליטה אחראית והכוונה כאן למצב שבו האדון מציב גבולות מסוימים וזה למרות ששפחתו מוכנה לעשות כל דבר (גם אם הוא יאומר לה לקפוץ מהגג) הוא מסרב למצבים בהם יגרם נזק לשלמות נפשה ( בכל היבט שהוא) ושלמות גופה (בכל היבט שהוא) .

היא מוותרת על גבולותיה אך הוא קובע גבולות שישמרו עליה , זו בעיניי שליטה אחראית שמאפשרת התמסרות טוטאלית ללא שום נזקים .


מאה אחוז. העניין הוא שהשפחה צריכה להיות מוכנה לקפוץ מהגג אם יגיד לה.
יש טריק מחשבתי שאנחנו עושות, גם אני עשיתי אותו: אנחנו אומרות לעצמנו: "אני מוכנה, אבל הוא לא יגיד לי לעשות את זה, כי הוא רוצה בטובתי."
זוהי נקודת מוצא שגויה. אני סבורה שהשפחות האלו לא באמת מוכנות לקפוץ מהגג.
אין כאן התמסרות טוטאלית. יש התמסרות ב "כאילו".
זרה מוכרת
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
זרה מוכרת • 1 באוג׳ 2006
איימי_ כתב/ה:
זרה מוכרת כתב/ה:
תרשו לי לשאול אתכם משהו שאני מנסה להבין מזה מס' שנים.
מהי טוטאליות עבורכם בעצם ?
האם להיות צייתנית ולעשות כל מה שהאדון אומר זוהי הטוטאליות ?
האם להיות כנועה עושה אותך טואלית ?
האם השילוב בין השניים ?
שהרי שולט אמיתי (בעיניי לפחות) לא יהיה אחד כזה שיצטרך לבחון ולבדוק את ההתמסרות, הצייתנות והכניעה שלך על כל צעד ושעל.
לא תצטרכי לחשוב בכל החלטה שלו האם הוא עושה את זה לטובתך או לטובתו, כי מעצם העובדה שאתם ביחד תדעי שטובתך היא טובתו.


האם ניתן להיות כנועה מבלי לציית לאדון? אז מה זו כניעות בעצם, אם לא ציות? כניעה לרצונו?
לא נראה לי משנה אם השולט יבדוק או לא יבדוק את ההתמסרות. השפחה הטוטאלית צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר בכל עת. מסכימה עם המשפט האחרון שלך לגבי השוויון בין טובתך לטובתו של השולט, ורק רוצה להוסיף שזה מפני שהשפחה הפכה את טובתו של השולט לטובתה, ולא להיפך. אין זה מפני שהוא חושב עליה, אלא מפני שהיא רוצה רק מה שהוא רוצה.


ממש לא !!!

לא זו היתה כוונתי בכלל, אפילו לא בקצת.

מלכתחילה לא אהיה עם מישהו שטובתי אינה בראש מעייניו בצמוד לטובתו.

זוהי הבחירה שלנו איפה לשים את ראש שלנו, את הגוף שלנו, את הנפש שלנו.

אני לא מצפה מכל אחד שיהיה מולי לשים את טובתי מול עיניו.... אבל אני יכולה להבטיח לך שלא אשים את עצמי בידיו של מי שאדע שאין זה כך אצלו.

טוטאליות בעיניי אינה - לרצות את מה שהוא רוצה.
אני רוצה בטובתו,
אני רוצה לתת לו את כל הטוב שבי
אבל אני אדם בזכות עצמי וגם אם ארצה.. אין לי את היכולת לרצות רק את רצונותיו - כאן מתחיל הביטול העצמי !!!

מספיק ברורה כוונתי עכשיו ?
זרה מוכרת
לפני 18 שנים • 1 באוג׳ 2006
זרה מוכרת • 1 באוג׳ 2006
איימי_ כתב/ה:
נוגה כתב/ה:
זרה מוכרת כתב/ה:



כי להתמסר באמת, זה לא לתת לו את מה שהוא רוצה לקבל ממך, אלא לתת לו את כל מה שיש בך לתת מעצמך
.


__________________________________________
לחקוק ולהפנים.


בסדר גמור. אז את נותנת לו את כל מה שיש לך לתת. עדיין, השאלה היא אם את עושה זאת עד גבול איבוד העצמי, או מעבר לו. קוראת לכם ולכן להזהר ממלכודת המילים היפות. לא כל מה שנשמע יפה הוא בהכרח נכון לשאלה ספציפית.


איימי יקרה,

אני לא יודעת איך ולמה את מבינה את מה שכתבתי או מפרשת את זה בצורה שאפילו לא קרובה למה שאני התכוונתי, אבל אני חושבת שהעברית שלי די פשוטה וברורה :

כשאני כותבת - לתת לו את כל מה שיש בי לתת - זה בדיוק זה.

להגיע לגבול האיבוד העצמי, זה כבר לתת לו דברים שלא היו בי לתת לו, זה לקחת מה"אין" ולא מה"יש".

כשאת נותנת את מה שיש בך לתת , את לא יכולה לאבד את עצמך.
כשאת מנסה לתת דברים שאין בך, דברים שהוא רוצה שאין בך את היכולת הפיסית או הנפשית לתת ... זה לא לתת את מה שיש בך.


מקווה שהפעם הייתי יותר ברורה.


זרונת
Lordpain​(שולט)
לפני 18 שנים • 3 באוג׳ 2006
Lordpain​(שולט) • 3 באוג׳ 2006
מגיע בנאדם לגן חיות ואז הוא רואה בפעם הראשונה בחייו פיל .
לאחר מספר דקות של התבוננות אותו אדם מכריז שזה לא פיל, מגיע אחד העובדים ומתחיל להסביר לו, תראה, זה פיל יש לו חדק ואוזניים כמו לפיל, אך אותו אדם ממשיך להתעקש שזה לא פיל ולא משנה מה .

זה נראה איימי שלא משנה כמה יסבירו לך את עדיין תתעקשי שזה לא פיל icon_smile.gif, גם אם ההסברים מאד הגיוניים את תמצאי דרך לשלול אותם, את כל הזמן לוקחת את עצמך בתור דוגמה ושוללת את האפשרות שיש נשים שמגיבות בדרך אחרת מזו שאת מגיבה, מה זה אומר ?
זה אומר שבשבילן להיות כנועה טוטאלית זה לא סיבה לדילמה ולמאבקים פנימיים אלא אוויר שבלעדיו הן לא יכולות לחיות, העולם לא סובב סביב איימי, יש המון סוגים של אנשים וכל אחד בקטע שלו, ואת זה אי אפשר לשלול כך גם אי אפשר לשלול את ההתמסרות הטוטאלית כמשהו נפלא ולא הרסני .

אני מתאר לעצמי שבשלב הזה את בטח תגידי " אלו רק מילים יפות, סיסמאות יפות " , נכון ? icon_smile.gif
ובכן גם את התגובות שלך אפשר לצמצם לידי ללא יותר מסיסמאות נגד , כגון: תתמסרי טוטאלית ותמותי, טוטאליות אין חיה כזו, וכדומה ....

בכל נושא הטוטאליות המרכיב העיקרי הוא ניתנת אמון מלא !
כן זה נכון שישנה סכנה שהכוח הענקי הזה ינוצל לרעה, אך לצד הסכנה הזו קיימת אפשרות מציאותית מאד שהכוח הזה ינוצל לטובה, נשמע תמים ?
אולי אך בהחלט מציאותי .
השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 18 שנים • 5 באוג׳ 2006

קו מנחה שלי:

תני לי את מה שאת יכולה לתת לי.
אל תתני מה שלא.
אל תזיקי לעצמך, כי את הרכוש שלי שצריך להיות בריא ושלם. נפשית ופיזית.
זו דעתי.
ונכון שגם אני טועה, כי אני קודם כל בנאדם. טעות שלי היא קריטית. לומדים לעצור לפני, לומדים להקשיב, לומדים ולומדים בסוף טועים הרבה פחות.
ואני לוקחת אחריות על הטעויות שלי ובוודאי לא אאשים את הסאבית שלי בהן.
אנסה לעזור, אנסה לתקן, אנסה ליצור חוויה חיובית היכן שכשלתי.

לרוב זה מצליח.
העניין הוא לעצור במה שהיא יכולה לתת, ולא במה שלא.

C.