nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
2 באוק׳ 2003
אישה
מרימה עיניים מלוחות אל תוך השאלה שלו:"מה קרה?"
"אני לא מרגישה יפה יותר. כל הזוהר הנשי שבקע מהעור שקע פנימה. והוא עצוב לי בפנים. הוא לא אוהב אותי ככה." השפתיים שלו מציירות החוצה את כל הצלילים שהאוזניים אוהבות לשמוע. להקשיב. אבל הן לא מנגבות את הדמעות הפעם. גם הכעס שלו.. שמילותיו לא תופרות את הקרעים שלי.. גם הכעס לא עוזר. אני לועסת ויורקת החוצה רסיסי משפט של בנאליה:"זה-לא-אתה-זו-אני" "אז תעשי משהו עם זה" "אני מלטפת את זה במליחות עיניים. זה מה שאני עושה. אני הכי עצובה שאפשר. זה מה שאני עושה. אני אפילו הכי כועסת על עצמי שאפשר לפעמים." "זה לא מספיק כי זה לא עוזר" עכשיו הוא מתבל את העצב והמרירות בכעס. "תגיד לי. מה אני?" "את אישה" "יופי. אז למה אתה לא נותן לי לבכות בשקט?!" |
|
|
LordAmra(שולט)
|
לפני 20 שנים •
2 באוק׳ 2003
אלי...כי הוא רוצה להיות שם כשאת בוכה, כדי לטעום מהדמעות וללמוד עוד יותר עלייך ועל מי שאת ?
ואולי...כי הכעס שלו נובע מזה שהוא כה רוצה להיות שם עבורך ולא יכול. ואולי, כי לפעמים הוא וסוגו אינם מסוגלים לפעמים להבין שאת וכמותך מבקשות זמן לעצמכן, כשכל כל חשוב לו ולסוגו המעטפת שהם מנסים לתת לך ולעצמכן. ואולי...כי אין אולי. כי זה פשוט ככה. וכי את אישה מדהימה, שכואב לראות בכאבך. אולי... ? |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
2 באוק׳ 2003
}}}{{{
|
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
3 באוק׳ 2003
קבלי חיבוק גדול נריסה...
|
|
|