פנטזיית ההתמסרות האולטימטיבית - להיות כלי לשימוש

ישמור אותי אלוהים מאוהבי

Yosefus​(שולט) • 3 באוג׳ 2006

כמו בלעם רק להפך.

י.
(מסר מרכזי: הנה ההוכחה המוחלטת שאין אלוהים)

..מאוי-וויי אשמר בעצמי.

מUחדת • 3 באוג׳ 2006

אבל זו גם ההוכחה שחברים אין רק באגד, למשל.

ולמען הסר ספק: יוספוס אינו מעי רגיז!

Re: שיווק

Yosefus​(שולט) • 4 באוג׳ 2006

יוספוס מוסר לעינבר (למה עם "י" , למה ?) שהיא כנראה תמשיך לחכות.
י.
(עיקרים: לא תמיד חייבים להיות מנומסים, ולא תמיד כשיורדות עליך טיפות זה גשם).

עד כמה התקדמנו?

ממש גרוע​(אחר) • 4 באוג׳ 2006

מעניין עד כמה התקדמנו מימי השליטה הגברית על נשות כדור הארץ.

החוקרים טוענים כי נטוע בנשים פחד מאותם ימים שיכניס אותם גבר להריון ולא יקח אחריות.

ברור כי גם הן מפחדות מסטיגמת השרלילה השלילית בחברה המסורתית.

בעידן המודרני, בימי שוויון זכויות, גלולות וקונדומים, החשש כבר מתחיל להתפרץ.

באם החילוניות והשוויון יצברו כח במהלך השנים,

אני מאמין שלהיות שרמוטה יהיה כיף לא פחות מלהיות שרמוט.

Re: עד כמה התקדמנו?

Yosefus​(שולט) • 4 באוג׳ 2006

זה כי אתה גבר ולא אישה
ורק להשכלה כללית, עד היום היו רק 2 פניות בקשר להודעה שפתחה את השרשור. 2 בלבד.
האחת אמרה בערך, משהו בסגנון "לו יכולתי הייתי , אבל אני לא" .
והאחרת שאלה מה הפרוצדורה להגשת מועמדות ומיד נעלמה עם קבלת תשובה
שורה תחתונה - למרות הדימוי של האתר ושל הנשים שבו, כנראה שקשר ללא רגש לא בא בחשבון.
י.
(מוגש כחומר למחשבה לכל הגברים שבאתר, ובמיוחד לאלו שרוצים רק לזיין)

נ.ב.
ואם יש מישהי שחושבת שהיא יכולה / רוצה להוכיח אחרת - היא מוזמנת לפנות אלי.

רגע

עינבר • 6 באוג׳ 2006

באמת כל השירשור הזה הוא רק בשביל סטוץ?

Re: רגע

פעם פרח​(נשלטת) • 6 באוג׳ 2006

תזכרי שמדובר בגבר...

כבר חסר טעם, אבל צריך לסיים...

Yosefus​(שולט) • 10 באוג׳ 2006

אני לא טיפוס של סטוצים ושל מין חד פעמי, ובודאי לא של בדסמ מזדמן. חשוב לי (עוד לפני שאני חושב על מה רוצה בת הזוג) שיהיה לי קשר רגשי איתה. הדבר בולט במיוחד בהתנהגות אינטימית כמו למשל באקט הפשוט של חיבוק - כיף לי לחבק אדם אהוב, אבל אני מתקשה לחבק אדם שאין לי כלפיו שום רגש.

לאחר גירושי (ובעצם עדיין) הייתי מרוקן מהיכולת לתת, מלא כעסים ומתוסכל, והיה לי ברור שכל קשר עם אישה יהיה קשר בו אני אקח הרבה, אתן מעט, אפרוק עליה את הכעס והתסכול, ובסוף אעזוב אותה (או בשפת העם - "ריבאונד").

מהיותי "פוץ" אף טרחתי לידע נשים שזה מצבי, ובתמורה זכיתי (כצפוי) לבריחה המונית.

משיחה בצ'אט עם מישהי , שיחה בה תארתי בערך את האמור לעיל התפתח דיון בו הגברת הנכבדה טענה שיש פתרון: אני צריך לחפש קשר קר וחד צדדי , בו קורה רק מה שאני רוצה: כשארצה השפחה תבוא, תעשה מה שאני רוצה, ללא כל התחשבות ברצונותיה ותשוקותיה שלה, וכשיעלה רצון מלפני - היא תלך. הגברת הנ"ל טענה שקשר חד צדדי שכזה (מוגבל בזמן, ואיכשהו התכנסנו לפרק זמן של שבועיים) הוא חלומן של נשים רבות בכלוב. חלום ה- להיות כלי לשימוש, חפץ.
אני טענתי ששום אישה עלי אדמות לא תסכים לקשר כל כך קר ומנוכר, חסר רגש וחום. גם מי שרוצה "סטוץ" מצפה שיהיה מקום לתשוקותיה שלה, שתהיה אורגזמה, שיהיה אפטר קייר שופע חום.
ומה אם אצווה עליה להגיע, למצוץ לי ואז ללכת ? הרי סשן שכזה אם מתרחש בקשר מתמשך יכול להיות חביב ומגרה, אם מתרחש כאירוע חד פעמי אולי הוא אפשרי, אך בקשר "קר" כמו זה המדובר, ללא חום אחרי הסשן , וללא קשר בין סשנים ובתדירות גבוהה במשך שבועיים, לי זה נראה כמו התעללות.

התגלגלנו להתערבות:
אני טענתי שאף אחת לא תסכים, היא טענה שיהיו קופצות על המציאה.
אם היא זוכה אני אוכל את הכובע בפומבי, אם אני זוכה, היא באה להיות הקורבן למשך שבועיים.

פרסמתי את הפוסט כפי שכולם ראו, ואכן התכוונתי למה שכתוב. לו היתה קמה האישה שהיתה רוצה קשר שכזה, לא רק שהייתי אוכל את הכובע, גם הייתי "חוגג" שבועיים ופורק עליה את תסכולי.

אני שמח לומר שלא נמצאה האישה שבאמת רוצה קשר שכזה. כן היתה אמיצה שרצתה סשן - סטוץ ללא מחוייבות, אבל גם היא צפתה לאפטר קייר ולמינימום חום אנושי.

יוספוס (עדיין במיל.)

נ.ב.
תודה לאלו שהגנו על זכותי להביע את רצוני (כאמור, זה אכן היה רצוני, ללא קשר להתערבות)

הייתה לי

llulu​(נשלטת) • 18 באוג׳ 2006

חוויה שכזאו יספוס
, אבל במובן המדויק שלך.
בעקבות החלתה משלי, התייצבתי ערב אחד אצל מאסטר אחד
במודעות ורצון מלא, הכאב הגובר והשימוש בי האינטנסיבי יותר ויותר הביאו אותי
ל שני סוגים של הרגשה :

הרגשה של חלל פנימי ההולך ומתרחב המשחרר אותי מכל רצונות, מי כל תכנון לעתיד וזיכרון לעבר
הפכתי לכלי שימוש שלו לגמרי כאשר אפילו האורגזמה שלי לא היה לי חשוב. הוא לא נטש אותי, לא שכח אותי...ההפך...הוא היה מפוקס לגמרי בי רק הפך אותי לכלי שימושו, תענוגו

ההרגשה השניה היה זה של כניע טוטאלית לרצונו ....של אליונות עלי טוטאלית ...ולאילוף טוטאלי של האישה-חייה-שפחה שבכתה ויללה תחתיו

שם הגוף והנפש היו נוכחים לגמרי אך מכוון אליו טוטאלי.ההפך גם היה נכון, תמיד תחת העין הבוחנת שלו. לא אוביקט נטול רגשות, רגישות אלא מאסטר ושפחה שניכנעה.
סוויט