huan
|
לפני 17 שנים •
17 באוג׳ 2006
אתם יודעים...אנחנו אנשים מתורבתים וגם עם אנו עוסקים בשוליים ובדברים אקסטרימים ואקסטרניים זה לא אומר שלא צריכים להיות חוקים,עם במלחמה הדבר הכי אקסטרימי ואקסטרני שקיים יש חוקים והמפר אותם נשפט ומושלך לכלא אז למה שגם בבדסמ לא יהיו כמה?למה ששולט מתעלל לא ישלך לכלא בגלל שהוא דפק את החיים של הנשלט לא ילך לכלא כמו כל אנס או בעל מכה מהשורה?
זה לעניין העקרוני. ולעניין הפרטי...לצערי חוקים ומשפט אינם הצד החזק שלי ולכן אין לי יכולת ממשית להביא דעה לגופו של עניין. |
|
|
Dolfi
|
לפני 17 שנים •
17 באוג׳ 2006
Re: כתב וויתור ויומני ההתעללות פרנקי כתב/ה: D_o_l_f_i_n_a כתב/ה: פרנקי, אני מבינה. בחיי שאני מבינה. אני גם יכולה להסכים עם חלק גדול מהדברים שכתבת, אין שום דבר פלילי במה שהוא עשה לי, גם אמרתי - שוטף מוחות הוא לא (במקרה שלי), לכל היותר מנוול. אבקש שלא תוציאי את דבריי הנ"ל (" ...אהבה מספיק בשביל להתכחש, לרחם, לסלוח, להאמין בשינוי, להאמין שזו תקופה, להאמין. זו תלות, היא לא שונה מתלות של כל אשה אוהבת שנופלת על גבר מניאק, שמצליח לשכנע אותה שהיא ממש זקוקה לו בחייה. והיא תסכים, תסכים להרבה דברים..." ) מהקשרם, הם נכתבו על מנת להמחיש שהסכמה כן הייתה שם, אולי ממקום של חולשה, אולי ממקום של תלות, אולי ממקום של אמונה בשקרים, אבל עדיין הסכמה. האם הוא אנס אותי? לא, הוא לא. האם הוא שיקר, סילף, מכר לוקשים, פעל בדרכים מניפולטיביות? כן, בהחלט. האם זה פלילי? לא. להוליך מישהי שולל ולנצל אותה, זה לא פשע, כל עוד מדובר בבגירה. האם העובדה שהחוק לא רואה בכך פשע הופכת את זה לפחות בזוי בעיני? לא. בהחלט אז מדוע לא נאמרים הדברים כפשוטם . אני שואלת מתי הם לא נאמרו כפשוטם. ושוב, כשאני מדברת על מה הוא עשה, או לא עשה, אני מדברת על מה הוא עשה או לא עשה לי ולי בלבד. את נקרעת? בובה, לא צריך, בחיי. את קסם, בלי טיפה של ציניות. אל תקראי, אל תעשי שום דבר שיגרום לך לאי נוחות, אל תחשבי שום מחשבה שעלולה לסתור מחשבה אחרת שהייתה שם קודם, אל תקרעי - זה לא נעים. |
|
|
Pierrot Lunaire(נשלט)
|
לפני 17 שנים •
17 באוג׳ 2006
מאסטר מעולם לא הכניס אנשים טיפשים לשורות האימפריה.
תמיד היו אלה אנשים (נו, טוב. נשים חוץ ממני) עם כושר ביטוי, יצירתיות והגיון. כל התכונות החזקות האלו אצל האנשים לא מאפשרות לי להאמין לרגע שמישהו מאיתנו "גוייס" לשורות האימפריה. היינו שם מתוך בחירה. אבל מה זאת בחירה? האם בחירה שלנו היא חופשית או בכפייה, והאם אלו שתי התשובות היחידות הקיימות שם? לדעתי לא כך הדבר, וזה גם יוצר בלבול אצל מתבוננים מבחוץ שמתריסים שעל כל מי שהיה שם, לקחת אחריות מלאה על מעשיו. חופש הבחירה קיים בדרגות שונות, ואי אפשר להסתפק רק בתשובה של "היה" או "לא היה" חופש בחירה. הבחירה היא חופשית כאשר אתה מחליט, אחרי שנים של התלבטויות ובלבול, לצאת החוצה לעולם האמיתי ולממש את הפנטזיות שלך. הבחירה חופשית, אבל כרוכה כאן במטענים כבדים שהנשלט הסתובב איתם. היא קצת פחות חופשית, כאשר לפנטזיות שאתה מבקש לממש יש מענה ומימוש, אבל הוא מותנה בקבלת מרות כללית על חייך - המאסטר יקשור אותך כמו שתמיד רצית, אבל זה לא יהיה רק מתוך ולמען היצר. זה יהיה גם כדי לפתוח את תיבת הפנדורה שלך ולגרש משם את השדים הרעים. אתה לא ממש מבין מה הפנטזיה שלך עושה בתוך קונטקסט פרוידיאני עמוס לעייפה, אבל אתה אומר "יאללה, זאת הזדמנות יחידה עם בן אדם שלפחות נראה אחראי מספיק לא להדביק אותי באיידס". והולך על זה. כאן לדעתי יש פחות חופש, כאשר מפתים אותך לדבר שלא היית מבקש לעצמך, אלמלא הוא היה כרוך בדבר שאתה כל כך רוצה ומכביד עליך שנים. הבחירה מאבדת את החופש שלה לחלוטין, כאשר אחרי שמסרת את האמון שלך במאסטר ופרשת בפניו וידויים שונים בעודך ערום וכפות (אולי גם בוכה) והוא שומע הכל, לכאורה בהתאם להצהרה שלו: הכל יהיה לטובתך. אותם יצרים שהסתובבת איתם במשך שנים ובאת לפרוק פה - הנה הם באים ומתמוססים בטובה הגדולה שאני, המאסטר, יעשה לך. ובין הדמעות והבושה והמעמד המביך של לספר הכל למען ההצדקה שהוא ייתן לך, מתברר שהתפתחה תלות. היה והתפתחה תלות, ואפילו אם היא נולדה מתוך בחירה, האם היא לא מתערערת נוכח כל ה-MIND GAMES שאיימי ושפחות אחרות לשעבר מספרות עליהם? יש אמת שנמצאת שם, והיא של ניצול. על מה והאם כדאי להעמיד את העניין לפלילים - זאת באמת סתם עוד הצעה ששושו אחת זרקה לאוויר. מה שחשוב ביותר לזכור: גם אם קשה לאתר את הגבול בין שמיים לארץ, צריך להיות ברור שהוא קיים. מערכת ניצול בחזות בדס"מית, לא מבטלת את הבדס"מ כמו שפרנקי מקשקשת. אין עוד מערכת יחסים בדס"מית שכל יוצאיה נושאים מטענים שליליים כאלה ואחרים - וזה מכל שפחותיו לשעבר (מקסם/לוליטה, דרך איימי ונועה ז"ל ועד לטינק ודולפינה). יש מי שנזכרת במרירותה בהרבה טוב שגם היה שם, יש אחרות שרוצות נקמה. אף מאסטר אחר לא נתקל בכזאת ביקורת שלילית, שאינה רק טכנית - הוא לא סתם הצליף במקומות כואבים, הוא ניצל ותימרן נפשות למען העצמתו האישית. עוד לא קראתי תגובה אחת לגופו של עניין מצד חסידי המאסטר או מפיו עצמו. על מקרים בהם פגע בשפחות לשעבר, הוא משיב בהתייחסות כללית וסתומה לגבי טבע האדם. חסידיו מזדעקים שהניצול עליו קובלות שפחותיו לשעבר ימית קלון על הקהילה כולה.... על בדס"מ בכלל... אבל אני ושפחות אחרות נושאים את המטענים הללו רק כלפי מערכת יחסים אחת, ולא כלפי אדונים אחרים שחווינו או הכרנו. ואף אחד מחסידיו, בוודאי שלא הוא עצמו - אף אחד - לא עוצר לרגע ואומר לעצמו "דרשני". |
|
|
המלט
|
לפני 17 שנים •
17 באוג׳ 2006
shushu כתב/ה: בואו נניח שתהיה מתלוננת (כפי שאני מבינה, עד היום לא היתה), ויותר מכך – יהיו כמה מתלוננות. בואו נניח שהן נכנסות ישירות לתחנת משטרה ומבקשות למסור תלונה. הן מספרות סיפורים שכוללים (כל המלים לעיל לקוחות ישירות מהבלוגים הרלבנטיים) – "הרמון", "שפחות", "מאסטר", פערי גיל של למעלה מ- 20 שנה (עשיתי לו הנחה, לי זה עולה יותר), טקסים ולחשים פאגאניים, קילורים, חותמות, "סשן חתכים" (שהוביל לזיהום), יומרות של ריפוי גופני ונפשי, "עונשים", שטיפות מח, הפעלת לחץ קבוצתי, כליאה בכח, אה כן – וסקס. איך זה נשמע? בדיוק כמו שזה נשמע. זה נשמע פשע; ולא סתם – אלא מתמשך, וקבוצתי. שופט ישראלי אמר פעם, במשפט שהתנהל בטרם היתה הגדרה להטרדה מינית: "כפי שנאמר לגבי פיל, אף שקשה להגדיר אותו, כשרואים אותו, אין קושי לזהות אותו." אני ממש לא יודעת אם מישהו יורשע בסיפור הזה. אף אחד לא יודע. מה שברור לי, שכל הממבו ג'מבו הקהילתי בסוגייה של "כן פשע לא פשע", והשאלות לגבי "אילו סעיפי חוק פלילי ספציפיים הפר פלוני" – הן פשוט באופסייד מוחלט, יותר גרוע ממיליון הנבדלים של תיירי אנרי לאורך הטורניר האחרון. הדברים האלה לא ברורים לי. מצד אחד את אומרת ציטוט: איך זה נשמע? בדיוק כמו שזה נשמע. זה נשמע פשע; ולא סתם
– אלא מתמשך, וקבוצתי. ומצד שני את אומרת: ציטוט: והשאלות לגבי "אילו סעיפי חוק פלילי ספציפיים הפר פלוני" –
הן פשוט באופסייד מוחלט וברקע את חושבת שנכון לנקוט בהליכים משפטיים. אז למה לדעתך השאלה, "על פי איזה סעיף יורשע פלוני" איננה רלבנטית? אם אי אפשר להצביע מראש על שום סעיף, אז זה לא קצת נאיבי לצפות שהמערכת תצא לציד פילים? |
|
|
השרלילית(פמית מתחלפת)
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
תהייה. שאלה למשפטנים מבינינו.
מה עם התעללות נפשית? האם אין בחוק דבר המתייחס לכך?
ניתן לטעון כאן להמון סעיפים (התחזות למטפל, למשל, אולי אפילו ניצול יחסי מרות) סלחו לי, איני משפטנית, ייתכן וטעיתי הן בשם של סעיפי האישום והן במהות. אבל האם ישנו סעיף המתייחס להתעללות נפשית ונזק נפשי, בדין הפלילי? ואם לא, מה יכול לעשות קרבן להתעללות כזו, מבחינה משפטית? מה האופציות העומדות לרשותו בדין האזרחי? תודה, C. |
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
Pierrot Lunaire כתב/ה: היינו שם מתוך בחירה. אבל מה זאת בחירה? האם בחירה שלנו היא חופשית או בכפייה, והאם אלו שתי התשובות היחידות הקיימות שם?
לדעתי לא כך הדבר, וזה גם יוצר בלבול אצל מתבוננים מבחוץ שמתריסים שעל כל מי שהיה שם, לקחת אחריות מלאה על מעשיו. חופש הבחירה קיים בדרגות שונות, ואי אפשר להסתפק רק בתשובה של "היה" או "לא היה" חופש בחירה. הבחירה היא חופשית כאשר אתה מחליט, אחרי שנים של התלבטויות ובלבול, לצאת החוצה לעולם האמיתי ולממש את הפנטזיות שלך. הבחירה חופשית, אבל כרוכה כאן במטענים כבדים שהנשלט הסתובב איתם. היא קצת פחות חופשית, כאשר לפנטזיות שאתה מבקש לממש יש מענה ומימוש, אבל הוא מותנה בקבלת מרות כללית על חייך - המאסטר יקשור אותך כמו שתמיד רצית, אבל זה לא יהיה רק מתוך ולמען היצר. זה יהיה גם כדי לפתוח את תיבת הפנדורה שלך ולגרש משם את השדים הרעים. אתה לא ממש מבין מה הפנטזיה שלך עושה בתוך קונטקסט פרוידיאני עמוס לעייפה, אבל אתה אומר "יאללה, זאת הזדמנות יחידה עם בן אדם שלפחות נראה אחראי מספיק לא להדביק אותי באיידס". והולך על זה. כאן לדעתי יש פחות חופש, כאשר מפתים אותך לדבר שלא היית מבקש לעצמך, אלמלא הוא היה כרוך בדבר שאתה כל כך רוצה ומכביד עליך שנים. הבחירה מאבדת את החופש שלה לחלוטין, כאשר אחרי שמסרת את האמון שלך במאסטר ופרשת בפניו וידויים שונים בעודך ערום וכפות (אולי גם בוכה) והוא שומע הכל, לכאורה בהתאם להצהרה שלו: הכל יהיה לטובתך. אותם יצרים שהסתובבת איתם במשך שנים ובאת לפרוק פה - הנה הם באים ומתמוססים בטובה הגדולה שאני, המאסטר, יעשה לך. ובין הדמעות והבושה והמעמד המביך של לספר הכל למען ההצדקה שהוא ייתן לך, מתברר שהתפתחה תלות. היה והתפתחה תלות, ואפילו אם היא נולדה מתוך בחירה, האם היא לא מתערערת נוכח כל ה-MIND GAMES שאיימי ושפחות אחרות לשעבר מספרות עליהם? יש אמת שנמצאת שם, והיא של ניצול. על מה והאם כדאי להעמיד את העניין לפלילים - זאת באמת סתם עוד הצעה ששושו אחת זרקה לאוויר. מה שחשוב ביותר לזכור: מערכת ניצול בחזות בדס"מית, לא מבטלת את הבדס"מ כמו שפרנקי מקשקשת. אין עוד מערכת יחסים בדס"מית שכל יוצאיה נושאים מטענים שליליים כאלה ואחרים - וזה מכל שפחותיו לשעבר (מקסם/לוליטה, דרך איימי ונועה ז"ל ועד לטינק ודולפינה). אף מאסטר אחר לא נתקל בכזאת ביקורת שלילית, שאינה רק טכנית - הוא לא סתם הצליף במקומות כואבים, הוא ניצל ותימרן נפשות למען העצמתו האישית. עוד לא קראתי תגובה אחת לגופו של עניין מצד חסידי המאסטר או מפיו עצמו. על מקרים בהם פגע בשפחות לשעבר, הוא משיב בהתייחסות כללית וסתומה לגבי טבע האדם. חסידיו מזדעקים שהניצול עליו קובלות שפחותיו לשעבר ימית קלון על הקהילה כולה.... על בדס"מ בכלל... אבל אני ושפחות אחרות נושאים את המטענים הללו רק כלפי מערכת יחסים אחת, ולא כלפי אדונים אחרים שחווינו או הכרנו. ואף אחד מחסידיו, בוודאי שלא הוא עצמו - אף אחד - לא עוצר לרגע ואומר לעצמו "דרשני". יקירי, אני מודה לך מאוד על תגובתך זו. מדגישה את המשפטים האחרונים: "עוד לא קראתי תגובה אחת לגופו של עניין מצד חסידי המאסטר או מפיו עצמו. על מקרים בהם פגע בשפחות לשעבר, הוא משיב בהתייחסות כללית וסתומה לגבי טבע האדם. ואף אחד מחסידיו, בוודאי שלא הוא עצמו - אף אחד - לא עוצר לרגע ואומר לעצמו "דרשני"." התחמקויות, מניפולציות ודמוגוגיה- שיטת ההגנה הטובה ביותר. אבל מגיע היום בו צריך להתייחס לטיעונים לגופו של עניין, באופן נקודתי. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
וזה
מביא אותי לשאול מה התכלית בשרשור
נקמה? חינוכו? מאסרו? התנצלותו? הודעה בטעות? האם זה ישנה את התחושות והמשקעים אם תשיגו ? |
|
|
shushu
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
קבלו עוד כמה הערות מלומדות וחסרות גיבוי ממשי
כולכם כתבתם דברים מרתקים וחשובים. רציתי לחזור לרגע להקשר הכללי, לשאלות העקרוניות של בדס"מ ומשפט, ולהוסיף כמה נקודות למחשבה. (טיצ'ר - נראה לי שהמאמר מתקרב...
 )
1. המשפט הפלילי בד"כ מגדיר כל תקיפה, בין אם גרמה נזק בין אם לא, כעבירה פלילית – ואולם תנאי הכרחי לביסוס התקיפה הוא העדר הסכמה. מתוך אינטרס המדינה בריסון האלימות ככזו - במשך שנים, בתי-משפט בארה"ב, קנדה ובריטניה שבו וקבעו, כי אדם אינו יכול "להסכים" לפעילות העלולה לגרום לנזק גופני חמור או למוות, כלומר, לאלימות. 2. לכלל בדבר אי-הרלוונטיות של הסכמה לעבירת אלימות יש מספר מצומצם של חריגים, בעיקר השתתפות וולונטרית בספורט מאורגן (החריגים האחרים הם ניתוח רפואי, קעקועים ופירסינג; ייתכן שניתן להכניס כאן גם את התחום של המתות-חסד). בפרשת בראון, משפט גדול שהתקיים בבריטניה (ואח"כ הגיע לערעור בביה"ד האירופי) בעניין בדס"מ, כאשר טענו פרקליטי ההגנה שהסכמה למפגשי בדס"מ צריכה להכנס בגדר החריגים לכלל, סירב לכך בית-המשפט באופן נחרץ. זה היה משפט מרתק, אם תרצו ארחיב בו, בשלב זה אני מפחדת לשעמם את הקהל. 3. בדס"מ הינו פרקטיקה מינית שמתבססת על כללי ה- SSC – safe, sane & consent - "בטוח, שפוי ובהסכמה". די שתנאי אחד לא יתקיים – מין לא בטוח, או לא שפוי, או לא בהסכמה – כדי לשלול את מוטיב הבדס"מ ולהפוך את האירוע (או מערכת היחסים) לעבירה של תקיפה. במלים אחרות – העדר הסכמה יכול להיות מוסק מהנסיבות גם במקרה שמערכת היחסים סיכנה באופן מהותי את שלמות נפשו או גופו של אחד המעורבים, או שהיה בה יסוד לא שפוי. 4. המונח "עבירת מין" הוא מראש מושג מטעה. אין שום דבר "מיני" בעבירות מין. עבירות מין הן עבירות של אלימות במובן הגולמי ביותר. לחברה יש אינטרס להוקיען בדיוק כמו עבירות של תקיפה גופנית או נפשית אחרת. עירוב התחומים בין מיניות לבין אלימות הוא מזיק, בראש ובראשונה, דווקא לאלה שמקיימים יחסי מין "חריגים" או "סוטים מהנורמה", המבקשים הכרה לגיטימית במעשיהם. לקהילת הבדס"מ יש אינטרס להוקיע מתוכה את אלה שמנצלים את החירות המינית לביצוע עבירות. בהקשר זה, מטרידה אותי הקביעה של ג'ייק, כאילו "הרשעה בפלילים בגין פעילויות בדס"מיות תהיה סוף דרכה של ה"קהילה"." הרשעה בפלילים יכולה לכל היותר לשים סוף למעשי אלימות המתחזים להיות בדס"מ. וטוב יהיה לכולם – בקהילה ומחוץ לה – אם כך יקרה. 5. Creativity (אי אפשר לכתוב את זה בעברית...) העלתה סוגייה חשובה מאד לדעתי של המשפט האזרחי. לדעתי האישית, וכך טענתי כבר לפני שנים, יחסי בדס"מ יכולים לשמש עילה לתביעה פרטית אזרחית, אף כאשר הם אינם אסורים על-פי החוק הפלילי. במסלול האזרחי עומדות לנפגע עילות לפי דיני החוזים ו/או הנזיקין. אם אנו תופסים יחסי בדס"מ כיחסים חוזיים בין פרטים, הרי כל סטייה מהחוזה עשויה לשמש עילה לתביעת פיצויים בגין הפרה. מהכיוון הנזיקי – נזק גופני פעוט-ערך לא ישמש עילה להעמדה לדין פלילי בגין תקיפה. לעומת זאת, תביעה נזיקית אפשרית, אף ללא נזק ממשי לצמיתות. גישה זו אינה מחליפה את הדין הפלילי, במקרים העומדים בקריטריונים של העמדה לדין: יחסי בדס"מ החורגים מההסכמה בין הצדדים נכנסים, כמעט באופן אוטומטי, לתחום עבירת האונס (או התקיפה). עם זאת, הברירה האזרחית צריכה להנתן לנפגע באותם עניינים בהם סביר כי לא תושג הרשעה. במשפט האזרחי נדרש התובע לעמוד בנטל הוכחה פחות בהרבה מאשר המדינה התובעת במשפט הפלילי. בנוסף, שיקולי ההעמדה לדין ע"י המדינה רבים ושונים מאלה של התובע הפרטי: עניין לציבור וכיו"ב. ואלמנט חשוב נוסף: העמדה לדין פלילי משליכה גם על הנפגע – הופכת אותו/אותה לקרבן, מעמידה אותו באור הזרקורים בו נבחנת התנהגותו המינית ומופעל שיפוט מוסרי שלילי נגדו; העילה האזרחית היא אמצעי לקומם מחדש את כבודו האבוד, להעמידו מהצד התובע ולהפעיל מערכת כללים "נייטארלית" לכאורה למיניות. עד כאן ההרצאה. בנושא הספציפי עליו דובר - אני הולכת וקוראת שוב ושוב את הדברים של פיירו לוניר - החכם שבזבי-החוטם כאן (או זב-החוטם שבחכמים, אותו דבר), וחושבת שג'ייק וונב"ד לא היו יכולים לנסח כתב אישום טוב יותר. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
Pierrot Lunaire
תשמע איש, כתבת מדהים.
פשוט תודה |
|
|
|
Dolfi
|
לפני 17 שנים •
18 באוג׳ 2006
Pierrot Lunaire כתב/ה: עוד לא קראתי תגובה אחת לגופו של עניין מצד חסידי המאסטר או מפיו עצמו. על מקרים בהם פגע בשפחות לשעבר, הוא משיב בהתייחסות כללית וסתומה לגבי טבע האדם.
[/size] אתה לא קורא? להלן תגובתו הרשמית לכל ההאשמות שהועלו כנגדו: "כשאנשים מטילים ביצה זה אומר שהם תרנגולת - ילדים עושים עוגיות מבוץ וכך בונים ביצה." וכאן עולה סוגיה מעניינת, אם חתול תמיד נופל על הרגליים ולחם עם גבינה תמיד על הצד המרוח, מה יקרה אם תקשור פרוסה עם גבינה לגב של חתול, כאשר הצד המרוח מופנה מעלה ותזרוק את החתול באוויר...? בנוסף לסוגיה הנ"ל, מצאתי משהו מטריד ברעיון, שכן התיאוריה הזו, מולידה נגזרת בעייתית: - עוגיות מבוץ צריכות להכיל אחוז נוזלים יחסית גבוה, על מנת שניתן יהיה "לבנות" מהן ביצה... אז שאף אחד לא ינסה לעבוד עליכם, מבוץ עם אחוז נוזלים גבוה - אי אפשר לעשות עוגיות! |
|
|