סרט

סרט

האנטר • 20 באוג׳ 2006

מכניס את הסרט למכשיר ונשכב ערום על המיטה.
סרט שחיכיתי כבר הרבה זמן לראות.
היא יושבת בכריעה לצד המיטה, ערומה וממתינה.
עדיין בשלבים יחסית מוקדמים של הקשר.
אמון נבנה. לא ממש יודעת ומבינה לאן.
אבל נותנת עצמה. כל כך רוצה לתת עצמה.
יפה ונחושה. משתוקקת.

הסרט מתחיל ומתנגן.
הסיטואציה מבעירה בי אש.
ראשה נמשך לכיווני ואיברי ממוקם במוצא פיה.
''תחזיקי'' אני קורא לעברה.
לא מנחה למצוץ, לא ללקק רק להחזיק. פשוט.
איברי לאט מתקשה בתוך פייה, ושפתיה מתלפפות בצורה הדוקה סביבו.

אוהב לדמיין שהפה שלה ממש מקבל את הצורה שלי.
ללא תזוזה. ללא גירוי. רק שוכן שם בחלל הפה שלה.
היא מצליחה לקחת אותו יחסית מעט בהתחלה.
ממקמת שפתיה רק קצת מעבר לכובע.

דמיוני מביים כיצד זה יראה לאחר הרבה זמן ותרגול.
ככה תחוב בגרונה ומרגיש את לשונה מלקקת את אשכיי.
כל כך מגורה רק מהמחשבה על זה. אבל בעיקר מהתהליך.
מהדרך הארוכה והמייגעת שתביא אותה לשם.

ממשיך לצפות בסרט – סרט מעניין.
כל עשר דקות לערך מניח את כף ידי על ראשה ונכנס מעט עמוק יותר.
באמצע הסרט כבר נראה שלסתותיה כואבות ומתוחות.
אוהב לצפות מידי פעם לאן הצליחה להגיע – רוצה עוד, אבל מחכה.
הדברים הקטנים מטריפים אותי.
כל התהליכים הקטנים שניצבים בדרכה, מבעירים בי אש.
איך אחרי כרבע שעה שפתיה התעייפו מהאחיזה.
איך ההכרה שהיא הולכת להיות כך הרבה זמן צרבה.
איך על פניה ניתן היה לראות את הגלגלים עובדים. את הבושה.
הבושה בלשחרר מעט מהאחיזה, ולהפוך למייררת מולי ועליי.
איך הדברים הקטנים יוצרים את הקושי – כל כך יפה גאוותה.

נעים לי.
נעים לי להרגיש אותה מוותרת.
כל כך מדליק אותי לראות את כניעתה לעצמה במלחמות הקטנות האלו.
ושובל הרוק הראשון שמחליק על אברי ומדגדג את אשכיי כל כך מיוחד לי.
הנהמה העמומה שבוקעת מגרונה. נהמת כניעתה מעורבבת עם בושתה.
ואז שובלי רוק נוספים. מפלסים על אברי את דרכם.
איך היא מנסה לשפר אחיזתה לשווא. כיצד שרירי שפתיה נכשלים שוב ושוב.
היא מייררת ללא הפסקה. נעים לי.

איך היא. היפה, הבטוחה שכולם רק מחכים למוצא פיה.
איך היא. שרבים חושקים בה בחוכמתה ובעצתה. בנוכחותה.
איך היא. נראית ככה עם הזין שלי תחוב בפיה.

שעה עברה וגופה כואב.
היא משפרת את תנוחתה על המיטה. לא מוותרת.
כואב לה. מרוגשת. מתנשפת על אברי.
כשעשוע, סותם את אפה בעזרת ידי.
מביט כיצד פנייה מאדימות בשקיקה לחמצן.
מושך עוד קצת. היא עדיין מחזיקה.
ואז משחרר.
כשההבנה חודרת שהיא מולי, מייררת מתנשפת ונוזלת, היא מתחילה לדמוע.
היא כל כך רוצה להוציא אותו לשנייה מתוך פיה. כל כך רוצה לנשום חזק אוויר לריאותיה
במקום להסתפק רק בנחיריה. אבל היא לא. כי היא מחזיקה. כי כך נעים לי. כי היא זקוקה.
אוחז בשערה ומניע את אגני מעלה בתנועה עדינה.
רואה כיצד נימי פנייה גדלים ובולטים מהמאמץ.
כיצד עיניה נעצמות ומתנפחות מתחושת הלחץ שבתוך גרונה.
עדיין רחוקה מלהגיע עד הסוף...אבל כל כך יפה בתהליך. עונג.

גופה נע בתנועות מעגליות. כל כך זקוקה.
אני פורש את רגליי רחוק לצדי המיטה.
מרים את ראשה בעדינות מהאחיזה ומשאיר אותו פעור מעליי.
פיה מתרוקן עליי. לא מאפשר לה לסגור ושובלי רוק נוטפים על אברי.
מחכה קצת ככה. יפה לי לראות.
לאט תוך עיסוי לסתותיה סוגר את החור שעמד לרשותי ושולח את גופה לכיוון רגליי.
בעודי שוכב ומביט בסרט, רואה כיצד ירכיה מתלפפות סביב כף רגלי.
כיצד אגנה נע לפנים ולאחור מחכך את נקודות עונגה על כף רגלי המתוחה עבורה.

היא נאנחת ודוהרת.
מרגיש על כף רגלי את הזדקקותה. את נתינתה.
רגלי נרטבת.
אגודל רגלי נתחבת לתוכה והיא מתחילה לנוע עלייה בתנועות סדורות וחזקות.
ידיה אשר קשורות אל מאחורי גבה, מקשות על יציבותה וגופה קעור לפנים בכדי לפצות.
נהנה לשחק בעדינות באצבעות רגליי, ולשלוח אותה מיללת וגונחת.
כל כך מיוחד.

צופה בשניהם מרצדים לפניי. היא והמסך. משעשעים אותי. כל כך טוב לי לראותה כך.
היא כבר קרובה. נאנקת בקול כשעל פנייה עדיין סימני הרוק ממקודם.
שפתיה אדומות, בוערות ונפוחות. ופיה נראה חסר.
חסר אותי.

''עוד לא'' אני שולח לעברה והיא משמיעה קולות תחנונים.
מתמקמת כשעכוזה באוויר לצידי במיטה, ומנקה את רגלי ממנה.
מלקקת ומוצצת בכזו שקיקה. אין עכבות. אין גאווה. רק תאווה.
מעביר את ידי בעדינות על ערוותה. גניחותיה ותנועות גופה לא משקרים. מאותתים פיצוץ.
ממשיכה לנקות עצמה מכף רגלי. כל כך יסודית ומוכנה.

אני מושך בשערותיה וממקם אותה צמוד אליי.
כף רגלי שוב מוקפת בירכיה הרותחות ופיה מונח פעור ופתוח מעל אברי.
משיב אותו למקומו הטבעי אך הפעם תוחב עמוק.
''עכשיו'' אני לוחש לעברה וקולות החנק והעונג שלה מתערבבים.
לא משחרר את אחיזתי.
היא מתפתלת עלי ומעליי.
קולה החנוק שמת להתפרץ החוצה מדגדג את אברי.
מרגיש את האורגזמה שלה מלופפת סביב אברי.
מתפרקת עליי. צועקת. גונחת. צורחת. ואברי סופג הכל מפיה.
רועדת, מיללת, מוצפת...מתפוצצת.
בעיניים פעורות של "איך אתה מצליח לעשות זאת?"

נופלת לצידי.
ראשה מונח על ירכי ושפתותיה נושקות לאשכיי.
ערומה. מקופלת. מודה. מחויכת.
שלווה. נרדמת.
אצלי.

TooT​(נשלטת){פטרוניוס} • 20 באוג׳ 2006

כל כך יפה.

זרה מוכרת • 20 באוג׳ 2006

הדרך שאתה מצליח לגרום "לראות" אותה איתך,
"לחוות" אותך איתה

פשוט יפהפה.

shiri​(לא בעסק) • 20 באוג׳ 2006

וואו.

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 21 באוג׳ 2006

כתיבה נהדרת.
כל חוסר הנוחות שלה
ועדיין כתוב בצורה נינוחה.
פסקה אחר פסקה.

פשוט נהדר.

תודה.