המלט |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
המלט • 25 באוג׳ 2006
ציטוט: מחמאה מנומסת אינה הטרדה מינית
נכון. וזה התחום שהכי קשה לכמת אותו, ולנסח אותו במדויק בחוק. מחמאה מנומסת אחת איננה הטרדה מינית. גם שתים לא. אבל אפשר להטריד גם בצורה מנומסת. למשל, לבוא בכל יום לפינת הקפה ולהשמיע מחמאה מנומסת. בשלב מסוים זה הופך למטריד, לא? אין סיכוי שהחוק יוכל להגדיר את הגבול במדויק. מה גם שמה שמטריד את א', לא בהכרח מטריד את ב'. האם אפשר לומר, שבסופו של דבר, היחידי שיודע באמת אם יש הטרדה או לא, זה המטריד בעצמו? |
|
דובדבן |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
מסכנים הגברים
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
דובדבן • 25 באוג׳ 2006
לא שינו מאורחותיהם מימים ימימה. רק שהכל פתאום השתנה ולהם לא סיפרו.
|
|
פעם פרח(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
פעם פרח(נשלטת) • 25 באוג׳ 2006
המלט כתב/ה: האם אפשר לומר, שבסופו של דבר, היחידי שיודע באמת אם יש הטרדה או לא,
זה המטריד בעצמו? אולי היחידים שיודעים הם המטריד והמוטרד ? למטריד יכולה להיות כוונה תמימה וטהורה, אבל גם כוונת הטרדה. אבל אדם יכול להרגיש שלא בנוח גם במצבים שכוונתם הייתה תמימה. כמו שכבר נאמר, מה שמטריד את א' לא יטריד את ב' ולכל אחד מהצדדים יכולה להיות תפיסת מציאות אחרת לגבי המצב אם מדברים על המצבים האפורים שבהם הדברים אינם ברורים, אולי הדרך הראשונה להפסיק הטרדה היא לבקש בקצרה וברצינות מהמטריד להפסיק את מה שהוא עושה ומשמש כהטרדה. אם הוא לא מפסיק, המצב נעשה כבר יותר ברור. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי אוג' 25, 2006 4:12 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
ילדה של חושך |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
לפני שאנחנו דנים במחמאות
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
ילדה של חושך • 25 באוג׳ 2006
המלט כתב/ה: ציטוט: מחמאה מנומסת אינה הטרדה מינית
נכון. וזה התחום שהכי קשה לכמת אותו, ולנסח אותו במדויק בחוק. מחמאה מנומסת אחת איננה הטרדה מינית. גם שתים לא. אבל אפשר להטריד גם בצורה מנומסת. למשל, לבוא בכל יום לפינת הקפה ולהשמיע מחמאה מנומסת. בשלב מסוים זה הופך למטריד, לא? אין סיכוי שהחוק יוכל להגדיר את הגבול במדויק. מה גם שמה שמטריד את א', לא בהכרח מטריד את ב'. האם אפשר לומר, שבסופו של דבר, היחידי שיודע באמת אם יש הטרדה או לא, זה המטריד בעצמו? החוק מאפשר גם להגיש כתב אישום על סביבת עבודה מטרידה אבל מתי הוגש כתב אישום כזה? מתי הוגש כתב אישום על מחמאות? אם יש תלונה היא נעצרת עוד בשלב החקירה. אם יש אסמכתא אחת של כתב אישום על מחמאות תביאו אותו. לדעתי אין. גבר או אישה יכולים גם להגיש תלונה על תקיפה כאשר נתנו להם צ'פחה על הכתף. תלונה היא לא כתב אישום ומי שפחדן מת אלף פעמים. אם אנחנו רוצים לא להיות תמימים ולומר את האמת הבעיה היה אחרת. הבעיה היא של עובדות שקיימו יחסי מין מלאים ובהסכמה עם המעביד, בקשו ממנו שיסדר להן עבודה, קיבלו ממנו את סידור העבודה ושנים אחר כך מתלוננות על הטרדה מינית. הבעיה היא עובדות שעודדו את המעביד וכשהן פוטרו התלוננו על הטרדה מינית. במקרה כזה יש בעיה. |
|
ילדה של חושך |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
זאלופון, קראתי את הכתבה והשתוממתי
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
ילדה של חושך • 25 באוג׳ 2006
זאלופון כתב/ה: ציטוט: מתי נשים צעקו:"זאב, זאב"?
מדוע נשים מתחילות לומר שמי שמתלוננת מנצלת את החוק? בינתיים התלונות הן של נשים שקיימו יחסי מין עם הבוס או שהבוס החזיק אותן בכוח, נישק אותן והכניס את הלשון שלו לתוך הפה שלהן בכפיה. קצת מוזר הציטוט הזה, לאור מה שכתוב בכתבה שהמלט הביא. קראת אותה? איש אינו כופר בכך שהחוק נגד הטרדה מינית הוא חשוב ושמקרים כמו שאת תיארת הם בהחלט הטרדה מינית. אבל זה אינו הנושא. הנושא הוא לא מקרים ברורים, בהם תופסים מישהי בכוח או שהבוס מציע לה הצעות ברורות ובוטות שלהן קשה לה לסרב, אלא דווקא המקרים האפורים יותר, שבהם לא ברור איפה בדיוק ההטרדה האיומה, וההתלוננות עליהם פוגעת גם בגברים שעליהם מתלוננים שמואשמים על לא עוול בכפם, גם בגברים עליהם לא מתלוננים שחוששים להחמיא אפילו בעדינות וגם, ואולי יותר מכל, בנשים שלא מתלוננות (עדיין), שיהיה להן קשה יותר להתלונן אם וכאשר. החוק, עד כמה שהבנתי המוגבלת משגת ואף כי ידוע שכל חוק נתון לפרשנויות, דווקא לא תומך בתלונות הסרק מהסוג שצוין בכתבה. אני דווקא לא מרגיש שהאיום מצד החוק מגביל אותי במשהו, אבל אולי זה מפני שבלאו הכי אני לא נוהג לתת מחמאות מפוקפקות שכאלה, וגם אם אני מרשה לעצמי גוון מיני יותר של שיחה אני בוחר את מושא הדברים בקפידה. זאלופון, לא הרגשת בדבר מוזר בכתבה? הכותבת היא עורכת דין ולא הביאה מקרה אחד או פסק דין אחד שבו הורשע גבר כאשר היתה סביבת עבודה מטרידה או מקרה שאנחנו מגדירים קל. משרדי עורכי דין מגינים על לקוחות וקורבנות ההטרדה המינית הן בדרך כלל לא הלקוחות של המשרדים הפרטיים הגדולם. הקריאה לקיצור תקופת ההתיישנות מובנת לי מאוד. אם היה אונס לפני 10 שנים ויש איש ציבור שרוצה להיות ראש ממשלה האם מוצדק להוציא את סיפור האונס העתיק ההוא או מקרה של קיום יחסי מין בהסכמה עם עובדת? אני גם חושבת שלך אין מה לדאוג בקשר למחמאות כי אני בטוחה שגברים אינטיליגנטיים יודעים לזהות מתי זאת מחמאה ומתי זאת הטרדה וגם כשזאת הטרדה לא שמעתי על הרבה כתבי אישום. מה עם הציניות שלך, זאלופון, כשאתה קורא כתבה של עורכת דין במשרד פרטי? קיצור תקופת ההתיישנות נראה מתאים? |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
אם זה סקר דעת קהל על הטרדה מינית מילולית
לפני 18 שנים •
25 באוג׳ 2006
נאיבית • 25 באוג׳ 2006
המלט כתב/ה: מה שעניין אותי אישית היה מה מרגישים אנשים, גברים ונשים, בשטח, ביום יום.[/color] אם אתה עורך סקר דעת קהל על הטרדה מינית מילולית והיחס של נשים למחמאות השאלה מי נותן לי את המחמאה. אם זה גבר שמוצא חן בעיני הוא יכול לומר גם רמז מיני על יופיי ואם זה מישהו שאני לא סובלת אותו זו הטרדה. הדרך להבחין היא לפי התגובה. אם אני מחייכת זה "אור ירוק. המשך." אם אני לא מגיבה זה:"אור אדום. הפסק." אני לא אגיש תלונה על מחמאות מפוקפקות ולא ראיתי אף אחת שהגישה תלונות על מחמאות. בצבא סבלתי מהטרדה מינית מילולית ולא הגשתי תלונה. בצבא סבלתי מהטרדה מינית יותר גרועה מהטרדה מילולית ולא הגשתי תלונה. אני חושבת שרוב החיילות לא מגישות תלונות על הטרדה מינית גם כשהן מוטרדות מינית אחרי שהשתחררתי ההטרדה המינית של המפקד עברה לחיילת הבאה בתור והוא "חיזר" אחריה. המפקד היה נשוי, בשנות הארבעים לחייו ועם ילדים. אני הייתי בת 20. |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
נקודה למחשבה
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
נאיבית • 27 באוג׳ 2006
לפני שהשרשור הזה יורד לתהום הנשיה של הכלוב רציתי לומר שיש מקומות שבהן בנות מוטרדות מינית ולמרות המאמצים בגלל יחסי המרות והבדלי הכוח בנות אינן מתלוננות.
ההטרדה מתחילה בהטרדה מילולית. כאשר מישהי מבקשת להפסיק אבל הסירוב מגרה יותר את המטריד אם לא היה חוק לא היתה אפשרות לאיים. גם ככה נשים לא רוצות "לעשות בעיות" ולא מתלוננות ואז ההטרדה המינית עוברת לשלב הבא מדיבורים למעשים. יותר נוח לי לדבר על המקרה של החיילת שנבחרה אחרי ולא עלי. נבחרה במיוחד שוב בחורה נאיבית כי המטריד אהב רק בחורות נאיביות. הוא הטריד אותה מילולית והיא סירבה אבל לא התלוננה ולכן הוא המשיך. כשהיא פגשה אותי וסיפרה היא לא הפסיקה לבכות. היא היתה בהלם. היא לא התלוננה. |
|
המלט |
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
Re: נקודה למחשבה
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
המלט • 27 באוג׳ 2006
נאיבית כתב/ה: לפני שהשרשור הזה יורד לתהום הנשיה של הכלוב רציתי לומר שיש מקומות שבהן בנות מוטרדות מינית ולמרות המאמצים בגלל יחסי המרות והבדלי הכוח בנות אינן מתלוננות.
ההטרדה מתחילה בהטרדה מילולית. כאשר מישהי מבקשת להפסיק אבל הסירוב מגרה יותר את המטריד אם לא היה חוק לא היתה אפשרות לאיים. גם ככה נשים לא רוצות "לעשות בעיות" ולא מתלוננות ואז ההטרדה המינית עוברת לשלב הבא מדיבורים למעשים. יותר נוח לי לדבר על המקרה של החיילת שנבחרה אחרי ולא עלי. נבחרה במיוחד שוב בחורה נאיבית כי המטריד אהב רק בחורות נאיביות. הוא הטריד אותה מילולית והיא סירבה אבל לא התלוננה ולכן הוא המשיך. כשהיא פגשה אותי וסיפרה היא לא הפסיקה לבכות. היא היתה בהלם. היא לא התלוננה. אפשר להבין שחיילות צעירות שנמצאות במצוקה כזו זקוקות לעזרה מבחוץ. וכשמדברים על זה עם חברות, חברים, ומציפים את זה, אולי יש מישהו מספיק חזק מבחוץ שיכול לדחוף קדימה כן להגיש תלונה, במיוחד כאשר מדובר במטריד סדרתי (על פי סיפורך). |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
Re: נקודה למחשבה
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
נאיבית • 27 באוג׳ 2006
המלט כתב/ה: נאיבית כתב/ה: לפני שהשרשור הזה יורד לתהום הנשיה של הכלוב רציתי לומר שיש מקומות שבהן בנות מוטרדות מינית ולמרות המאמצים בגלל יחסי המרות והבדלי הכוח בנות אינן מתלוננות.
ההטרדה מתחילה בהטרדה מילולית. כאשר מישהי מבקשת להפסיק אבל הסירוב מגרה יותר את המטריד אם לא היה חוק לא היתה אפשרות לאיים. גם ככה נשים לא רוצות "לעשות בעיות" ולא מתלוננות ואז ההטרדה המינית עוברת לשלב הבא מדיבורים למעשים. יותר נוח לי לדבר על המקרה של החיילת שנבחרה אחרי ולא עלי. נבחרה במיוחד שוב בחורה נאיבית כי המטריד אהב רק בחורות נאיביות. הוא הטריד אותה מילולית והיא סירבה אבל לא התלוננה ולכן הוא המשיך. כשהיא פגשה אותי וסיפרה היא לא הפסיקה לבכות. היא היתה בהלם. היא לא התלוננה. אפשר להבין שחיילות צעירות שנמצאות במצוקה כזו זקוקות לעזרה מבחוץ. וכשמדברים על זה עם חברות, חברים, ומציפים את זה, אולי יש מישהו מספיק חזק מבחוץ שיכול לדחוף קדימה כן להגיש תלונה, במיוחד כאשר מדובר במטריד סדרתי (על פי סיפורך). המלט, הוא לא הפסיק ולא יפסיק עד שתהיה תלונה ואז פתאום יגלו שבכל תקופה היתה חיילת שהוא "התאהב" בה וכולם יתפלאו מדוע הן לא התלוננו ויאשימו את כולן מדוע חיכו. פגשתי אותה כשהיא השתחררה ובמקרה נודע לנו שהיינו באותו מקום והיא קבלה הסטריה והתחילה לספר. כשהיא השתחררה היא כבר ראתה את המועמדת הבאה שהוא התחיל לומר לה שהיא מדהימה ומהממת כמו שהוא התחיל תמיד. אי אפשר לדרוש מהנשים לעבור מסכת יסורים של חקירות ובתי משפט. להלם מצטרפת השאלה מה לומר כשתהיה פעם תלונה והחוקרים יבדקו מי היו החיילות ויגיעו לחקירות לכל אחת. כשהחוקרים יבקשו לדבר כולם ישאלו מדוע החיילות נזכרו אחרי שנים ולא יבינו שהחוקרים לא משאירים להן ברירה. מה הן יכולות לומר? |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
אם באמת היו רוצים לחקור ולדעת
לפני 18 שנים •
27 באוג׳ 2006
נאיבית • 27 באוג׳ 2006
המלט כתב/ה: נאיבית כתב/ה: לפני שהשרשור הזה יורד לתהום הנשיה של הכלוב רציתי לומר שיש מקומות שבהן בנות מוטרדות מינית ולמרות המאמצים בגלל יחסי המרות והבדלי הכוח בנות אינן מתלוננות.
ההטרדה מתחילה בהטרדה מילולית. כאשר מישהי מבקשת להפסיק אבל הסירוב מגרה יותר את המטריד אם לא היה חוק לא היתה אפשרות לאיים. גם ככה נשים לא רוצות "לעשות בעיות" ולא מתלוננות ואז ההטרדה המינית עוברת לשלב הבא מדיבורים למעשים. יותר נוח לי לדבר על המקרה של החיילת שנבחרה אחרי ולא עלי. נבחרה במיוחד שוב בחורה נאיבית כי המטריד אהב רק בחורות נאיביות. הוא הטריד אותה מילולית והיא סירבה אבל לא התלוננה ולכן הוא המשיך. כשהיא פגשה אותי וסיפרה היא לא הפסיקה לבכות. היא היתה בהלם. היא לא התלוננה. אפשר להבין שחיילות צעירות שנמצאות במצוקה כזו זקוקות לעזרה מבחוץ. וכשמדברים על זה עם חברות, חברים, ומציפים את זה, אולי יש מישהו מספיק חזק מבחוץ שיכול לדחוף קדימה כן להגיש תלונה, במיוחד כאשר מדובר במטריד סדרתי (על פי סיפורך). אם הצבא היה באמת רוצה לחקור היו צריכים לברר מדוע חיילות צעירות נמלטות מהר ומגישות טפסי 55 בבקשה דחופה להעברה ולא נשארות אצל אותו מפקד. אם הצבא היה רוצה לחקור היה בודק מדוע חיילות בורחות ממקום שנחשב "טוב" במהירות ואם אחת נשארת מה כל הבסיס מדבר עליה. בדברים האלה רס"ן שמועתי עולה לדרגת אל"מ. אחרי שקוראים בעיתונות מה אומרים על חיילות שמדברות ואיך מכפישים אותן נוסף פחד חדש לכל מי שהוטרדה והוא אם יגיעו אליה אחרי שנים ואם יכריחו אותה לדבר כאשר יתגלה משהו חדש ויצטרכו להוכיח על החדשה שהיא לא היחידה כדי להשיג הרשעה. אם נשים מנצלות את החוק שלא למטרה שלו אני חושבת ששופטים יכולים להבין מה קרה אבל ממה שאני ראיתי נשים לא מתלוננות. |
|