המקום הטבעי שלי

המקום הטבעי שלי

רחום וחנון • 28 באוג׳ 2006

נקבע ,ולא בהיסח הדעת.
חלק מההבנה הזאת ,חדרה למוחי העקשן ,דווקא מכיוון לא צפוי.
כשהבנתי ,אין אני מסוגל לעמוד נחות לגבר אחר במקום העבודה ,ולעומת זאת לפקודותיה של בוסית אסרטיבית ,אמלא גם את המשימות הדחויות ביותר ,שלא לדבר על משאלות ליבה.
אז הבנתי גם את מקומי במיטה ,היו מצד מוחי הפרד ניסיונות התמרדות ,קרו ניסיונות שליטה בווניליות ,היו אף התעלליות מוצלחות.
אולם בהרגשה למרות ההנאה ששאבתי מכך ,אין הדבר משתווה מבחינתי ליד רמה ואצבע נעוצה של בת הזוג. יותר מכך ,אין דבר מושך יותר בעיניי מהאשליה שביצור עדין ,שברגע של התפכחות מינית הופכת לאדון חזק בעלת ביטחון מופרז.
בבואי לתאר את התחושה ,אני מוצא את עצמי מאבד את המילים ,אני יודע בדיוק איך נוצרה הדרישה הזאת בנשמתי ,אבל לתאר את הכמיהה הזאת ,דומה לניסיון לתאר מושג מופרח כמו אהבה.
למרות זאת ,ולמרות שכלי הסרבן ,אני מוצא את עצמי נמשך לפנטזיה אותה מישהי כאן מתארת טוב ממני. אני נמשך לשליטה המוחלטת ,נמשך למקום חסר המשקל של אי היכולת לבחור איך ומתי. להיות נוכח ,אבל להיות כפות לרצונותיה של מישהי שאני מסוגל לבטוח בה.
לתת לה את הרשות והיכולת להחליט עבורי הכל ,עד לאותו מקום חסר מעצורים אפילו ,עליו אפילו כשהוא נתון לשליטתי ,אין אני באמת שולט עליו. לדעת שפשוט אין ברירה ,שזה יקרה רק בפקודה ,להיות נתון לרחמיה באותו הרגע של איבוד חושים ,זה מרגיש לי כמו ההענקה הכי גדולה בעולם. ברגע של צחוק שקרוב לבכי כתוצאה מחוסר האונים ,בהרגשה שלי אין דבר מרגש יותר ומקרב יותר מזה ,בין בני זוג לתת לה את השליטה במקום הכי רגיש הכי מתוק הכי פגיע.

Queencie​(שולטת) • 28 באוג׳ 2006

... או במילה אחת: "להתמסר". להתמסר במלוא מובן המילה ...

כתבת יפה ומרגש.

רחום וחנון • 28 באוג׳ 2006

כןן ,בדיוק ככה.

מודה לך.