לצאת מהכלוב(לשעבר ארון)

לצאת מהכלוב(לשעבר ארון)

Agni​(מתחלף) • 27 באוג׳ 2006

האם יש דבר כזה שצריך לעשות?
האם זה סודינו הנסתר באפלולית מרתף נפשינו מאז הפכנו לכאילו?

איך מגיבה המשפחה לידיעה?
"אבא, אמא, אני בדס"מ?!"

וכשפוגשים אנשים חדשים?!
האם ישר אומרים:
"נעים מאוד שמי xxx דום גאה?"

אם הגיע הזמן לצאת ולצעוק בחוצות העיר, שכן, כן, המלך הדום(הזה) הוא עירום ו(ע)אני?!


סימן שאלה גדול.

ohad - m​(אחר) • 27 באוג׳ 2006

ואם היית מגלה שאתה הומוסקסואל ?
אז היית פוגש אדם ברחוב ואומר לו - נעים מאוד, אני xxx , הומו גאה ?
מי שצריך , שיידע
ומי שלא צרייך , שלא יידע
כמו שלא היית מפרסם בחוצות העיר שום פרט מחיי המין שלך בשום הקשר אחר, אותו דבר כך.
אני לא רואה את השוני בין זה לבדסמ

לאוהד- אז זהו שכן...

Agni​(מתחלף) • 28 באוג׳ 2006

אם אתה משווה יציאה מהארון של ההומוסקסואלים ליציאה מהארון של בדסאמי אז אני שואל על הלגיטימיות של זה ועד כמה זה קשה.

מדוע שלא נגיע למצב בו נצליח לשנות את דעת הקהל כדי שזה לא יהיה משהו חריג, או שצריך להתבייש בו, אלא העדפה לגיטימית של כל אדם בחייו האישיים.?!

והקהילה הוורודה היא דוגמה מצויינת לכך.
הומוסקסואליות הפכה לגיטימית ומוחצנת, בעיקר בת"א, מה שהביא למצב אבסורדי בו
אנשים היו מתביישים בכך שהם סטרייטים...

כשאני מדבר על יציאה מהכלוב, ואוליי לא הסברתי את זה נכון אתן לך דוגמא.

יש לי בחוץ על הגג שלשלת, ואין לי כלב או אופניים.
יש גם כמה חגורות זרוקות...
אתמול בא אבי לבקר אותי ולא טרחתי לחשוב מה אם הוא היה שואל:
"מה, בן, לא ידעתי שגם אתה בקטע הזה..."

מקווה שכיוונתי יותר לנק' הכאב והעונג שלאחריה...

Here And There​(נשלטת) • 28 באוג׳ 2006

אג'ני, אני חושבת שהרעיון יפה אבל אני מסכימה עם אוהד.
אני חושבת שלקהילה ההומו-לסבית יותר חשוב לצאת מהארון כיוון שהם מנהלים מער' זוגית לכל דבר, ובאופן טבעי היא נוגעת בתחומים אחרים מעבר לעדיפות המינית, בעיקר בתחום החברתי, וע"מ שיהיה להם את האפשרות לנהל חיים רגילים, צריך שיהיה מודעות בקרב החברה.
העדפה שלנו נוגעת רק בתחום מאוד מסויים, ואין צורך שאנשים אחרים ידעו על זה.

mind games​(מתחלפת) • 28 באוג׳ 2006

פיירי, לא אצל כולנו ההעדפה היא מינית בלבד. בעצם, אני חושבת שאצל רובנו הנטיה הבדס"מית מקורה בביטוי של חלק מסוים בנפש שלנו, חלק שלא רק עוסק במין. אני חושבת שדווקא כיום, בחברה שמעודדת דומיננטיות ועצמאות רגשית, מתעצם אצל אנשים מסוימים הרצון לא להיות דומיננטיים לפעמים, לא להיות כל הזמן בשליטה כל כל-מה-שקורה-לך ולפעמים להיות הכי תלותיים שאפשר. מה עם לגיטימציה לזה? מה עם לגיטימציה לפלורליזם, לחשיבה אחרת שלא חייבים מיד לתגייה כ"סוטה" אלא אולי דווקא כ"חורגת מהנורמה" (למרות שבעיני הנורמה היא קשת מאוד רחובה וכוללת המון סוגי התנהגות)? מה עם לצאת מהארון כדי שסאביות וסאביפ שנפגעו לא יחששו להתלונן במשטרה? יש פה עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול אבל נראה לי שהבנת את הרעיון

ולגבי השאלה המקורית -
אנג'י, אני לא חושבת שיש צריך. יש רוצה. יש מתי שזה מרגיש לך נכון. מתי שזה מרגיש לך בטוח. אצלי המשפחה ממש לא יודעת חוץ מאחותי ששומרת את הסוד. לחברות שלי סיפרתי בהדרגה. כשסיפרתי לראשונה מאוד חששתי מהתגובה שלה ואחרי שהיא פירגנה לי זה עודד אותי לספר לחברות אחרות. לי היה חשוב לספר להן מפני שאני חולקת איתן את הדברים הכי אינטימיים שלי והרגשתי שקשה לי כשאני לא יכולה לחלוק איתן חלק מהותי מחיי. מצד שני, למי שלא חולק דברים כאלה עם חברים שלו אולי זה לא יהיה כל כך חשוב...
בקיצור, קח את הזמן עם זה וכשתרגיש מספיק נוח ובטוח תנסה לעשות את הצעד הראשון. בהצלחה

Here And There​(נשלטת) • 28 באוג׳ 2006

מן הסתם כל העדפות שלנו, כל מה שאנחנו בוחרים ועושים בחיים תלוי במבנה הריגשי/נפשי שלנו.
לגבי עניין הביטוי של הצורך להישלט, אלא אם את נשלטת בחיי היום יום, מעבר לסשן, נגיד בקשר שלך עם משפחה, חברים עבודה וכו', הביטוי של הצורך הזה הוא עדיין מיני (בעיני בסופו של דבר סשן הוא אקט מיני).
זה לא אומר שאין בו את כל המוטיבים הבדס"מים, מנטאלי, הענשה, תלות, וכו',יש, אבל המטרה שלו היא לצורך סיפוק מיני, ולא מעבר.
אני לא מאמינה בלהיות בקשר תלותי, או בשום קשר בדסמי שהוא גולש מעבר לסשן. סורי, זה לא נראה לי בריא. לא יודעת מי קבע שההגדרה לבדס"מ הוא קשר "טיפולי", אבל זה ממש לא נכון.
לגבי פלורליזם , היא כבר קיימת, היא קיימת פה, היא קיימת באוניבריסטאות, בבתי ספר, ובעוד הרבה מקומות. לא בכל מקום זה צריך להיות מוצהר. אומנם היה נחמד אם זה היה אפשרי, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה בזמן הקרוב בתחום הזה. את רוצה לשים את עצמך על המזבח למען הפלורליזם? נראה לי שלא. טוב נו, מצד שני, תמיד יותר קל לעודד את השני לזה.
לגבי עניין הבטיחות, לאור המצב של המתלוננות הוניליות ולאור מה שרשמתי מקודם, קשה לי להאמין שמלצאת לחוצות העיר ולהצהיר על העדפות המיניות שלנו זה מה שישנה את היחס של הרשויות כלפי מתלוננים בתחום.

מיינד גיימס,

Agni​(מתחלף) • 29 באוג׳ 2006

שחקי לי במוח.
אני אוהב שעשועי מחשבה של סוויצ'ריות...

ואם כבר קמת,
תביאי בירה.

ומשהו לעשן.

כי ניגמרו לי הריזלות.

אנג'י יא אלכוהוליסט.

שוגי​(מתחלף) • 29 באוג׳ 2006

תחזור הבית.

יש לך משימה חדשה.

מי זה האיש הנחמדי שמכריז עצמו כמנהיג חבורת הרולרבליידס בארץ?

ואני כבר מתרטבת מהתשובה.

תחזור לטנטרה ש'ך יא מתחלף זבל!

דלפי דולפת • 29 באוג׳ 2006

mind games
מקנאה בך על היכולת שלך לשתף את חברותייך.
אני ברגע שסיפרתי לחברה אחת, מעבר להיותה המומה (בלשון המעטה)
היא הביעה שאת נפש לא נורמלית והתחננה בפני שלא אמשיך עם זאת.
לא מעיזה בכלל לספר לאף אחד/אחת.

huan • 29 באוג׳ 2006

אני לא יודע מה איתכם אבל אני בהחלט נמצא מחוץ לכלוב...כל האנשים הקרובים עלי יודעים ואפילו אחד מהיחידה ההורית שלי...ואין לי כל בעיה לספר על זה עם השאלה עולה האנשים שסיפרתי להם ולא קיבלו יפה נעלמו מהחיים שלי ואני לא מצטער על כך אחרי הכל למה שארצה מישהו קרוב שלא מקבל אותי ואני צריך לחשוש לספר לו על הדברים שעוברים עלי בחיים?
אני חושב שיש צורך לצאת מהארון אבל אין מוכנות. כי הראשונים שיעשו את זה ישלמו על כך את המחיר שהחברה היום גובא על היותך שונה,חריג וסוטה.אין צורך לצאת בהצהרות דרמטיות אך המצב האבסורדי שקיים היום בו אנשים פוחדים לספר על המסיבה האחרונה שהיו בה כי זאת היתה מסיבת סאדו,או על הבן זוג או המאהב כי הוא היה דום או סאב ועל הבעיות שאולי יש להם בזוגיות פשוט צריך להשתנות.
הרבה אנשים אומרים "למה שנחלוק את חיי המין שלי עם הסביבה?הוונילים עושים זאת"?
כל העניין שלרבים הבדסמ אינו רק חיי מין,והם מצהירים על כך בפרופילים וכן וונילים מדברים על חיי המין שלהם עם חברים וביכלל,הם מדברים על בני הזוג שלהם ואין להם בעיה לספר למישהו שהם מכירים בקושי באיזו מסיבה מדהימה הם היו ביום שישי בערב.
אני לא חושב שאני מקריב את עצמי על מזבח הפרורליזם,אני חושב שאני משנה את הסביבה הקרובה שלי והופך אותה לפתוחה יותר לפי מידת יכולתי ובהחלט נחלתי הצלחה אצל אנשים שלפני זה ראו בסאדומאזוכיסטים פריקים של הטבע והיום רואים בהם בני אדם.