SaTyR(מתחלף)
|
לפני 18 שנים •
2 בספט׳ 2006
שיר (קצת) ארוטי ואפל
הדרך אל השאול מאת Satyr
אהבתך היא דרך אל השאול ושערי הגהנום לבין רגלייך. עינייך בוערות, שורפות הכל. אין ספור לבעלייך ונשותייך. נשקת לי ראשונה כמו לבסוף- נתת ואז לקחת, אבל אני, כבר את שברי ליבי לא אאסוף. ואיך אוציא אותך מזיכרוני? איך טעם שפתייך אשכח, איך חום גופך ואיך עינייך, גניחותייך הרועשות, שכמו קריאות הידד פרצו גרונך, ואיך ידייך שחיפשוני נואשות? והניחוח של בשמך כה רך, מתוק בתוך אפי נשמר לעד, בתוך ראשי ואיך אמשיך אם מכל זה אני רחוק? את בת שטן, אני רק אנושי. אך לא אשכח אותך, לא אוותר. עדיף ליבי שבור על פני שלם. את שערי הגהנום פתחי מהר, אהיה חרש בתוך גופך, אהיה עילם. |
|
|
|
|
|