שיקי(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
המשמעות הנפשית מאחורי ה BRANDING
הפעם בחרתי נושא שהנו "טאבו" אפילו במחוזותינו – אודה שדווקא נתקלתי בו הפורום אחר "אדונים ומשרתים" והיה שם דיון נחמד – על הפן הפיזי של העניין – וכמעט רק עליו.
אקדים ואומר – אני יודע שעבור המון אנשים כאן אני פוגע בפרה קדושה – והרי סימון כזה הוא בלתי הפיך בניגוד לכללים ולחוקי ה SSC הכל כך מפורסמים – ולכן חשוב לי לומר כעת – ברור לי שהאקט הזה אינו מתאים לכל אחד, לא כל אחד נמצא באותו מקום – לא כל אחד ירצה לחוות הכל – לא כל אחד יתחבר לזה (ועמכם הסליחה הכנה שלי אינני מתכוון לפגוע באיש) – אבל מי שכן, לעניות דעתי יוכל ליהנות מהאמור להלן – ואם כך יקרה עשיתי את שלי. מישהו תרגם שם מאמר נפלא על הפן הפיזי של הברנדינג – אין ספק שהוא עוזר להבין את המשמעות העמוקה של העניין: http://www.heberotic.co.il/f/ud/topic.asp?TOPIC_ID=4187&FORUM_ID=10&CAT_ID=1&Topic_Title=%E1%F8%F0%E3%E9%F0%E2&Forum_Title=1%2E+%F2%EC+%E0%E3%E5%F0%E9%ED+%E5%EE%F9%F8%FA%E9%ED אבל משום מה הם נעצרו שם – כאילו שמדובר בעניין טכני-פרוצדורלי שאותו יש לנתח ברמה הפיזית ורק בה – ואני סברתי שהם חטאו לכל המטרה – תיאור פיזי על כל המשמעויות הפיזיות הנלוות – מלבד להרתיע את הקורא אינו מסביר כלום – הא בהא תליא. אז מאחר ולדעתי הצנועה מאחורי כל אקט פיזי מסתתרת משמעות נפשית עמוקה, קל וחומר אקט כמו ברנדינג – בחרתי לצאת מנקודת המוצא שלהם וללכת צעד אחד קדימה לכיוון היסוד הנפשי. דבר אחרון בטרם אעבור את המפתן ואתכבד בכניסה לטרקלין מאמרי זה אדגיש – אילו הברנדינג היה אקט פיזי נטול משמעות – לא היתה שום סיבה בעולם לבצע אותו – הסיבה שהוא מבוצע (וכן הוא מבוצע יום יום בהרבה מקומות בארץ ובעולם) היא המשמעות הנסתרת (לחלק והברורה כשמש לאחרים) – המלווה את האקט הפיזי והתחושות שלאחריו. מהו אקט הברנדינג – מהבחינה הפיזית כל מה שתרצו לדעת תקבלו מהמאמר דלעיל – מה שברור כבר כעת כי ביצוע הברנדינג נעשה בשלבים – אחד אחרי השני, ולאחר ביצוע הברנדינג מתחילים שלבי הריפוי הטבעיים של הפצע שנותר – וכל אחד מאותם שלבים מסמל משהו עמוק יותר עבורי – כמו ששלבי הריפוי הפיזיים הם טבעיים וברורים מאליהם – כך בדיוק הם גם השלבים הנפשיים. בקצרה – ולמי שאין לו כוח לקרא את כל מה שרשום בלינק אסביר למה מתכוון המשורר: ברנדינג הנו אקט שבו מחממים ומלבנים גוף מתכתי בעל צורה כלשהי שנקבעת מראש ע"י המסמנת. ולאחר מכן לוחצים אותו אל הבשר החי (כפי שמסמנים בקר), כך שנוצרת כוויה עמוקה, ולאחר מכן בתהליך ארוך למדי נוצרת צלקת קבועה – היא הסימון התמידי, בעקבות הסימון קצות העצבים נשרפות נותר כאב לתקופת מה – החלקים הסמוכים לאיזור הסימון בד"כ יחלימו לאחר זמן מה – אך הסימון יישאר לעד. יצא לי לעקוב אחר התגובות, ולא רק באותו פורום אלא גם בפורומים אחרים לרבות בחו"ל – התגובות התרכזו בפן הפיזי = מתי לעשות? האם בכלל לעשות? אולי יש לבצע סימון אחר – עדין יותר? עם מי כדאי לעשות זאת אם בכלל – ועוד ועוד שאלות. התשובות תמיד נשמעו "הגיוניות": מתי? – לאחר מספר שנים של היכרות – והרי זה עניין רציני וכבד. האם בכלל? לא ממש כדאי – זה דבר בלתי הפיך – והרי דברים בלתי הפיכים הינם קו אדום לאנשי הבי די אס אם. אולי כדאי להתפשר? – בהחלט – שים עליך קולר וירטואלי – זה הרבה יותר "נורמלי והגיוני", במקרה הכי קיצוני קעקוע דקורטיבי – תמיד תוכל לספר לחבר'ה בעתיד שהחלטת לצאת מהשיגרה לשים עליך קעקוע מגניב... כבר מנימת דבריי אני מניח שאתם מבינים שלא ממש יכולתי להסכים לכך – כי בעיניי מדובר באקט מדהים – בעל משמעות עמוקה ביותר – לשני הצדדים (שוב אדגיש זוהי דעתי הצנועה בלבד – אינני מתיימר לרצות שכולם יסכימו עמי). הברנדינג הינו סוג של סימון – סימון העבד ע"י מלכתו – כבר נתקלתי כאן במודעות של עבדים שתהו מדוע הם "צריכים" לשרת אותה – אני מניח שאותם אנשים ייבהלו נוכח דבריי להלן (אקדים וארגיע ממילים אף אחד לא סומן עדיין – זה בסדר אתה יכול להמשיך לקרא לא יקרה לך כלום – מילה של שיקי). למה אני מזכיר את אותם עבדים? כי משום מה כשקראתי מה שהם כתבו עלה בי הרושם שהשלב הבא שלהם יהיה לדרוש מהמלכה שלהם שתתחנן בפניהם שיסכימו לשרת אותה... ולענייננו - בניגוד למקובל (מקובל במקומות אותם קראתי) –השאיפה להיות מסומן חייבת לבוא מהעבד עצמו – בקשר הנכון, עם אותה אחת ויחידה לה ישאף לתת את נשמתו – אין דבר שירצה יותר מאשר לזכות להיות מסומן על ידה לנצח, בדיוק כפי שישאף לשרת אותה, לנסות ולהכיר את כל כל אותם דברים קטנים שיגרמו לה אושר ולו רגעי ולהשיג אותם. ואם חשבת לעצמך בטעות- כי העובדה שאתה תרצה להיות מסומן מספקת – טעית טעות מרה – סימון הוא עניין הדדי כפי שכל עניין השליטה הדדי הוא - ההחלטה אם לסמן אותך תהיה שלה – השיקול הרבה יותר כבד – לא בטוח שהיא בכלל רוצה להעניק לך דווקא את הסימון שלה – זוהי מתנה שלא כל אחד יזכה לה ומי שיזכה לה חייב לדעת להעריך היטב למה זכה ולא רק להעריך – אלא גם להבין מהי משמעות הדבר – שאם לא כן – אין כל טעם לסימון ועדיף שלא יבוצע לעולם. אין "זמן מתאים" לסימון – הכל עניין של תחושה פנימית של שני הצדדים – יום, שבוע, 10 שנים, או לעולם לא. למה דווקא ברנדינג? וואוו תנסו לדמיין את האקט עצמו בראש שלכם ואת כל אותם שלבי ביצוע וריפוי פיזיים שלו ותגיעו למסקנה בעצמכם אעזור לכם במעט מנקודת הראיה שלי כפי שהיא תיפרס להלן. החל מהרגע בו הבנתם שזה מה שצריך לקרות – (שני הצדדים) – הידיעה שתזכה להיות מסומן לעד בסימן הייחודי שלה – הידיעה כי תתגאה בו ולא תפחד לשאת אותו עליך – להיפך תרצה לצעוק לעולם שאתה שייך לה – תדע לעולמי עד שהיית ראוי, בנקודת זמן מסוימת, להיות מסומן על ידה – על ידי אותה אחד ויחידה שאת כל כך מעריך ומוקיר ויודע שגם אם מחר בבוקר היא תבעט בך – עדיין תנצור את הסימון שלה – לא תתחרט עליו והוא יהיה עליך לעד – אות לאותו אושר עילאי שאפף אותך באותו רגע בו זכית לקבל את הסימון שלה. אם לא תגיע להכרה הזו – תבחן שוב את צעדיך – אולי לא הגעת לעניין מהמקום הנכון, ומאידך אולי כן הגעת לעניין מהמקום שאני אישית אינני מכיר ועדיין זה מתאים לך. למה דווקא כך ? – למה לא מספיק קולר וירטואלי? – שלא תבינו לא נכון – קולר וירטואלי הוא מתנה נפלאה ויקרה – עם משמעויות רבות מאחוריה לשני הצדדים אני יכול לרשום מאמר נפרד רק על זה – אך מדובר בשני דברים שונים בתכלית - האחד הפיך לגמרי – השני כלל וכלל לא - אין מה להשוות בכלל את עומק התחושות בברנדינג – זהו סימן שתזכה לשאת אותו בעתיד – וזו רק משמעות אחת מאינסוף משמעויות שמקוצר המקום אמנה בהמשך רק חלק קטן מהן. הגיע היום המיוחל – היא הסכימה להעניק לך את המתנה הזו – היכן לבצע? – החלטה שלה – אם הגעת לשלב המדהים הזה בו הפכת לראוי למתנה כזו – הגוף והנשמה שלך מזמן אינם שייכים לך –היא תחליט היכן לסמן אותך, היא תחליט איך יראה הסימון ומה יהיה גודלו. עצם העובדה שהיא זו שקובעת היא חלק מהעניין – הרי זהו הסימון שלה – משהו מדהים וייחודי שאתה זוכה לקבל ממנה – אותן "החלטות נלוות" שלה – הם תוספות משמעותיות שאת זוכה לקבל ממנה. לא יעלה על הדעת שאתה תקבע היכן תסומן ותקבע מה יהיה הסימון – אם זה המצב תחשוב פעמיים אם בכלל אתה במקום הנכון... מעבר לאמור לעיל – וכפי שיוזכר שוב בהמשך – בעיניים שלי - הגוף שלך כבר מזמן אינו שייך לך. בשלב בו יבוצע האקט עצמו תדע להעריך ולאהוב את הכאב שהיא מעניקה לך – והרי אתה תזכה לקבל את הכאב המרוכז ביותר עלי אדמות – מרוכז בנקודה אחת בגוף שלך – כאב שיותיר בך כוויה כואבת לאורך זמן ארוך – כאב שיחרט לך גם בראשך לעד – מעבר לסימון הפיזי תזכה לסימון נפשי. ולאחריו תאבד תחושה באותו מקום – זהו תהליך טבעי – קצות העצבים נשרפו – לא תוכל לחוש שם דבר – באותו מקום בו ינוח הסימון שלה – גם לכך משמעות אדירה – היא העניקה לך סימון תמידי – ולא רק את זה – היא העניקה לך חיים - ואתה? אתה רק החזרת לה משהו קטנטן, משהו שלעולם לא ישווה למה שקיבלת – החזרת לה את הנשמה שלך – וחלק קטן – סמלי - מתחושת גופך. גם תהליך הריפוי הנו רווי משמעויות – הכאב ילווה אותך עוד זמן רב – תוכל לחוש אותה בתוכך בכל שניה בכל דקה ולא משנה היכן תהיה – פגישת עבודה, בילוי – הכאב הזה ילווה אותך יהיה עמך – תיזכר, תחייך לעצמך, תודה לה בלב שוב ושוב. ומה לאחר מכן? זהו – הסימון בוצע, הכאב חלף – נותר הסימון התמידי עליך – הוא עומד ללוות אותך עד סוף חייך – לא משנה היכן תהיה, עם מי תהיה, תמיד תוכל להביט בו ולדעת שלפחות עבור שני אנשים בעולם הזה – הוא מסמל נקודת זמן יקרה מפז, בה היית ראוי להיות מסומן על ידה. נתקלתי בעוד נקודה מעניינת בעת שלמדתי את העניין לעומק – נתקלתי בכאלו שטענו "עבד מסומן=סחורה פגומה". אני אישית סבור שלא כך הדבר –להיפך – אם מגיעים לעניין מהמקום הנכון - הרי אם יגמר לך הקשר המדהים הזה איתה – ראשית תזכה לקחת משהו נפלא ממנו- שנית לכשתכיר מלכה אחרת – אם תכיר כזו – היא תדע שעם האחת הנכונה אתה תשאף, ויותר מכך – תהיה מסוגל, ללכת הכי רחוק שאפשר – תהיה הכי טוטאלי שאדם יכול להיות – אני חושב שבקטע שלנו יש לדברים הללו חשיבות עליונה – ואינני סבור שיש רבים המסוגלים ליותר מאשר לומר "מוכן להכל" ובמקרה הטוב ללא שגיאות כתיב – כמובן שכשתגיע ההצלפה הראשונה הם יצעקו את מילת הביטחון "הצילו"... אף זו, אם אתה מעריך את עצמך גם כאדם, כסאב, כעבד – תמיד גם הסביבה תדע להעריך אותך בדיוק באותה מידה – וגם אותה אחת שתכיר תדע – תדע שאתה לא "גוף עם סימון" – אלא אדם רגיש עם נשמה שהוחזרה לך וכל רצונה למצוא את אותה אחת מיוחדת כדי להימסר מחדש – אם בכלל יש כזו. הגעתי כמעט לסוף – אך טרם שאלתי את שאלת השאלות – ומה אחר כך? הרי בגעת לשיא – סומנת בצורה העמוקה ביותר פיזית ונפשית – מה יקרה עכשיו? אם קראת את כל האמור לעיל – הרי אתה כבר מבין שאין "מה יקרה עכשיו?" תחיה את הרגע ככל שתוכל – תהנה מאותו זמן יקר בו הנך שייך לה, מחר אולי, רק אולי, תזכה ליום חדש שייך לה - כל יום חדש כזה הוא שאיפה חדשה שלך – שאיפה להמשיך להיות ראוי, והסימון? הוא ישאר עליך לעד במקביל לכל השאר – תרצה – תקרא לו "מגבר" – שהרי אם מחר, תזכה לבצע משהו קטן עבורה – הרי זכית בעולם ומלואו, ואם אתה גם מסומן על ידה – כל אותם דברים שתזכה לחוות איתה בעתיד ולו הקטנים ביותר - יקבלו משמעות כפולה ומכופלת עבור שניכם. זהו - סיימתי לזעזע את עולמכם התרבותי, מבטיח להשתדל להפחית במינון לפחות בתקופת החגים הקרובה... שיקי {L} |
|
|
|
שפינוז_
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
מצויין
רציתי להגיד לכך שיקי שלפחות לדעתי אתה חתיכת קיפוד מצויין!!!
אתה תמיד כותב מאמרים בצורה בהירה ומלאת הומור והכי חשוב הנושאים - תמיד מעוררי מחשבה אהבתי |
|
|
pam
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
קשה לי להתחבר לנושא הזה, אבל נהניתי מהכתיבה.
|
|
|
loren
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
מוכן לכל וצועק הצילו בהצלפה הראשונה? אהבתי
שיקי שיקי שיקי מקנא בך על המקום הקסום שאתה נמצא 
|
|
|
|
אדון טיפות הגשם(שולט)
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
אם תביט היטב תראה כי הקישור כולל בהמשך גם מאמר לא קצר שכתבתי בהתייחס לפן
הנפשי הלא קל של נושא הברנדינג וזאת אחרי התיאור הטכני שאותו כתבתי . ההתייחסות לנושא הנפשי דרשה ממני התעמקות לא מעטה והתגובות לא אחרו לבוא. להערכתי שווה לאסוף את שני התקצירים ולהכניס אותם לתוך החלק העיוני של האתר. שבוע טוב וחג סוכות שמח דורון . |
|
|
|
אדון טיפות הגשם(שולט)
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
מספר תיקונים.
מבחינת הכאב צויין במאמר כי בגלל אופי התהליך הגורם בצורה מיידית להרס קצות העצבים, מדווח במאמרים כי התהליך כואב אף פחות מאשר כוויה על שכבת העור העליונה שבה לא נפגעים קצות העצבים, אם כי החלמה מלווה בכאב עמוק למדי. נקודת מבט חשובה שלא צויינה הן במאמר והן בתגובתך ועלתה בקישור אחר בפורום שציינת הינה יצירת הקשר הבלתי ניתן לניתוק של האדון אל השפחה, או במקרה שלך של הדומית אל העבד. המצב העתידי הינו כזה שהקשר של האדון אל שפחתו הקודמת לנצח לא יוכל להנתק, מעין מצב של אי פרידה אפילו אחרי פרידה . גם מנקודת המבט של השולט יש כאן קשר שלא ניתן להכחישו, לנתקו, לשכוח אותו, עד המוות. תמיד תוכל הנשלטת להציג את הראיה על הגוף. אין מצב כזה בשום סיטואציה, בשום מצב. נוצר כאן מצב מיוחד של מעין "בעלות" של הנשלטת על השולט. רוצה לומר: הוא היה שלי ולנצח ישאר כזה אפילו אם נפרדנו, והנה הסימן עלי . לא רק מצד הנשלטת יש כאן נצח אלא גם מצד השולט. כל מה שנאמר בלשון זכר יכול התפרש כמובן גם בלשון נקבה . |
|
|
|
שיקי(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
תודה לכולם על התגובות מחממות הלב - לוריין - הצילו זה יהיה במקרה הטוב, במקרה הרע הוא יקום עצבני ויצעק "את לא מלכה - מלכה אמיתית (כן יש מונח כזה בלקסיקון שלהם) היתה מבצעת את רשימת הסטיות הייחודית שלי"...
ודורון - הרשה לי ראשית להודות לך על המאמר המאלף שטרחת ותרגמת - לא יכולתי להודות אז - כי אינני רשום בפורום השני והפרוצדורה לרישום שם מסורבלת מדי (ובתרגום לעברית הייתי עצלן עד אימה). אכן - הרחבת מהפן הנפשי - כפי שאתה רואה אותו - אני מניח שלמרות ששנינו לא רואים את הדברים בדיוק אותו דבר (זהו היופי בכל העניין) - שנינו הסכמנו שהדבר אמור לבוא מהצד הנשלט - הוא אמור לשאוף לכך - ואילו הצד השולט יחליט אם הוא בכלל מסכים לכך - אני חושב ששנינו חושבים שמצב בו האדון/המלכה רוצים לסמן את העבד/השפחה בלי שזה בה טבעי גם מהצד השני - אינו סביר (צדקתי?). בכל מקרה תדע שגרמת לי מספר רגעי אושר לא מעטים עם ההמאמר הזה שתרגמת...ולא רק לי. שיקי {L} |
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
טוב. כנראה שאצטרך בכל זאת להגיב.
אותה כתבה,למרות שיגידו אחרת,נכתבה עקב סשן שנכתב ותמונות שצולמו. שלי ושל שיפחתי. כן,עשיתי זאת בהתחלה לזוגי הסאב שלי מוטי וגם לשיפחתי. כל זה כמובן בהסכמה. עם זוגי,נכון יגידו אוקי הוא איתך שנים רבות זה נראה "נורמלי" אבל כשראו זאת על שיפחתי התחילו הפיות לחגוג והריכולים ,לא פסקו. אם זה ביודעין,בהסכמה מלאה אני לא חושבת שמישהו יכול להתערב בין מה שקורה בין שולטת לנשלט/ת. ספגתי את הריכולים,את ההשמצות עליי,שמעתי באוזן ימין והוצאתי זאת מאוזן שמאל. בכלל,לכל קטע הבדסמ צריך הסכמה,אם אין כלום לא נעשה!!! המצחיק כאן שקטע הסימון,בא דוקא משיפחתי ,למרות שלו הייתי חוזרת אחורה יכול להיות שלא הייתי מבצעת בה זאת. למה? כי, לדעתי נשלט/ת שהוא גם בן זוג שנים רבות,זה נראה אחרת . כשעשיתי למוטי,אף אחד לא אמר מילה אבל,כשזה נגע בשיפחתי וואו,כמה בלאגן היה. אבל,זה כבר לא מזיז לי. אני ממשיכה לחיות איך שאני מאמינה וכל מה שנאמר עליי נכנס מאוזן ימין יוצא משמאל. |
|
|
|
Demi
|
לפני 21 שנים •
11 באוק׳ 2003
טוב
אולי רק אני חושב, שבשלב זה בחיי לא ארצה שום סימן שיהיה חקוק עלי לנצח ולא משנה לי אם זה הטוויה או קעקוע. למה - לא יודע אולי כי עוד לא מצאתי את הסימן הזה שבאמת אוכל להזדהות איתו לעולמי עד ומי שמרגיש שהוא רוצה מזכרת שלעולם לא תרד ממנו - בבקשה ואז באמת לא משנה אם זה קשר של יומיים או של 20 שנה, מה שמשנה זאת אותה הרגשה נהדרת שלה תהיה תמיד מזכרת. אני מכבד את מי שבוחר לעשות זאת אבל זה ממש לא אני 
|
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 21 שנים •
12 באוק׳ 2003
רק אציין שאהבתי כל מה שכתבת שיקי,ידעת בדיוק איך לנסח זאת ובכלל
כל מה שאתה כותב,אני נהנית לקרוא. מרוב שכתבתי והתעסקתי בברנדינג של עצמי,לא החמאתי לך על הכתבה. }{ |
|
|