בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש זמן והוא עובר! את שומעת? הא? כוס אמא שלך!

GOLD
לפני 20 שנים • 12 באוק׳ 2003

יש זמן והוא עובר! את שומעת? הא? כוס אמא שלך!

GOLD • 12 באוק׳ 2003










הנה בא הקור, אתה מרגיש את זה בעונת המעבר, רשרוש עלי העצים הנושרים מטה נשמע לרגעים כתקתוק שעון המורה על הזמן האוזל, תום הקיץ...
היה לי חלום עליך.
חלמתי, שאת לצדי, פונה אלי בקולך המלטף, מחויכת.
כל כך הרבה זמן שלא חשבתי עליך... והחלום הזה, שבא במפתיע, הטריד אותי, או ליתר דיוק, הטרידה אותי המחשבה על כך שחזרתי לחשוב עליך, ואף יותר מכך הסיבה.
התעוררתי לגלות שמיים אפורים ורוח קרירה מנשבת מחלון החדר. בראש עוד הדהדו המילים האחרונות שבהם פנית אלי בחלום.
הן הלכו עמי, הדהדו בראשי במשך כל מהלך היום.
לבסוף, בשעת ערב, בשעון היד, הבחנתי בתאריך.
היום, לפני שנה,
עזבת.

*

הלב חזק מכל חשיבה, אחרי הכול, שעונו הביולוגי מדיוק להפליא.
"עברה שנה" הוא ניער אותי הבוקר משנתי בחלום עליך.
עברה שנה...

*

זה לא אני שמתגעגע,
זה הוא.

*


בכבוד רב,
GOLD.




רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 13 באוק׳ 2003
זה אולי לא שיברון..................

כמו שאמרת..............
אך העצב שזור, כמו הגעגוע.
בכל מילה.
גם מתחכמת, גם צינית.
ואלו הרגשות הכי חזקים שיש, הכי עמוקים והם מוציאים כתיבה נהדרת, מוטרפת, עוצמתית.
וגם אם היא איננה, וגם אם לא בגללה, הכתיבה שבך זורמת................אליה.

מיוחד-גם השיר שאחריו-ביחוד הנוכחי.

רחפנית.