אוייב בוקר כבר.. קום, עור ! אני האוייב. קם. החליט. החלקתי. הוציא מכיסו את האבק הנורא הזה התחיל מפזר. בוער, חודר אל עיניי חשה, לא רואה, לא שומעת, נאבקת בדממה, בזחילה נקרעת מתפוגגת. אולי תזיין אותי, אוייב שלי !? תחינה אחרונה.
