לפני חמש שנים בדיוק, עמדתי מאובק בריוור סייד מנהטן, וראיתי את השמיים נופלים. אחר כך עליתי לאפר איסט, שתיתי קפה, בכיתי, לקחתי תיק, ארזתי, והלכתי לישון בשדה תעופה יומיים, עד שהעלו אותי לטיסה עם יעקוב נאמן, מרידור ושאר כל מיני יעני "חשובים" שיצאו בטיסה היחידה לארץ...
