צ'יטה(שולט) |
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
צ'יטה(שולט) • 18 בספט׳ 2006
ואני בכלל לדעתי.....
הסאב ספייס אינו תוצר של אנדרופינים. אך הם יכולים לסייע לקירוב להגעה אליו. יש רבים שנוטים לבלבל צניחה מאנדרופינים לספייס. לדעתי יש הבדל עצום. בצניחה מאנדרופינים, ישנה לאות גדולה, מהסמים, אך ניתן לשלוט בגוף. בסאב ספייס, מגיעים למצב שאני נוטה לכנות אותו פסיכוטי, אבל אל תתפסו אותי במילה. במצב הזה יש חוסר שליטה מוחלט, אבל ממש מוחלט בגוף. למרות זה, מרגישים הכל, רואים הכל, ובהכרה מלאה. כל נסיון להזיז אפילו אצבע, נכשל. יש שם חדות ובהירות מדהימה. אני נוהג לומר, שאנדרופינים מטשטשים את הבהירות של הספייס, אבל זה כמובן עניין של טעם אישי. אני נוהג לעצור שימוש בכאב הרבה לפני הכניסה לספייס, כדי לקבל ספייס מאד בהיר וחד. ניתן להגיע לספייס, מכל פעילות בדסמית, ואפילו בלי מגע כלל. מנסיוני, הספייס נמשך בין חצי שעה, לשעתיים. החזרה ממנו טיבעית, ותלוייה בעומק של הספייס, וכמובן בסאב/ית. מתצפיותי, בספייס, זה מקום של אושר צרוף, שלווה עילאית, וחיןך מאושר מרוח על הפנים. למרות שייתכנו שם יציאת שדים שקבורים בנשמה. אני נוהג מאד בזהירות בלקיחה לספייס, כדי למנוע יציאת שדים כזו. מנסיוני, אחרי קירוב של מספר פעמים לנקודה של הכניסה לספייס, הסאבית מתרגלת לנוכחות המקום הזה, ואז הכניסה לא תהייה מלווה ביציאת שדים. זה בדיוק הזמן לאפטר קייר, והוא נקלט בעוצמות חריגות, ויש לו חשיבות עצומה. אני נוהג לומר, ששם במצב הזה, הליטופים, נוגעים ישר בנשמה, מלטפים אותה ללא מחיצות. אני נוהג לראות בספייס סיום הסשן, ותחילת האפטר קייר. נתקלתי במקרים שרצו לעצום עיניים ולצלול בספייס. אני לא נוהג לאפשר עצימת עיניים, וצלילה פנימה, ומכוון אותן החוצה, ומכריח עיניים פקוחות. זה נראה לי, ואולי לא בצדק, ביזבוז לצלול. נהוג לומר, שהקינאה הכי גדולה של הדומים בסאביות, זה על הספייס הזה. לראות אותו כל הזמן, מבלי להיות מסוגלים להיות שם בעצמם. נהוג גם לומר, שההאשמה הכי גדולה לסאבית, היא שבאה כדי לקבל את הספייס המיוחל, ובכך מחטיאה את מטרת הסשן. יש גם מה שנקרא דום-ספייס, אבל זה פרק מסיפור אחר. |
|
סוד לוחש(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
שאלה שבוערת בעצמותי...........
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
סוד לוחש(נשלטת) • 18 בספט׳ 2006
איך מסבירים לדום - מהו ספייס, אם הוא לא חווה אותו אף פעם?
מחוייכת מרחפת |
|
ראובן |
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
להמחיש לדום את מהות הספייס
לפני 18 שנים •
18 בספט׳ 2006
ראובן • 18 בספט׳ 2006
סוד לוחש יקרה,
כעת שנגעת בעצם העניין... ובכן, ישנן דרכים רבות לכך. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאם הדום הנ"ל לא ראה אשה בספייס, ודאי אינו מנוסה או רגוע מספיק על מנת להסכים לעבור סשן בעצמו. לפיכך, את יכולה לשאול אותו איך הוא מרגיש ממש כשהוא מתעורר משינה (אבל שינה טובה, ממנה קמים בלי לחץ, למשל בשבת בבוקר) אם את לידו, את יכולה ללטף אותו ליטופים דקים ומרפרפים, ואת יכולה להסביר לו שהתחושה הזו, של להיות בין העולמות של השינה והערות, מזכירה קצת את המקום המרחף, נטול המשקל, של הספייס. אם אותו דום הוא אדם יוצר, כלומר, למשל נגן, את יכולה לשאול אותו איך הוא מרגיש אחרי שעה של ג'אם סשן עם נגנים טובים שהם חברים שלו, שהוא יכול לסמוך עליהם עם האילתורים. הוא יספר לך על תחושת שחרור מופלאה, תחושה של בטחון וחופש, כאשר כל הנגנים ביחד יודעים בבת-אחת מתי לעצור, מתי למהר, מתי להחליש, מתי לעבור סולם מלודי וכדומה. אם הוא לא אדם כזה, אל תספרי לו על כך כי רק אנשים בעלי נפש של אמן יוכלו להבין דוגמה כזו. נסי להבין, מהיכרותך עמו, היכן אותו אדם חווה שחרור ממגבלות הגוף, והדגימי לו את תחושת הספייס מתוך עולם התוכן שלו. |
|
סוד לוחש(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
19 בספט׳ 2006
Re: להמחיש לדום את מהות הספייס
לפני 18 שנים •
19 בספט׳ 2006
סוד לוחש(נשלטת) • 19 בספט׳ 2006
ראובן כתב/ה: נסי להבין, מהיכרותך עמו, היכן אותו אדם חווה שחרור ממגבלות הגוף,
והדגימי לו את תחושת הספייס מתוך עולם התוכן שלו. תודה, מאד אהבתי את התשובה... להדגים מעולם התוכן שלו... הקושי שלי להסביר נבע מהקושי שלי לבטא את התחושה הרגשית-גופנית-נפשית הזו במילים ... נתת לי כיוון איך לתאר את התחושה המשוחררת - לוכדת - ממלאת הזו, הניתוק-חיבור של גוף גוף ונשמה שיוצרים חוויה על חושית - מאלחשת. מחוייכת. |
|