האם יש אונס כשאישה אומרת לא אבל לא אומרת מילת בטחון?

על זה בדיוק אני מדבר - אתה לא אמור לומר "מאשר לגלות שהפרטנרית שלי חוותה אונס", במקום "למצוא את עצמי בחקירה"?

אני לא מדבר על החוק. החוק לא יודע מה זה סייפוורד. אני גם לא מדבר על מה שנכון לדעתי לעשות במצב כזה. כשהייתי במצב כזה, נהגתי על פי העצות הטובות שנשמעו כאן וניסיתי לברר אם ה"לא" הוא באמת לא, וכשלא הייתי בטוח ויתרתי על האקט כולו. אבל אם הייתי ממשיך, אני לא חושב שזה היה אונס, כי הבחורה יכלה להבהיר מעל לכל ספק שמדובר ב"לא" אמיתי ולא עשתה זאת.
אם זה משנה או לא - לדעתי זה בהחלט משנה. לא רק הבחורה נמצאת שם, ומה שחשוב זה לא רק אם היא כן או לא חוותה אונס אלא גם אם מי שאיתה כן או לא אנס. נדמה לי שגם לדעת מי שטורח לשאול זה משנה. מי שלדעתו זה לא משנה לא חייב להתייחס.

בסשן רגיל ההקשבה ותשומת הלב לתגובות השפחה הם מעל הכל, ואז גם אם לא נאמרת מילת הביטחון, אפשר לראות מתי היא במצוקה אמיתית ומתי לא.

אני חושב שעל זה נאמר פה מספיק ומדוייק מכולם

השאלה מתחדדת בסיטואציה שלא מעטים מקרב חברי הקהילה, כמו גם המון ונילים אוהבים - מימוש פנטזיית אונס.

בואו ניקח סיטוציה דמיונית, לצרכי בחינת העניין:

בסשן אונס, הרעיון הוא לתת סימולציה אמיתית של המציאות של תקיפה כזאת. רבים המקרים, שהבחורה מעוניינת שלא תהיה מילת ביטחון בכלל, כי היא רוצה לחוות את העניין בכל העוצמה, ללא הפסקות באמצע בהן היא תישאל אם היא בסדר, אם אפשר להמשיך וכו'.

במקרה כזה, היא במהלך הסשן תילחם בתוקף במלוא הכח שלה, תקלל, תסרוט, תרביץ, תבכה, תתחנן, תשאג או תלחש "לא" וכן הלאה.

בואו ניקח לתוך המשוואה הזאת גם שהבחורה מראש הסכימה לכל מה שיהיה, חתמה בכתב ידה על הסכם למה שיהיה, אולי אפילו צולמה בווידאו כשהיא מסכימה לכל מה שיהיה, כולל אפילו פירוט של המתווה הכללי.

ואז, יום או שבוע אחרי, היא מתלוננת על אונס - האם לדעתכם, ואני רוצה את דעתכם המוסרית בלבד, כי החוק זה כבר סיפור אחר, אבל מבחינה מוסרית, לדעתכם, יש הצדקה להאשים אדם כזה באונס כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוק העונשין?

לאלקטרוz וברוטאלדום שלגלגו עלי ועל אנשים שלא יודעים להרגיש את הסאביות אזכיר מי נבהל מרשימת הדומים המסוכנים וטען שלא קיים דום שסאבית לא סיפרה עליו שהוא דום מסוכן.

מי?

אני איתך בעניין הזה..

מה שבאמת מרתק אותי זה מה עובר על בנאדם בבוקר שאחרי, כשהוא קולט שהוא פגע במישהי.
כלומר, קולט שעל אף ששניהם היו בדיוק באותה סצינה, עליו עבר זיון פרוע וחביב ואילו עליה עבר אונס אכזרי.

אחרי שאתה מבין על עצמך כזה דבר ("אנס. אני אנס. היא לא באמת רצתה את זה. האם הצלחתי לפספס את ההתנגדות שלה? איך יכול להיות שאני אנס?!"), מה זה משנה בכלל מה המשטרה תגיד בעניין ?
כן שופט, לא שופט, כן תוכיח, לא תוכיח, מה זה משנה בכלל?
נראה לי שאי אפשר להמשיך לחיות עם עצמך אחרי ידיעה כזו.
או חוסר הידיעה.
אבל אולי אני תמימה.

יש אנשים לא רגישים.
יש אנשים שלא מסוגלים לקרוא את זולתם. טעויות יכולות לקרות לכל אחד.
יש אנשים שלא מבינים את החשיבות של תקשורת טובה (אלקטרו, הידד!).
איך בנאדם כזה קם בבוקר ומתחיל להתמודד עם העובדה (או השאלה, או החשד) שהוא אנס?

כי היה אונס.
אם היא הרגישה את זה ואם היא לא רצתה את זה, אז היה אונס.

..אבל אולי לא היה אנס.