סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סשן חושים אינטימי

nerissa​(אחרת)
לפני 21 שנים • 13 באוק׳ 2003

סשן חושים אינטימי

nerissa​(אחרת) • 13 באוק׳ 2003
אתה סוגר לי את שברירי האור שישנם בחדר. מכסה אותם במטפחת ארוכה, קשורה סביב עטרת ראשי כמו נזר. שאריות הבד גולשות לאחור, מלטפות עם שערי הפזור את הגב.. מצטמררת לקראת הבאות.

הישיבה שלי מזדקפת כישיבת תלמידה, כפות ידי קפוצות בחיקי. מחכות.

שקט.

רק גופך החוצה את האוויר סביבי מריח אותך אלי. אתה שם. מרגישה אותך קורן אלי. יש חשמל ביננו שלא עוזב לרגע.

שקט.

צלצול קלוש ממקם אותך קרוב יותר אלי וידיך מלטפות את זרועותיי.. שניות עוברות ופרקי ידיי אזוקים מאחורי גבי בצמידי עור רך, מבליטים גוי הזקוף וחזי הזקור מריגוש.. מליטוף בד מעורב בשיער, ממשב המאוורר מפינת החדר.. ממגע שפתיך הפתאומי בשפתיי.

אני לוגמת אותך לרגע. ואתה נעלם שוב אל השקט האפל.

מנסה לקרוא את הרחש מימיני.

שקט.

טיפה קפואה נושרת על פטמה.. מצמררת.. מכווצת ועוצרת בי נשימה.
ועוד אחת גולשת לאורך בטני.. מציירת שביל קפוא עד אל בין רגליי..
לוהטת אליך.

חום הגוף שלך שקט מולי, בלתי נגיש. מתרכזת במגע הטיפות הקפואות שלפני רגע נגעו בכריות אצבעותיך.

משתוקקת שתיגע בי..

שקט. הטיפות הקפואות נעלמו אל השקט.
דקה עוברת. שתיים.

הכאב חודר באחת כשהאטב נושך בפטמתי. ובשניה.
הכאב מתפשט הלאה. לכל מיני פינות בגוף. מקיף את השדיים. את השפתיים התחתונות. את הירכיים.

הנשימה שלי מדביקה את עוצמת הכאב, קצרה יותר, עמוקה יותר. יש רעד בי ולא הקור שולט בו.. אלא החום שמתחיל לבעור בתחתית בטני.. בין רגליי.

וקוביית קרח חוזרת אל העור. מטיילת בין בערת הכאב של האטבים.. מסלולים רטובים וקפואים בין נקודות המסה של כאב..

ואתה נעלם לי שוב. אתה והקוביה המרגיעה/מרתיחה שלך..

שקט

רק הנשימות הרדופות שלי.

ואז המוזיקה פורצת ומכה על עור התוף. תופים של מוזיקה קלטית אהובה.. רועמים היישר אל אמצע הבטן. חזקים.. רעידות פגאניות. קצב שגורם לראשי לנוע .. לגוף כמעט לרקוד עם הכאב.

אתה ממשיך לבקוע מתוך החשכה עם ליטוף רצועות השוט
אם ליטוף שפתיים

מפשק ירכיי מולך ולרגע מקפיא בי נשימה עם הצלפה מדוייקת. ועוד אחת. אני בוערת!!!

ההצלפות מתפזרות על גופי בהתאמה.. מנגנות בקצב המוזיקה.. נבלעות בה..

ואז צומחת לשון בין ירכיי.. בין שפתיי אגני הרעבות אליך. מטיילת לשון בין אטבי עץ
ואתה יונק ומלטף ומלקק וכמעט משביע.. משביע.. משביע.. כמעט.

משאיר בי עוד פסע אחד בלתי מושג

הצלפת השוט באה היישר על האטבים הנעולים על בשרי. קוטעת את המגע הכואב במגע כואב עוד יותר. האטבים נזרקים לכל עבר.

הנהמות שלי משתלבות באוויר ספוג המוסיקה הכבדה. עוד רגע ו.. עוד רגע..

עכשיו מגיעה זמנה של שרשרת האטבים להינתק מגופי. שרשרת האטבים המקיפה את שדיי. אתה מושך בקצה החוט עליו מחוברים האטבים במרחקים שווים.. צביטה משחררת מחדירה בי כאב וזעקה.. ועוד אחת..
לאט לאט אתה מושך ממני את שרשרת האטבים.. מטרף את חושיי

ושוב שקט צונח עלינו

כל כך חזק ורועם שהוא מבקיע ממני דמעות

דבר אליייייייייייי
גע בייייייייייייייי

אתה חשוך ורחוק והכי קרוב שאפשר ומגע קצר של כריות אצבעותיך על שפתיי אומר לי "אוהב" ואני רוצה עודדדדדדדדד

אתה כאילו קורא אותי ומצמיד חזק ועמוק את הנשיקה הרותחת הזו אלי..

והכל תופס קצב מהיר.

משום מקום מזמם לי הרוקט פוקט ומוצמד לדגדגן.. מטיס אותי מעלה..
הויברטור דמוי הזין נדחק אל בין שפתיי, אני יונקת אותו פנימה בערגה.. מרטיבה.. רגע אחרי הוא מוחדר לתוכי. נזרקת לאחור אל המיטה ..

והרעידות באות

באות

באותתתתתתתתתת

עכשיו אתה משחרר את פרקי ידי
עכשיו אתה מקלף ממני את כיסוי העיניים
עכשיו אתה קשה מולי

עכשיו אתה עושה איתי אהבה

אוהבת אותך, בעל יקר שלי. כל כך מבפנים ולתמיד ולא חשוב מה.
pam
pam
לפני 21 שנים • 13 באוק׳ 2003
pam • 13 באוק׳ 2003
וואו, נריסה. וואו. מדהים, מעורר השראה. נפלא.
moonstone​(נשלטת)
לפני 21 שנים • 13 באוק׳ 2003
moonstone​(נשלטת) • 13 באוק׳ 2003
אהובתי...זה מקסים!
ולחשוב שכמעט היה יכול להיות גם לי...
lihi
לפני 21 שנים • 13 באוק׳ 2003
lihi • 13 באוק׳ 2003
אלוהים,נריסה...