איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
"הסוד של הקצה הוא שאין קצה"
האמנם? האמנם ניתן לספוג כאב ללא סוף? מבלי להגיע לגבולות?
אולי הגוף יהפך לחולה, אולי הנפש תישבר, אבל כן... אני מאמינה שאני יכולה לספוג כאב, עוד ועוד ועוד, מבלי להגיד לא, או לומר את מילת הביטחון אפילו פעם אחת. רק אם אקח החלטה מודעת ושכלית שאני רוצה לחיות, רק אז אפסיק. הסוד של הקצה הוא שאין קצה... בשכל הכל אפשרי, וזה לא כל קשה להתנתק מהכאב, האמת. פשוט להפסיק לתת לו להכאיב לך באמת. אבל ההשלכות עדיין שם... המשפט היפה על הסוד של הקצה, לקוח מתוך הסיפור הבא: http://www.thecage.co.il/magazine,1941.html |
|
|
אדון טיפות הגשם(שולט)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
משפט שיש בו אולי קסם מילולי אבל מאומה מעבר לכך.
המשפט מייצג פילוסופיה מסוכנת שאותה מנסה הכותב להכתיב ולהשליט, אנרכיה של אין גבולות שבה אי הסדר הוא הסדר. אני מציע לבחון את הנאמר בזהירות רבה ובזכוכית מגדלת, כפי שאכן כתבת : "האמנם ? " למי שתתחבר לזרם הזה אני צופה אכזבה עגומה, כאב ושקיעה במקומות שהחושך שולט בהם. שמיים בהירים שיגלו את מערומי הדרך והתרמית שבה. סיום של קריעת מסיכה, של גילוי האמת. |
|
|
|
G-O-L-D(שולט)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
תגידי,
שאלת את עצמך למה את אוהבת את מה שאת אוהבת?
|
|
|
סוד לוחש(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
Re: "הסוד של הקצה הוא שאין קצה" איימי_ כתב/ה: האמנם? האמנם ניתן לספוג כאב ללא סוף? מבלי להגיע לגבולות?
המשפט היפה על הסוד של הקצה, לקוח מתוך הסיפור הבא: http://www.thecage.co.il/magazine,1941.html איימי, ציטטת אותי, אבל הוצאת את הדברים מהקשרם. התאור על הקצה, התייחס לרגע מסויים מאד. האמירה "הסוד של הקצה הוא אין קצה" - התיחסה לחוויה מסויימת מאד, עם שולט מסויים מאד, עם רמת ביטחון גבוהה מאד שלי לגבי בהכרותו אותי. הסוד היה אולי בקצב, הסוד היה בהתמסרות, הסוד היה במתיחת גבול בעדינות. הסוד היה בזה - שהוא ידע אותי - את הצורך שלי למתוח , עוד קצת , את הגבול. הסוד היה בקרבה המסויימת הזו ביננו. (ככה תארתי את הרגע הזה) http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=37680&blog_id=14640 זה היה נכון עבורי באותו הרגע. בשום אופן אני לא מטיפה להמשיך לקרוע לשיפחה את הצורה - אם היא טוענת שהגיעה לקצה. לשולטים אומר: אם שיפחה אומרת לך שזה קצה - יותר טוב שתאמין לה שזה הקצה שמותר לך ללכת אליו. ותעצור. |
|
|
dahanc(שולט)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
מסכים....
מסכים עם סוד....
הכול תלוי באוירה ובזמן המתאים.. ואז האמיני לי אין "קצה" 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
Re: תגידי, G-O-L-D כתב/ה: שאלת את עצמך למה את אוהבת את מה שאת אוהבת?
לא בדיוק הבנתי את כוונתך, גולד. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בספט׳ 2006
Re: "הסוד של הקצה הוא שאין קצה" סוד לוחש כתב/ה: איימי_ כתב/ה: האמנם? האמנם ניתן לספוג כאב ללא סוף? מבלי להגיע לגבולות?
המשפט היפה על הסוד של הקצה, לקוח מתוך הסיפור הבא: http://www.thecage.co.il/magazine,1941.html איימי, ציטטת אותי, אבל הוצאת את הדברים מהקשרם. התאור על הקצה, התייחס לרגע מסויים מאד. האמירה "הסוד של הקצה הוא אין קצה" - התיחסה לחוויה מסויימת מאד, עם שולט מסויים מאד, עם רמת ביטחון גבוהה מאד שלי לגבי בהכרותו אותי. הסוד היה אולי בקצב, הסוד היה בהתמסרות, הסוד היה במתיחת גבול בעדינות. הסוד היה בזה - שהוא ידע אותי - את הצורך שלי למתוח , עוד קצת , את הגבול. הסוד היה בקרבה המסויימת הזו ביננו. (ככה תארתי את הרגע הזה) http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=37680&blog_id=14640 זה היה נכון עבורי באותו הרגע. בשום אופן אני לא מטיפה להמשיך לקרוע לשיפחה את הצורה - אם היא טוענת שהגיעה לקצה. לשולטים אומר: אם שיפחה אומרת לך שזה קצה - יותר טוב שתאמין לה שזה הקצה שמותר לך ללכת אליו. ותעצור. חששתי מאי- ההבנה הזאת. אולי הייתי צריכה להקדים ולהסביר מראש. המשפט הזה, שראיתי בסיפור שלך, פשוט העלה אצלי את השאלה- האם יש קצה ליכולת לספוג כאב, או אין. לא ניתחתי את הסיפור לעומק, ובוודאי שלא עשיתי לו צדק. אשמח לקרוא יותר על הסשן הזה בבלוגך. פשוט, זה היה משפט יפה מכדי להמנע מלצטט אותו, ואם כבר מצטטים, צריך לתת קרדיט למקור 
ועדיין, למרות התגובות שעלו, אני סבורה שאין- אין קצה ליכולת האנושית לספוג כאב. שימו לב שכתבתי שזה לא אומר שהאדם לא ייפגע, רגשית ו/ או פיזית, אם ימשיך לספוג כאב ללא קץ. מה שאני כן אומרת זה שהכל בראש. אפשר, אפשר להתנתק מהכאב. באופן אישי, כמה פעמים הגעתי למקום הזה, שאני לא בטוחה שהוא מקום כל כך טוב... מין סף שברגע שעוברים אותו הכאב כבר אינו משמעותי. זה לא סאב ספייס, לפחות לא סאב ספייס טוב... אם זה לספוג עוד ועוד, כי אדונך ביקש ממך שתספגי בשבילו (ואילו לא היה מבקש, כבר מזמן היית מוציאה מילת ביטחון...), אם זה לספוג כי מדובר בעונש, ואת מרגישה שאת צריכה לקבל את כל מנת העונש שנגזרה עליך, אם זה בגלל שמילת הביטחון שלך "מולכדה" על ידי אדונך, ושוב אינך יכולה להשתמש בה, ולומר "לא" הרי אי אפשר... הרבה סיבות יכולות להיות לכך שתחצי את הגבולות האישיים שלך. ובעצם, להבדיל אלפי הבדלות, אם האדון מותח ומותח את גבולותייך, מה זה אומר על הגבול המקורי? שאולי בכלל לא היה גבול. שאולי אין לך גבול... קצת נמרחתי פה, סליחה. זה פשוט קצת מפחיד אותי, המקום הכביכול אין סופי הזה... גבול. מה זה גבול? אני חושבת שאצלי גבול הוא עניין רגשי/ שכלי בלבד. |
|
|