סשן עצמי, מנטאלי, בלי כוונת זדון

סשן עצמי, מנטאלי, בלי כוונת זדון

צ'יטה​(שולט) • 6 באוק׳ 2006

סיפור אמיתי, מאתמול.

אז ככה. 3 שעות אחרי שהוצאתי פוסט בבלוג שלי, שאני רוצה סאבית התקשרה הגננת של הבן שלי. עולה חדשה יחסית מרוסיה, מבריקה, פצצה ברמה. הגננת הזו גרה לידי, ובכל יום שלישי, כשאני לוקח את בני מהגן, אני לוקח אותה טרמפ הביתה. ביום שלישי האחרון, כשלקחתי אותה, הצעתי לה להכנס לבקר אותי, שתראה איפה אני גר, כדי שתוכל לקפוץ לבקר אותי לפעמים, למקרה של בייבי סיטר וכאלה. היו זוג חברים שלי גם, ועשינו על האש. היה נחמד מאד. סיטואציה הזוייה משהו, כשהבן שלי אוכל ארוחת ערב, אצלי בבית עם הגננת שלו. אבל לא משהו בעייתי יותר מדי. תוך כדי הערב, סיפרתי לה על עולם הבדסם האפל בו אני שרוי.

אתמול, 8 בערב, 3 שעות אחרי הפוסט שאני רוצה סאבית, היא התקשרה ואמרה שרוצה שאעשה לה סשן. גירדתי מעט בראש, וללא היסוס, אמרתי לה שתביא שמלת ערב שחורה, כי אנחנו אולי נלך לדאנג'ן אחרי. רבע לתשע אספתי אותה, למרות שגרה במרחק הליכה.
סמולטוק, שיחות. הסברתי את החוקים, מילת ביטחון, שיחת גבולות, תיאום ציפיות, ומתחילים.

הסשן די בהתחלה, היא ערומה כביום היוולדה, קשורה ועקודה, מוסיקה מתנגנת בקול. דפיקות חזקות בדלת. היא נלחצת, אני מרגיע אותה, וניגש לראות במה מדובר. בדלת עומדת חברה שלי לשעבר, שגרה איתי פעם בבית הזה, במשך שנה. נכנסנו לפה ביחד. שתבינו הבחורה האהבה הכי גדולה בחיי, ומאז שנפרדנו, לפני כשנה וחצי, לא היתה בינינו שום תקשורת שהיא, בגלל שכך רצתה.

היא עומדת שם, בשמלת ערב שחורה, יפיפיה מתמיד, שיכורה כלוט. ומה אני אגיד לכם, הצטבט לי הלב. היא מנסה להכנס, אני חוסם אותה בגופי, אומר לה, שיש אצלי בחורה ערומה, ושהיא לא יכולה להכנס. נתתי לה חיבוק מוחץ כזה, ארוך. הבחנתי לפתע שהיא עם חברה, אמרתי לה שלום.

אני ניגש לראות מה עם הסאבית הגננת שלי, נכנס לסלון, והיא פשוט איננה. כזכור לי היא היתה קשורה בסלון. כנראה אני צריך לללכת לקורס קשירות או משהו, כי אני לא מבין איך נעלמה ולאן. נכנסתי לחדר השינה, והיא עומדת שם קשורה, בפינה של החדר, שפופה. פתחתי את הקשרים, הרגעתי אותה. אמרתי לה שזה חשוב, ושאני תכף חוזר. אמרתי לה שתהיה על המיטה בינתיים, שאף אחד לא ייכנס.

יצאתי חזרה לאקס חברה שלי. היא כבר הכניסה את עצמה להול הכניסה. מסתכלת על לוח שעם שיש לי שם, ועליו מתנוססת תמונתה. אומרת לי, עוד לא הורדת את התמונה שלי ? אתה דפוק או מה ? אמרתי שלא ראיתי בכך טעם עדיין. חצי שעה ככה של דרמות, שהיא לא תסלח לי, על זה שיומיים אחרי שעזבה את הבית, הייתי בבית שלנו עם מישהי אחרת. אמרתי לה שזה לא נכון, ושזה לקח שבוע או שבועיים. היא אמרה לי תפסיק, אני יודעת הכל. פתאום מגיעה עוד חברה, מהאוטו, אני אומר לה שלום. המצב רוח שלה מתחלף, מחיבוקים ורגשות עמוקים, שלא דהו לגמרי מסתבר, אצל שנינו, לדרמות על היומיים אחרי הפרידה. אמרה שרק באה לסגור מעגל. אמרתי לה שאני אתקשר ונעשה פגישה מסודרת, ונדבר. אמרה שאין צורך, אך חיבקה אותי נמרצות. תפסתי לה ככה בשיער תוך כדי חיבוק, והיא נענתה לי.

טוב נו, הלכה. חזרתי לסלון, פניתי לסאבית הגננת. הסברתי לה מה היה פה כרגע, ואת חשיבות העניין וביקשתי סליחה. אמרה זה בסדר גמור אדוני. מתבונן בה, היא רוצה להמשיך. אמרתי יאללה ממשיכים, עונה, כן אדוני. בצייתנות של סאבית וותיקה ומנוסה. המשכנו בסשן, היה מדהים. אני מצליף בסאבית המתחילה, היא מגלגלת בעיניים. שואל אותה, יכול יותר חזק ? היא עונה, כן אדוני, שואל כמה יותר חזק, אומרת הרבה אדוני. פששששששש....... אמרתי לה, מתברר שאת מאזוכיסטית, אה ? היא אומרת, לא אני לא אדוני, תוך כדי שעיניה מפלבלות בהנאה צרופה. איזה קטעים.

נגמר הסשן, הכל טוב. נכנסים לישון. אומר לה, שתדעי שב- 9 וחצי בבוקר, אישתי מביאה את הילדים, אז עד 9 את לא כאן. אמרה בסדר אדוני. סקס לפני השינה, ולישון.

אני מתעורר ב- 10 בבוקר, למשמע קולות הילדים שלי בבית. מתבונן סביב, חוזר למציאות, ורואה את הגננת היפיפיה, ערומה במיטתי. מתעשת במהירות, לובש רק תחתונים, ויוצא לסלון, תוך כדי שסוגר את הווילון של חדר השינה, הנושק לסלון. הבן הקטן שלי, רואה שאני סוגר את הווילון, ומנסה להכנס, שואל מי פה ? אני לוקח אותו איתי לכניסה, ליד לוח השעם עם התמונה של האקס חברה שלי, ואומר שלום לאישתי. הבן הבינוני שלי כבר בחדר עבודה במחשב, משחק. היא אומרת לי, במבט עגום של פולנייה, יש לך עטיפה של קנדום דבוקה למצח. שתבינו, אני עומד בתחתונים, עם עטיפה של קונדום על המצח מול אישתי (עוד לא התרגלתי לקרוא לה גרושתי). אני מגשש ומוצא אותה, ובנון שלנטיות, מוריד אותה וזורק לפח. דיבורים ותיאומים, שהרי אישתי נוסעת לשבוע לחול, שבו הילדים יהיו רבות אצלי. מאחל לה נסיעה נעימה, והיא הלכה.

חזרתי לסלון, בני אחרי, קולט את הווילון הסגור, ושואל שוב, מי כאן אבא, וניגש להכנס לחדר השינה. אני עוצר אותו, אומר לו עם תנועת ליחשוש של אצבע על השפתיים. ששששש....... אומר לו בלחישה, יש בחדר השינה אריה, שטורף כל מי שנכנס. הוא עונה לי, אבא, נו באמת, זו בחורה שקוראים לה אריה, נכון אבא ? יודע צדיק נפש בהמתו. אני צוחק, אומר לו, ששששששששש, לא להכנס, כדי שהאריה לא יטרוף אותך. הוא צוחק, ואומר, אבא, שים לי סרט. אני שואל איזה, הוא אומר בובספוג. שמתי לו סרט, ועשיתי סריקה בעיניים על הסלון. נשארו עוד כמה נרות דלוקים מאתמול אני מכבה אותם. קולט את בגדי הגננת זרוקים בסלון. לוקח אותם ומכניס לחדר השינה. תוחב ראש פנימה, והיא בלחץ. אני אומר לה, הכל בסדר. תתלבשי.

אחרי 2 דקות, אני נכנס לבדוק מה מצבה. היא עומדת לבושה, והתיק עליה. פור קראינג אאוט לאוד, הגננת של הבן שלי, ערומה אצלי במיטה. זה לא לעניין בכלל. מגרד בראש, אומר לבן שלי, תשמע מתוק, אולי תלך רגע לראות את אח שלך משחק במחשב, אני רוצה לשחרר את האריה שלא יטרוף אותנו. הוא מסכים, צוחק, ונכנס לשם. אני סוגר את הדלת של חדר עבודה, הוא שואל, אבא מה ? אני אומר לו, ששששש, אני הולך לשחרר את האריה, תכנס תכנס, שלא יראה אותך. הוא מתגלגל מצחוק, אבל משתף פעולה. הגננת חומקת החוצה. אני פותח חזרה את הדלת של חדר העבודה, ונכנס. או אז מסתבר, שכל השביל יציאה מהבית, חשוף לחלוטין. אני סוגר את התריסים לרגע, עד שהסאבית הגננת, נעלמת מטווח העין. פותח את התריסים חזרה. חיבוק גדול לבן הבינוני שלי. ומתיישב להרגע בגינה.

אחרי דקה, הבן שלי מביא לי את הטלפון, יש לי טלפון מחבר וונילי טוב שלי. אני מספר לו את כל הסיפור, ונקרע מצחוק בגינה.

פשוט לא יאומן כי יסופר.

חג שמח לכוללללללללם.

מיתוסית​(שולטת) • 6 באוק׳ 2006

חחחחחחחח
שעשעת אותי לגמרי
לא ממ שפירטת על הסשן שהיה לכם, אבל שיהיה
אני מקווה שיהיו לכם סשנים מעניינים לספר עליהם

צ'יטה​(שולט) • 6 באוק׳ 2006

סשן, לנו ?
זה לי בכלל היה הסשן הזה. עם כל האירועים ההזויים הללו.

יערה46 • 6 באוק׳ 2006

[ color=orange] [/color]
אהבתי , אהבתי מאוד את הקטע

Madame T​(שולטת) • 6 באוק׳ 2006

כל הנסים והנפלאות קורים לך, איש. אלף לילה ולילה. בסוף ייצא ספר: מעללי צ'יטה בארץ הפלאות

גדול נקרעתי

big master • 7 באוק׳ 2006

באמת חשבתי תמיד מה יקרה שהיו ילדים זה נשמע לא פשוט בככככככלל.

venus in our blood​(שולטת) • 7 באוק׳ 2006

בטי בום​(שולטת) • 7 באוק׳ 2006

כולכם כל-כך מלאי התפעלות ואני פשוט לא מבינה איך זה לא ברור שיש אנשים שלא מגיעים איתם למצבים?

ושוב רשימה של אנשים שלא מסשנים : אנשים שקשורים לילדים שלנו [U]
בשביל הבן שלך אני מקווה שהסיפור לא נכון .

Queencie​(שולטת) • 7 באוק׳ 2006

אני נוטה להסכים עם בטי בום, ולא רק בהקשר של הילדים, למרות שזה הכי ברור שיש.
לדעתי גם לא מערבבים בענייני עבודה ובודאי שלא משפחה.

במקרה הזה, טוב שנגמר בטוב, אבל יכול היה להסתיים רע, רע מאוד עבור בנך.....

Donna S​(שולטת) • 10 באוק׳ 2006

אהבתי ונקרעתי מצחוק