שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Dream-Weaver חלק א'

Infinite flame
לפני 17 שנים • 9 באוק׳ 2006

Dream-Weaver חלק א'

Infinite flame • 9 באוק׳ 2006
לצורך הסיפור, למען חסויות הפרטים אקרא לעצמי בשם "ניקי", ולשאר בשמות בדויים.

מאיפה להתחיל את זה? זאת שאלה שחלפה בראשי מספר פעמים. אני יושב עם השאלה הזאת בתור כותרת ולא מצליח להמשיך. האם להתחיל מההתחלה? כן, זה כנראה יתן לכם רקע טוב יותר לגבי מי אני ומה שאני הולך לספר לכם בהמשך.

זה לא מהסיפורים של תלמיד ישיבה ביום ג'גולו בלילה, וכל הסטיגמות שהודבקו במוחם הפורה של אנשים פנטזיונרים בעולם כולו. מה שכן, אני יכול לומר לכם שאמא שלי אכן ציפתה ממני להיות אדם יותר טוב עם עבודה מכובדת. לא בהכרח מנתח, מדען נוירו-פפטידים, או איש ירח. למרות שאני מעופף, אבל זה לא חלק מהסיפור, לפחות לא הסיפור שאני הולך לספר לכם. לומר שהיתה לי ילדות של ילד שמנת או הצד השחור של נרקומן פינתי? זה יהיה שקר. הייתה לי ילדות רגילה כמו לרובם. אז אקפץ מעליה ואחסוך בפרטים משעמים כמו בתי-ספר, חוויות ילדות בונות אישיות וכל זה, ואעבור ישר לעיקר.

תקופת הצבא היית מטורפת. הרבה חוויות, הרבה דברים חדשים לנסות. אבל אני רוצה להתמקד בנושא אחד, נושא שפשוט נפל עלי בבת אחת.יש דברים שאתם לא ממש אומרים אולי, נו שיהיה. פשוט עושים כי מתנסים בדברים חדשים, לבדוק גבולות, להרגיש טעמים מרעננים.

באחד הימים בתקופת הרגילה שלי, ניצלתי את המצב ללכת לבנק לסדר דברים לגבי החשבון שלי. יום רגיל חשבתי. זה היה יום מעצב אישי. אתם כבר וודאי הספקתם להבין שפה זה מתחיל וצריך להיות משהו מעניין, אז לא אמתח אתכם. למרות שזה יכול להיות נחמד. אז אחרי שסיימתי עם הסידורים בבנק, והייתי בדרך הביתה, הבית של ההורים בפ"ת, קיבלתי שיחה ממספר חסוי. אני בדר"כ לא עונה למספר חסוי, זה משגע אותי. הפעם לא היתה הבדר"כ. מהצד השני של הפלאפון נשמע קול של בחורה. קול מעמיק, שנע ברכות לתוך האוזן שלי.

"שלום, אני מדברת עם ניקי?" שאלה ולא נשמע אפילו היסוס קל בקולה.

"כן, מדבר, מי זאת?" מספר חסוי וקול נשי חמים גרמו לי לתהות.

"השם שלי שירה. אתה עבדת פעם בתור דוגמן בקמפיין של ערוץ 22?"

"הממ.. כן, אבל זה היה לפני שנתיים." אני עונה ומנסה לקשר ולהבין מה היא רוצה ממני. "רק לא עוד סוכנת." חשבתי לעצמי בזמן שהרצתי אלפי פנים בראש.

"אני עבדתי שם בהנהלה וראיתי אותך באחד הימים. השגתי את המספר שלך ורציתי להציע לך משהו."

באותו הרגע לא שאלתי את עצמי למה חיכתה שנתיים, ולא כלום, הייתה לי הרגשה שזה לא משהו רגיל, וזרמתי עם השיחה. "אני מקשיב, מה ההצעה?" וכולי פרפרים בבטן, העור שלי קצת רעד מהתרגשות.

"אני רוצה לבלות לילה איתך." אמרה והקול שלה נחתך באוויר, ממש בסוף המשפט. השקט מהשוק שלי היה זה חתך אותו.

אני בולע רוק, מתיישב על מדרגות הכניסה לאחת החצרות שהיו בדרך. "אני מבין אותך נכ נכון?" אני מרגיש ויברציות מוזרות, של התרגשות, חשש, מוזרות, וניסיון לבנות בראש שלי את הדמות שלה.

"כן, אתה מבין נכון. אם אתה לא רוצה אני מבינה. אתה נשמע מהסס." הקול שלה שם את הביטחון על ענן קטיפתי.

"אני, תני לי שנייה." עשיתי דברים בחיים, ויש לי ראש הרפתקאני, אבל למכור את הגוף שלי? מוזר לי שהתשובה שעלתה לי בראש הייתה: "למה לא? עוד משהו להתנסות בחיים."

להגיד שהיה חסר לי כסף, אני לא יכול לומר, אבל גם לא הייתי טחון ברמה של וילה בסביון. מה שכן תוספת למשכורת הצבאית לא תזיק לי. כל עוד שהמפקדת שלי לא תזמין אותי בלי לדעת, הכל יהיה טוב.

"בכמה כסף מדובר?" כמה בכלל מרוויח ג'יגולו היום?

"אני משלמת 400 שקל."

"תעשי את זה 500 וסגרנו." אני אוהב להתמקח.

"סגרנו."

היא נתנה לי את הכתובת שלה בת"א. באותו התקופה היא גרה באיזור שבין כיכר רבין, לסנטר. וניתקנו את השיחה אחרי שקבענו לשמונה וחצי בערב.

ואז התחיל הסרט לנוע בתוך הראש שלי. סלט של שאלות שנע לי מהפה למוח. "מה אני עושה? איך, ולמה אני? איך היא נראת? אני לא רוצה לסיים עם בחורה מכוערת כמו הלילה עם פלולה על האף ושפם של קיבוצניקים. והאם זה אומר שרשמית אני גי'גולו??" כל המצב היה חדש, ומוזר. הבטן שלי התחילה לבעבע. עכשיו אם יקללו אותי "בן-זונה," אוכל לומר שאמא שלי אחלה, זה אני הכבשה השחורה.

כל שארית היום, מהשיחה בצהריים ועד לערב, בקושי נחתי, בקושי אכלתי. מה שכן הבטן שלי נעה על סרט שלם שרץ.

ערב, אני מתכונן, לובש מכנס שחור חצי מחוייט, וחולצה כחולה מכופתרת. מתגלח מסדר שיער ויוצא. לא חשבתי שיכול לקחת לי כל כך הרבה זמן להתארגן. אבל כל הזמן עלו שאלות של מה ג'יגולו אמור ללבוש, מה היא מצפה. אני לא עמוק בתחום הזה, וביום יום אני פשוט שם ג'ינס וחולצה.

כשהגעתי אליה, היא פתחה את הדלת, ומולי עמדה בחורה יפייפיה. בחורה שגורמת לכם לשאול למה שתזמין ג'יגולו, ועוד אחד בלי שם מוכר. כבר הפכתי את עצמי לג'יגולו מתחיל, פששש איך הגלגל מסתובב, נו טוב. היא לא נכה, לא כלום, הכל נראה תקין אצלה. מה הקץ'? שאלה ישראלית ידועה. הבחורה מטר שישים וחמש, ברונטית, עם פנים בלגיות, לבנות בעלות גוון ורוד רך. לא שמנה לא מקל, הכל בול במידה.

היא הזמינה אותי להיכנס. נכנסתי באטיות, ונוחות מוזרה שריחפה מעל ראשי עטפה אותי. כל הבית מרושת בסגנון שנטיפי אפריקאי מלא בפסלים, וסממני תרבות שחורה. אווירה בעלת אור עמום. אני מסתובב מסביב, מביט מסתכל, ואז כשהיא חזרה עם שתייה קרה, התיישבנו, ושתינו משקה קר עם סיגריה. היא התנצלה על זה שהקפה נגמר. אני הרגשתי שזה פשוט תירוץ לא להיות במטבח ולגשת ישר לעניינים.

לפני שהתחלנו, היא אמרה לי שהיא ונילית, אבל רוצה מוטיבים של קשירות, הפלקות, ועוד כל מיני מתבלי סקס שונים. זה היה קצת מוזר לי בהתחלה. אני לא רגיל לפתיחות הזאת. וזה גירה אותי בצורה מדהימה. ואפילו לא ידעתי מה זה ונילית, אבל סמכתי על חוש הזרימה שלי במצבים.

הסרתי מעליה את הבגדים, בזמן שאני מלקק, אוכל ונושך אותה בעדינות. והושבתי אותה לפניי. היא תפסה את הישבן שלי פתחה את הרוכסן ושלפה את האיבר שלי ישר לתוך הפה שלה. ממש מירקה את הכל. ואני בדקתי גבולות בעדינות. הסרתי את הידיים שלה, תפסתי את הראש והמשכתי לחדור לפה שלה. זה רק גירה אותה יותר, אז חדרתי עד הסוף עד חניקה, ויצאתי. היא בסדר עם זה. הוצאתי את חגורת המכנסיים שלי וקשרתי לה את הידיים מקדימה כדי שתוכל לשחק באשכים, ועדיין בלי להיות עם יותר מידיי מרחב תנועה.
המשכתי עוד מספר דקות כשמידי פעם כשהגעתי לשקדים, יצאתי והצלפתי בפנים שלה עם האיבר. תפסתי את האף שלה ועצרתי לה את הנשימה. היא נחנקה קלות, אבל זה ממש לא הייתה נראת הפעם הראשונה שהיא עוברת דבר כזה.

יצאתי מהפה שלה והפלקתי לה שוב על הפנים עם האיבר. תפסתי, והפכתי אותה על הספא. בדיקת שטח, של ריח הכוס שלה עבר חצי בהצלחה. חצי זה לא מספיק. לקחתי את בקבוק מהמקרר וחזרתי כשאני שופך מים על התחת שלה, ונותן להם להישפך על היד שלי ששפשפה את כולה.
ירדתי ולקקתי אותה, דחפתי אגודל פנימה ועם היד השנייה משכתי את הפטמה שלה עד לצעקה שנשפכה מפיה. משפשף אותה בעדינות, מעביר יד על כל מתאר החזה שלה מלמטה, ועולה למעלה שוב לפטמה. צבטתי ומשכתי הפטמה שלה. בזמן שהיא שרויה על ארבע, כשחצי גוף על הספא, הוצאתי את האגודל ודחפתי לישבנה, ועם האצבע המורה והאמה חדרתי לפתח שלה. הפלקתי לה על החזה בקצה הפטמה. הייתי עדין, עדיין לא הייתי בטוח והכל היה מוזר. אבל אחרי זה העצמתי את המכה עד שהחזה שלה היה אדום מסביב לפיטמה. ניסיתי להתאים את עצמי ואת העוצמות לגופה, אבל כבר לא חשבתי כמו ג'יגולו. הרגשתי שהיא הזונה, והיא התנהגה בהתאם להרגשה. הוצאתי את האצבעות והיא משכה אותן עם שתי ידיה ההקשורות ושטפה אותן בפיה. תפסתי אותה מאחור וחדרתי לתוכה בשילוב של הצלפות על הישבן, ותפיסת הצוואר. יכולתי לשמוע את הסאונד המתוק של ההצלפה. לראות את הגוון האדום שצובע את העור. והצעקות שלה עשו את זה ההרגשה יותר חייתית, יותר פראית. וככה עד שהיא גמרה. אני הבאתי את עצמי לגמירה, ולפני הסוף היא קרבה קצת את הפנים בשביל לראות, אז אמרתי "צריך לנקות את זה. חבל להשאיר סימנים לאורחים שלך." היא נקתה את הכל, ואפילו באושר מוזר.

אחרי זה נתתי לה לנשום עמוק בזמן ששיחררתי את ידיה, והיא הייתה מרוחה על כל הספא. היא הוציאה כסף מהתיק ליד הספא והגישה לי. נישקתי אותה על הלחי, והיא משכה וצירפתה.

"אתה יכול לסגור את הדלת אחריך, היא לא נפתחת מבחוץ," אמרה בזמן שהביטה בי נועל נעליים והולך לכיוון היציאה. "וניקי?" הסתובבתי והבטתי בה. "תודה רבה, זה היה נפלא." נתתי חצי חיוך בידיעה שזה היה מרגש בשבילי, ובתחושה שאני הייתי בעצם צריך לשלם לה.

בנסיעה הבייתה, הרצתי תמונות בסרט שבאותו הזמן לא יכולתי להרגיש, כל החלקים הקטנים. הרגשת את הספא שהשתפשפה תחת הברכיים, החום גוף שלה. הידיעה שהיא נהנתה, ויצרתי לה חוויה. השליטה, האנרגיה המטורפת שעטפה את החדר.

יום ארוך זה היה, ובהחלט מתיש. יצא לי לטעום משהו חדש, ויש גם דמי כיס כתוספת לכסף של המדינה.
אז אולי בבוקר אני לא תלמיד ישיבה. אבל אפשר לומר שחייל בצבא ההגנה, שבלילה נתתי פקודות לאישה בודדה. ככה זה היה בהתחלה, יחסית רך ועדין, עדיין לא ידעתי עד כמה הבחורה לא תמימה.

לא חשבתי שהיא תתקשר שוב, זה היה נראה לי חד פעמי ונחמד. לא ממש הייתי רוצה לבוא ולומר שאני עושה כסף מסקס. ואחרי שהיא המשיכה להתקשר, ונפגשנו שוב ושוב. כששאלו אותי לאן אני נעלם בלילות. אמרתי שאני אורג-חלומות, בלי להרחיב בלי לענות על עוד שאלות בנושא. זה שמר על סקרנות בקרב הסביבה.

אחרי מספר פעמים שאני ושירה נפגשנו, היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא רוצה לצרף עוד בחורה.

"עוד בחורה?!" שאלתי בתמיהה וצפיה.

"יש לי חברה שהיא עורכת-דין, ואני רוצה שתעשה בה שופטים, ותעמיד אותה לסדר." אמרה וצחקה קצת.

"אוקיי..."

ההמשך בחלק הבא...