G-O-L-D(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 באוק׳ 2006
בזבוז זמן.
מחלון דירתו יכול הוא לראות את הרחוב.
הרחוב הזה שפעם, לפני שנים, היה לרחוב הכי נחשב בישראל. הוא משקיף מבעדו לעיתים די קרובות, כמו צופה בעולם שחי שם בחוץ כשהוא, כל כמיהתו היא לנהוג ככל אותם אלה המהלכים על פניו לחייהם, אך במקום זאת הוא על אדן החלון, צופה. "בוא נבזבז את הזמן", הוא ממלמל לעצמו אל מול המראה בשעת היקיצה, שעת אחר הצהריים. שוב הוא קם, מתהלך בעייפות, זולל את כל שבא לידו, צופה בכל אותן התוכניות, משוטט על רשת האינטרנט באתרים חשוכים ומפוקפקים, יוצר קשר עם הסביבה הווירטואלית המפוקפקת בדרכה, מאונן עצמו לדעת, ושוב חוזר להשקיף מהחלון. "כמה פעמים חלמתם שאתם חווים את החיים שהייתם רוצים לחוות או ליתר דיוק, את החיים שאתם חושבים שהייתם רוצים לחוות", הוא ממלמל אל עבר הרחוב המתעסק בשלו, "כמה פעמים ראיתם את עצמכם מתראיינים, מנופפים לקהל, חותמים חוזה, דופקים על שולחן, דוהרים על כביש ללא סוף, מחוזרים על ידי שיאי היופי, חופשיים מכבלי השרידה, תורמים, עוזרים, מקימים, בונים, נוקמים... כן, נוקמים". הוא מכיר את המילה הזו, נקמה... למעשה, יותר מלחוות את העונג עצמו, חלומותיו נתונים בבקשה להשיג את אותם העינוגים תמורת העונג האמיתי שבניפנופו בפני הסובב. זה, הסובב הזה שמעולם לא זרק ולוא מבט אחד אל עבר חלונו, אותו חלון המתנשא ולוא במעט מעל ראשיהם של כל אותם אלה העסוקים בלחיות. כלום לא יכולה היתה דאגתם השרידתית לנוח ולוא רק למחצית הדקה, מבט, חיוך, אולי גם הברה אבל אלה, הבריות, מהלכים אל מולו כאילו היה הוא קיר. לעיתים הוא מהרהר בימים של קיץ... * הוא קם, יש לו חיוך על הפנים. הזיקפה שלו מבקשת לבקע את עצמה. יש לו יום חדש בין הידיים וכל מה שבראש ש'לו מהרגע שפקח את העיניים זאת המחשבה איך הוא בוצע ממנו חתיכה, מהיום הזה. אונס אותו ומניב ממנו את המקסימום שניתן. הוא מדליק את מערכת הסטריאו, השדרנית מסיימת משפט ונכנס שיר שמרעיד את חלונות דירתו שפונה אל הים. הוא נכנס למקלחת, שוטף את הלילה ואת מיצי הגוף שהן השאירו עליו. הוא משחרר את הנוד הכי מאוורר שהוא יכול לחצוב מפנים גופו. השתן שלו מתערבב בזרם המקלחת. הוא מניע את אגנו בריקוד קטן. הקומקום שורק לו כשהוא מחייך לעצמו מול המראה. הוא קורץ ומעביר עוד סיבוב מסרק למתוח את שיערותיו לאחור. הוא מכין לו את תה הז'ארניוה שהוא רוכש מאותו בעל מקצוע המכין לו את התה על פי צרכיו, סוג דמו, אורך חייו או כל קשקוש אחר שצריך להמציא בכדי לסחוט סכום אבסורדי על עשבים. הוא לוגם את את המים החמים כשהוא משקיף על הים מחלון ביתו בעוד הרוח מייבשת את עורו. הוא זורק מבט אל עבר חדר השינה לראות את אותן שתי הנקבות שאסף מאותה ארוחת ערב. חיוך עולה לו והוא מניד בראשו בגיחוך. הוא פותח את דלת ביתו ואוסף את העיתון. הוא עובר עליו ברפרוף תוך כדי לעיסת תערובת הדגנים שמהווה את ארוחת הבוקר שלו. הוא מעלה את בגדי הריצה על גופו, נועל את נעליו, משאיר פתק על המקרר לשתי אלה שעוד במיטתו, סוגר את הדלת ללא סיבוב מפתח ויוצא לאימון הריצה היומי שלו. בקילומטר השני הוא מתעורר מיוזע ומשקיף אל עבר חלון ביתו. הוא נאנח. בכבדות הוא מושך את גופו מהמיטה, מזדחל לאיטו לחדר האמבט, משקיך במראה וממלמל: "בוא נבזבז את הזמן". |
|
|
שבויה
|
לפני 18 שנים •
5 באוק׳ 2006
נו..מה נשאר לנו כבר לעשות כפרות...
רק לבזבז את הזמן ורק בחיוך. שתקום אמן כל בוקר עם חיוך על הפרצוף שלום |
|
|
FrozenLips
|
לפני 18 שנים •
5 באוק׳ 2006
אמריקן ביוטי.
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
5 באוק׳ 2006
גולד..
"התמכרתי" לך 
|
|
|
נתנאלה(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
5 באוק׳ 2006
laila כתב/ה: גולד..
"התמכרתי" לך מה חדש תכנסי למועדון המעריצים אני סתם אוהבת ציניות מה שלא חסר בך גולדי עצוב... 
|
|
|
Dolfi
|
לפני 18 שנים •
6 באוק׳ 2006
שבויה כתב/ה: נו..מה נשאר לנו כבר לעשות כפרות...
רק לבזבז את הזמן ורק בחיוך. שתקום אמן כל בוקר עם חיוך על הפרצוף שלום וזקפה שמבקשת לבקע את עצמה. 
|
|
|
|
שבויה
|
לפני 18 שנים •
6 באוק׳ 2006
D_o_l_f_i_n_a כתב/ה: שבויה כתב/ה: נו..מה נשאר לנו כבר לעשות כפרות...
רק לבזבז את הזמן ורק בחיוך. שתקום אמן כל בוקר עם חיוך על הפרצוף שלום וזקפה שמבקשת לבקע את עצמה. ונקבים כפרה...המון נקבים... |
|
|
|
נהגתי להזקיר בעברי
|
לפני 18 שנים •
7 באוק׳ 2006
זמן
כולנו כאן רק כדי לבזבז את הזמן.
לא רק הוא. לא רק אתה. ולגבי האיך מבזבזים אותו הכל בידינו - לא? |
|
|
| DOM-SYNDrOME |
לפני 18 שנים •
11 באוק׳ 2006
נהנה לקרוא אותך
|
|
|