sssssss
|
לפני 18 שנים •
12 באוק׳ 2006
ככה הרגשתי הבוקר
ככה הרגשתי הבוקר, ככה בדיוק כמו בסרט נע שרץ לאחור באיטיות מתישה, כזאת שגוזלת ממני מצבורי אנרגיה מלאים שמספיקים ליומיים בפחות מחצי שעה...
זה כמו לקחת טריפ ולעלות גבוה, לטפס אי שם מעל לעננים, לחוות את הריחוף שמבטל את כוח הכבידה, לראות את אלהים ולהסתכל לו בעיניים, בלי לפחד, בלי לחשוש, כאילו שאנחנו גוף אחד... ולמחרת באה הנפילה, הרגליים הכבדות, העייפות, הטשטוש, חוסר החשק המופגן לצאת מהמיטה, לקום, לאסוף את עצמך ולצאת מהבית.. הקיצוניות הזאת, המעבר החד מהכי גבוה להכי נמוך כבר שלחה כמה אנשים לבתי משוגעים, וחלק מהם לישיבות בצפת...אותי זה שלח לגמילה עצמית, להתבוננות פנימית, לתובנות. דווקא במקום החטא, דווקא במקום הכי שמח מחד והכי חשוך מאידך, כשכולם עמדו שם, רקדו וצחקו, דווקא שם התיישבתי לי בצד, והבנתי שאני לא שייך לצחוק המזויף הזה. אבל איתך זה שונה. זה לא טריפ של חמישים שקל שכל טיפש יכול לקחת וללקות במגלומניה ארעית של חצי יממה לפחות...זאת לא מסיבה משכרת שנגמרת ומותירה אותך באפיסת כוחות, זהו האושר והכאב בהתגלמותם, הרוע והטוב שדרים להם בכפיפה אחת, ושניהם מתרחשים בסינכרוניזציה מושלמת. והכי כואב שאין לך שליטה על המתרחש. וכשאני חושב על זה אני מבין עד כמה אני מכור לאיבוד השליטה הזה. |
|
|
|
|
|