קוראים לי משה כהן. אני בן שבעים וחמש. בחיים לא הייתי באסיה, אבל הפיליפיני דוחף אותי. אני יושב בגינה , לבד מחורמן. פעם הייתה לי גינה ירוקה. הפיליפיני דוחף אותי על עגלה, מדבר בשפה שאני לא מבין. משה כהן. אני מיוחד. כמו כל החברים שלי. נדחף בעגלה בגיל שבעים וחמש. יש עוד אחת.
