venus in our blood(שולטת) |
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
Re: פנטזיה שיש לי
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
venus in our blood(שולטת) • 16 באוק׳ 2006
פתוחה כתב/ה: יש לי את הפנטזיה הזאת כבר הרבה זמן.
אני יושבת בסתם בגדים של בית מג'ויפים בחדר שלי שהוא קצת חשוך ויש לי מנורת שולחן קטנה ואני מנסה לפתור תרגילים במתמטיקה שקשורים בכלכלה. אני לא מצליחה לפתור את התרגילים וזה ממש מרתיח אותי כי זה אחד הדברים היחידים בעולם שאני טובה בהם בתמטיקה וכמו תמיד שאני לחוצה ומרגישה רע עם עצמי ישר אני מתחילה לבכות כמו תינוקת ומתרגזת. פתאום אני רואה את הדלת נפתחת ועומד שם האדון שלי והוא אומר לי אולי תפסיקי לצרוח את מפריעה לי להיות במחשב ואני אומרת סליחה אדון. הוא נכנס ושאל מה קרה ואני אומרת הכלבה שלך רעה אדון היא עצלנית וטיפשה ולא מצליחה לפתור תרגילים. הוא מתחיל להשפיל אותי ולומר שאני כלבה רעה ואפס ומושך לי חזק בשיער ומכריח אותי להיות על ארבע על הרצפה וללקק לו את הרגליים. הוא מוריד חגורה ואומר לי להוריד מכנסיים ותחתונים ולהתכפוף על השולחן ומתחיל להצליף בי חזק שאני ילמד לקח ואני יתחיל להשקיע בלימודים במקום לעשות שטויות כל הזמן כי יש לי רק בראש שטויות ואני לא מתעסקת בדברים שחשובים באמת לעתיד שלי. הוא מתחיל לקפל את החגורה ומצליף חזק וזה כואב ואני שותקת בהתחלה שלא יכעס אבל אני חלשה ומתחילה לצעוק שכואב ואני בוכה והוא לא מפסיק ואומר שאני לא צריכה להנות מזה כי זה עונש וילדות רעות צריכות להענש כדי שלא יהיו רעות ושהוא מחנך אותי רק ואני צריכה להודות לו שהוא כזה אכפת לו ממני ואז הוא מכריח אותי לומר לו תודה על כל מכה שהוא נותן לי ואני מרגישה שכבר כל התחת שלי אדום ושורף, אני מתכופפת ונושכת לעצמי את היד שאני לא יתייאש וכבר יש לי סימנים חזקים של שיניים ביד. אני מתאפקת הרבה כי אני רוצה להגיע לסף של הכאב שלי ולהגיע רחוק רחוק ולקבל הרבה מכות בשבילו שלא יתאכזב ממני. אני לא אוהבת לאכזב אנשים. בסוף הוא עוזב אותי ואומר שהוא הולך ומקווה שאני עכשיו יהיה בשקט ושאני אצליח לפתור את זה ושאני רק צריכה להתרכז. הוא הולך ואני יושבת על הרצפה ומלטפת לעצמי את התחת ומרגישה טיפות דם קצת ואני טועמת- הדם טעים וחם והרצפה קרה. אני יושבת איזה כמה זמן ככה להרגע ומנקה את הדמעות ואז מתלבשת ומנסה שוב לעבוד על התרגילים האלה ואז אחרי כמה זמן הוא בא ורואה שאני לבושה והוא מתחיל לצעוק שהוא לא הרשה לי להתלבש וכנראה הוא לא בסדר כי הוא לא מצליח לחנך אותי להקשיב לו כי הוא תמיד יודע מה טוב לי ולא אני ואני אומרת לו: לא אדוני, אני רעה אתה בסדר גמור ותודה שאכפת לך ממני אני באמת טיפשה ורעה שאני לא מקשיבה לך ותמיד עושה מה שאני רוצה. ואז הוא מוריד מכנסיים ואומר לי למצוץ לו ותופס לי בשיער חזק ודוחף את הזין שלו לפה שלי ומשתמש בי עד שהוא ממלא אותי בשפיך החם והלבן שלו ובא לי להקיא. וזהוא הוא משאיר אותי מלוכלכת ככה ואוסר עליי לנקות את עצמי ואומר שאני לא קמה מהכיסא אפילו כל הליהל עד שאני לא מסיימת שיעורים ואז שאני יסיים אני יבוא אליו ואראה לו. אני יודעת שהוא לא ממש מבין בזה אבל הוא רוצה לראות שאני באמת עושה ואוי ואובוי אם אני יעבוד עליו, הוא ירצה אחר כך לראות את הציון שאני אקבל בהגשה. אני לא מסתירה ממנו כלום והאדון שלי יודע עלי הכל אני אפילו לא מעיזה לשקר כי הוא רק יסתכל לי בעיניים וידע הכל. מה אתם חושבים על סוג כזה של סשן? אני חושבת שאני נורא אוהבת את כל הקטע של החינוך הקשה. ___________________________________________________________________ טוב... אז אולי את כותבת ( ומקלידה ) מהר ומתפספסות לך פה ושם, שגיאות ( סליחה ומחילה מכל האקדמיה ללשון..) אבל, את כותבת נפלא. אהבתי את תיאור הסשן. אהבתי את האומץ לחשוף ולספר ובעיקר, אהבתי את תוכן הפנטזייה. לכי על זה ! |
|
פתוחה |
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
פתוחה • 16 באוק׳ 2006
אני שמחה לגלות שיש אנשים שמזדהים איתי, היכ מובן טיפשי מצדי לחשוב שאני היחידה שיש לה פנטזיות כאלה...
(אולי פעם עוד כשחשבתי שאני המוזרה היחידה) |
|
עינבר |
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
כל פנטזיה היא לגיטימית
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
עינבר • 16 באוק׳ 2006
באמת שכל פנטזיה היא לגיטימית, אבל כמו כחולית , גם אני קוראת אותך הרבה.
ואני רוצה לענות כאן על שאלה ששאלת בכללי. ל BDSM יש פוטנציאל נפלא. הגשמת פנטזיות, חוויות משכרות, כאב, תשוקה והנאה הדדית. אבל לפעמים יש פער בין הפנטזיה למציאות. מה שחשוב זה לשים לב. המטרה של BDSM היא לגרום לך להרגיש טוב, להנות ולספק את הצורך שלך.. אני חושבת שצריך גם לשים לב לב שה BDSM לא הופך כלי להענשה עצמית, ולא הופך כלי לשחיקת הערך העצמי או לשימור ערך עצמי נמוך. אני חושבת שכדאי לך להתנסות לאט לאט ובזהירות ולקרוא הרבה. מאחלת לך רק טוב. עינבר |
|
ראובן |
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
על למידה כחלק מבדס"מ
לפני 18 שנים •
16 באוק׳ 2006
ראובן • 16 באוק׳ 2006
פתוחה יקרה,
אהבתי את הפנטזיה, גם בלל פראותה, אבל בעיקר משום שהיא מערבת למידה שכלתנית עם חושניות ושליטה, וזה מקום הקוסם לי מאוד, כשולט. אמנם אני מעדיף ללמד ולהקנות ידע שהינו פחות ריאלי (למשל, הקראה נאותה של קטעי שירה ופרוזה, ושאר ביטויים אמנותיים), אך יש משהו מגרה בלמידה התכליתית והאפרורית שתוארה. לגבי החינוך הנוקשה - כן, נפלא, ויש לו בהחלט מקום בדיאלוג האינטימי. השאלה אם יש בך מקום ליהנות גם מחינוך מרומז ומאופק יותר, לצד הפראות שבשימוש בך. מאחל עונג ולמידה, שהם פחות או יותר אותו הדבר, ראובן |
|
llulu(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
17 באוק׳ 2006
סוף סוף
לפני 18 שנים •
17 באוק׳ 2006
llulu(נשלטת) • 17 באוק׳ 2006
מישהו עושה סדר פה -)
|
|