שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

fuck dresscode

electro-z
לפני 18 שנים • 16 באוק׳ 2006

fuck dresscode

electro-z • 16 באוק׳ 2006
אני יושב בעגבניה בשנקין לארוחת לילה קצרה.
כבר שוטפים את המרפסת בחוץ, מקפלים כסאות.

אני שקוע בפיצה שלי ובכוס של קפה ברד אחרונה לקיץ שכבר מת עם כל הריח של הגשם המזויין הזה בחוץ...

מתישהו נכנסת אחת. אני מעיף מבט ולא יכול שלא לפספס את הקולר הבוטה לצוארה.
קולר מעור שחור, עבה, מצוייד בשפיצים של 5 ס"מ, ועוד כמה טבעות כבדות שיהיה לאן לחבר יותר מרצועה אחת. יעיל.

אני מעיף מבט שני בשפחה המקולרת שמזמינה מגש. זיתים? פטריות?
חצאית מיני כהה, גרביוני רשת שחורים, שיער אסןף בקפידה. אין ספק, בדרך לעוד ערב של התחככות במה שנקרא בפי אנשים מסויימים "קהילה".

אני תוהה ביני לבין עצמי, לשם מה התחפושת , מעבר לחיבה אישית לדרס קוד זה מרגיש כמו מדים של איזהשהו צבא עלום מצויד בכלי נשק שניזקם מדוד. אבל כזה שאוהב מצעדים להם הוא קורא "מחתרתיים".
מעולם לא סבלתי מדים, מעולם לא אהבתי הכתבות, רשמיות או נורמטיביות.
אני אוהב להסתוות, התחפושת שלי היא תחפושת של חנון.
לא שאני סופרמן, אני סתם לוחם בשרות עצמי, אבל אני יכול להבין את ההגיון שמאחורי קנט קלארק.
אני מקפיד להטמע בתוך הגוונים האפרוריים משום שאני יודע שאני תמיד עלול לזהור יתר על המידה. אני לא עושה רעש כשאני הולך ברחוב, לא אוהב כשמטבעות מצלצלים לי בכיס.
ההסוואה שלי, השקט, אני מחזיק מהם יתרון. יתרון של ציד, יתרון של לוחם.

המקולרת אוספת מגש, ונבלעת במכונית גדולה.
אני מסיים את הסלייס שלי ועולה על האופניים.
נעלם בערפל רחוב תל אביבי של תחילת החורף. בחשכה, ואפילו לא לובש שחור.

וכותב.
miss.wanda​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 16 באוק׳ 2006
miss.wanda​(מתחלפת) • 16 באוק׳ 2006
מה פשר התהיה....יש משחק, יש כללים, ויש שחקנים.

כל העולם במה.
הוא​(שולט)
לפני 18 שנים • 16 באוק׳ 2006

זה נכון

הוא​(שולט) • 16 באוק׳ 2006
סממנים חיצוניים מעולם לא עשו לי את זה
אני מבין שיש כאלה שזה עוזר חהם לחוש שיכים
לקבוצה לתחום- ענין לבדסמ
דניאל_דר​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006

מה שמצחיק אותי

דניאל_דר​(נשלטת) • 17 באוק׳ 2006
זה שאפשר להגיע למועדון סאדו-מאזו, בו מותר לעשות (כמעט) הכל.
אתה יכול להצליף, להיות מוצלף,
ללקק למישהי את המגפיים או להחדיר למישהי אצבעות על הבר.
הכל (כמעט) מותר, הכל לגיטימי ואף אחד לא יסתכל עליך בעין עקומה.

הדבר התמוה בעיני הוא שבמועדון מותר לעשות כל מה שתרצה בתנאי שיהיה SSC ובתנאי שתעשה את זה בשחור icon_smile.gif
עינבר
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006

Re: מה שמצחיק אותי

עינבר • 17 באוק׳ 2006
דניאל_דר כתב/ה:
זה שאפשר להגיע למועדון סאדו-מאזו, בו מותר לעשות (כמעט) הכל.
אתה יכול להצליף, להיות מוצלף,
ללקק למישהי את המגפיים או להחדיר למישהי אצבעות על הבר.
הכל (כמעט) מותר, הכל לגיטימי ואף אחד לא יסתכל עליך בעין עקומה.

הדבר התמוה בעיני הוא שבמועדון מותר לעשות כל מה שתרצה בתנאי שיהיה SSC ובתנאי שתעשה את זה בשחור icon_smile.gif


השרשור מדבר על חוסר התבלטות. ועל נוחכות אמיתית.
במועדוני BDSM אתה לא מוגבל לשחור, להיפך יש לך לך 2 אפשריות.
אתה יכול לבוא בבגדי פטיש מפוארים, את יכולה ללבוש אדום וזנותי
גבר יכול ללבוש בגדי אישה ואישה יכולה ללבוד מדים ו/או חליפות.

ואפשר לבוא בשחור ויש כמה אפשריות, לשים סממנים עדינים של פטיש.
אפשר להתלבש סקסי במיוחד ואפשר להתלבש בצורה הכי מתמזגת בנוף.
ולשהת על הבר , עם המשקפיים, בלי להיות בולט במיוחד ולראות הכל.

אני נמשכת מאוד לכל הדרמות וכל הסממנים והמדים, זה כיף בעיני,
אבל אני מודה שיש משהו מושך במיוחד, שמחפשים את העומק באנשים,
דווקא בבחור שיושב על הבר , בטוח בעצמו, יודע בדיוק מה הוא רוצה.
אמילי קייג'​(אחרת)
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006

בדיוק עומדת לקחת עוד חתיכה ממה שנשאר מהפיצה של אתמול

אמילי קייג'​(אחרת) • 17 באוק׳ 2006
כן, הייתי אתמול שם וראיתי אותך, וכן, ענדתי את הקולר שלי.
למה? כי ככה החליט האדון שלי, הוא גאה בי, גאה בי על שאני עונדת את הקולר שלו שהוא קנה לי מתנה.
ואני גאה מאוד לענוד את הקולר הזה.
לא, זה לא היה דרס קוד, זו הייתה חצאית אפורה שאני מאוד אוהבת, וחולצה שחורה, וגרביים שחורות. למה? פשוט כי אלה הבגדים שלי.
אני אוהבת להתלבש יפה, הוא אוהב שאני מתלבשת יפה.

ואתה יודע מה? חשבתי שדווקא פה אולי נוכל לא להרגיש כמו מוזרים כאלה.

ואתה יודע עוד מה? אני FUCKING גאה להיות מי שאני.


וגם אני כותבת...
-אש-
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006

אתמול

-אש- • 17 באוק׳ 2006

לתומי, פגשתי בחורה קטנטנות שהייתה לבושה בחצאית אפורה יפה (שקנתה לארוע מיוחד- לפי זכרוני) עם גרביון מיוחד אשר הזכיר לי את שנות ה-20 וחולצה שחורה שהתאימה למראה הכללי, עם שיער שחור אסוף- וקולר אשר אותו היא עונדת כתכשיט יקר לליבה.
כשראיתי אותה , ישר חשבתי על חורף של אירופה- חזרתי לדמיוני מספרים (מאחר ופיזית לא נכחתי אף-פעם) של תחילת ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
דווקא ה-so called dress code בכלל לא עלה במחשבתי, אלא יותר שיריו של ברכט בליווי המוסיקה של וויל.
אבל יכול להיות שזה בגלל שאני לא ייחודית במיוחד- ומתקשה לבטא את האינדיוודאליות שלי...
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006
venus in our blood​(שולטת) • 17 באוק׳ 2006
הממ...כפטישיסטית גאה ומוצהרת, אני אמביוולנטית ביחס לאותו דרס- קוד. מצד אחד, קיים מגוון אינסופי בתוך השחור- שחור הזה , מיגוון שאותו ניתן ללבוש ( כמעט ) רק לאירועי בדס''מ ( מסיבות, סשנים, ומיפגשים. בין אם 1 על 1 ובין אם באירוע רב משתתפים כמו מסיבה. )
קשה לי לדמיין מישהו או מישהי יוצא\ ת סתם כך מהבית בבגדי ויניל, למשל...כך שזו גם אופצייה.
מצד שני, בהחלט יש משהו מגביל במוסכמות הידועות מראש בתוך מקום בו אנו אמורים להרגיש הכי חופשיים והכי לא מוגבלים , בשום צורה.

אוהבת את אופן התבוננותך.
ת ו ד ה .
electro-z
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006
electro-z • 17 באוק׳ 2006
תארתי לעצמי שזה יבוא

אין כאן ביקורת כלפיך או העדפותיך או של אדונך. ואל לך לראות את את דברי ככאלה.
אפשר להשיב את הציפורניים השלופות לנדנן.
יש פה הירהור עצמי, על עצמי.
את מוזמנת לראות את עצמך כמראה. עבורי.

זה הכל.
electro-z
לפני 18 שנים • 17 באוק׳ 2006

Re: מה שמצחיק אותי

electro-z • 17 באוק׳ 2006
דניאל_דר כתב/ה:
או להחדיר למישהי אצבעות על הבר.


פאק, את רצינית?
אנשים באמת עושים דברים כאלה?!