ohad - m(אחר)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
זה תמיד אהבה
רוצה גם משהו לאכול עם הקפה ? שאלה אותי המלצרית בלובי של מלון קרלטון ת"א באותו יום סגרירי של אחה"צ.... האמת שרציתי , אבל לא יכולתי , וגם אם הייתי אוכלת, לא הייתי נהינת מכך, הרגשתי שההתרגשות משתלטת עליי , הבטן התהפכה...
לפני חודש הוא פנה אליי פעם ראשונה . אוף, האדומה הזאת , חשבתי לעצמי אבל ההודעה שלו הייתה שונה , מעניינת , סוחפת. עניתי. לאחר כמה שיחות חשף בפניי את הפנטזיה שלו , היא הייתה דומה לשלי, ז"א , דומה מבחינת המהות ולא מבחינת האופן אך עדיין דומה. אין אישה שלא חולמת על גבר חזק שייקח אותה ויעשה בה כרצונו, רק שהפנטזיה הרבה פעמים רחוקה מהמציאות. את יכולה לפנטז על זה , אבל לראות גבר מבוגר, שמן וקירח גוהר מעלייך, לא ממש מחרמן... מקווה שהוא באמת נראה טוב, חשבתי לעצמי, ואז ראיתי אותו , נכנס ללובי משער הכניסה. ראיתי אותה יושבת בפינה הימנית של הלובי כפי שסיכמנו, מקסימה שכמותה !!! היא ישבה רכונה לפנים, משדרת ציפייה ממושכת וסקרנות. ישר שמחתי , אני לא אוהב את הרזות השדופות הללו , גם לא שמנות מדיי אך מלאות ויפהפיות בהחלט עושות לי את זה . ראיתי את עינייה הכחולות , כחול מדהים כזה , כחול כהה כמו הים, הסתכלתי לתוך עינייה. אח, העיניים , זה כ"כ חשוב העיניים , אמרתי לעצמי בזמן שבהיתי בו , העיניים הם הראי של הנשמה , דרך העיניים אפשר לדעת הכל. האם האדם שמח או עצוב, אמין או תחמן, איך הוא מרגיש ומה הוא חושב, הוא התיישב לידי. התיישבתי לידה והזמנתי משהו לשתות, ראיתי שהיא הזמינה קפה ושאלתי אותה אם היא רוצה גם לאכול משהו והיא אמרה שלא, מזל, כי אני אישית התרגשתי מדיי בשביל לאכול. שאלתי אותה אם היא בטוחה שהיא רוצה לעשות את זה והיא ענתה שכן. שמחתי. שמחתי שהוא שאל אותי שוב, זה הראה לי שהוא רציני, שחשוב לו מה אני מרגישה. עלינו במעלית. הוא היה ג'נטלמן ונתן לי להיכנס ראשונה ואז לחץ על קומה 8 . גם בכניסה לחדר הוא גילה ג'נטלמניות ופתח בפניי את הדלת. פתחתי בפנייה את הדלת ונכנסנו פנימה. מעכשיו, כפי שסיכמנו, לא יהיו דיבורים, רק מעשים. ניגשתי אליה והפשטתי אותה, מבטה נפל לרצפה בזמן שבגדיה הופשטו ממנה. כ"כ התביישתי בזמן שהפשיט אותי שלא יכולתי להסתכל לו בעיניים, ואז נשכבתי על המיטה, ופרשתי את ידיי ורגליי לצדדים בזמן שהוא הוציא את החבל מהתיק והחל לקשור לולאות בצידיו... ראיתי את עיניה בוחנות אותי בזמן שהתעסקתי עם החבל וניסיתי להראות כמה שיותר מקצועי. ניגשתי אליה וקשרתי אותה, כל יד וכל רגל לרגליים של המיטה. לאחר שסיימתי , התפשטתי ועליתי עליה. הסתכלתי לתוך עינייה . עכשיו הכל מתחיל , חשבתי... הנה הכל מתחיל חשבתי לעצמי בזמן שעלה עליי , ואז ראיתי את הניצוץ נדלק בעיניו... הסטירה הגיעה משום מקום, בבת אחת כמו פגיון שננעץ בליבי ככה הרגשתי הוא החל להכות אותי, לקלל, לקרוא לי "זונה" ו"כלבה" ו"שפחה" וכל שאר המילים השטנציות הללו , שבטח קרא בפורומים איזה מאה פעמים, וקיבלו עכשיו משמעות קצת אחרת... הזלתי דמעה, כלומר, זה מה שרציתי שיעשה, אבל בכל זאת - דמעה... הדמעה שזלגה מעיניה הייתה כמו פגיון שננעץ בליבי. ככה הרגשתי כלומר, עשיתי מה שרצתה, מה שאני רציתי , וגם קראתי בפורומים שהבנות פה אוהבות שמשפילים אותן ומזיינים אותן חזק, אבל הדמעה הזאת הרגה אותי. אף פעם לא פגעתי באף אחד , אף פעם.. מייד קמתי ושחררתי אותה מהחבלים, ידעתי שהיא תתאכזב, ידעתי שהיא תחשוב שאני חנון מטומטם, בכל זאת, עד שכבר באנו לפה, אבל לא הייתי מסוגל להמשיך. לקחתי את קופסת הסיגריות ויצאתי למרפסת. שמחתי כשהוא הפסיק ושחרר אותי מהחבלים. ידעתי שהוא יחשוב שאני חנונית מטומטמת , בכל זאת, עד שכבר באנו לפה, אבל לא היייתי מסוגלת להמשיך. ראיתי אותו יוצא למרפסת ומדליק סיגריה. הדלקתי סיגריה בזמן ששמעתי שיר של בן ארצי מאיזה רדיו מאחד החדרים השכנים. גלגל"צ , חשבתי לעצמי, רק הם מסוגלים לשים שיר כ"כ עצוב ומלנכולי מלפני כ"כ הרבה שנים , בזמן שאנשים זקוקים לעידוד בשעת אחה"צ המאוחרת של היום. הסתכלתי על הים ועל השמש שמתקרבת אל האופק... שמעתי את שמי קראתי לו, לא יכולתי שלא , חששתי ממה שיחשוב עליי ואז הוא בא, נשכב לידי, הביט אל החלון ואל הים. נשכבתי מאחוריו וחיבקתי אותו כל - כך הרבה זמן רציתי לשכב ב - "כפיות" , הלב שלי דפק... היא חיבקה אותי מאחורה והרגשתי שהלב שלה דופק, היא בטח חושבת שאני איש קטן, חשבתי לעצמי, מאלה שמדברים הרבה ועושים מעט. ראיתי את השמש שוקעת ונזכרתי במשפט הידוע שאומר ש "אם איש קטן עושה צל גדול, סימן שהשמש שוקעת", מעניין אם השקיעה היא סימן למחשבותיה..... נצמדתי אליו עוד יותר חזק וחיבקתי אותו. נזכרתי במשפט הידוע וחשבתי לעצמי אם משפט זה הולך גם הפוך - אם כשאיש גדול עושה צל קטן, סימן שהשמש זורחת השמש החלה בשקיעתה...... המשך אולי יבוא |
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
מקסים.
אהבתי מאוד. מקווה שיבוא ההמשך... |
|
|
|
ohad - m(אחר)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
תודה לך על הפירגון , נוגה
אני שמח שאהבת 
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
גם אני
גם אני אהבתי
|
|
|
slu
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
שונה.
טוב לדעת שעדיין לא נפקד מקומה של העדינות.
|
|
|
|
ohad - m(אחר)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
תודה גם לך ענבר
ולך slu - העדינות - היא הכי מכאיבה
|
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
וההמשך...?
(לחץ מתון להמשך הסיפור...) |
|
|
|
ohad - m(אחר)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
נותן בזאת את מילתי שהמשך בוא יבוא
אני פשוט צריך לחכות ל"מוזה" המתאימה ....
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 באוק׳ 2006
קטע יפה, שונה, מרענן.
מחזיר לבייסיק. למה שהרבה מחפשים פה מעבר לקשירות, להצלפות, לנרות ולשאר הפירוטכניקה - חיבוק, לגעת בלב של מישהו, להרגיש מישהו נצמד אליך ברוך ובחיבה. מחכה להמשך W |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
19 באוק׳ 2006
מה
שאהבתי בסיפור זה את האנושויות שיש בו.
הדמויות מבטאות את הפער בין הפנטזיה למציאות. הדמויות מודעות לעצמן ולצורך שלהן בחום ואהבה. אני לא חושבת שמדובר רק בחיבוק או עדינות. יש כאן חיבור לא מודע, בין אנשים זרים, שרצו להגשים פנטזיה. יכול להיות שאותם דמויות יימשיכו בפעם הבאה לBDSM אכזרי. ואני חושבת, שלפעמים אפשר לתת לנו לקרוא קטע של סיפור, ולהשאיר משהו לדימיון, זה לא שאני לא אהנה לקרוא את ההמשך, זה פשוט שהוא לא הכרחי בעיניי. בכל מקרה, אוהד, אין על מה להודות, אני נהניתי יותר  .
|
|
|