לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה יש לי הרגשה

דלפי דולפת
לפני 18 שנים • 26 באוק׳ 2006

למה יש לי הרגשה

דלפי דולפת • 26 באוק׳ 2006
שכל פעם שמישהי כאן מסיימת מערכת יחסים עם מישהו
מורידה/מסירה את הקילור שלה, ויחד עם זה מתחילה
לשפוך את החרא שיש לה על הנשמה מהתחברות לא
נכונה או לא מוצלחת. איפה היא היתה בכל תקופת מערכת
היחסים הזאת? האם תאי המוח החושבים נסתמים לגמרי
כשהיא נמצאת במערכת יחסים? הסשנים כל כך חזקים
שאי אפשר רגע לעצור ולחשוב האם זה באמת מתאים לי?

משהוא/היא יכול/ה להסביר לי את התופעה הזאת
BelGoat​(שולט)
לפני 18 שנים • 26 באוק׳ 2006

זה בעצם בכל מערכת יחסים

BelGoat​(שולט) • 26 באוק׳ 2006
את מכירה את זה שנשים בקשר ונילי נפרדות מהחבר ואז מתחילות לשפוך חרא שאף פעם לא אמרו עליו?
פתאום הם אומרות כמה טוב להם בלעדיו וכמה מעט חופש היה להם וכמה הוא מגעיל וכמה וכמה.
גם גברים עושים דברים דומים.
רק שבקשר בידיאסאמי יש יותר דברים לדבר עליהם.
אני בטוח שלדומים יש הרבה מה להגיד על בת הזוג הזו בחזרה בלי שום קשר למה שהיא כתבה.
אבל הם לא עושים את זה משתי סיבות:
1. באופן טבעי גברים פחות רכלנים - ובמיוחד על גבר האינטרנט.
2. גברים לא יתלננו ובמיוחד לא בפומבי על זה שלא היה טוב להם בקשר.

זו רק דעה כל הגברים הרגישים לא לסקול אותי באבנים על דעתי על המין הגברי שאני חלק גאה מאד בו!!!!!! icon_rolleyes.gif
עינבר
לפני 18 שנים • 26 באוק׳ 2006

קודם כל

עינבר • 26 באוק׳ 2006
יש לך הרגשה, לא מדובר בתופעה , אלא בנשים בודדות שכותבות הרבה.

ובדיוק כמו שגראת כתב:
שאת בזוגיות, את רואה את הצד הטוב ושאת נפרדת, את רואה את הרע,
ככה זה הטבע האנושי, זה חלק מיכולת ההסתגלות שלנו למציאות שלנו.

אבל כאישה שעברה התעללות, אני יכלה לספר לך שזה לא פשוט בכלל,
שהייתי בקשר לא יכולתי לראות בצלילות ולהבין את הדברים הרעים בו
ושאני אומרת דברים רעים, אני מדברת על תוקפנות ויצר הרס חזק.

לו הייתי מזהה אותם בברור ומנתחת כמו היום, הרי שהייתי עוזבת אותו.
כאשר לא יודעים להגדיר בבהירות את הגבולות בין שליטה להתעללות,
אפשרי שההתעללות (שתתחפש ליחסי שליטה) תגרום נזקים נפשיים.
חלק מהנזקים הנפשיים הם שחיקה בתחושת הערך עצמי ותלות בשולט,
על כן היכולת להרגיש את הנזק בברור קיימת ברגע שנלקח גורם התלות.

אישה שלא יכולה לתפקד בחיי היום יום בגלל שהיא חווה התעללות,
עלולה לחשוב שיש לה בעיות ולא לזהות את מקור הבעייה בקשר.
אני בדיוק מתכוננת לכנס מקצועי ואני נזכרת בכנס שהיה לי פעם,
שעוד הייתי עם המתעלל שלי, הייתי כל הזמן נסערת, עשיתי רושם רע.
ורק היום, אני פתאום שמה לב שזה היה בתקופה "הטובה" שלנו.

כמובן שהאפשרות הזאת קיימת גם בנשלט ושולטת וכל צירוף אחר,
אבל נשים נוטות באופן טבעי יותר להוציא, מה שנחשב מאוד בריא.

מה שאני לא מבינה, למה כל כך קשה לך לקרוא את זה?
דרוש הרבה אומץ להגיד: לא זיהיתי שמישהו פוגע בי ,
אבל עכשיו אני רואה את זה ולא אחזור שוב לקשר שכזה.
ונדמה לי שאת רואה בזה חולשה, יבבנות ואף תככנות.
דום כתום
לפני 18 שנים • 26 באוק׳ 2006

,

דום כתום • 26 באוק׳ 2006
icon_lol.gif
שלכת​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 26 באוק׳ 2006
שלכת​(נשלטת) • 26 באוק׳ 2006
חחחחחחחחחחחחחחח
תראי
אני למשל אומרת לחברות שלי
שעם כל הקשיים בעולם שגרמו לפרידה אני אהבתי את האיש
יש נשים ואגב גם גברים
שפשוט זאת הדרך שלהם להתגבר על משבר הפרידה
מה שכן אני לא מבינה
למה כולם מאמינים לבולשיט של החרא
אני אגיד שלא היה לי טוב אבל אהבתי ובגלל זה הייתי שם
כן הוא חרא ומניאק
אבל נו מילא
ובטוח
שגם השני תורם הרבה
אז פשוט לקחת הכל בפרופורציה
ולהבין
כל הפרידות הן עצבות
או איך שבן ארצי שר
אני אפסicon_smile.gif
נוריתE
לפני 18 שנים • 27 באוק׳ 2006
נוריתE • 27 באוק׳ 2006
הם באמת ניסתמו
לא צוחקת.את נימצאת במצב לפעמים שהאדון שלך הוא העולם שלך
זה טיבעי לחלוטין.
סוגסטיה עצמית, זה מכונה.
ויום אחד קורה שניפקחות לך העיניים מאיזו סיבה
שלא תהיה
ואת מבינה פתאום איפה חיית עד היום.
דלפי דולפת
לפני 18 שנים • 27 באוק׳ 2006

עינבר ולילה היקרות

דלפי דולפת • 27 באוק׳ 2006
את הפוסט הזה כתבתי לאור כל הפוסטים שלילה פרסמה פה.
אבל עינבר, קדמת לה בכמה חודשים. היו לך פרסומים משלך.
הייתי אז די חדשה והכל היה נראה לי יותר שחור מהשחור הקבוע
של הכלוב.
לפי דעתי כשאתה נמצא במקום כזה, אז אני חושבת שכדאי מאוד
קודם לשים את הגבולות ומאוד מאוד להקפיד עליהם. כי אחרת
הגוף והנפש באמת יסבלו.
הגוף מהר מאוד נותן את אותותיו למה הוא כן יכול ולמה הוא לא יכול.
ברגע שאנחנו לא נשמע לגוף שלנו אף אחד לא ישמע לא אותו ולא אותנו.
לנפש זה אולי לוקח יותר זמן. אבל אולי כדאי כשרע לנו לעשות רגע
חושבים ולנסות להבין מאיפה החרא שיושב לנו על הנשמה. ואם זה
הקשר הזה אם האדם הזה עושה לנו רע, אז אולי להגיד שלום.

אני חושבת שקודם כל אנחנו לא צריכות לשכוח שמאחורי השפחה עומדת
קודם כל בת אדם, מרגישה וחושבת ואחרי זה נוכל להמשיך הלאה במשחק.
אבל קודם כל לדעת למה אנחנו מסוגלים ורק אחרי זה לנסות במסגרת הזאת
לרצות את השולט/אדון.

אף אחד בעולם לא שווה שנרגיש בגללו חרא. ואם זה מערכת זוגיות כזאת
שעושה לנו רע אז שלום ולא תודה.
עינבר
לפני 18 שנים • 27 באוק׳ 2006

היי

עינבר • 27 באוק׳ 2006
צר לי אם הפרסומים שלי הפכו את הכניסה שלך
לעולם הקסום הזה לקצת שחורה ואפלולית.
הרי באנו לכאן לחפש תשוקות, סיפוק, ריגוש.

מצד שני, אם נשארת, המשיכה שלך לBDSM אמיתית.

באופן אישי, אני קודם הסכמתי להיות שפחה ולנסות,
אחר כך נפגעתי, ומתוך הרגשות לא קל לחשוב בהיגיון.
היה לי שם משהו טוב, כי גיליתי שאני נהנית משליטה
ולא ידעתי להבדיל בין הטוב לרע, שאפשר גם אחרת.

אין ספר שעדיף קודם לקרוא, לחשוב להבין.
אני חושבת שהתובנות והמסקנות שלך נכונות.
חשוב להקשיב לגוף ולנפש. לשים לב אליו.
אני לא הייתי מספיק קשובה לעצמי, בזמן אמת.

שאת מקשיבה לעצמך, את יכולה לתקשר עם השולט.
יש שולטים שלא יוכלו לתקשר ואז כדאי ללכת משם.
שובבה שלו 46
לפני 18 שנים • 27 באוק׳ 2006

Re: למה יש לי הרגשה

שובבה שלו 46 • 27 באוק׳ 2006
ורדית כתב/ה:
שכל פעם שמישהי כאן מסיימת מערכת יחסים עם מישהו
מורידה/מסירה את הקילור שלה, ויחד עם זה מתחילה
לשפוך .... משהוא/היא יכול/ה להסביר לי את התופעה הזאת




אתה בטוח שאתה אשה ?

זה נשמע כמו שאלה שגבר שואל על נשים....
דלפי דולפת
לפני 18 שנים • 27 באוק׳ 2006

כוס אמעק

דלפי דולפת • 27 באוק׳ 2006
מישהוא/היא יכול/ה להסביר לי למה כבר פעם שניה מישהוא/היא חושב/ת שאני גבר????!!!!!!!

יש לי פרופיל מאוד ברור. מהכוס שלי יצאו שני ילדים. חתכו אותי, תפרו אותי, שידכו אותי. מישהו
שמע פה פעם על גבר שילד 2 ילדים.

יש לי בלוג שמתאר אותי (כאשה/אם/שפחה/סאבית והזונה שלו), את הסובבים אותי ואת המחשבות שלי.

ואני לא חושבת שאני חושבת כמו גבר. אני שואלת את השאלה הזאת כאישה אל אישה.

מה קרה יותר מידי ישיר כדי שיחשבו שאישה כתבה את זה????!!!!!!!