דו-אט (אני אשמח לדעת מה אתם חושבים)

דו-אט (אני אשמח לדעת מה אתם חושבים)

Taijitu הרואה • 31 באוק׳ 2006

הקצין שלי, היפה, הענוג שלי, הכלב הקטן שלי. זה שאני נהנת להצליף בו, להכאיב לו, לקחת ממנו
החיילת שלי, הסוררת, הזועמת, המדהימה, אני האדון שלה ביום והיא שלי בלילה.
אתה חצוף,
אני מציין את העובדות.
אתה תשלם,
את תשבי בכלא,
שקט,
עמדי דום.
(מוציאה פנקס)

אני רוצה לספר לכם איך זה התחיל,
כן, זה היה אני שהתחלתי את זה.
זה מה שאתה חושב, עכשיו תשתוק ותקשיב.

הרעיון שלהיכנס למערכת הצבאית לא קסם לי, אני חייתי חיים שונים, ולחיות אותם מלמטה לא גרם לי לחייך בבוקר. הגעתי ליחידה קטנה שעובדים בה המון אבל באוירה דיי משוחררת. לאחר שהייתי זמן מה במדור הציבו אותי תחתיו, חצופים .. לו רק הם היו יודעים שהוא יהיה תחתיי רוב הזמן.
זה לא מה שאת תמיד אומרת,
שקט כלבה...
כן המפקדת.

אחרי שהכרנו יצא לנו לעבוד על פרוייקטים רבים ביחד, הוא היה נותן לי משימות ואני הייתי עושה אותם בדייקנות. לאחר כמה זמן הכרנו, צחקנו, דיברנו לב אל לב, למדתי אותי, והוא אותי, אחרי כמה הפעמים הראשונות שהוא ניסה לקחת אותי ולא הלך לו, הוא הבין שזאת תהיה אני שתיקח אותו...

הגענו אליו אחרי יום עבודה ארוך ואני הוצאתי פנקס. שם היה כתוב כל הנחיה, כל הוראה וכל פיפס שהוא העז לומר לי. כל פעם סומן איקס, כל פעם הוא שילם.

אני עוד זוכר את המכות.
חסר לך שלא תזכור.

לקחתי אותו וקשרתי אותו למיטה עם המכנסיים מופשלות עד לקרסוליים, הוא קיבל 30 מכות נמרצות בטוסיק 5 פעמים על כל פקודה ו15 על כל לחי. צריך לרכך אותו קצת אחרי כל היום שבו הוא מרשה לעצמו לחשוב שהוא הבוס.

לא הייתי קורא לזה ריכוך.
נכון, אני הייתי קוראת לזה ליטופים.

אני לא בטוחה מה זה היה אבל אחרי הריכוך הוא שכח את עצמו שוב, קשרתי לו את העיניים, התקנתי לו קולר על הצווואר וחיברתי אותו לאשכים, שזה ילחץ עליו כל הזמן. אסור לתת לו לשכוח את עצמו ואני כאן להזכיר. הותרתי אותו בחדר לבד, אמרתי לו שאני הולכת הבייתה. הוא נלחץ.

אני שונא שאת עושה את זה.
אני יודעת.

להישאר לבד בתנוחה כזאת בהתחלה זה לא נוח, אתה לא רואה, אתה בודד, שומעים רחשים אבל אלה רק התגרויות, לאחר מכן זה מציק, אתה ממש מרגיש לא בנוח, אחר כך אתה משתגע, אתה מנסה לזוז וזה כואב, פרקי היד והרגל כואבים ואז כשאתה מתייאש מגיעות .... אהממ..

נו נו, תאמר את זה, אני מחכה.

- הצעקות- -התחנונים- -הבכי-.

ממממ....הסימפוניה לאוזניים. הכאב ההדדי, הוא סובל ואני איתו, זה כואב ומכאיב בו זמנית. ברוב טובי כאשר החלטתי לכבד אותו בנוכחותי הוא כבר היה שבור, ככה אני אוהבת אותו. אני כבר לא יכלתי לעצור.

שיחרתתי אותו מהמיטה היסרתי את הכיסוי, הוא התנצל על מה שהוא אמר וליטפתי לו את הראש, לאחר מכן רכנתי לעבר האוזן שלו ואמרתי "זה חמוד, אבל לא מספיק". במשיכה קלה, כי פשוט לא צריך יותר, לקחתי אותו לסלון, הוא זחל אחריי. ראיתי את הכאב בעיניים שלו כאשר השרשרת נמתחה לו על האשכים והצוואר בו זמנית.

שהיא מתקרבת אליי, זה הכי משתלם, היא שם ממש מעליי אבל קרוב, שפתיה כמעט נוגעות בעור שלי ואני יכול להריח אותה , הנשימה שלה על העורף שלי. ממממ --- צמרמורות ---

כשהגענו לסלון הוא נישק את רגליי מעט ואני טפחתי לו על התחת האדום והנפוח. ההתכווציות הקטנות האלה, זה משהו שאני אנצור הרבה זמן. לאחר כמה זמן הייתי רעבה וגם הוא אחרי היום עבודה אז אזקתי לו את הידיים מאחורי הגב ושמתי לו צלחת על הרצפה שיאכל. הכלבלב הקטן היה רעב ואני בנתיים סעדתי. שתיתי כוס יין אדום, ושפכתי קצת על הרצפה בשביל שהוא ילקק. טיפה של יין זלגה על רגלי והוא נישק אותה מהעור שלי, החצוף הזה.... בלי לשאול. הרמתי אותו מיד מהאזיקים ושמתי אותו על השולחן. פיסקתי את הרגליים שלו ואמרתי לו לזוז בזמן שאני אתכונן ולא להעיז להסתכל אחורה.

הפנים שלי הודבקו בחוזקה לשולחן וכל רגע אתה חושב לעצמך, הנה זה בא... לא, עוד לא... עוד מעט ... עכשיו... עוד לא .... ולא משנה כמה אתה מנסה להכין את עצמך לעובדה שממש עוד מספר שניות זה הולך להתרחש זה לא עוזר, ההלם הפולשני החד לא מאפשר הכנה.

והצעקות כמובן...
כן (השפיל מבטו) גם הצעקות.

לאחר דקות ארוכות הגעתי לפורקן והוא כבר זמן רב היה במקום אחר, שלחתי אותו לשכב במיטה לנוח בעודי מתקלחת.
אמרתי לו לעצום עיניים, ולא לזוז כשהוא שם. חזרתי נקיה ורעננה... רעבה לעוד... הוא כבר חשב שסיימתי.

הייתי מעבר לגמור... הנחתי שגם היא. היא אמרה לי לא לזוז ואז הרגשתי תחושה עילאית... ליקוק אחד יחיד עבר לי מבסיס הזין שלי ועד לקצהו. ניצבתי דום כאשר היא ממשיכה לומר לי לא לזוז ולעצום את העיניים. הרגשתי משהו קר נוגע לי במצח, זה הפחיד אותי. תוך כדי היא התיישבה על איבר ממני עם איברה ..... תפתח עיניים ואל תגמור היא אמרה בעודה מתחיל לדפוק אותי .... או אני אותה .... הכל כבר התערבב אבל שבשלב מסויים התאפסתי מעט ראיתי לפתע את האקדח האישי שלי מכוון אליי לראש.

"מה את עושה!?" צעקתי והיא המשיכה בשלה, לכוון לראשי ולהתעלס במרץ וקשיחות.
"מה תעדיף!?" אמרתי בעודי מכוונת את האקדח לעבר הראש שלי.

Queencie​(שולטת) • 31 באוק׳ 2006

מקסים! אהבתי את הסגנון המקורי של הדואט...
אהבתי את הקשב שלה למה שעובר עליו. ניכר בכל משפט שהיא יודעת לקרוא אותו בדיוק רב.
והסוף.... מקפיא ועוצר נשימה, ויפה שהיא איפשרה לו לבחור אחרת הוא לא היה פה לספר בדואט...

צוף מהתהום • 31 באוק׳ 2006

רצית לדעת מה אנחנו חושבים ואני מוכמה לתת את My two cents oppinion
חשבתי על ההבדל בין פנטזיה גברית לפנטזיה נשית.
הרעיון של הדואט בין שניהם יפה מאוד והכתיבה נראתה לי טובה ומעניינת.
הפנטזיה של גבר שהבוסית שלו לוקחת אותו בכוח או להיפך שהפקידה שלו היא המלכה שלו בלילה מוכרת לי מהרבה פנטזיות.
בצבא רוב החיילות רגילות לקצינים שמוכנים לכל התנוחות וכל האפשרויות: מלכה, רגיל וכל מה שירצו העיקר שיסכימו ולכן הצבא הוסיף אמינות לסיפור.

ההערה שלי היא על הסוף שבו ראיתי את ההבדל הגדול בין פנטזיה גברית לפנטזיה נשית.
אני חושבת שאם אצל אישה גבר היה מוציא בסוף האקט סכין והיה שם לה ליד הצוואר ואומר לה שתמשיך לקיים איתו יחסים כשהיא כבר רוצה להפסיק האישה תחשוב שנפלה על קצת לא שפוי.
כאילו הוא לא יכול להצליח שהיא תרצה אותו בלי הסכין או האקדח.
גברים חושבים שהאישה שמאיימת עליהם בסכינים או באקדחים כדי להכריח אותם לקיים יחסים מראה שהם נחשקים עד שהיא לא יכולה בלעדיהם ולכן זאת פנטזיה גברית.

ניסיתי להכנס לתוך הסיפור ועד לקטע עם האקדח חשבתי שהפנטזיה כתובה טוב עם רעיון טוב של דיאלוג אבל אם הייתי כותבת את הפנטזיה הגברית הזאת שהחיילת חייבת בסוף לאיים על הגבר כדי שירצה לקיים איתה יחסים הייתי משנה לפחות לסכין על הצוואר ולא לאקדח.
עם האקדח היתה לי הרגשה של חיילת צעירה ומטומטמת שיודעת להכות בטוסיק ולקיים יחסים אבל לא מבינה שלא לוקחים אקדחים ומכוונים אותם לראש ועוד תוך כדי זיון.
בסוף הזכרון שלי עבר לחייל אחד ששיחק עם חבר שלו עם אקדח ללא כדורים שכיוון לראש שלו והיה כדור אחר בקנה שירה.

חוץ מקטע האקדח לראש תוך כדי זיון אני חושבת שהפנטזיה כתובה טוב מאוד עם רעיון טוב מאוד של דיאלוג.

Taijitu הרואה • 31 באוק׳ 2006

הסיפור לא מביא חדשנות ב BDSM מבחינה עלילתית (לא קורה שם דבר שאיש לא שמע עליו באתר או עשה) אלה רק מדגים את התיאום בינהם את היכולת של שניהם לחוש אחד בשני.

אם את חושבת שזאת פנטזיה גברית סטנדרטית אז אולי לא כתבתי את הסוף כראוי, אולי את לא הבנת את המצב כראוי. חשבתי על הקטע של הסוף מספר פעמים. רציתי שהקורא יקרא את הסיפור ויתהה באמת למה יש אקדח..? האם האקדח טעון? מה היא רצתה להראות לו? איזה תחושות היא רצתה להקנות בו?

אני חושב שהבהרתי שהוא כל כך חושק בה שאין צורך בזה שהיא תאנוס אותו לכך, האם את חושבת שהיא אונסת אותו? תנסי לעצום את עינייך ולפתוח אותם מחדש שאת הגבר בסיפור תקראי את הסיפור ובראשך תגידי את החלק של הגבר בסיפור ותקשיבי לחלק של האישה. אני אשמח לדעת האם יש לך הבנות חדשות או שונות לסיפור.

הרואה,

צוף מהתהום • 4 בנוב׳ 2006

ניסיתי לקרוא שוב אחרי כמה זמן.
אני יכולה לנסות לראות את הכל בעיני הגבר אבל הראיה תהיה שכלתנית כי הראיה שלי היא של אישה.
כשכתבתי שזאת פטזיה גברית התכוונתי לשני דברים.
ישנן שתי פנטזיות גבריות אופייניות שכתובות באתר.
האחת כל אישה שבתפקיד שליטה:הבוסית בעבודה, הקצינה, המפקדת, חושקת בגבר ורוצה לשלוט בו. היא מסיימת בתשוקה לגבר עד שהיא לוקחת אותו בכוח.
השניה משאירה את השליטה בידי הגבר.
מחוץ לסקס הגבר הוא הבוס או הקצין אבל בזמן הסקס השליטה מתהפכת והאישה שולטת אבל הפנטזיה מסתיימת שוב בתשוקה לגבר עד שאישה לוקחת אותו בכוח.
אני מסכימה שהרצון והתשוקה של הגבר שכותב את הפנטזיה נמצאים בכל השלבים וגם בסיום.

כאישה הרעיון של סקס עם הקצין בצבא שמנסה לשכנע את החיילת שלו, ולא משנה באיזו דרך, יכול להיות בסדר אבל מראש הסיפור כנראה פחות מדליק מאשר לקצין שחושב על החיילת שהפכה למלכה שלו ללילות של סקס.
הפנטזיה כולה כתובה לדעתי טוב מאוד כפנטזיה גברית.

הסיום עם האקדח הפריע לי כי הפנטזיה כתובה מספיק טוב כדי שאדמיין את החיילת לוקחת מהנרתיק של הקצין באמצע יחסי המין את האקדח ומכוונת אותו למצחו, תוך כדי המשך קיום יחסי המין.
לא חשבתי על האפשרות שהחיילת לקחה מהנרתיק את האקדח (כתבת שהוא הרגיש שהיא לוקחת אותו) מצאה משהו שמורגש כמו אקדח כששמים אותו במצח, אבל זה לא אקדח.
כשאתה כתבת על האפשרות הפתרון נראה לי טוב אבל לא עולה בדעתי חפץ שמורגש כמו אקדח עם החור בקנה.
בגלל שאני מכירה מקרים שהיה כדור בקנה ואנשים קיבלו כדור בראש ואת המשחק של הרולטה הרוסית תאור של יחסי מין כשמחזיקים אקדח מכוון קצת הפריע לי.
תמיד חשבתי שכל אלה ששיחקו באקדחים וכיוונו אותם על אנשים הם טיפשים ולדעתי החיילת יוצאת בסיום הסיפור לא חכמה גדולה, אלא אם לא היה שם אקדח.