עומדות רגלינו בשערייך

Re: צודקים

פייה{O} • 1 בנוב׳ 2006

מלבד העובדה שתמים מצידך לצפות להתדברות בין רבנים חרדים לנציגים של הקהילה ההומו-לסבית,
זה גם לא משהו שראוי למשא ומתן.

אנחנו נתרפס ונוותר על החופש הבסיסי שלנו תמורת זה שכמה חרדים אלימים יואילו שלא לפגוע באנשים בגלל ההעדפות המיניות שלהם?

זה משהו שצריך לנהל עליו דיון בכלל??
ראשי הקהילה החרדית צריכים בלי קשר לכלום לקרוא לציבור שלהם שלא לפגוע באף אחד!

הדיון על אם צריך או לא לקיים את המצעד בירושלים כבר לא רלוונטי בעיני, כי עכשיו זה כבר עניין עקרוני.
נסיגה עכשיו תהווה כניעה לשמרנות פרימיטיבית ואלימות באיצטלה של דת,
ובעיקר לויתור על הזכות לחופש.

scarlettempress{L} • 1 בנוב׳ 2006

בליס, נורא מוזר לי לקרוא את הדברים שלך. הלוואי, הלוואי, הלוואי והדברות הייתה בכלל אופציה. ואל תביני אותי לא נכון, אני מכירה באופן אישי 3 אנשים דתיים שלומדים איתי, מודעים מאוד להיותי לסבית וסוטה בכלל, וגם אם עמוק בפנים הם עדיין מתנגדים לכל העניין הם מקבלים את זה יפה ואף נמצאים איתי בקשר ידידותי. כן, יש אנשים כאלה בעולם הדתי. אבל הם מיעוט. (העובדה שאותם אנשים בחרו ללמוד עיצוב במסגרת חילונית כבר מצביעה על השוני שלהם ועל הפתיחות שלהם). האנשים שאת מציעה להדבר איתם - מאיימים ברצח של אנשים כמוני וכמוך! לדבר איתנו?? הם בכלל לא חושבים שיש לנו זכות קיום.
ולא, אני לא חושבת שהמצעד הזה יעזור במשהו. אנשים מהסוג ההוא ואנשים מהסוג שלנו לצערי נמצאים בעולמות מרוחקים מדי. אז מה לעשות? לברוח מהעיר, שתשאר "שלהם" כמו שהם רוצים? אם אני הייתי חיה בירושלים, הייתי בורחת משם מזמן. אפילו בערים אחרות אני מרגישה שלא בנוח לפעמים, אז מה אין לי חיים מחוץ לתל-אביב? אני לא יודעת כמה שנים זה עוד ייקח עד שהדברים האלה יעלמו לחלוטין - אם בכלל, אבל השינויים שכבר קרו מאז הימים בהם הומוסקסואליות היתה מחלת נפש ופשע חמור, התרחשו בזכות הרבה אנשים שהלכו וצעדו בכל מיני מקומות - גם כשזה היה מסוכן. ופעם - בכל מקום זה היה מסוכן.
ירושלים... היא עיר בעייתית ולא רק לקהילה ההומסקסואלית. ירושלים הולכת לאיבוד להרבה חילוניים. זאת עיר הבירה שלנו? אני, והרבה אחרים, מרגישים שהיא לא ממש שלנו אלא רק "שלהם". וזה נושא גדול מדי מכדי לדון בו כרגע אבל אני מרגישה שזה בעצם העניין. אולי זה בכלל לא צריך להיות מצעד הגאווה אלא מצעד החילוניות. אולי אלפי אנשים צריכים לבוא ולדרוש את עיר הבירה שלהם בחזרה. אבל במדינה הזאת, לאנשים כבר מזמן אין כוח להלחם.

השולט אור​(שולט) • 1 בנוב׳ 2006

יקירה שלי,
כמעט תמיד אני בעד הדברות, ואני יכולה לומר לך שיותר מפעם אחת הקהילה הגאה ניסתה להידבר עם הקהילה הדתית-חרדית, ולא רק מול המצלמות. אני מדברת על הידברות אמיתית.
זה מעולם לא הצליח.

היחידים שהסכימו להיפגש ולדבר איתנו הם הדתיים הרפורמים, שקהילתם מקבלת בני אדם באשר הם בני אדם.

קצת קשה להידבר עם מי שמטיפים להרוג אותך. אז נכון ששלום עושים רק עם אוייבים, אבל את אותו השלום אפשר לעשות רק כששני הצדדים מניחים את הנשק לטובת ההידברות.

אין לי שום רצון לצעוד בעוד מצעד. את ירושלים עצמה אני לא סובלת בגלל ההתחרדות והלכלוך שבה, אבל זו עיר הבירה גם שלי. אני אהיה שם כי לא אתן לאיומים באלימות לעצור את זכות הקהילה שלי לחגוג את הזכויות שהשגנו עד היום.

המצעד בירושלים שונה מאוד מהמצעד התל אביבי. אם בתל אביב זו מסיבת סקס ושמחה, בירושלים למצעד יש אמירה אמיתית - לא ניתן שיפחידו אותנו ושיגזלו את זכויותינו בשם הבורות.

יש לי טכנאי מחשבים דוס. אדם מקסים, אני מתה עליו. הוא מקבל אותי ואת הלסביות שלי בדיוק כמו שאני מקבלת את זכותו לעשות 8 ילדים. אבל אם הרבנים יפקדו עליו להיות שם ולרגום אפילו אותי - ידידתו באבנים, הוא יעשה זאת, כי מבחינתו הוא חייל בצבא השם, והרבנים הם הגנרלים.

במלחמה כמו במלחמה. נלחמים. מי שיצעדו שם באים במטרה לומר "לא תשברו אותנו. אנחנו פה גם אם זה אומר שצריך להילחם".

עקשנית​(נשלטת) • 1 בנוב׳ 2006

תסלחי לי, אבל כירושלמית, חילונית, עם חברים חילונים אין לי טיפת שנאה לעיר, אני לא רוצה לדרוש אותה חזרה, היא לא תהיה ת"א ואני מקווה מאוד מאוד מאוד בכל רמ"ח איבריי שתישאר היא.

כמובן, שהחילונים בעיר הזאת רובם אפסים מאופסים. כי כשיש בחירות ואין יום חופש הם לא קמו להצביע בכלל. בעיה שלהם. כמוך, שימשיכו לבכות עליה.

אם את נוטשת אותה ולא לוחמת איתה כחילונית אין לך שום סיבה לכעוס עליה. כי כל החילונים שברחו לא יכולים להתלונן יותר מידי...
כירושלמית חילונית אני רוצה להבהיר שאם תבואו לבלות כאן תגלו באין מפריע שזה כייף מסוג אחר. זה לא ת"א ולא כל מקום אחר. זאת ירושלים. ויש כאן מסעדות ופאבים ומקומות שלא יורדים מערכם ממקומות אחרים. מי שמחפש שחור ימצא אותו בכל מקום שילך.

אני מכבדת את המצעד, הלוואי ויתנהל פה ללא מפריע ואני שמחה שמכבדים את העיר באופי אחר של המצעד.

לי יש מספר חברים הומוסקסואלים ירושלמים... לא נוטשים... לא מרגישים רוע... חיים את שלהם ומוכיחים לכל אדם ללא מלחמה שהם בדיוק כמו האחרים עם האופי והאישיות שלהם. זה כל מה שצריך.

-> דעתי בנושא

עוף חול • 1 בנוב׳ 2006

אני מודה ומתנצלת, לא קראתי את השרשור כולו, אבל את רובו... ועוד דברים רבים בנושא...
רק אני רוצה להתחיל בלתת קישור שיבהיר מעט את המצב, ואת רמת ההסתה כנגדנו ואת רמת האנשים איתם אתן מעוניינות "להדבר"... האנשים המאיימים על חיינו, חייכם (אני לא עתידה להגיע מהסיבה הפשוטה שאני עודני בארון) פשוט לא רואים בכם כראויים לחיים! אין על מה לדבר... מבחינתם אתם/ן שוברים את הסדר הטבעי העולמי, לא ממלאים את תפקידכם בעולמנו, ומגיע לכם למות... זה רק להבהרה הכללית...

http://www.ezra.org.il/forum/lmf_read.aspx?forum_id=1&topic_id=65056&message_id=1158769&viewmode=one

למי שזה מאוד קשה, ורוצה להגיב, צריך להרשם... וגם אז אני מציעה לשים לב שבתגובה לא תהיה תזכורת לאיום כי עשו את זה לפני... ורק רע יצא, שלא לדבר על זה שזה גרוע כמו מה שהם עושים בעצמם...
אין ספק אם תקראו את התגובות תראו שיש שם כן אנשים שלא רוצים אלימות... ושרמתם עולה על הרמה השואפת לאפס של רבים אחרים מהמגיבים


ועכשיו דעתי,,, אני בהתחלה הייתי בדעתי שיש לקיים את המצעד בת"א בלי מהומות ובלי דווקא, אבל אחרי שקראתי את השרשור הזה (את הבסיס שלו) ועוד כמה דברים ודעות... הבנתי שאם לא נקיים את המצעד בי"ם- עיר בירתנו רק בגלל האימיום על חיינו ובגלל המחאה העיוורת והלא קונבנציונלית בעליל במצד המגזר החרידי הרי אנחנו לא יותר מפחדנים מוגי לב, שלא עומדים על זכויותהם לחיות את חייהם...
היום היה לי על זה במקרה ויכוח עם אבי... הוא אמר לי "שיחיו את החיים שלהם בבית, למה כשזה פוגע?" אז שאלתי אותו אם זוג הומואים במסעדה צריכים לא להתנשק בשולחנם כי לידם יושב אדם שומר מצוות וזה "פוגע ברגשותיו"... אז תענו לי אתם, זוג סטרייטים יכולים אבל אנחנו לא, כי זה פוגע בהם... עכשיו איפה הקו?? מחר אני ועוד 200 איש נגיד שאנחנו מבקשים מאוד כי זה מאוד פוגע בנו שאנשים מעיזים לצאת מביתם עם סנדלים וגרביים, שזאת בושה, ואני מרגישה רע כשאני רואה את זה... מה הייתם עונים לי??! בחייכם! תתעוררו למציאות... אלו החיים אותם אתם חיים, למה אתם צריכים להסתתר.. למה בירושלים?? כי זאת העיר בירה שלי ושלכם, ושל הדתיים, ושל החרידים, ושל החילונים, ושל שומרי המצוות החלקי, ושל אוכלי החזיר הישראלים,
אז יופי... פוגע... אז אל תסתכלו, אנחנו לא דופקים לכם על הדלת ואנחנו לא נכנסים למאה שערים, ואנחנו לא הולכים לכיפת הסלע, ואנחנו לא לא הולכים להתחיל עם חרידיות כוסיות ולא הולכים להרים להם את החצאיות- אנחנו הולכים להכריז שאנחנו חלק מהקהילה, ואנחנו הולכים לגרום לכם לבכיר בנו, ולהכיר בזה שזאת עיר הבירה שלנו בדיוק כמו שהיא שלכם
ואנחו הולכים לחגוג, כי זה לאנשים מסויימים חג... גם אם אתם לא מרגישים קשורים אליו, וגם אם זה לא משמח אתכם
ואני מצטערת שאני כותבת את זה בצורה כזאת... פשוט אחרי שקראתי את מה שקראתי בשרשור לא יכלתי להשאר סקפטיט, -כמו שתכננתי
יש לי עוד המון דברים לכתוב... אבל אני חושבת שאת רוב העמדה שלי העברתי וגם שאני מתחילה לעייף אתכם
כך ש.. לילה טוב -חיילת-

infinite​(נשלטת) • 2 בנוב׳ 2006

חייה ותן לחיות

אין לי מה לומר עוד בנושא
המשפט הזה מסכם הכל -לכאן ולכאן
הבעייה במדינה שלנו שכל אחד מפרש את ה"תן לחיות" לטובתו

ראיתי כבר שתי תאונות דרכים היום בדרך הביתה - בהפרש של קילומטר...
רק כי מישהו כנראה חשב שהוא יותר טוב ממישהו אחר ...

scarlettempress{L} • 2 בנוב׳ 2006

אני שמחה בשבילך שאת מרגישה כך ושאת מרוצה לחלוטין מהעיר כפי שהיא - זכותי לא להרגיש כך. ואני שמחה גם שחברייך החילונים מרגישים כמוך - אני יודעת שיש לא מעט חילונים שמרגישים כמוני. הרשי לי לציין רק שאין בי שנאה לירושלים, רק רצון להרגיש שהיא גם העיר שלי (ואת זה אני לא מרגישה) וממש לא ברור לי למה את חושבת שמישהו רוצה להפוך את ירושלים לתל-אביב.

השרלילית​(פמית מתחלפת) • 2 בנוב׳ 2006

[quote="עקשנית"]

תקשיבי, יקירה.
איזה מזל גדול יש לך לחברים שלך. חברימות שלי סובלים/ות הצקות קשות. אני אפילו לא אכנס לזריקת בקבוק התבערה, מה שעשה את השריפה בשושן. או לדקירות בשנה שעברה. או למכות שלא מעט מחבריי חוו, או לאיומים.

תתחפשי לגבר ולכי ברחובות ירושלים. נראה מה יקרה לך. ומי שמתלבש ככה, לרוב, לא עושה זאת כדי להכעיס. אלא כי זה חלק ממנו ואין שום סיבה בעולם שלא יעשה זאת - בין אם זה "רק" לצרכי הופעה, או חלק יותר מרכזי מזהות שלו/ה.

ירושלים של שנאה. ואפילו רצח.
אני חי/ה פה. וככה זה עבורי. ולא, אני לא מגזימ/ה.

למה מצצעד בכלל ?

the oz​(אחר) • 2 בנוב׳ 2006

אני בכלל לא נכנס לעניין של למה בירושלים .ואם זה פוגע או לא פוגע .
אני לא מבין למה בכלל צריך לחגוג את מצעד הגאווה.
כאילו מה זה יום חג של ההמואים והלסביות?
אין לי בעייה לא עם אלה .
אבל אני לא מבין למה צריכים לצעוד .ולמה ההתעקשות הלא מובנת לצעוד דווקא בירושלים .
כל אדם שיחיה את חייו איך שהוא רוצה . אני רק לא מבין למה ומאיפה מגיע הרעיון של לצעוד ולחגוג .
מה למה אין נניח מצעד הסטרייטים? מישהו חוגג את זה ?
לי זה נראה ממש לא לעניין .

Re: למה מצצעד בכלל ?

השולט אור​(שולט) • 2 בנוב׳ 2006

כן, האמת היא שמצעד האהבה הוא מצעד שבבסיסו הוא סטרייטי. ההומואים פשוט מפיקים את המסיבות הטובות בעולם ולכן גם זה הפך למפגן הומו-לסבי.

אבל לשאלתך... ביום בו לא יקפחו את זכויותינו, ביום בו המילה "הומו" לא תאמר כקללה, נוכל להפסיק לצעוד. הצעדה מתקיימת כדי לחזק אותנו כקהילה, כפרטים וכן, גם כהתרסה כנגד כל מי שמעיזים לחשוב שלא מגיעות לנו כל זכויות האזרח מהן נהנים הסטרייטים.