דוסה'לה עם כיפה'לה

דוסה'לה עם כיפה'לה

Agni​(מתחלף) • 6 בנוב׳ 2006

מאיים בפולסא-דה-נורא.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/501/660.html

וואו-
שיגעון...

עד מתי דוסלים יעלוזו?!

עבודת מאסטר{lori} • 7 בנוב׳ 2006

לא היה מזיק עם הדוייסלך היו מתחילים "לעלוז" קצת.... עם הרב הראשי לישראל היה עליז אולי הדברים היו נראים אחרת

venus in our blood​(שולטת) • 7 בנוב׳ 2006

עצוב.


הנוקשות המחשבתית מ2 צדי המתרס.

יש גבול לכל תעלול

Agni​(מתחלף) • 7 בנוב׳ 2006

להיפך נוגה,
במתרס "שלנו", יש הרבה פתיחות וקבלה של השונה.

בואי ניקח את המצב ההפוך:
תארי לך ששיירות של משאיות חבוטות של נחמן מאומן, מלאות מעושנים צוהלים ועראק-אשכוליות, שבד"כ מפריעים לנהגים בכבישים היו עושים פעם בשנה, באופן מסודר מצעד מצ'ארלס קלור עד מציצים, בשעות מוגדרות, האם חושבת את שההתנגדות מצד תושבי תל-אביב הייתה מגיעה לרמות של:

הבערת צמיגים
כרזות נאצה
איום ברצח ודקירות פה ושם (אבל רק בקטנה...) של ברסלבים?!

נראה לי שהרוב היה מצביע ברגליים, ואומר, נו טוב, שיהיה...

בכל מקרה, בתגובתך יש מההתייפייפות והאליטיזם שאומר:
"אני סובלני."

את לא יכולה להיות בכל הצדדים ולפשר תמיד.
יש זמן בו צריך לעשות קאט ולאמר: עד כאן.

בחרי צד.
בשבילך.

מצעד זה על שום מה

sssssss • 7 בנוב׳ 2006

רק אני חושב שכל רעיון המצעד לכשעצמו מיותר לחלוטין? אתה הומוסקסואל? יופי לך! למה אתה חייב לספר לכולנו את זה? גם אני גאה באהבתי לנשים, אבל אני לא חש שום צורך להלך ברחובותיה של עיר ולהכריז על אהבתי ברבים.
לא פעם ולא פעמיים שמעתי שההומואים הם בדיוק כמו כולם. אז למה לעזאזל הם צריכים את המצעד שמנציח בדיוק את ההיפך? את הבידול החברתי ולא את האינטגרציה?
אני הטרוסקסואל גאה. אבל על מרפסת ביתי לא תמצאו שום דגל מתנופף שמפרסם נטיותיי המיניות ברבים.
לא למה המצעד בירושלים דווקא, במקום שמה לעשות, בשנת 2006 תרצו או לא נחשב רגיש, אלא למה המצעד בכלל? על שום מה רוב המהומה על לא מאומה?!
מאותה סיבה ממש אני שולל קיום מצעד בדסמי למשל. סטיותיי והעדפותיי אינם עניינו של איש. ואם ככל האדם אני ככל האדם גם אנהג.

!!!

Princess Alice​(שולטת) • 7 בנוב׳ 2006

מזעזע...

Re: מצעד זה על שום מה

עבודת מאסטר{lori} • 7 בנוב׳ 2006

נענש
כשיש לך את כל הזכויות ביד, קשה להבין את מצוקתם של ההומוסקסואלים והלסביות.

אתה יכול להתחתן עם בחירת לבך. הם לא.

במידה וקיימת בעיית פוריות, אתה יכול לאמץ ילדים עם זוגתך - הם לא.

במידה ותעבוד במקום המחלק הטבות לבני זוג (כרטיסי כניסה למופעים, כרטיסי טיסה לכל יעד, פעם בשנה, אם אתה עובד באל-על, ועוד הטבות למיניהן) - הם לא יקבלו את אותן הטבות (זה קרה באופן חד פעמי כשדליה דורנר התערבה בפרשת דנילוביץ' ומאז זה לא קורה).

כשאתה מחזיק יד לזוגתך ברחובות תל אביב - אף אחד לא יגיד "איכס!"

כשאתה מחזיק יד לזוגתך ברחובות ירושלים - אף אחד לא יזרוק עליך אבנים.

כשאתה רוצה להוריש את ירושתך לבחירת לבך - הם לא יכולים לעשות זאת כמוך (תתפלא כמה קשה הדרך להותיר ירושה לבן זוג מאותו המין. צוואה רגילה ממש לא מספיקה בשביל זה)

אתה יכול להגיע לתפקידים ציבוריים בכירים רבים - אותם מפלים בעניין הזה. תתפלא, אבל זה נכון.

אתה יכול להגיע לבית כנסת בלי שינדו אותך. הם - ברגע שהם יוצאים מהארון, הם טומאה.

אתה יכול לעשות מה שבראש שלך בלי להרגיש שמפלים אותך. אתה לא צריך להסתיר את האהבה שלך. אתה לא חווה שום דבר שהם חווים.

טיפ קטן - אל תצטדק. אל תגיד שזה לא נכון. זה לא ישנה שום דבר. המצעד - אולי יצליח להזיז משהו.

אגב, תוספת קטנה שאולי לא הכרת...
עד שנת 1977 (סה"כ לפני 29 שנים), קיום יחסי מין של שני זכרים היה בגדר עבירה של שניהם על חוק העונשין. המשמעות - אם שני גברים היו נתפסים מקיימים יחסי מין, היה ניתן לזרוק אותם לכלא לתקופה לא קצרה.
נראה שבכל זאת משהו בתפיסה משתנה לאורך הזמן. אסור לעצור את זה.

''יש גבול לכל תעלול''-האמנם?

venus in our blood​(שולטת) • 7 בנוב׳ 2006

_____________________________________________________

באמת צר לי שדבריי נשמעים לך מתייפיפים
באמת צר לי , בשבילך, על חוסר הסובלנות הגלוי בדבריך.
ולא,
אין ברצוני או בכוונתי לנקוט צד.
אני באמת חושבת , באמת ובתמים, שנוצר מצב מאוד לא נוח ל2 הצדדים.

אין בדבריי משום רצון לפשר בין 2 הצדדים. קטונתי.

לכנות זאת, ''יש גבול לכל תעלול '' ? אולי. ואולי זו יומרנות..


הדוגמא שנתת אינה רלוונטית לדעתי.

מצעד הגאווה הוא חשוב. אפילו משמעותי ומהותי מאוד.
ויחד עם זאת, אני מאמינה בכל לבי, שניתן היה לקיים אותו בעיר אחרת , ולא בהכרח בירושלים.

כשם שלא הייתי מפגינה בבגדי פטיש ושוט ביד ברחובות ירושלים , כך לעניות דעתי, המצעד ברחובות ירושלים מהווה התרסה.

האלימות של הצד החרדי

וההתרסה של הקהילה ההומולסבית

רק מוכיחים דבר אחד,

כמה אנו עם קשה...

אני בהחלט סבורה שמצעד הגאווה רצוי שיתקיים בת''א ולא רק בה, ואולי יעניק בכך לגיטמציה , מודעות ופתיחות.
בירושלים, הדבר רק יוצר התרסה ועושה שירות דב.

זוהי דעתי האישית, בכל אופן.

sssssss • 7 בנוב׳ 2006

אני באמת לא סבור שמצעד כזה או אחר ישנה במשהו את זכויותיהם של הקהילה ההומו-לסבית.
מבחינתי, מצעדים כאלה היו ונשארו מיותרים לחלוטין בין אם הם מתקיימים בירושלים, בת"א או בלונדון.
מקופחים? כל מי שאני מכיר במדינה הזאת הוא "מקופח":
הערבים- הם מיעוט מופלה לרעה והרבה מהדברים שמותרים לנו אסורים עליהם, היהודים- נדפקים על ידי ערביי הסביבה והאומות באירופה, עדות המזרח- נדפקים על ידי האשכנזים, האשכנזים- נדפקים על ידי המזרחיים שלא נדפקו על ידי האשכנזים, הדתיים- מופלים לרעה על ידי החילונים ותמיד יסתכלו עליהם במבט חשדני, החילוניים- נדפקים על ידי הדתיים במוסדות הדת, הרוסים- נדפקים על ידי המקומיים, האתיופים- נדפקים על ידי כולם...והרשימה ארוכה וכוללת כל יצור חי שאנחנו מכירים.

יאללה כולנו לירושלים נצעד בגאווה ונילחם למען כבודנו וזכויותינו

סכיזופרניה של הילדות​(נשלטת) • 7 בנוב׳ 2006

תגידו לי. ממתי לאיזשהו מגזר אין זכות להפגין כי יש מישהו שמתנגד לרעיון שלהם?
גם כשמקיימים הפגנה שמאלנית, זה פוגע בימנים.
וכשמקיימים הפגנה ימנית, זה פוגע בשמאלנים.
כשהדוסים עושים צעדות בירושלים, זה יכול לעצבן אותי, אבל זכותם, כי זאת העיר שלהם, זכותם לצעוד ולהפגין.
גם זכותי. מה לעשות. ככה זה דמוקרטיה. זכות ההפגנה היא אחת החשובות, ואין אותה במשטרים פשיסטים.
לחרדים מפריע הקיום שלי? חבל מאוד!
לחרדים מפריע שאני גרה בירושלים? חבל מאוד!
מפריע להם אולי שאני מפגינה בשם הזכויות שלי ונגד גילויי האלימות כלפיי? בעיר שלי? ששייכת לי בדיוק כמו להם? חבל!
זכותנו להפגין.
אגב, זכותם להפגין נגד המצעד, אין לי בעיה עם זה, למרות שזה לא נעים לי ובהחלט פוגע ברגשותיץ אבל בשופם פנים ואוםן אסור להם להבעיר פחי אשפה, לכתוב הודעות נאצה, לאיים ברצח, לנסות לרצוח, לפגוע בי פיסית.
לבטל את המצעד יהיה להיכנע לטרור של החרדים, אלה שחושבים שמותר להם בשם ה' להפר את החוק, לשרוף פחי אשפה, לפצוע אנשים (גם סטרייטים), לזרוק אבנים, לאיים ברצח.
אני לא אתחשב ברגשות של אנשים שרוצים במותי!
חוצמזה מה איתי? לי אין רגשות? למה אף אחד מכל הפסאבדו יפי נפש שמדברים על התחשבות לא צועקים חמס על הפגיע ברגשות שלי? ובאמת שאני נפגעת. זה נורא פוגע כשאומרים שאתה אנס, כשאומרים שאתה רוצח. כשאומרים שאתה צריך למות.

ותודה לכל יפי הנפש האמיתיים, אלה שהנפש שלהם יפה באמת, אלה שתומכים בנו, אלה שמבינים למה זה כל כך חושב. אלה שתומכים במה שנאור באמת. ולא במה שגורם להם להרגיש הכי טוב.

אטימות משני הצדדים? ממש מצחיק!
מסתבר שלהם מותר להתנגד לזכויות שלנו, לרצוח אותנו, לאיים עלינו, לךשנוא אותנו. אבל לנו אסור אפילו להפגין. כי אז אנחנו אטומים. יופי של הגיון.