אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב

עינבר
לפני 17 שנים • 9 בנוב׳ 2006

אותו התהליך שחוזר על עצמו

עינבר • 9 בנוב׳ 2006
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=13325&highlight=%EB%E0%E1+%EC%E9%EC%E4

בדיוק אותה שאלה שאלת אותנו לפני 8 חודשים. אולי התשובות שלי השתנו מעט מאז,
מפני שאני לא שואלת את עצמי למה אני צריכה את זה, כי אני שלמה עם הצורך הזה שלי.
במיוחד כל עוד אני מוצאת את הדרכים לענות על הצורך שלי בכאב בדרך שעושה לי טוב.

בחוויה שלי היום ב BDSM הכאב הוא זמני וחולף והוא מוכל בתחושת העונג ובאהבה שלנו.
ראובן
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

על הכאב

ראובן • 10 בנוב׳ 2006
יש צורך בכאב, משום שהוא חלק מקשת התחושות,
וכאנשים מפותחים זכותנו ליהנות ממנו, וחובתנו ללמוד כיצד.


ראובן
נוריתE
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

Re: אותו התהליך שחוזר על עצמו

נוריתE • 10 בנוב׳ 2006
עינבר כתב/ה:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=13325&highlight=%EB%E0%E1+%EC%E9%EC%E4

בדיוק אותה שאלה שאלת אותנו לפני 8 חודשים. אולי התשובות שלי השתנו מעט מאז,
מפני שאני לא שואלת את עצמי למה אני צריכה את זה, כי אני שלמה עם הצורך הזה שלי.
במיוחד כל עוד אני מוצאת את הדרכים לענות על הצורך שלי בכאב בדרך שעושה לי טוב.

בחוויה שלי היום ב BDSM הכאב הוא זמני וחולף והוא מוכל בתחושת העונג ובאהבה שלנו.


העינין הוא שאז עוד חשבתי שאולי ..וניסיתי בפעם הלא יודעת כמה להבין את עצמי(ותודה שמצאת את זה,יש לך המון סובלנות)
היום אני באה בכלל מנקודת מבט אחרת.
היום אני מבינה את עצמי והבנתי ששנים התפשרתי
שנתתי מה שרצו שהתאמתי את עצמי לדברים במקום לחפש שיתאימו עצמם אלי.
ואני תוהה
אם לאורך כל השנים אל היו הצרכים שלי או הצרכים של אחרים
שהתאמתי עצמי אליהם כדי לא להיות לבד.
נוריתE
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

Re: על הכאב

נוריתE • 10 בנוב׳ 2006
ראובן כתב/ה:
יש צורך בכאב, משום שהוא חלק מקשת התחושות,
וכאנשים מפותחים זכותנו ליהנות ממנו, וחובתנו ללמוד כיצד.


ראובן


הכאב,
מערכת זיהוי הכאב במוח
באה בכדי להתריע שמשהו במערכת לא בסדר ושצריך לטפל בזה
האנדרופינים מלכתחילה נועדו כדי לשכך את זה,להביא לעלפון לפעמים
לתת לגוף לנוח ולרפא את עצמו.

בבידסמ הסבנו את זה לצרכים שלנו כביכול
הצורך של אדונים מסויימים להסב וגרום כאב
את הצורך שלנו כביכול הנישלטות מצאנו גם לזה הסברים כי לרצות כאב
זה לא משהו שמוגדר בהגדרה של נורמלי
אף בנאדם רגיל לא מבקש להכאיב לעצמו או שיכאיבו לו אבל אנחנו מזמן לא מגדירים עצמנו כ"רגילים"
אז אני שנים אמרתי לעצמי שאני מכורה לאנדורפינים לכן אני "צריכה" כאב
אבל השאלה היא
האם הצורך שלי באדורפינים מלכתחילה הביא אותי לתת לגברים להכאיב לי או שבעיקבות זה שנתתי להם להכאיב
אז התפתחה איזו שהי תלות באדורפינים


ושוב אני שואלת
לשם מה צריך את זה.
ראובן
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

הצורך בכאב

ראובן • 10 בנוב׳ 2006
לילה יקרה,

זכותך לתהות מדוע יש כאב וצורך בכאב,
אבל לומר שצורך בכאב אינו בגדר הנורמליות, זו כבר צביעות.

מעולם לא פוצצת חצ'קון? מעולם לא דידית בנעלי עקב?
מעולם לא ביקשת שידפקו אותך חזק יותר? מעולם לא אכלת וואסאבי?

כאב מעניק תוכן ומשמעות נוספת למנעד העונג הבסיסי, אוויל מי שיכחיש.
הבעיה היא, שבחיינו היומיומיים, הרבה פעמים כאב מגיע באופן אקראי
(תאונות, מכה של הבוהן כנגד המשקוף, כווייה וכו'), כך גם כאב נפשי,
וכאב שהינו משולב - גופני ונפשי (כגון אונס, או מעסיק הדורש ממך
לבצע מטלה בלתי נעימה ושאר כאבים). משמעות הכאב בבדס''מ הינה הבחירה -
אנו בוחרים למי להכאיב, מי יכאיב לנו, באילו נסיבות ועד כמה, ובכך כביכול
נוטלים שליטה על הכאב ונהנים ממנו, וכך משכיחים מעצמנו את אקראיות החיים
.

סיבות רבות ונוספות, עמוקות, ישנן לכאב ונחיצותו - כך למשל, טכסים של כאב נשי
(מריטת שערות, נעלי עקב ושאר סממנים חיצוניים של 'נשיות') הינם בגדר
סובלימציה (עידון) של היכולת לשאת כאב בעת הלידה, שהינו כאב נשי טהור.

גברים מוכנים ומבקשים כאב כחלק מטכסי-מעבר המאששים את גבריותם (צבא,
ספורט אתגרי, סחוג, קעקועים וכו').

ישנם המקדשים את הכאב, ישנם החווים אותו כחלק ממשהו גדול יותר, כך או כך -
כאב הינו חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולכן, כפי שכבר שאמרתי, יש ללמוד וליהנות ממנו.

מאחל לך רק כאב נעים,
ראובן
ג'ולי​(לא בעסק)
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

כאב כנגד כאב

ג'ולי​(לא בעסק) • 10 בנוב׳ 2006
השאלה נשאלה על כאב פיסי.


לתפיסתי, לעיתים הצורך להרגיש כאב

פיסי, חיצוני, ממוקד ובר חלוף

בא כדי לעמם את הכאב

הנפשי , הפנימי המפושט והתמידי.
מלאה באהבה{לא יודעת}
לפני 17 שנים • 10 בנוב׳ 2006

ואצלי

מלאה באהבה{לא יודעת} • 10 בנוב׳ 2006
הכאב כמו גם ההשפלה הוא רק כלי ולא מטרה.

המטרה והכוונה והרצון והצורך וההשתוקקות היא ל ה ת מ ס ר

הכאב הוא אחת הדרכים למדוד ולבחון את מידת ההתמסרות.
עינבר
לפני 17 שנים • 11 בנוב׳ 2006

Re:

עינבר • 11 בנוב׳ 2006
laila כתב/ה:

היום אני באה בכלל מנקודת מבט אחרת. היום אני מבינה את עצמי והבנתי ששנים התפשרתי.
שנתתי מה שרצו שהתאמתי את עצמי לדברים במקום לחפש שיתאימו עצמם אלי.
ואני תוהה, אם לאורך כל השנים אל היו הצרכים שלי או הצרכים של אחרים
שהתאמתי עצמי אליהם כדי לא להיות לבד.


יקירה,
מודעת לעצמנו היא הדבר החשוב ביותר, לזהות את הצרכים האמיתיים שלנו ומשם להמשיך.

היכולת להבדיל מה אני עושה למעני ומה אני עושה בשבילו לא הייתה לי פשוטה בהתחלה ,
הBDSM והרגשות האחרים יכולים להציף ולצור מערבולות די מבלבלוות. אני לומדת כל יום,
אני לומדת מה הצרכים שלי ואני גם לומדת טוב לי ומה מסוכן לי בצרכים שלי.

אני יודעת שיש צורך לכאב, אבל לא רק. יש לי צורך לרצות, אפילו לבטל את עצמי ולהתקיים למענו.
כל צורך יכול לבוא לידיי סיפוק בתנאים מסויימים, במשחק תפדיקים , בסשנים, ביחסי שליטה.

כדאי לשאול כל מיני שאלות, זה עוזר. אבל את התרשים שלך, את איך זה עובד בשבילך, תמצאי בך.
נוריתE
לפני 17 שנים • 11 בנוב׳ 2006

למה צביעות?

נוריתE • 11 בנוב׳ 2006
ראובן כתב/ה:
לילה יקרה,

זכותך לתהות מדוע יש כאב וצורך בכאב,
אבל לומר שצורך בכאב אינו בגדר הנורמליות, זו כבר צביעות.

מעולם לא פוצצת חצ'קון? מעולם לא דידית בנעלי עקב?
מעולם לא ביקשת שידפקו אותך חזק יותר? מעולם לא אכלת וואסאבי?

כאב מעניק תוכן ומשמעות נוספת למנעד העונג הבסיסי, אוויל מי שיכחיש.
הבעיה היא, שבחיינו היומיומיים, הרבה פעמים כאב מגיע באופן אקראי
(תאונות, מכה של הבוהן כנגד המשקוף, כווייה וכו'), כך גם כאב נפשי,
וכאב שהינו משולב - גופני ונפשי (כגון אונס, או מעסיק הדורש ממך
לבצע מטלה בלתי נעימה ושאר כאבים). משמעות הכאב בבדס''מ הינה הבחירה -
אנו בוחרים למי להכאיב, מי יכאיב לנו, באילו נסיבות ועד כמה, ובכך כביכול
נוטלים שליטה על הכאב ונהנים ממנו, וכך משכיחים מעצמנו את אקראיות החיים
.

סיבות רבות ונוספות, עמוקות, ישנן לכאב ונחיצותו - כך למשל, טכסים של כאב נשי
(מריטת שערות, נעלי עקב ושאר סממנים חיצוניים של 'נשיות') הינם בגדר
סובלימציה (עידון) של היכולת לשאת כאב בעת הלידה, שהינו כאב נשי טהור.

גברים מוכנים ומבקשים כאב כחלק מטכסי-מעבר המאששים את גבריותם (צבא,
ספורט אתגרי, סחוג, קעקועים וכו').

ישנם המקדשים את הכאב, ישנם החווים אותו כחלק ממשהו גדול יותר, כך או כך -
כאב הינו חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולכן, כפי שכבר שאמרתי, יש ללמוד וליהנות ממנו.

מאחל לך רק כאב נעים,
ראובן

-------------------------
הרצון להכאיב לעצמך לא נכלל בהגדרות הנורמליות
הגוף כמו שאמרתי מצוייד במנגנון התרעה והזהרה מפני הכאב
וישנה סיבה לזה
ההגדרות לנורמלי אולא מוטבעות כבר ממזמן וכל אחד רשאי לאצץ אותן או שלא
באותו מידה אני ייכולה להגיד שמה שאתה אומר זו צביעות
כיאתה מנסה לשכנע פה נשים שזה נורמתי כי זה מתאים לך וצרכים שלך.
נוריתE
לפני 17 שנים • 11 בנוב׳ 2006

Re: כאב כנגד כאב

נוריתE • 11 בנוב׳ 2006
ג'ולי כתב/ה:
השאלה נשאלה על כאב פיסי.


לתפיסתי, לעיתים הצורך להרגיש כאב

פיסי, חיצוני, ממוקד ובר חלוף

בא כדי לעמם את הכאב

הנפשי , הפנימי המפושט והתמידי.


עם זה אני מסכימה
ופה מתחילה אולי הבעיה
אצלי
הכאב הפיזי מכסה על הפנימי
ושוב
למה????