אקטים של בדס''מ או התעללות?

Re: הבהרות

לילית בת אופל • 28 בנוב׳ 2006

חחח...ראובן.
לא התכוונתי לשאול איך התפתח הסשן השני.
אם אישה היתה מוכנה להכנס לארון, מאווורר ונוח ככל שיהיה, כבר בתחילת הדייט הראשון שהיא פוגשת מישהו אני לא אשאל על ההמשך...
אם זה סיפור אמיתי הדבר היחידי שאני לא מבינה הוא איך ידעת שהיא תסכים להכנס לארון כי הסיפור נשמע כמו אחלה קטע של סיינפלד. מהדברים הנפלאים שמספר ג'ורג' קונסטנזה.
נהניתי לקרוא.
אין לי כאלה קטעים טובים.

בקשר לסיפור הראשון לא קראתי בעיון.
לא שמתי לב שהכל קרה בביתה של בת הזוג שלך, כאשר היתה שם במקרה חברה שלה .
אחרי ההבהרות התמונה שונה לחלוטין.

זה כמו לגרש את האורחת כאשר מגיע בן הזוג.
פתאום החברה שלה שותקת ולא מגיבה כשהיא מתארחת אצלה ואתה היחידי שמדבר.
זה מביך קצת ואני לא מתפלאה שהיא שאלה מה קורה אבל זה כאילו רמזתם לה "להתעופף" כי אתם מתחילים בסשן.
יש דרכים יותר נימוסיות להעיף אורחת כשלא רוצים אותה.
כשמצרפים מישהי למשחקים שקשורים לשליטה או לסקס צריך לשאול אותה ברמז או במפורש ופה התחלת בלי לשאול אותה.
עדיין התגובה שלה מוזרה מאוד כי בכי ותחנונים לחבר של החברה שלה הם לא במקום.
מה שעשית הוא כמו המשחק:"סימון אמר" ואם היית אומר משהו ומברר אם החברה היא במצב רוח למשחקים אני חושבת שהכל היה שונה.

האחריות היא על בת הזוג שלך יותר מאשר עליך.
היא היתה המארחת של החברה שלה וככה לא מתנהגת מארחת.
נשלטת או לא נשלטת היא עדיין לא איבדה את הנימוסים שלה וכאשר החברה שמתארחת אצלה מראה סימנים שלא נוח לה חובתה להפסיק מיד.

אין לי כאלה רעיונות מקוריים אבל את רעיון "סימון אומר" בכמה מצבים יותר מתאימים אני חושבת שאגנוב ממך.

נוריתE • 28 בנוב׳ 2006

לא התעללות ,מקסימום סתם עקשנות שלא במקומה.
תלמדו להפריד את החיים האמיתים מחיי הבידיסמ
תאמינו לי יהיה לכם יותר קל בחיים וגם לנישזלטות ששלכם.

ותתחו מילום ותקראו מהן ההגדרות ל- התעללות(נפשית ופיזית)

יש לי הרגשה שאתם מערבבים שמחה בשמחה
בשמחה רבה מידי.

אם שפחה מבקשת ממך להפסיק סשן
במילת ביטחון ואתה מתעלם- זאת התעללות

אם אתה מכריח אותה ויהי מה לשבור גבול- בניגוד לרצונה ובכוח מופרז רק כי אתה רוצה-זאת התעללות

אם אתה מוציא את הבידסמ לחיי היומיום רק כדי להראות ש"אתה יכול" בפני אנשים-= זאת התעללות
(אז בעצם הראשון נחששאמרת נחשב קצת)

אם את לא מכבד את דעותיה רצונותיה וכאלו- זאת התעללות

להמשיך? או שהבנתם את רוח הדברים...

פייה{O} • 28 בנוב׳ 2006

שני המקרים המתוארים לא נכנסים בהגדרה שלי ל'התעללות',
אבל הם גם לא מעידים על יותר מידי רגישות וכבוד חברי ואנושי בעיני.

במקרה הראשון - זו הייתה פשוט חוסר התחשבות באי הנוחות של האורחת.
גם אם הייתה זו 'זכותך', יכלת לנהוג ביתר אצילות ולכבד אורחת.

המקרה השני מתאר התמודדות בצורה שמאוד לא מוצאת חן בעיני אישית.
אם מישהי במצוקה, גם אם זה לחלוטין שלא באשמתך, להפשיט אותה ולסגור בארון (נקי ומסודר ככל שיהיה) לא נראה לי פתרון רגיש ונכון.
זה שבמקרה זה מבחן התוצאה במקרה יצא טוב, לא הופך את זה להתמודדות מוצלחת.

ohad - m​(אחר) • 28 בנוב׳ 2006

איפה הדג ???

על הגינות ודייקנות.

venus in our blood​(שולטת) • 28 בנוב׳ 2006

1. לפני כשנתיים, באתי לשתות קפה עם זו שהייתה בת-זוגי דאז. כאשר הגעתי לביתה, הסתבר כי הייתה שם אשה נוספת, נשלטת גם היא. ישבנו שלושתנו ושתינו קפה, שוחחנו. במהלך השיחה, הרגשתי כי ***, בת זוגי דאז, מתחכמת עמי באופן שחשתי שהוא מוגזם, במיוחד בנוכחות אשה אחרת. לפיכך, אמרתי לה את מילת הקוד המציינת כי עליה לשתוק, ואכן מאותו רגע היא נאלמה, לתדהמתה של האורחת. אותה אורחת לא הבינה מדוע *** אינה מדברת, לפיכך הסברתי לה. למרבה הפלא, אותה אורחת החלה לבכות ולהתחנן שאשחרר את *** מהשתיקה שנכפתה עליה. כמובן שלא הסכמתי - ראשית משום שאל לה להתערב במה שביני לבין זוגתי, ושנית משום שגם *** לקחה את זה בקלות ובקריצה. בסופו של דבר, שיחררתי את *** מן השתיקה, משום שהאורחת לקחה את האקט מאוד קשה ונמלטה לחדר השני בבכי והיה צורך לנחם אותה. למותר לציין שאותה אורחת הייתה היחידה משלושתנו שלקחה את זה קשה.

__________________________________________________________________

ברשותך, ראובן, אתייחס למיקרה הראשון, מאחר ושלושתינו יודעים בדיוק במה מדובר.
כאשר אני הגעתי אל ***, בת זוגתך דאז, היה לי דום. ולא ידעתי שאתה אמר להגיע.
הטעות הראשונה שלי הייתה,שלא הלכתי כאשר אתה הופעת.
***, בת-זוגתך לשעבר, הזמינה אותי אליך ולא יידעה אותי בדבר הגיעך.
שנית,
לא התערבתי.

שלישית,
אני אוהבת את ההקצנות והגוזמאות בסיפוריך. אולי הן נובעות מנטיותיך למלודרמות, אולי הן נובעות מזיכרונך הלקוי.
אני רוצה להאמין שמדובר באפשרות השנייה.

הרשה לי לרענן את זכרונך : בהיותי אז סאבית חסרת ניסיון, בראשית דרכי, חשתי הזדהות עמוקה עם ***, בת- זוגתך, דאז. כן, הזלתי דימעה. כן, ביקשתי שתשחרר אותה. ביקשתי. לא התחננתי.
אבל השיא בסיפורך, ואני מצטטת :'' ונמלטה לחדר השני בבכי והיה צורך לנחם אותה. ''

נסחפת קשות .
מתי בדיוק זה קרה ?
באחת מהזיותיך הפרועות ?
או שמא בחילופי ההודעות בינינו, כאשר הודעתי לך שאני מאגנרת אותך.

יש גבול , גם לשקרים ולהשמצות, גם בשם הדרישה הכפייתית בתשומת לב...

הכל על תופעת ההתעללות

נוריתE • 28 בנוב׳ 2006

http://www.geocities.com/shubi2002il/index.htm

עכשיו
שירים או תרים מישהו או מישהי את הכפפה ויחשבו מה לבידסמ והתעללות??
ואולי, תפקחנה לפחות כמה עיניים.....

הפרטים הקטנים עושים את כל ההבדל

לילית בת אופל • 28 בנוב׳ 2006

הפרטים הקטנים הם ש"עושים" את ההבדל הגדול בין הסיפורים שלך ושל נוגה.
אתה סיפרת על משחק בצחוק בינך ובין הנשלטת שלך, חברתה של נוגה.

כאילו ידעתם שנוגה חדשה בתחום ו"עבדתם" עליה ע"י שתיקה פתאומית וארוכה של החברה שלה.
אני מבינה את נוגה שלא עזבה מיד.
היא הוזמנה ועזיבה כשבן הזוג מגיע בלי לדבר איתו מראה שהיא לא מחבבת אותו בן הזוג.
נהוג לומר כמה מילות נימוס ולראות אם הנוכחות רצויה כי יש בני זוג שאוהבים אורחים ומבקשים שישארו. האחריות להראות לאורחים אם הם רצויים או לא היא על המארחים ויש דרכים לרמוז לעזוב או להשאר.
לפי מה שתארת רציתם שנוגה תישאר ושיחקתם לפניה. "עבדתם" עליה. חברתה, בת זוגך, "התחצפה" אליך והדגימה לה את היחסים ביניכם ואז עשית לה סימן שתשתוק והיא נאלמה דום והשתתקה לגמרי.
אם הסיטואציה היא כמו שאתה מתאר כתבתי שהאחריות העיקרית היא על חברתה של נוגה, המארחת, שלא התנהגה כפי שמארחת צריכה להתנהג.

נוגה מתארת סיפור קצת אחר.
לפי דבריה באמת שלטת מנטלית בחברה שלה והכל לא היה בצחוק.
היא הרגישה כאילו לחברה שלה אין יכולת להתנגד ולדבר.
החברה השתתקה פתאום ואתה הסברת שציווית על החברה לשתוק.
נוגה העדינה, הסאבית החדשה, הזילה דמעה על מצבה החדש של חברתה הטובה.

נוגה טוענת שפרט לדמעה שזלגה כאשר הופתעה ממצבה החדש של חברתה ולבקשה אחת יש הגזמה בתאור של התחינות והבקשות. היא טוענת שלא נמלטה בבכי לחדר השני ולא היה צריך להרגיע אותה ולנחם אותה.
אולי לקחת קצת חופש סיפרותי?
הסיפור אמיתי יותר ממה שחשבתי בהתחלה אבל הפרטים הקטנים הופכים את התנהגותה של נוגה למובנת מאוד.

כך או כך מה שרובנו אמרנו הוא שאולי לא היתה התעללות בבת זוגך אבל היו חוסר התחשבות וחוסר נימוס כלפי האורחת, נוגה.
אם החברה לגלגה ו"עבדה" יחד איתך על נוגה, הסאבית החדשה, האחריות היא בעיקר עליה אבל גם קצת עליך.
אם הצלחת לשלוט על בת זוגך לגמרי והיא שכחה מחובותיה כמארחת ואתה הובלת את הסיטואציה האחריות היא ברובה עליך.
יש נימוס והתחשבות באורחים שלא שוכחים גם כשבני הזוג נמצאים ביחד.

ohad - m​(אחר) • 28 בנוב׳ 2006

לגבי המקרה הראשון - תגובתה של נוגה נראית לי טבעית (לפי סיפורה שלה)
לגבי המקרה השני - קצת קשה לי לקבל את זה שהדרך הטובה ביותר להרגיע אישה שנלחצת היא להפשיט אותה , להכניס אותה לארון ,לסגור עליה את הדלת ולתת לה לחכות לצלצול של פעמון.
עם כל הכבוד לכך שדאגת שהארון יהיה נקי , מסודר ובמיוחד עם אויר !!! , עדיין נראה לי שיש דרכים מרגיעות יותר ....(אפילו ל-"שפחה")
לגבי מה שפיה אמרה - מסכים לגמריי,
גם אם מבחן התוצאה הסתיים יפה, לא תמיד מבחן התוצאה הוא נכון ,
הרבה פעמים חשוב מבחן הדרך.

Re: אקטים של בדס''מ או התעללות?

MondoM​(שולט) • 28 בנוב׳ 2006

ראובן הנכבד

חסרים לי כמה נתונים כדי להגיב בכובד ראש המתחייב מהסיטואציות המתוארות בפוסט שלך.



1. הואיל והשתמשת במשפט אחד במילים לפיכך, קוד ולשתוק - האם אפשר שאתה במקצועך עו"ד של השב"כ?
2. האם אפשר לקרוא לפעמון הקטן שלך בשם פעמון החרות?

מצפה לתשובתך המהירה על כנפי היונה.
ובבנין ציון ננוחם.

גלתיאה • 29 בנוב׳ 2006

יש אנשים שלא צריכים אויבים,
הם מסתדרים יופי לבד.

אני לעומת האחרים תוהה מה יקרה
בפעם השלישת: שוב יריה ברגל או חרקירי סופי
על רצפת הכלוב