מונוגמיה- מה טוב בזה?

אז אם כבר הלכתם לטבע ולאבולוציה כדי לבסס טיעונים,

לבנה​(נשלטת) • 30 בנוב׳ 2006

הרי שמשם לא תצמח הישועה, כי מצד אחד ישנם המינים הפוליגמים, ומצד שני ישנם מונוגאמים כמו אלבטרוסים, חסידות פינגווינים ועוד.

מונוגמיה ודעתי האישית.

godisafemale​(שולטת) • 30 בנוב׳ 2006

[color=violet]

[color=red]**** אציין כי לא קראתי את כל השרשור זה גם לא מעניין אותי. שמתי לב לנושא השרשור הוא תפס עיניי ומכייון שלמחווה גברית יש השפעה חיובית עלי פצחתי בתגובה.
הבחירה במונוגמיה קשורה במגוון סיבות אבל שימו לב זוהי בחירה בעירבון מוגבל.

אתעכב על העיקרית שבהן.
הטענה שלי: אנשים חכמים ונבונים (תבונה הינה שונה מחוכמה)
בוחרים במונוגמיה כאשר מטרתם היא לבסס קשר אהבה (כיין אהבה!) וחברות בין זוגית לאורך שנים.

עכשיו למעשה אני יכולה לפצוח בהרצאה אבל אעשה "שריר קיצור"

העולם מלא בפיתויים, תמיד יש זין יותר עבה שמגיע אחרי מסעדה יותר דשנה באחת מבירות אירופה בהתראה של 12 שעות..(כן, אני חייתי ככה אל תרימו גבה שכני הכוורת)

תמיד תהיה מישהי עם שדיים יותר גדולים ויותר עומדים ועם כוס שהוא יותר הדוק עם ריח שגורם לך להקים שם התנחלות. תמיד יהיה מי שיגמיר אותך עם הלשון שלו כאילו הוא עושה זאת 200 שנה אגב צפיה במשחק כדורגל או במלחמת גלדיאטורים. הלשון שלו ההתכוונות שלו עושה לנו מעולה. אבל...................................................................................................................

הרי זה לא נגמר...ולא ייגמר... תמיד יהיה /תהיה משה יותר טוב ויותר מסקרן? ואני שואלת "מה מסקרן?" חחח כולנו חיות...
אז זה משפריץ וגונח וההוא משפיך ושקט... - ביג דיל! - ממש לכבוש את האברסט!
בעיניי התפעלות מאורגזמה ממישהו שהוא כלום כפול דבר עבורך - זה בושה כלימה וגועל גדול..!


אנשים שלימים שלמדו דבר וחצי בחיים מבינים של"התעמקות" ולמסע באדם נוסף קרוב ישנם יתרונות שלא יסולאו בפז, שהרי המסע הרוחני נעשה ביחד, המסע אל הנשגב נעשה בדרך של "כלים שלובים"...ההתפתחות האינדיבידואלית בדרך אל הבנת החיים והגדולה להינות מהם ולייצר אישות נפרדת שהיא הזוגיות הרי היא כמו שיר.

שלא לדבר על סקס! על המין.. על החושניות שמקבלת צביון אומנותי אמיץ! (בדגש על אמיץ!)
הפתיחות שנוצרת, האמון שהעומק וההליכה הארוכה בדרך בונים הוא משהו שקשה לוותר עליו. זה נדיר. במחוזותינו זה נדיר אני יודעת - הרבה אנשים מתבלבלים משפעת המותגים, מריבוי ההמלצות בתקשורת..מה נכון ומה לא.. מה IN ומה לא. החלשים יותר הולכים לאיבוד, כאלה שהקלפים שחילקו להם החיים הם לא משהו. זה גם בסדר. שהרי כל אחת ואחד מאתנו מייעד את עצמו להתחבר עם בני זוויגם, ואלו השאפתנים/ השאפתניות מייחלים לחיבור עם סידור גנטי נובלי יותר, נדיר יותר.


פוליגמיה מדומה אצלי לאדם שלא קורא ספר עד הסוף, פותח את העמודים הראשונים, סוגר אותו ועובר לספר הבא. התנהלות הפסדית לקביעתי. דלה ושטוחה.

אלעיז ואוסיף: לעיתים אנשים מצויינים מסתפקים בפוליגמיה כי לא כבשו את עצמם לאורך לרוחב ולעומק וקטנה עליהם לכבוש אחרים.

זוהי פשרה עצובה פוליגמיה שעיקרה מבוסס הנאה ריגעית וסיפוק זול ודלוח של הליבידו. ושאר ייצרים אנושיים מוכרחה לציין.

הנאה ואוצרות שאפשר לכרות ולהפיק ממערכת יחסים ארוכה כמוה כיהלום תכול נדיר בבחינת איכות חיים ורווחה נפשית בין שאתה תופס את עצמך כגוף, נפש או נשמה או כולם ביחד.

ה"התפרקות מן הכלי" הויתור המהיר, הלהט המיירר לוותר כל כך בקלות מעורר בי גועל ולא משום פטרנליזם, אלא משום הבנתי כי האדם שמולי אינו diamond digger, אנשים שאינם רצים למרחקים ארוכים הם סכנה עבורי בהנחה שהחלטתי ובחרתי להפנימם אל עולמי.

המונוגמיה לא בכל תנאי ועם כל אחד, עם המתאים והמתאימה.

אבל עד שלא תנסה את ההתמסרות החוזית והבלתי חוזית. עד שלא נבקיע את הגול לעצמנו ונבין מהי תשומת לב שניה בחיים ונדע בבטן שהחיים הם לא שרשרת אורגזמות רטובות אלא שרשרת אורגזמות מרתקות מסוגים שונים, לא נבין מהו תענוג והרגשת עילוי מהי.

מי שהחליט על פוליגמיה או שבעליל החליט שכבר "החליטו עליו" וזו לא לבחירתו, - שייערב לו. זו מבחינתי שחיה בבריכה של "הקטנים" מלאת הפיפי.

בעוד מונוגמיה היא שחייה ומקצה ארך טווח לאנשים שהמשקל הסגולי של האישיות שלהם כבד, צבעוני ותורם.

מי שמתאים לו לשחות עם סרדינים.. "יללה הפועל"

ומי שלא...... יודע היטב על מה אני מדברת.

החיים...

גודי (חוזרת למטבח.. מכינה עוף ממולא מטורף... עם אורז, קינואה שום מלא וברוקולי)

יללה בייי

(סליחה מראש ובדיעבד על טעויות הסופר - לא טורחת - תמיד כותבת ב ONE SHOT)

(מזמן לא הגבתי ברצינות לשרשור שיש בו לא מעט משתרשרים [/color][/color]

על מאהבים ואבולוציה

גלתיאה • 30 בנוב׳ 2006

מהו באמת ההסבר הביולוגי לפרשות אהבים?

לבעלי חיים יש שתי אסטרגיות מיניות בסיסיות:

-הולדת צאצאים רבים ככול האפשר ופיזורם למרחק רב לכל האפשר.
סוג זה של זכר מזדווג עם נקבות רבות, ואינו מגלה שמץ עניין בצאצאיו,
ומשאיר את הטיפול בידי הנקבות או המזל. רק קומץ מהצאצאים שהוליד שורד,
אבל די בזאת להבטיח שהגנים שלו ימשיכו להתקיים.
זה הפתרון " הכמותי"

- הסוג השני בו מולידים מספר צאצאים קטן ומעניק להם את מירב הטיפול וההגנה
ע"י הגנה מפני טורפים והשגת מזון.

הזכר מפיק יתרון גנטי מובן מאליו בעיסוק בשני סוגי הפעילות המינית
בתנאי שפרשיות האהבים הצדדיות שלו אינן מפריעות לו לתפקד כ"מגן המשפחה".

בזכרים אנושים מפעם הדחף לבטא את עצמם גנטית בשתי הצורות הסותרות של
התנהגות הרביה, ולכן נוצרו תכופות כללים חברתיים שתכליתם להטות
את הזכרים בכיוון אחד בלבד זהה תמיד- אל טקטיקת המשפחה והלאה מהפצת הזרע.

כמובן שאף אחד לא חושב הנה, אני הולך הערב לשושנה כדי להכניס אותה להריון,
אבל ההתנהגות המינית הזו, מקורה האמיתי הוא בהתנהגות המינית הראשונה
לפזר את הגנים באופן " כמותי "

אבל מה לגבי האישה? מאחר ובן הזוג הזכר שאיתה התקשר מסוגל להעניק לה
ילדים ככול שתרצה, מה היתרון האבולוציוני כאן? הרי לא מדובר כאן בהפצת זרע
מנקודת מבטה של האישה.

מחקרים קפדניים שנעשו חושפות את העובדה שנשים מתזמנות את פעילותן המינית
לטובת מאהביהן: בלי להיות מודעות כלל למעשיהן הן מגדילות את הפעילות המינית שלהן עם המאהב
דווקא בזמן הביוץ. במילים אחרות הן מעדיפות את זרע המאהב על זרע הבעל.
מכאן שעל אף שרגע הביוץ נעלם מהן, בואו המקרב גורם להן להרגיש מעט יותר סקסיות- סקסיות מספיק לרצות תוספת פינוק
( גם אצל הרווקות אגב ).

הסיבה שנשים מסכנות את הקשר הזוגי שלהן, ברמה הביולוגית הוא
שהביולוגיה שלהן דוחפת אותן להשיג את המיטב בשני העולמות:
כבני זוג לטווח ארוך הן בוחרות אינטואטיבית את הזכרים להן כטיפוסים אוהבים, איכפתים ומגוננים
שיהיו אבות טובים וידאגו לעתידן ולעתיד הצאצאים. ובמאהבים הן מחפשות תכונות אחרות כגון גוף גברי, בריא וחסון,
אינטליגנציה גבוהה, או נעורים.

לנעורים יש יתרון מיוחד משום שבממוצא זכרים צעירים יעניקו לאישה זרע צעיר וחסון יותר.
אצל זכרים בוגרים יותר, יצור הזרע יותר מואט, הם מזדווגים פחות, והזרע שמגיע לנקבה הוא " זקן" יותר.( גם לזרע אגב יש
מחזור חיים אופיני: הוא גדל, מגיע לבגרות ומזדקן )

אם כך לזכר הבוגר יותר או הבעל המצב אינו מזהיר , לפחות ברמה הביולוגית. הוא עתיד להסתכן בהקדשת כל משאבי ההורות שלו לטיפול בצאצאים הנושאים
חומר גנטי של זכר אחר. הוא זקוק להגנה מיוחדת מפני סכנה זו.

היום כבר יודעים שגם האבולוציה התערבה במה שניתן לכנות " חגורת צניעות ביולוגית "
בעבר הניחו תמיד שכאשר זרע הזכר נפלט אל נרתיקה של הנקבה, כל הזרעונים מתחילים לשחות במרץ אל הביצית.
מה שקורה בפועל מעניין הרבה יותר משום שלזכר יש שני סוגי זרעונים:
" הפעלתניים" ו"החוסמים".
הפעלתניים הם תאי הזרע המסורתיים השוחים עד שמגיעים לביצית,
החוסמים נותרים מאחור ויוצרים מחסום- הם משלבים יחד את זנבותיהם
כחיל מאסף, והם בודקים את תאי הזרע החדשים שמגיעים אחריהם.
אם תאי הזרע הם של אותו זכר, הם מניחים להם לעבור, אם לא, הם חוסמים בפניהם את המעבר,
תוקפים והורגים אותם.

אם כך מצבם של הבעלים נמצא בשלב זה יותר פגיע, המאהב יוכל להתגנב ולהחדיר את זרעו
במועדים בהם לא הקים הבעל מחסום זרע משלו.

אבל לבעלים אמצעי הגנה משלהם כנגד המחסום.
מסתבר שככול שהבעל מבלה זמן רב יותר הרחק מאישתו, כך גדלה גם
כמות הזרע שהוא פולט בפעם הבאה שהוא מזדווג איתה.
גידול זה בכמות הזרע מנסה למעשה "להטביע" את זרעו של המאהב.
כאשר זרעי המאהב מנסים לחסום את זרעי הבעל, הבעל גובר עליהם בפליטה מאסיבית של זרע.
גם כשאישה עובדת, הבעל נוהג לפלוט כמות של זרע יותר גדולה, מאשר
בתקופות שהיא לא עובדת.

אלו מלחמות הזרע המתנהלות בגופה של אישה המזדווגת עם שני זכרים
בלי שלאף אחד מהזכרים אין שמץ מושג מה קורה, ולאיש מהם אין שליטה מודעת במספר תאי הזרע שהוא פולט.

הנקבה אגב לא פסיבית בכלל, ולה מסתבר שמורה זכות המילה האחרונה:
היא יכולה להשפיע על הצלחת הזרע זה או אחר בשינוי האופן שבו היא חווה את האורגזמה שלה.
אם יש לה בן זוג אחד שהיא נאמנה לו לחלוטין, היא תפתח דפוס אורגזמות
המגדיל את סיכוי ההתעברות.
אם יש לה גם בעל, וגם מאהב, היא יכולה לבכר את זרעו של מאהבה.
לא רק באמצעות תזמון לא מודע של ההתעלסות כדי שיערכו במועד הביוץ שלה, אלא גם בתזמון הלא מודע של האורגזמות
שהיא חווה עם בן זוגה הקבוע.

האורגזמה הנשית מסייעת למשוך את תאי הזרע למעלה, אל הרחם.
אם האישה חווה אורגזמה יותר מדקה לפני שהזכר פולט את זרעו, או יותר מארבעים וחמש דקות
אחרי שהוא פולט את זרעו, היא מפחיתה את סיכוייה להתעבר.
אם היא חווה את האורגזמה שלה במהלך ארבעים ושש הדקות המיוחדות הללו, היא מגדילה את סיכוייה להרות.

וזה אולי מסביר שלושה מאפיינים מוכרים של ההזדווגות האנושית:

מדוע הנקבה האנושית זקוקה למעט יותר זמן מהזכר כדי להגיע לאורגזמה.

מדוע הזכר מתגרה ככל כך כשהוא מביא את הנקבה לאורגזמה ( איך הייתי? כמה פעמים גמרת? )

ומדוע הנקבה עלולה לזייף אורגזמות.

נוריתE • 30 בנוב׳ 2006

כל ההסברים האלו הם מאוד משכילים
אבל בבסיס,על פי מה שיצר הטבע
נקבות הן מונוגמיות - כדי לשמור ע הקן ולגדל צאצעים
וזכרים הם פוליגמיים כדי לפזר את הזרע שלהם כמה שיותר
זה ההסבר המדעי

ההסבר האנושי הוא קצת אחר,
והוא אישי, לגבי כל אחת ואחד.

אם המונוגמיה כזאת פופולרית איך זה שיש הרבה נשואים פה?

ירוק עמוק • 30 בנוב׳ 2006

אם המונוגמיה היתה האסטרטגיה השלטת אצל הזכרים האנושיים איך תסבירו את השאלה הבאה של בחורה בת 25 על כמות השולטים הנשואים בכלוב.

צ. כתבה: "שאלה שמאוד מציקה לי...
אי אפשר למצוא שולט פנוי? למה תמיד אלו שהכי קורצים נשואים?
{תסכול של צ.)" אם כולם מונוגמיים מאיפה הגיעו כל הנשואים והנשואות?

האבולוציה דוחפת את הזכר הממוצע לחפש בת זוג איכותית לגידול צאצאים אבל המשך האבולוציה התרבותית מראה שהזכר צריך לבדוק באישה עוד תכונה.
האיכות של האישה תתבטא כאשר נפרדים או מתגרשים ממנה.
נשים אומרות שצריך לחפש גבר שיהיה נעים גם להפרד ממנו אבל אצל גברים החיפוש זהה.
בת זוג איכותית לא הופכת לבת זוג מהגהינום כשנפרדים ממנה ויכולה לגדל במשותף את הילדים גם כשנפרדים.

אחרי שראיתי אצל חבר טוב שלי דיונים בבתי משפט וצווים של אישה שהיה מתוקה ונחמדה כשהכיר אותה אבל הפכה לבת זוג מהגהינום כשרצה להפרד ממנה ומשתמשת בילדים כקלף מיקוח נגדו אני בעד הצהרת פוליגמיה.

אני אומר לאישה שאני לא מוכן להתחיב בתחילת קשר למונוגמיה והיא מקבלת חופש דומה אבל התנאי הוא שאנחנו מספרים מראש על כל קשר מיני. הצהרה כזאת חוסכת שקרים וחוסכת טענות ובכי אם מסיימים את הקשר.

הצהרה בתחילת קשר על נאמנות ומונוגמיה עד עולם לדעתי מנוגדת לכל הגיון.
אחרי בנית הקשר יכולים לחשוב אם הוא יהיה מונוגמי או בצורות אחרות.
הנישואין שאני מכיר והפכו לגירושין מכוערים התחילו בהבטחות מונוגמיה והמשיכו בשקרים, איומים והסתרות.

מהו קשר מונוגמי?
סקס בשלישיה קבועה הוא קשר מונוגמי אם בני הזוג מוסיפים אישה קבועה נוספת?
קשר זוגי קבוע כאשר לגבר יש אישה קבועה נוספת בידיעת האישה שמוגדרת בת הזוג הוא קשר מונוגמי?
סקס חופשי עם כמה נשים בידיעת בת הזוג הוא קשר מונוגמי?

מונוגמיה היא סקס רק עם אותה בת זוג במשך 50 השנים הבאות אחרי ההצהרה?

גודיס

מאי • 1 בדצמ׳ 2006

את הכי מצחיקה בעולם....
ובכלל, מסכימה עם כל מילה. כיין לים ולא לבריכה עם פיפי!! חחח

נוריתE • 1 בדצמ׳ 2006

בתכל'ס ונחזור לבידסמ.

יש לנו כאן בעיה אחת בסיסית או שתיים
א' לאדון מותר ואפשר להחזיק הרמון קטן בעוד השפחה(סאבית/נישלטת) מחוייבת לאדון אחד,

אלא אם כן היא מחליטה בכל הכבוד לאמיצות המעזות, להיות חופשיה ולהרשות לעצמה מספר מערכות יחסים מקבילות( גם אם זה "בניגוד"לכללים)
אבל לדעתי בכלל, זה קשה מאוד כל פעם אדון אחר צרכים אחרים אבל מי שמיסתדרת עם זה, כל הכבוד.

וב' וכבר חרשנו את זה,אז לא להשתולל
עיניין הנשואים נשואות .

venus in our blood​(שולטת) • 1 בדצמ׳ 2006

בכולנו, גברים ונשים כאחד, קיים הפן הפוליגמי בד בבד עם הפן המונוגמי.

ועם כל הכבוד לאבולוצייה , המתקיימת בתוכנו כל הזמן, וגם תמשיך להתקיים, מן הסתם, יש בנו משהו נוסף : הוא קרוי מודעות.

התירוץ האבולוציוני החביב הזה, שגבר מונע ע''י דחפים וחייב להפרות כמה שיותר נשים, ואילו אישה מחפשת את האחד והיחיד עבור צאצאיה, הוא נכון, אך רק בחלקו.

האם גברים לא מחפשים את ה-אחת ?


אני לא לגמרי מסכימה עם הטענה שמונוגמיה מספקת ביטחון . בעיניי זו יציבות מדומה.

כל קשר , יכול עם הזמן להשתנות.

גם במערכת יחסים מונוגמית קורה שבן\ בת הזוג מתאהבים באחר\ ת.

רשת הביטחון המדומה הזו מספקת משהו זמני.

מונוגמיה , מתוך בחירה, מתוך מודעות, היא למעשה בחירה בבן \ בת זוג אחד \ ת, מתוך רצון אמיתי וכן לנהל מערכת יחסים עמוקה , אינטימית , ולשמור עליה ככזו.

המהות , לדעתי, היא בבחירה עצמה.
של שני אנשים המתחייבים רגשית זה לזה, מתוך רצון וכוונה ברורה להיות יחד, ולחלוק , רק זה עם זה.

אני נוטה להאמין שניתן , אולי, להתאהב בכמה אנשים במקביל

אבל,

התמסרות , כנה ואמיתית, יכולה לבוא רק כלפי אדם אחד.

כך, שבאופן אבסורדי משהו ( או שלא..) , גם בפוליגמיה עצמה יש קורטוב של מונוגמיות.

אי אפשר, לעניות דעתי, להתמסר באמת ליותר מאדם אחד.

T O M​(שולט) • 1 בדצמ׳ 2006

לדעתי,

בבסיס השאיפה היא שכולם רוצים לפחות מישהו אחד שיאהב
אותנו הכי חזק שבעולם ולסמוך עליו אמונה עיוורת.

במציאות אנחנו רוצים להכיר אנשים, להתקרב לאנשים, לחוות מערכות יחסים (ברבים)
ומה שנקרא לחיות את החיים ולטעום אותם כמה שאפשר. הגיוון הוא מה שמניע אותנו.
הרי עם כל אחד זה אחרת.

פעמים רבות זה מתנגש הרצון מול המציאות ולכן הבחירה של מונוגמיה
או פוליגמיה היא מכלול של 3 דברים: זמן, מיקום ומי הפרטנר/ית.

אני גם מאמין שאפשר להיות בו זמנית עם כמה
אבל תמיד יש עדיפות לאחת ספציפית. מישהי שיותר
קרובה או יש יותר רגשות כלפיה. כל עוד כל הצדדים
יודעים את מקומם ונוח להם הרי שאין בעיה.

שוכבים עם כולם אבל חושבים על האחד.


בדסמ הכללים יכולים טיפה להשתנות כי הקשר הוא לא בהכרח אהבה
אלא לפעמים מערכת יחסים שנועדה להגשים פנטזיות (אהבה היא בונוס)
לכן בקשר כזה כן אפשרי שכל השפחות יהיו "שוות" וכמיהה אליהן תהיה שווה.

Lilu-FemdoM{Pon} • 1 בדצמ׳ 2006

קודם כל תבדילו בין פוליגמיה לזוגיות מונוגמית פתוחה.
פוליגמיה זה ניהול מס' מערכות יחסים.
זוגיות מונוגמית פתוחה היא ניהול מערכת יחסים אחת עם אופציה
לסטוצים מהצד בלבד או שלישיות , חילופי זוגות וכו', אין מערכות
יחסים נוספות !

מוסד הנישואין והמונוגמיה המוחלטת (זוגיות לא פתוחה) פשטו רגל מזמן,
לראייה אחוזי הגירושין והבגידות.
כל תאוריות האבולוציה זה בולשיט, אנחנו מונעים מתשוקות ורגשות. הרצון להזדווג , ולא
משנה אם זה עם הבן זוג הקבוע או מישהו שבא עליו או נמשכים אליו לא תלוי
במצב הביוץ והורמונים , זה תלוי בעוצמת הרגש או התשוקה.

קשה לי להאמין שעדיין אנשים מצדדים במונוגמיה סגורה....לא ראיתי מקרה אחד שעבד,
תביאו לי זוג אחד מונוגמי סגור שאחד מבני הזוג לא מפנטז על אחרים, הרי ממילא הוא יבגוד
בסוף , ולא כי לא טוב לו , אלא כי אי אפשר לשכב רק עם אדם אחד לתקופה ארוכה , זה לא שפוי....