DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
שאלה לי אליכם.
התנסיתם, הייתם רוצים להתנסות במה שהנשלטות/ים על ידיכם חווים?
כאב? הצלפות? השפלות? במה כן, במה לא? אם התנסיתם איך זה הרגיש? אם לא התנסיתם ואתם רוצים, למה אתם רוצים? ואם לא, למה לא? מבטיח לענות בהמשך, DOM Perignon. |
|
|
DanaDomme(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
"רשמית" אף פעם לא הייתי סאבית וגם אין לי שום רצון להתנסות בכך.
מצד שני אני טוענת שכל אישה ישראלית ונילית היא גם קצת סאבית וכל גבר ישראלי ונילי הוא גם קצת דום ופעם כשהייתי ונילית מצאתי את עצמי בסיטואציות שהיום, כשאני מנוסה וחכמה יותר, לא הייתי נכנסת אליהן. ועל מה אני מדברת? אני מדברת על להיות עם גבר "שדפק אותי חזק", החוויה הזו היתה מאוד לא נעימה לי, חדירה מקדימה זה נחמד לאללה כל עוד זה נעשה לאט ובעדינות, חדירה מאחור זה דבר שלא בא בחשבון אצלי אף פעם מפני שזה כואב וכאב זה משהו שאני לא מסוגלת לסבול על בשרי ואל תספרו לי על חומרי סיכה שמטרתם להקהות את תחושת הכאב, פשוט לא רוצה שיהיה שם כאב! מציצות זה דבר שלא ממש הלהיב אותי ועשיתי את זה יותר כדי שלא תהיה להם סיבה לסרב לרדת לי. אף פעם לא אהבתי כוחניות מצד הגבר במיטה ובכלל, ולמרות שאף פעם לא נמשכתי לטיפוס השולט, אני זוכרת מצבים בהם אני הייתי זו שפינקה את הבחור וכל כך רציתי להיות זו שתשב שם רגל על רגל כשהוא זה שמקרקר סביבי, מפנק, עושה מסאג', מכין קפה או ארוחה טעימה ואפילו עושה ספונג'ה טוב לפחות כמו זה שאנחנו הנשים יודעות לעשות, רק שאז בזמנו העולם נראה אחרת בעיניי ואיזו מין אישה נוראית אני בכלל? שלא לדבר על איזה אדם כפוי טובה אני 
מה שאני רוצה להגיד הוא שלא צריך להגיד לי "תנסי את הצד השני, אולי תאהבי את זה, תרחיבי קצת אופקים מה יש?" לא לא, ניסיתי את זה קצת ולא אהבתי, נהפוך הוא, זה לא גירה אותי ולהרגיש מושפלת זו הרגשה שדי קשה לי איתה, אין ספק שאני מעדיפה להיות בצד השני ואני לא זקוקה לבדיקות ונסיונות נוספים, אני פשוט יודעת. היום אני נמצאת איפה שטוב לי, נעים לי כאן בצד הזה של השליטה, הגעתי הביתה כבר מזמן ואני מאחלת לעוד הרבה נשים שנמצאות במצב המבלבל שאני הייתי בו פעם למצוא את האור אם זה לבדן או באמצעות האדם הנכון שיפתח להן את הדלת. |
|
|
יערה(נשלטת){SEAMASTER}
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
משהו מולד
אני מאמינה כי נושא השליטה הוא משהו מולד, עוד מגיל צעיר שלא הבנתי מושגים של נשלט ושולט העדפתי להשלט, כלומר העדפתי לרדת, אהבתי שמדברים אלי גסויות "שמחריכים " אותי לעשות דברים, במסגרת אי הבנתי יצא לי לטעום גם מהצד השני,אמנם מעולם לא הצלפתי במשהו או פקדתי עליו, אבל התנסיתי בזה שירדו לי, ולא הבנתי למה זה מייבש אותי (ואני אדם מאוד פתוח להתנסויות), התנסיתי בכך מספר פעמים בחיי, והייתי מתייבשת עד שהבנתי שהמראה של גבר בין רגלי גורם לי לסלוד ממני , הרי בין הרגליים זה מקומי.
כיום אין לי שום עניין להתנסות בצד השני, כי אני סאבית עם בן זוגי במלוא מובן המילה, לא רק בסקס, מאוד חשוב לי שהגבר שלידי יהיה שולט, ובחוץ ? בחברה? אני הכי משפיטה בעולם, וכך גם בן זוגי אוהב זאת, כולם חושבים ומרגישים שאני שולטת רוקדים לפי חלילי כמו שאני אוהבת, אבל עם אדוני המדהים אני הכי כנועה שיש . |
|
|
loren
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
למען האמת
בחיים הרגילים, בחברה , הדבר האחרון שמישהו יכול לעלות על דעתו לגבי הוא שאני סאבית
יש לי שברי פנטזיה לגבי שליטה, אבל אני כל כך נהנית להיות סאבית מול המאסטר שלי ואני כל כך מרגישה שזה המקום שלי, שממש לא בא לי לקום לעמידה על שתיים 
|
|
|
SEAMASTER(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
ההתנסות היא פתח לעונג
שאלה טובה האם המאסטר או הדומינה התנסו בדבר שהם מכילים על הסאב/ית.
רבים יעטו מסכות ויאמרו שלעולם לא התנסו ולא חוו את הדבר אותו הם מעניקים ואני אומר ? אני כן וכן וכן שהרי בתחילת דרכי בתחום עברתי סשן עם פרטנרית מקסימה והדבר רק עיצב וגיבש את דעתי ומדיניותי לנושא המדובר . ואם לא התנסתם ? אני ממליץ בחום להתנסות ולחוות ולא להיות סינטטים . |
|
|
| המלך אריה הראשון |
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
אני התחלתי להיות אדון בגיל מאוד צעיר, הייתי בן 16 בלבד כשפעם ראשונה הצלפתי באשה. כמובן שאז לא ידעתי את כל המושגים של שפחה ואדון או שיש בכלל דבר שנקרא בדסמ. אז לא היתה קהילה, לא היה אינטרנט ולהיות הומו למשל היתה עברה פלילית שעמדו לדין בגינה גם אם נעשתה בהסכמה. מובן מאליו שלהצליף באשה אפילו בהסכמתה היה יכול להסתיים בבית סוהר אם לא בבית משוגעים.
כמובן שלא היה לי ממי ללמוד מלבד מהמרקיז דה-סאד והייתי בטוח שאבלה את מרבית חיי, כמוהו, באיזה כלא. למרות כל זאת המשכתי בזה כי זה גרם לי עונג וריגוש. הייתי בטוח שמשהו דפוק אצלי שזה מושך אותי כל כך, אבל השלמתי עם העובדה שזה אני ואלו ה"סטיות" שלי. לקח שנים רבות עד שבכלל למדתי לדעת שיש עוד אנשים שאוהבים את מה שאני לא שונא  ויש דבר כזה שנקרא בדסמ.
יש ויכוח גדול האם להיות אדון או שפחה זאת תכונה מולדת או תכונה נרכשת. שמעתי המון טיעונים לכאן ולכאן, אצלי כפי שכתבתי אין לי ספק שזאת תכונה מולדת שטבועה בנשמתי. יותר מכך אני גם לא מסוגל לעבוד כשכיר למרות שקיבלתי בימי חיי הצעות קוסמות לעבוד כשכיר פשוט מעולם לא החזקתי מעמד כשכיר למרות שניסיתי מספר פעמים. לכן השאלה שלך לגבי רצון לנסות כאב או הצלפות פשוט לא מעשית מבחינתי. מעולם לא הרגשתי רצון לכך ואין שום סיכוי שארצה אי פעם לנסות זאת. בקשר להשפלות מי שינסה להשפיל אותי אני פשוט אנתק מגע איתו ומבחינתי הוא לא קיים. . |
|
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
הבטוחתי את התשובה שלי...
התנסיתי מעט מאד בכאב. כל שוט חדש, לפני שהנשלטת שלי תטעם, אני מנסה על עצמי, בעצמי.
מטריף אותי הרעיון של סאב ספייס. משגע אותי שאני לא מבין מה היא חווה כשהיא שם. הייתי מת להתנסות בסשן הפוך. הצלפות וכאב, בשום אופן לא השפלה. מה לעשות, אני דום ((-: לא יכול לחשוב על הרעיון להיות מושפל. למרות שבמחשבה שניה... לא. השפלה מחוץ לתחום. אבל סשן של כאב אני חושב שהייתי אוהב. כשאני מדבר על סשן הפוך, אני לא מתכוון שאני מוותר על שליטה. אלא, כשולט אני מורה לנשלטת על ידי להצליף בי. עד היום לא היתה תחתי נשלטת שיכולה היתה להצליף באדונה ולא נראה לי שאסכים להפקיד את עצמי בידיה של מישהי אחרת. אז כן. אני רוצה להתנסות בכאב. ואני יודע שעוד אעשה את זה וזה יתן לי תובנות הרבה יותר מעמיקות וישפר אותי כדום. DOM Perignon. |
|
|
מאיה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
אני באמת מאמינה שעניין השליטה והכניעה קיים אצל כולם במידה זו או אחרת. רק לא אצל כולם זה מתבטא במיניות וגם כאשר במיניות מדובר יש מינונים שונים גם כאן. דום פרניון שאלת אם התנסינו בצד ההפוך ולא לא ולמה כן.
(האמת שאלת רק את הדומים כי אתה בטח יוצא מנקודת הנחה שיותר קשה להתנסות בכניעה שלא ממש ממשיכה ראשונית מאשר בשליטה שכל אחד יכול לפקוד פה פקודה שם פקודה גם אם הוא לא יהנה, או שפשוט דעת הסאביות הכנועות לא חשובה לך כי אתה חושב שאנחנו עם נחות , בצחוק בצחוק ובנתיים יצאו לי סוגריים ארוכים מדי שזה יכול להיות פיסקה לכל דבר  )
בכל מקרה אני לא חושבת שאני יכולה לבדוק את המשיכה שלי לשליטה רק בבדסמ , אלא בעוד תחומים כי למה ללכת נגד עצמי. בשנה אחרונה דווקא היתה לי סיטואציה מעניינת שבה הייתי המנהיגה והשולטת והאחראית ואת האמת , זה פשוט לא אני וזהו , עשיתי את זה והצלחתי אבל זה לא גרם לי לתענוג. אז לא ממש הייתי צריכה ללכת רחוק לסקס כדי לבדוק את זה. וזה לא בא ממקום של הבנה איפה המקום שלי , כמו שכתבו כאן לפניי וזו דעתי בלבד , אלא מתוך הכרה במשיכה שלי ובנתונים שלי. מה שיש ומה שאין ואיך אני אלמד דרך מה שיש להשיג בחיים את מה שאני רוצה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
הייתי שם
בתחילת דרכי הייתי סוויץ', וככזה התנסיתי בשני הצדדים עד שנסגרתי על זה מביניהם שבו אני מרגיש יותר טוב וטבעי. כסאב חוויתי את רוב האלמנטים הסטנדרטיים בבדסמ ועשיתי סשנים עם יותר ממלכה אחת (וכולן היו טובות בעיניי), ביותר מאופן אחד ובמקומות שונים (כולל במועדון בפומבי).
איך זה הרגיש, שאלת. פיזית - זה הרגיש טוב מאד רוב הזמן. כמובן שיש דברים שאהבתי יותר ופחות, אבל בהחלט ישנם אקטים שיכולים להזקיף אותי כסאב. מהבחינה המינית נטו, כנראה שעדיין אני סוויץ'. מהבחינות האחרות זה הרגיש פחות טוב, מכמה סיבות שאמנה עתה בצורה מבולגנת. אני בנאדם שחייב להיות בשליטה כשקורים דברים שאכפת לו מהם, וחיי האהבה/מיניות שלי בהחלט נכללים בהגדרה. גיליתי שפשוט להיות כנוע ולציית ממש לא עושה לי. כדי שיהיה לי טוב, המלכה צריכה לעבוד בשבילי, כלומר לבצע אקטים שהם אמנם של שליטה, אבל לפי הרצון והקצב שלי, הנשלט לכאורה. מה שמתנגש עם רצונן של רוב המלכות וגם עם כמה הגדרות של בדסמ. אם במקרה זה קרה, זה היה מהנה. ברגעים שלא, לא היה דבר מצדי למעט משחק. משחק זה היה קיים לרוב גם ברגעים שכן נהניתי, משום שלהיות כנוע באופן כללי פשוט לא מתחבר לי מנטלית. רק פיזית. לכן גם השפלות מילוליות לא מגרות אותי אלא נראות לי כהצגה נחותה, ולכן לא הסכמתי מעולם להיות סאב מחוץ לסשן מיני (וסשן לא מיני, כלומר עבד בית, סתם לרבוץ על ארבע או כל צורה אחרת, מעולם לא הייתי מסכים לעשות). עליי לציין כאן שמעולם לא הייתי סאב למישהי שהיו לי רגשות כלפיה. אין ספק שמדובר באופרה שונה לגמרי, וכאן אני מגיע להשפעה שהיתה לחוויותי כסאב על היותי דום. יש הרבה גישות לבדסמ. אני מאמין, גם עקב מה שיצא לי לחוות, שהכניעות של הנשלט צריכה לבוא מהרגש וההערכה כלפי השולט, ולא מרצון כללי לחוות סשן סאבי או מ"סמכותיות" השולט או שאר מילים ריקות. למעשה, לעתים קרובות דבר זה חשוב לשולט הרבה יותר מאשר לסאב, אף כי השולט לא מודע לזה. מי שהיה שם, כסאב לשם האקט ולא לשם השולט, יודע שהסאב מקבל לפחות את הגירוי הפיזי האמיתי שלו, בעוד הדום מקבל במקרה כזה לא יותר ממשחק ולמעשה הוא משמש כלי מיני עבור הסאב, מצב שמעטים הדומים שהיו רוצים לחוות באופן מודע. אני מאמין גם שלשולט צריכה להיות אותה מידה של רגש והערכה לסאב שלו. לא יכול לומר שאני יודע "איך מרגיש סאב" כי כל אדם הוא סובייקטיבי, אבל אני יודע איך אני אישית הרגשתי כסאב והדבר משפיע הן על בחירת הסאבית שלי והן על האופן בו אנהג בה. כמובן שיש גם השפעות ספציפיות של אקטים מסוימים. אם על הצלפות דיברת, הרי שאני יודע איך הן מרגישות גם בפן החיובי וגם בפן השלילי. בפן החיובי, יש לי יכולת רבה יותר לחוש את הסאבית בעת שאני מצליף, כיוון שאני יודע איזו הרגשה מעשיי יוצרים אצלה. בפן השלילי, זכיתי לחוות "על בשרי כמו שאומרים, גם הצלפות שהשאירו עליי סימנים שלא היו אמורות להשאיר (לא דרסטי, עבר), ואני יודע עכשיו גם מה קורה לסאב כשמצליפים בו בצורה כזו. פועל יוצא נוסף של נסיונות כאלה הוא שלעולם לא אנסה על סאבית משהו שאין לי ידע בו בלי לקרוא עליו, לנסות אותו על עצמי ולהיות בטוח שאני מסוגל לבצעו באופן שלא יפגע בה. השפעות מסוג אחר ניתן לראות לדוגמה בהשפלות מילוליות, שכזכור נראו לי כהעמדת פנים בתור סאב, ולכן אני ממעט מאד להשתמש בהן גם כדום. אני מודע לכך שביטויים כמו "זונה שלי" או "אפס קטן שכמוך" יכולים לבנות אווירה ולהיות מגרים, אבל מה לעשות שלא אני ולא הסאבית שלי חושבים שהיא איזושהי צורה של אפס (אלא אם כן יש 1 לפניו), ומשום כך ללא ספק שנינו נרגיש זיוף, דבר שאני מנסה מאד להמנע ממנו. אני מניח שיש עוד דברים לומר, אבל כבר יצא לי די ארוך... נסתפק בזה לעת עתה. לסיכום רק אומר שאין לי ספק שדום שהתנסה כסאב קיבל פרספקטיבה שאין למי שלא התנסה, כמו בעצם בכל תחום אחר בחיים (מה שכמובן לא אומר שמי שלא התנסה לא יכול להיות דום מעולה).[/b] |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 20 שנים •
5 בנוב׳ 2003
למרות ש...
גם אני אענה על כך מעצם היותי סוויצ'ית התנסיתי בשניהם... 
אז כן. לגבי השאר... תיקונים בפרטי שלך
זרונת |
|
|