חדש בפורום וגם בתחום

חדש בפורום וגם בתחום

heybootslave • 2 בדצמ׳ 2006

שלום לכם,

אני חדש בפורום, ובעצם רק התחלתי ללכת למלכות בתשלום השנה, אחרי 30 שנה שאני חולם על זה. אני נשוי באושר לאישה שלא משתתפת בצד הזה של הפנטזיות שלי, ומרוצה מאוד עם חייהמשפחה שלי (שלוש ילדות נפלאות) אך כבר ברור לי שאת החוויה הזאת של השפלה לרגליי מיסטרס מסויימת אני צריך כמו חמצן.
השאלה הגדולה שלי היום, אני שואל את עצמי, את האויר ואת כל מי שמוכן לזרוק לי מילה טובה, היא איך אני מוצא את האיזון בין הצורך להיות עבד כמה שאפשר והחיים הרגילים, עבודה, משפחה, וכו'. יש פה גם שאלה כספית, וגם שאלה לוגיסטית (אני גר רחוק ממרכז הארץ), אבל השאלה האמיתית היא יותר פילוסופית: האם להיכנע לתשוקות עזות, לפנטזיות משכרות עם כל ההשקעה בכסף, אנרגיה וזמן שזה דורש (ורמה מסויימת של שקר למשפחתי) או להסדיר את הדברים, לפנק את עצמי פעם - פעמיים בשנה עם מלכה בתשלום, ולהתנזר ביתר השנה בחיי הונילים?

המצב לא פשוט, אבל אני לא מצטער לרגע שסוף סוף חיפשתי ביטוי לחלומות שלי.

אשמח לתגובות או למילא טובה

מקבי​(מתחלף) • 2 בדצמ׳ 2006

כמה עצות, אם יורשה לי...

דבר ראשון - נסה לשתף את אשתך. דבר איתה. אחרי הכל, היא האהבה שלך, המשפחה שלך, יש לך ילדים ממנה... מגיע לה, לא? אין סיבה שהיא לא תגלה הבנה. עם אהבה אפשר להתגבר על הדברים האלה. מי יודע... אולי היא דווקא תיהנה לעשות לך את הדברים הללו, או לעשות אותם בשבילך.

דבר שני - אל תלך לזונות. זה בעייתי לפחות כמו לבגוד באשתך עם אשה 'רגילה', ונוסף לזה עניין הנטל הכספי והפגיעה ברמת-החיים של משפחתך. זה לא מגיע לך ולא למי שאיתך.

דבר שני... חשוב לזכור שאין שום דבר שאי-אפשר לחיות בלעדיו. אתה לא *חייב* את זה... זה פשוט נותן לך הרבה, מוסיף לך ונעים לך. יש הבדל. אם אתה רואה שזה לא מסתדר עם חייך הנוכחיים... אז עדיף שלא. תחשוב מה עדיף לך - אשה, ילדים ובית... או סיפוק מיני. הרבה גברים קיבלו את ההחלטה הלא נכונה בתחום הזה.

Re: חדש בפורום וגם בתחום

המלט • 2 בדצמ׳ 2006

קודם כל, אתה לא לבד. יש עוד רבים שנמצאים במצב מאד דומה לשלך. אולי כדאי להגיד
כבר עכשיו, ישר על השולחן -- המצב אינו פשוט בכלל, אז אל תצפה לעצות קסם שיפתרו לך
את כל הבעיות. ומדוע המצב לא פשוט - משום שאם החומר ממנו עשויים החלומות שלך אינו
לובש ופושט צורה במסגרת חיי הנישואין שלך, אז יש מקום לשאול את עצמך בשיא האומץ,
עד כמה באמת אתה "נשוי באושר", כפי שאתה מעיד על עצמך. אבל אני מקדים את המאוחר,
ונתחיל מבראשית.

בראשית, תשוקות בדסמיות, בגדול, מודחקות ומוטמנות בתהומות תת ההכרה.
ואז, כמו בתהליך של תסיסה של יין (טוב) הן עולות לאיטן אל פני השטח. אלא שבינתיים
עוברות שנים, פוגשים בן/בת זוג, מקימים משפחה, והחיים בסה"כ יפים וטובים, ובעיקר עסוקים.
כשמגיע זמן ההבשלה, קשה מאד לעצור את הניחוחות המשכרים. בוא נגיד את זה פשוט: אני
לא מכיר אף אחד שהצליח לחסל תשוקות מיניות. בפרט לא תשוקות בדסמיות, שכינית אותן
בשמן הנכון: "פנטזיות משכרות". אתה יושב בסלון שלך, אוטוטו מסיים לשלם משכנתא, עשית
דבר או שניים בחיים, יש לך אשה שאתה אוהב, שלוש בנות נפלאות, קריירה,
אבל כל פעם שאתה רואה רגל נשית חטובה בנעל סירה עומד לך בטירוף. כשאתה עושה סקס
עם האשה שאתה אוהב, הראש שלך במקום אחר. כך זה תוסס לאיטו.

ואז אתה מגיע לכלוב.


אנשים יגידו לך הכל. דברים שתאהב לשמוע. דברים שתשנא לשמוע. דברים ששמעת כבר.
יגידו לך כן ללכת לזונות. יגידו לך לא ללכת לזונות (הנה, כבר אמרו לך). יגידו לך לשתף את בת הזוג.
יגידו לא לשתף. אתה תהיה קצת מבולבל משפע הדברים הסותרים. בסופו של יום, כל הדברים
יתאדו באיזשהו שרת וירטואלי, ואתה תישאר עם החיים שלך, האשה שלך, הבנות שלך, הסלון,
המשכנתא, והרגל החטובה שעושה לך את זה.

אז מה עושים.

אין עצות נכונות, משום שאין פתרון יחיד לבעיה שלך. יש יותר מדי פרמטרים. אבל עם זאת,
אני מסכים עם מקבי שחשוב לשתף את בת הזוג בפנטזיות שלך. הייתי מעלה את העצה הזו
לדרגת עקרון-על, שהייתי קורא לו פשוט "עקרון השקיפות" :
תמיד שתף את בת הזוג שלך בפנטזיות שלך. תחשוב על זה מזוית מעשית לגמרי:
אולי היא תרצה לשתף פעולה?

מה יכול לקרות.

או שהיא תתלהב, או שלא. אם לא, יש לך בעיה.

הבעיה אז היא שקשה מאד לנצח יצרים מיניים מהסוג הבדסמי. יש שיגידו שבלתי אפשרי. אני לא
מאמין שיש יצר שאי אפשר להתגבר עליו, (אבל קטונתי מלהעיד על כך ) אבל יותר חשוב -- אני
כן מאמין שיש יצרים שלא צריך להתגבר עליהם. יצרים מיניים מהסוג הבדסמי נכללים בין
אלה. בא לך ללקק מגפים לרגלי אשה שלוחשת לך את המילים שחלמת לשמוע? אין סיבה שתעביר
את כל חייך בתמרונים שקריים כדי לממש את זה. מגוחך לשאת כל הזמן את נטל התשוקה למימוש
הפנטזיה, שהופך להיות הר עצום וגדול. הרבה יותר פשוט לממש את זה -- פעם, פעמיים, עשרים
פעם. אני יכול להגיד לך בוודאות שעוצמת התשוקות שוככת ונרגעת עם הזמן. בדיוק כמו שעוצמת
התשוקה שלך לבת-זוגתך שככה ונרגעה עם הזמן. במקרה שבת הזוג לא משתפת פעולה, חשוב
לדעתי שתסביר לה את התובנה הזו: התשוקות האלה הן חלק מהוויתך המינית; הן לא ייעלמו פתאום;
הרבה יותר נזק ייגרם אם כל הזמן תחשוב איך לממש אותן, בדרך-לא-דרך, בהיחבא, באיסור ולא
בהיתר, בשקרים, מאשר אם פשוט תממש אותן, ישר, בגלוי, בהיתר, בשקיפות. שוב, קשה
מאד לתת עצות מכאן, מאחורי המקלדת -- אבל ביקשת עצות -- אז זו עצתי השניה -- תסביר
לה שזה לא ייעלם פתאום, אבל יש סיכוי מצוין שהעוצמה הנוכחית תירגע ותתמתן אם תתנסה
בזה.


כנות







אני לא חושב שזו שאלה פילוסופית. זו שאלה לגמרי ארצית, פיזית, קיומית. נראה שאתה כבר
נמלכת בדעתך שתלך למלכות בתשלום, ושתיאלץ להסתיר ולשקר. ז"א, דילגת על עקרון השקיפות,
ועל השלב שבו הזוגיות שלך עומדת למבחן מציאותי ממדרגה ראשונה: מבחן הכנות. בין קמטי
השורות, נראה לי שויתרת על ההתמודדות. אני חושב שזו טעות. שלא כמקבי -- איני רואה שום
פסול בללכת לזונה, ולצורך הענין לזונה שהיא מלכה בתשלום. יותר מזה. לאחר שגילית
את דעתך בפני זוגתך, ומצאתם שלא תוכלו לממש את זה ביחד, לא נראה לי שתוכל להימנע
מזה, אלא אם כן באופן לא סביר תחסל את התשוקות שלך. כן, יש כאן אלמנט של בגידה - היינו
מעילה באמון, כי הרי לא תספר לאשתך על כל סשן שתעבור. אבל לפחות ניסית לכתחילה.
זה פחות גרוע מאשר לא לנסות בכלל, ונראה לי שלשם אתה הולך. אז אל תלך לשם.

שוטרת* • 2 בדצמ׳ 2006

מקבי מקבי..הצלחת ממש להדליק אותי עם התשובה הזו, ולא בצורה החיובית..

שלום לך heybootslave. זו דעתי:
לגבי החלק הראשון של מקבי , אני מסכימה במאת האחוזים. נסה להכניס אותה , תחשוף אותה בהתחלה בעדינות לכל מיני כיוונים , תלמד את התגובות שלה ותעלה את הרף כל פעם מחדש. תעבוד יותר על הצד ההבנתי של העניין ופחות על האקטים. אם זה ילך - זכית. זה המצב האידיאלי.

לגבי הדבר השני.. נראה לי ממש לא לעניין הקביעה הנחרצת לגבי מלכות בתשלום. אם מה שאתה צריך זה אקט פיזי , אם אתה נמשך לSM בלבד, מלכות בתשלום עדיפות לעיתים על דומית אחרת, כי מבחינת הטכניקות הן יותר 'מקצועיות', והן עונות בדיוק על הצד הפיזי. אם מה שאתה רוצה ו*צריך* זה את עניין השליטה עצמה , להיות מובל , להרגיש שייך - את זה הן לא יוכלו לספק לך.

מה שמוביל אותי למסקנה השלישית הכל כך מוטעית של מקבי. יש כזה דבר "חייב".
נכון שאפשר לחיות פיזית , לנשום ולתפקד בלי , אבל מי שחי בדס"מ , מי שזו המהות שלו , מי שנמצא הבעולם הזה לקצת יותר מספאנק כאן והצלפה שם , אף פעם לא ממש יחיה אם לא יממש את עצמו , תמיד ירגיש חוסר פנימי , חוסר שלמות, ובאיזשהו שלב , התיסכול שהוא מוותר על החיות (מהמלה 'חי') שלו , יצא החוצה, ויאמלל - לא רק אותו.

מקבי​(מתחלף) • 2 בדצמ׳ 2006

זה נכון. אני הנחתי אבל שיש לו צורך למשהו מעבר לריגוש הפיזי. חוץ מזה, עדיף עדיין 'לקבל' מנשים אשר אינן דורשות תשלום. אני חושב שהפגיעה והעלבון הם כפולים כשאתה משלם על משהו שאתה יכול ואמור לקבל בחינם.


אנחנו מוותרים בחיים כל הזמן. מוותרים על החיים שהיו יכולים להיות לנו, על האנשים שהיינו יכולים להיות איתם, המקומות שבהם היינו יכולים להיות בהם... אי-אפשר להיות הכל ולעשות הכל. יש לנו חיים בעלי מבנה מסויים, ולפעמים צריך להסתדר עם מה שיש. לא נעים ולא פוליטיקלי-קורקט להגיד את זה, אבל זו האמת. שוב, צריך לשקול מה יותר חשוב - הסיפוק האישי, או מה שמעבר. מה יותר חשוב לך, בוטסלייב?


זה בסדר, אני רגיל. אני בטוח שתתגברי.

שוטרת* • 2 בדצמ׳ 2006

אנחנו מוותרים בחיים כל הזמן. מוותרים על החיים שהיו יכולים להיות לנו, על האנשים שהיינו יכולים להיות איתם, המקומות שבהם היינו יכולים להיות בהם... אי-אפשר להיות הכל ולעשות הכל. יש לנו חיים בעלי מבנה מסויים, ולפעמים צריך להסתדר עם מה שיש. לא נעים ולא פוליטיקלי-קורקט להגיד את זה, אבל זו האמת. שוב, צריך לשקול מה יותר חשוב - הסיפוק האישי, או מה שמעבר. מה יותר חשוב לך, בוטסלייב?


זה בסדר, אני רגיל. אני בטוח שתתגברי. [/quote]

אני חושבת שאם תחליף את המלה "סיפוק" במלה "מימוש עצמי" , אתה תבין את הנקודה שלי יותר.

נ.ב - לא כדאי לך שאני אתגבר לבד

teacher​(שולט) • 2 בדצמ׳ 2006

אני מתחבר מאוד לתגובתה של שוטרת, ויש לי זוית קצת שונה לעניין:

1. אין דבר כזה שאין דבר כזה, כלומר שאפשר בלי, אפשר עם, לכל דבר יש מחיר ולכל דבר יש גם ביטוי במציאות שלנו. לא כולם מגשימים את עצמם, לא כולם מצליחים לממש את כל הפנטזיות, וכולם יודעים שדבר אחד בא על חשבון דבר אחר, תמיד. חוק שימור אנרגיה.

המחיר שאנו משלמים הוא פועל יוצא של סדר עדיפויות, וזה בתורו הוא פועל יוצא של האישיות הפרטית שלנו. מי שנוח לו לשקר יותר מאשר לחיות עם חסך BDSMי, יעשה מה שצריך כדי למלא את החסך, ומי שחשובה לו הכנות עם זוגתו, יעשה כנראה בחירות אחרות.

אנחנו לא יכולים להפיל את האחריות על איזה ''צורך'' שלא ניתן להתעלם ממנו. כי אין ממש דבר כזה.

2. כבר היו איזה מליון דיונים על מלכות בתשלום וכל מה שקשור למקצועיות או החוסר שלה אצלם.
אני אתייחס לעניין אחר וזה סוג הקשר. מה שכן נכון לגביהן, כשמישהו נמצא במערכת יחסים שלא מספקת את הצרכים המיוחדים שלו ומעוניין בדיוק בזה, לא פחות ולא יותר, מלכה בתשלום מספקת בדיוק את זה, בלי אפשרות (לפחות סטטיסטית) למערכת יחסים. וזה איזה מחסום דרוש בעניין הזה, כמו שאומרים NO STRINGS ATTACHED. הבטחה שהוא לא יקבל לעולם אם יתחיל משהו שלא במסגרת כזו..

אין פתרון בית ספר, וגם אין פיתרון אחד.

תודה על החוכמה והתמיכה

heybootslave • 2 בדצמ׳ 2006

תודה לכם על העצות.
בעניין השקיפות, אולי הייתי צריך להיות יותר ברור. האמת שכפי שציינתי, אשתי מודעת למצב הפנטזיות, ואנחנו כבר 21 שנה נשואים כך שהנושא עלה יותר מפעם אחד. היא אוהבת אותי ותומכת בי בכל דבר, אבל מה לעשות, זה פשוט לא בשבילה. היא אפילו יודעת שהלכתי פעם למלכה בתשלום אבל מאז הפעם הראשונה שסיפרתי לה עליה (אחרי זה היו עוד כמה וכמה ביקורים השנה), יש לי תחושה שהיא לא רוצה לשמוע על זה יותר מדי, וההרגשה שלי היא שהכנות היתה נותנת לי הרגשה יותר טובה מאשר מה שזה היה נותן לה.
מקבי, אתה אומר משהו קשה: "אל תלך לזונות." זה כל כך ברור לכולם בקהילה הבדסמית ש"מלכה בתשלום" היא בקטגוריה של זונה? שוב, אני שואל בתור מישהו שחדש בעולם הזה. אני חייב להגיד שיש לי קשר מיוחד עם מלכה אחת, והיא בהחלט נותנת לי הרגשה של שייכות. אני מקבל ממנה פי עשר ממה שאפשר לקבל מפסיכולוג...אבל מה לעשות, אין ספק שהיא עושה את זה תמורת כסף. לבושה, בשליטה מלאה במתרחש, ובלי מגע פיזי באברי המין, אבל כן בתשלום. זאת זנות? אני שואל בתמימות ולא בויכוח.
אני מאוד מתחבר לתגובה של השוטרת וגם teacher בעניין הצורך בפשרה בחיים. אני צריך גם להמשיך להיות נאמן למשפחה שלי ואני בטח אמשיך (מתוך חולשה? מתוך הכרה עצמית?) ללכת לפעמים לאותה מלכה בתשלום שנותנת לי כל פעם להרגיש שנולדתי מחדש.

שוב תודה,
בוטסלייב.