ישיבה בכנסת ישראל בנושא החיכוך בין עולם הבדסמ' לבין החוק

Re: אני רואה שזה הופך לדיון ציבורי וטוב שכך

זאלופון​(שולט) • 7 בדצמ׳ 2006

בדיוק בגלל זה אנחנו מדגישים את חשיבותה של מילת הבטחון ואת חשיבות הצורך להסביר אותה. אין לי מושג מה בדיוק קרה במקרה של "חבר טוב שלנו", אבל אם העובדות הן כפי שציינת, כלומר שנקבעה מילת בטחון אך היא לא נאמרה על ידי השפחה ולמרות זאת היא טוענת כי בוצע אונס, בית המשפט צריך להבין מה המשמעות של הדברים ולא לזלזל בטיעוניו של האדון כי באין מילת בטחון אין לו דרך ודאית לדעת אם ה"לא" הוא באמת לא.

פסיכו לוג​(שולט) • 7 בדצמ׳ 2006

אדון מנוסה, באיזה תאריך זה?

עוגיעוגי​(לא בעסק) • 7 בדצמ׳ 2006

נראה לי שהרבה כאן רצים מאד קדימה...
לפני שנכנסים לעניין של אם לא נאמרה מילת ביטחון האם זה אונס או לא,
רק בגלל שכל מיני רוצים להגן על איזה "אחד משלנו"

למה לא להתחיל מהשאלה הראשונית והיא למה המערכת המשפטית בארץ מסרבת להכיר במילת הבטחון כסירוב, גם אם התוקף מודה שהיא נאמרה והוא לא כיבד אותה.
אם במקרה אונס "רגיל" כל מילות השלילה לגיטימיות להרשאה, למה במקרה שבו נאמרות כל המילים האפשריות ובעיקר מילה שסוכמה מראש כמילה שמפסיקה את כל האקט, אין לגיטימציה אפילו להגשת כתב אישום?

צריך להסביר את "הבייסיקס" , רק אם יום אחד יקרה הנס והם יהיו ברורים ומעוגנים בחוק, רק אז יש מקום לשאר פרשנויות וירקות.

לילית בת אופל • 7 בדצמ׳ 2006

בד"כ רשויות החוק לא התערבו ביחסי מין בהסכמה ואם אתה מגיש את הצעתו של "פסיכולוג בספת עור" רובנו נרצה לראות את ההצעה במלואה כדי להעיר הערות.
אני חושבת שאפשר להעלות אותה כקובץ לאתר.



אף פעם לא קל כאשר גבר מואשם באונס או אישה עוברת אונס גם כאשר היחסים הם ווניליים.
יש הרבה עצות וסעיפים שאפשר להשתמש בהם בעת צרה אבל לפני שנכנס לנושא הזה שים לב שגם אתה וגם עוגי כתבתם על אותו דבר משני צדי המתרס.

עוגי, אני לא יודעת מה קרה במקרה שאת מתארת כפי שאני לא יודעת מה קרה במקרה הראשון אבל האינטרס של הקהילה הא להבהיר את מעמדה של מילת הביטחון במקרים שמשתמשים בה.
מתי היה המקרה שאת מדברת עליו ומדוע חברים מהקהילה לא ליוו את המתלוננת והסבירו מה משמעותה של מילת הביטחון? הבעיה במקרה שמחליטים על מילת ביטחון היא שמילות ההתנגדות מאבדות ממשמעותן ואז חייבים להסביר שהוסכם על קוד להבעת התנגדות.
האינטרס להסביר על מילת הביטחון הוא של שני הצדדים בקשר שליטה.

אני חושבת על עוד כיוונים אבל אני מעדיפה לשמוע יותר על הכיוון של "אדון מנוסה" אחרי שיקרא את המאמרים וכל החומר שנשלח אליו וכמובן נרצה לראות את הצעתו של "פסיכולוג בספת עור" .
טיצ'ר נתן לנו את הקישורים הרלוונטיים. תודה, טיצ'ר.

עוגיעוגי​(לא בעסק) • 7 בדצמ׳ 2006

מתי היה המקרה שאת מדברת עליו ומדוע חברים מהקהילה לא ליוו את המתלוננת והסבירו מה משמעותה של מילת הביטחון? הבעיה במקרה שמחליטים על מילת ביטחון היא שמילות ההתנגדות מאבדות ממשמעותן ואז חייבים להסביר שהוסכם על קוד להבעת התנגדות.
האינטרס להסביר על מילת הביטחון הוא של שני הצדדים בקשר שליטה.


מאחר ואת לא יודעת על המקרה למה את מרשה לעצמך להניח הנחות?
ומה הקשר בכלל למה שאמרתי?
אין לי מושג מי את, אם את חדשה כאן ואם יש לך מושג בכלל על מה את מדברת.
אז אני אסביר לך,
אין שום בעיה באיבוד המשמעות של מילות ההתנגדות ברגע שמילת ביטחון קיימת - זה מה שהמערכת המשפטית צריכה להבין, וזה מי שעושה בדס"מ לפי החוקים של SSC יודע מראש ומצפה שהמדינה שלו תכבד את זה גם כן.

ודרך אגב, יש גופים כמו המשטרה למשל שטוענים שמילת ביטחון הרבה יותר ברורה מאשר סירוב במקרים של "אונס ונילי", רק חבל שהמערכת המשפטית נעצרת במשטרה ולא עוברת לדרגים של פרקליטות והלאה.

ובנימה אישית,
נמאס לי שאנשים שלא מבינים נהנים לזרוק משפטים חסרי תוכן כדי להרגיש נורא חשובים.
תחשבי על כמות הנשים שיש כאן (ויש הרבה), שהיו שם ואיך הן מרגישות עם ההצהרות הריקניות וחסרות הרגישות האלה.

Re: ישיבה בכנסת ישראל בנושא החיכוך בין עולם הבדסמ' לבין החוק

dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} • 7 בדצמ׳ 2006

http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/455/183.html

לילית בת אופל • 7 בדצמ׳ 2006

עוגי, אין צורך להגרר לנימה התוקפנית הזאת. כל אחד ואחת כותב את דעתו והשקפתו בנושא.
גם את יכולה לכתוב את השקפתך. איני זקוקה להרשאתך כדי לכתוב את דעתי ואני לא מבקשת אותה. כשאני רואה לנכון להביע את דעתי אני מביעה אותה. אני מצפה לתרבות דיון ובד"כ בחוגים שאני מסתובבת נהוגה תרבות דיון.

הנחתי שהמקרה ההוא כואב לך והשאלה שלי היתה כדי לשאול מה קרה.
אני לא חושבת שטעיתי כאשר כתבתי שלפעמים נקבעת מילת ביטחון ומילות ההתנגדות הרגילות מאבדות ממשמעותן.
כאשר נשלט או נשלטת צועקים "די! לא" במצב רגיל האדם השני חייב להפסיק.
כאשר נקבעת מילת ביטחון לעיתים ההסכמה היא ש"לא" מאבד ממשמעותו ואינו מבטא התנגדות. כאשר צריך להעלות את הבחורה על דוכן העדים צריך להבהיר מה היו הנסיבות ומה היה דפוס ההתנהגות הקודם.

אני חושבת שניתן לצפות מהמערכת המשפטית להבין את הנסיבות המיוחדות של מקרה עצוב שבו נשלטת צעקה את מילת הביטחון והביעה התנגדות גם בצורות אחרות.
מבחינת החוק יש אפשרות כזאת.
כיוון שהבנתי שהמקרה כואב לך מאוד ואת מכירה אותו שאלתי אם אנשים מהקהילה ליוו את המתלוננת ומתי קרה המקרה. המשטרה יכולה להמליץ לפרקליטות להגיש כתב אישום אבל ההחלטה המקצועית היא שלהם. כל מקרה לגופו והפרקליט מופיע בתיק ולא החוקר/ת. החוקר/ת לכל היתר מופיע/ה כעד/ה בד"כ רק כאשר יש בעיה מבחינת ראיות ובד"כ אין צורך בעדות הזו.

הנושא שלנו פה הוא אחר לגמרי. "אדון מנוסה" שאל לדעתנו מה לומר לתת הועדה בכנסת ומי שרוצה להביע את דעתו הצטרף לשרשור.

מילת הביטחון אינה חזות הכל.
בתגובה הראשונה לזאלופון כתבתי על השטח האפור כאשר הנשלט/ת לא יכול/ה להשתמש במילת הביטחון אבל יחד עם זאת חשוב להסביר ולהבהיר מה המשמעות של מילת הביטחון.

אסור לנו להתערב במקרים הספיציפיים שנחקרו אבל אם דנים בועדה בכנסת כדאי שכמה עקרונות חשובים יועלו.
מילת הביטחון והעובדה שהיחסים נערכים בהסכמה הן שתי נקודות שחשוב שיעלו.

פסיכו לוג​(שולט) • 8 בדצמ׳ 2006

מקווה שהתשובה ששלחתי לך בהודעה פרטית תספק אותך. אני רק אוסיף על מה שכתבתי שזו איננה הצעה, אלא בחינה של הנושא ממספר נקודות.

נוריתE • 8 בדצמ׳ 2006

אין להם דברים יותר חשובים לעסוק בהם?

מבחינתי

אני וכל נישלט/ת אחרים מוגנים בחוק מניצול והכל ,בדיוק ,כמו כל אישה ואדם אחר
אם לא אז כל מקרה לגופו. כמו בכל מקום.

ברגע שרוצים לעשות אפליה מתקנת
אז מתחילות הבעיות.

תגובת הזהב

teacher​(שולט) • 8 בדצמ׳ 2006

גם אני נגד אפליה מתקנת, ולא מעוניין בשום חוק מיוחד ( מה גם שאין לי שום אשליה שאי פעם יקרה משהו כזה)..

הדבר היחיד שמעניין אותי זו ההבנה של האנשים, שתהיה מידע ולא משמועות.
וגם זה, לא כדי שיקבלו אותי, אלא שלא יפריעו לי.

בוקר טוב