אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מים עמוקים

השולט אור​(שולט)
לפני 20 שנים • 7 בנוב׳ 2003

מים עמוקים

השולט אור​(שולט) • 7 בנוב׳ 2003
הדירה מוכנה לקראתה. יודעת שהיא תגיע בשבע בדיוק. סיבוב אחרון לווידוא, הלב דופק כמטורף, הריגוש עצום. לבושה שחורים, עוצמת עיניים, מעבירה בראשי את פרטי הסשן המתוכנן, יודעת בדיוק איפה היא תבקש לעצור לרגע, מתי תירתע, מה יגרה...

שבע. נקישה על הדלת. אני יודעת שהיא הגיעה לפני רבע שעה לפחות ושהסתובבה למטה מביטה בעצבנות במחוגים.

פותחת את הדלת. מספיקה לראות את החיוך בעיניה לפני שהמבט מושפל.

"שפחתי", אני אוספת אותה אלי לנשיקה, לחיבוק, לריח המוכר והאהוב שעולה ממנה. יודעת כמה היא חוששת שיראו אותה מתנשקת עם אישה, שומעת את דלת השכנים מעלינו נפתחת ואת קולות הצעדים, מרגישה את התכווצות הכתפיים שלה. אוחזת וסוחפת אותה לנשיקה עמוקה...

הצעדים חולפים על פנינו "ערב טוב אור" אני שומעת את השכנים מברכים, ושולחת אליהם נפנוף לשלום. הם יורדים ויוצאים מהבניין. מביטה בפניה הסמוקים, ובשדיה העולים ויורדים במהירות לקצב נשימתה.

"תתפשטי" אני מורה לה, וחוסמת בגופי את הכניסה לדירה. היא מביטה בי המומה, מעיפה מבט לדלת השכנים שממול. מהססת.

"תתפשטי" אני פוקדת שוב בשקט. ידיה נשלחות אל הכפתורים, פותחת אותם, מהססת אבל מסירה את החולצה, אחריה הנעליים, המכנסיים... מעיפה מבט שואל ומסירה מעליה את החזייה. עומדת עירומה בחדר המדרגות, ממתינה להוראותיי וקשובה לכל צליל שעולה מהשכנים.

"הניחי את הבגדים שלך בכניסה והיכנסי אחרי על ארבע" אני פוקדת, וצועדת לאיטי אל פנים הדירה.

מאחורי הדלת נסגרת בשקט. מעיפה מבט, הבגדים מונחים ליד הדלת, והיא זוחלת בעקבותיי. מובילה אותה אל השטיח האפגני העבה, מתיישבת על כורסת הטלביזיה הנוחה והגדולה.

מביטה בה. אוהבת להסתכל עליה כשהיא כורעת לצדי. עורה החיוור העדין כל כך, זה שמאדים בפסי הצלפות כשאני מעניקה לה את הכאב... גופה החלק, ישבנה, מביטה בשדיה הכבדים שמושכים אל הרצפה, בכתפיים המעוגלות, היא כולה שלמות של נשיות.

"קומי" אני אומרת. אוזקת את ידיה ומחברת אותן מורמות מעל ראשה לשרשרת שמשתלשלת מהתקרה. גופה מתוח. לוקחת לידי נוצה ומעבירה אותה עליה.

דממה. היא מנסה לא להתעוות מהמגע הקל, אבל תחושות העור מכריעות אותה. גניחות קלות מלוות בפרצי צחוק, מתקרבת ומתרחקת מהנוצה. אני מתקרבת ובידי השניה חופנת את ישבנה ומקרבת אותה אלי. המגע שלי מעביר אותה באחת אל תגובות מיניות. נעמדת מאחוריה. מלטפת בידי שד אחד, ומעבירה את הנוצה על השד השני. הגניחות שלה מביאות לגניחות שלי. מסירה מעלי את החולצה ומצמידה את שדי לגבה. העור החם שלה מטריף את שלי.

מלטפת את כולה בנוצה וביד, נושכת את עורפה, נושקת אותו, מסובבת אותה אלי, ומזיינת לה את הפה בלשוני.

חם... שתינו בוערות עכשיו. זזה ממנה, שומעת את גניחת הגוף שמבקש מגע נוסף, הגוף שלי. ההמתנה תלבה את שתינו עוד.

מניחה את הנוצה ולוקחת את השוט בעל רצועות הזמש. מצליפה בתנועות מהירות, קלות, על ירכיה, שדיה, מסובבת אותה ומצליפה על הישבן שמאדים במהירות. עכשיו היא כבר זקוקה לכאב ולא רק לליטופי השוט. אני שומעת את אנחותיה, את קריאת שמי... ראשה מוטה לאחור, ההצלפות לא גורמות לה רתיעה, היא מגישה את גופה לשוט.

עוצרת את ההצלפות. כעבור כחמש שניות היא פותחת את עיניה, מחפשת את העונג שנפסק. אני משחררת את ידיה מהשרשרת ואוחזת בה לפני שתיפול מרגליה.

"על רגלייך שפחה" אני פוקדת, ורואה כיצד היא מנסה להיחלץ מהריגוש ולעמוד זקופה ללא תמיכה.

"בבקשה גברתי" היא ממלמלת, "בבקשה תני לי, אני חייבת..."

"את זה אני אקבע" אני עונה לה.

"גברתי אני מתחננת, אל תפסיקי עכשיו..."

אני סוטרת על פניה. המבט המרחף מתחלף באחת בעלבון. סוטרת לה שוב, ושוב, ושוב... יודעת שהסטירות משפילות ומדליקות אותה. מפסיקה. היא משפילה את עיניה.

"עופי לאמבטיה ומלאי אותה במים חמימים אבל לא חמים מדי" אני פוקדת.

רואה אותה מוחה דמעה בדרך לחדר האמבטיה. מתיישבת בכורסה ומציתה לי סיגריה.

"האמבטיה מוכנה גברתי" היא מודיעה כעבור כמה דקות.

"זחלי אליה" אני פוקדת. ופוסעת בשלווה בעקבותיה. "אל המים" אני מורה לה כשאנחנו מגיעות.

היא נכנסת לאמבטיה, נשכבת בתוכה. אני רואה את המבט החושש בעיניה. יודעת שתחושת חוסר האונים שלה מועצמת כעת במים.

פותחת את ארונית ומוציאה ממנה מסכה עם שנורקל. מניחה אותה על פניה, מחדירה את צינור השנורקל לפיה. "את יכולה לנשום בקלות?" אני שואלת.

היא מהנהנת.

"מרגע זה אם תצטרכי שאפסיק תכי פעמיים בידך על דופן האמבטיה" אני מורה.

מהנהנת. אני הודפת את ראשה אל קרקעית האמבטיה. רואה את עיניה מביטות בי.

שריריה רפויים במים החמימים. ידי מלטפות את כל גופה, חודרות אל בין רגליה שנפתחות. ידי משחקת בדגדגן, רואה בועות אויר עולות מהמים כשאנחה משתחררת. מחדירה אצבע לישבנה. השריר נפתח אלי בקלות, ואני משחקת בתוכה עם אצבע, שתי אצבעות.

רואה אותה משתדלת לא לזוז יותר מדי כדי לא לעשות גלים באמבטיה. מוציאה מהארונית דילדו, ומניחה אותו בפתח ישבנה. עיניה נפתחות. מסמנת לי לשלילה עם ראשה. אני מביטה בה וטופחת פעמיים על האמבטיה לתזכורת. היא לא מבצעת את התנועה.

משחקת בגופה בשתי ידי. יד אחת בכוסה והשניה מרחיבה את ישבנה. בהדרגה אני מחדירה לתוכה את הזין, מזיינת לה את הישבן בתנועות מדודות, איטיות, עד שכולו בתוכה.

רואה אותה נושמת מהר עכשיו. קשה לה להתרכז מתחת למים בעונג ובנשימות. יודעת שאסור לה לדבר ולגנוח, אחרת היא עלולה לבלוע מים.

מזיינת אותה עכשיו ביד אחת. האצבעות על הדילדו מחדירות ומוציאות אותו, והאגודל סובב על הדגדגן. שריריה רועדים מהאורגזמה המתקרבת.

אני מניחה את ידי השניה על פתח השנורקל וחוסמת אותו. היא נושמת במהירות נשימה קצרה אחרונה, ופותחת את עיניה, מבועתת. אני משחררת את הפתח, מתירה לה לנשום שוב, וממשיכה לזיין אותה. היא קרובה לאורגזמה, אבל כעת היא לא מעיזה לעצום את עיניה.

מביטה בי כשאני מניחה את ידי שוב על פתח השנורקל. הגוף שלה משתולל. הידיעה שאני גוזלת ממנה את האוויר, יחד עם ידי שמענגת מטריפות אותה. מניחה לה לנשום שוב. ושוב... ושוב...

הגוף שלה מתעוות, רועד, הנשימות שלה כבדות. מחכה עד לשניה בה היא מתחילה לגמור, ומוציאה את ראשה מהמים. מעיפה ממנה את השנורקל, מוחצת את שדיה, טורפת את פיה. אוספת את האורגזמה שלה אלי.

והאורגזמה נמשכת, ונמשכת... ככל שאני ממשיכה לזיין לה את הישבן והכוס. הגוף שלה משתולל במים, הכל רטוב מסביב, היא גומרת.



* תודה לאינפי שתמונה ששמה העלתה לי את הרעיון לסשן הזה.
infinite​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 7 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 7 בנוב׳ 2003
אוי אור התיאורים שלך...היכולת שליטה בה והרגישות ,כמה את מכירה תחושותיה, את התגובות למגע..מדהים !!! ומה יכול להיות יותר מאשר שליטה בנשימה..מטריף לדעת שהשולט יחליט מתי הנשלט רשאי לנשום (-: ,ובכלל - waterbondage - מדליק..טוב אני מודה - עכשיו
אני המ..ההיפך מלהיות יבשה (-:

תודה !
בiני
לפני 20 שנים • 8 בנוב׳ 2003
בiני • 8 בנוב׳ 2003
אור...
נהנתי והתרגשתי לקרוא.
אישית.. עוד אף פם לא ניכנסתי למשחקי חניקה וגם כשראיתי אחרים בפעולה, במועדון למשל, קשה הייתי לי גם הצפיה.
בכל מה שקשור למשחקים שעלולים לגרום לנזק ממשי (חניקה, צריבות, פירסינג וכד') קשה לי לראות את עצמי, ולא משנה כמה אני בוטחת בדום/ית שיהיו איתי, מנפצת גבולות.
השולט אור​(שולט)
לפני 20 שנים • 8 בנוב׳ 2003
השולט אור​(שולט) • 8 בנוב׳ 2003
זה בסדר יקירתי, את לא חייבת לנפץ שום גבול. מקסימום להרחיב בזמנך החופשי icon_biggrin.gif

אבל בוני,

לעולם, לעולם! לא אסכן סאבית שנמצאת איתי בסשן.

כן, אני יודעת להחיות (לשמחתי מעולם לא הייתי צריכה).

ויש הבדל בין חניקה עד לנקודה בה יש סיכון, לבין עצירת הנשימה לכמה שניות. כל אדם יכול לעצור את נשימתו לעשר-חמש עשרה שניות, אפילו מעשנים, ובלי שיקרה להם נזק. יש הבדל בין זה לבין עצירת הנשימה בצורה משמעותית ומסכנת. בטווח הזמן שציינתי יש מתח, יש חשש, אבל אין ולא יהיה סיכון.

ותודה על התגובה חמדתי.
בiני
לפני 20 שנים • 8 בנוב׳ 2003
בiני • 8 בנוב׳ 2003
ברור וברור וברור לי ללא כל ספק שלא תסכני סאבית שנמצאת איתך!
לרגע לא הטלתי בזה ספק.

עדין... הרעיון של מישהו שישלוט בנשימות שלי מפחיד אותי - גם אם זה לעשר עשרים שניות.

אני עוד צריכה לברר עם האיש שלי האם זה מגרה אותו כי אצלנו בבית הנושא עוד לא עלה.
infinite​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 8 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 8 בנוב׳ 2003
בוני - תבררי עם האיש ותחזרי אלינו icon_biggrin.gif
וברצינות - גם אני מפחדת ממים אבל אם לדבר מבחינת הסיכון - הסיכון הזה הוא כמו סיכון לצאת מהבית בבוקר בדרך לעבודה ולא לדעת מה יקרה - אלה החיים . (-:
הרי כל אחד מאיתנו שחה אי פעם בים או בבריכה וצלל ,כך שהנשימה שלו היתה ב"קיפאון" של חצי דקה או אפילו יותר . אז זה בדיוק אותו דבר רק שפחות מסוכן -כי יש מי ששומר עליך ((-:
אור יקרה ,אינך צריכה בכלל לומר משהו בנידון לסיכון הסאבית ועל כך שלא תסכני מישהי בסשן - זה יותר מברור מאליו !! ואצלך -במיוחד !!!
infinite​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 8 בנוב׳ 2003
infinite​(נשלטת) • 8 בנוב׳ 2003
אור - }{
(ואני ל א מתחנפת ! אני באמת חושבת ככה .. icon_cool.gif )